ה'תשנ"ו

ה'תשנ"ו (5756) ובקיצור תשנ"ו היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-25 בספטמבר 1995 , והסתיימה ביום כ"ט באלול, 13 בספטמבר 1996 .
המולד של תשרי חל ביום ראשון, 21 שעות ו-824 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.
זו שנה שנייה לשמיטה, ושנת 18 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 16 במחזור השמש ה-206.
שנה זו היא שנת 1,927 לחורבן הבית, ושנת 2,307 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ו 48 שנות עצמאות.

אירועים

נפטרו

פרסי ישראל

מקבלי פרסי ישראל לשנת תשנ"ו הם:

לוח שנה

►► ה'תשנ"ו ◄◄
1995 - 1996

להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי
0910/1995
א 
25
ב 
26
ג  
27
ד 
28
ה 
29
ו  
30
ז  
ח 
ט 
י  
יא 
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
10
יז 
11
יח 
12
יט 
13
כ 
14
כא 
15
כב 
16
כג 
17
כד 
18
כה 
19
כו 
20
כז 
21
כח 
22
כט 
23
ל 
24
חשוון
1011/1995
א 
25
ב 
26
ג  
27
ד 
28
ה 
29
ו  
30
ז  
31
ח 
ט 
י  
יא 
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
10
יח 
11
יט 
12
כ 
13
כא 
14
כב 
15
כג 
16
כד 
17
כה 
18
כו 
19
כז 
20
כח 
21
כט 
22
ל 
23
כסלו
1112/1995
א 
24
ב 
25
ג  
26
ד 
27
ה 
28
ו  
29
ז  
30
ח 
ט 
י  
יא 
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
10
יח 
11
יט 
12
כ 
13
כא 
14
כב 
15
כג 
16
כד 
17
כה 
18
כו 
19
כז 
20
כח 
21
כט 
22
ל 
23
טבת
12/199501
א 
24
ב 
25
ג  
26
ד 
27
ה 
28
ו  
29
ז  
30
ח 
31
ט 
י  
יא 
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
10
יט 
11
כ 
12
כא 
13
כב 
14
כג 
15
כד 
16
כה 
17
כו 
18
כז 
19
כח 
20
כט 
21
שבט
0102/1996
א 
22
ב 
23
ג  
24
ד 
25
ה 
26
ו  
27
ז  
28
ח 
29
ט 
30
י  
31
יא 
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
10
כא 
11
כב 
12
כג 
13
כד 
14
כה 
15
כו 
16
כז 
17
כח 
18
כט 
19
ל 
20
אדר
0203/1996
א 
21
ב 
22
ג  
23
ד 
24
ה 
25
ו  
26
ז  
27
ח 
28
ט 
29
י  
יא 
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
10
כ 
11
כא 
12
כב 
13
כג 
14
כד 
15
כה 
16
כו 
17
כז 
18
כח 
19
כט 
20
ניסן
0304/1996
א 
21
ב 
22
ג  
23
ד 
24
ה 
25
ו  
26
ז  
27
ח 
28
ט 
29
י  
30
יא 
31
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
10
כב 
11
כג 
12
כד 
13
כה 
14
כו 
15
כז 
16
כח 
17
כט 
18
ל 
19
אייר
0405/1996
א 
20
ב 
21
ג  
22
ד 
23
ה 
24
ו  
25
ז  
26
ח 
27
ט 
28
י  
29
יא 
30
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
10
כב 
11
כג 
12
כד 
13
כה 
14
כו 
15
כז 
16
כח 
17
כט 
18
סיוון
0506/1996
א 
19
ב 
20
ג  
21
ד 
22
ה 
23
ו  
24
ז  
25
ח 
26
ט 
27
י  
28
יא 
29
יב 
30
יג 
31
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
10
כד 
11
כה 
12
כו 
13
כז 
14
כח 
15
כט 
16
ל 
17
תמוז
0607/1996
א 
18
ב 
19
ג  
20
ד 
21
ה 
22
ו  
23
ז  
24
ח 
25
ט 
26
י  
27
יא 
28
יב 
29
יג 
30
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
10
כד 
11
כה 
12
כו 
13
כז 
14
כח 
15
כט 
16
אב
0708/1996
א 
17
ב 
18
ג  
19
ד 
20
ה 
21
ו  
22
ז  
23
ח 
24
ט 
25
י  
26
יא 
27
יב 
28
יג 
29
יד 
30
טו 
31
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
10
כו 
11
כז 
12
כח 
13
כט 
14
ל 
15
אלול
0809/1996
א 
16
ב 
17
ג  
18
ד 
19
ה 
20
ו  
21
ז  
22
ח 
23
ט 
24
י  
25
יא 
26
יב 
27
יג 
28
יד 
29
טו 
30
טז 
31
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
10
כז 
11
כח 
12
כט 
13
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מאפייני לוח השנה

ב' בטבת

ב' בטבת הוא היום השני בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברב השנים פרשת ויגש. אולם, אם בר המצוה חל בשנה שראש השנה שלה חל בשבת או בשנה חסרה שראש השנה שלה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ.

ג' בניסן

ג' בניסן הוא היום השלישי בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

ג' בשבט

ג' בשבט הוא היום השלישי בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' שבט היא,

ברב השנים, פרשת בא. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת וארא.

המשרד לביטחון הפנים

המשרד לביטְחון הפנים הוא משרד ממשלתי של מדינת ישראל המופקד על ביטחון הפנים במדינה.

המשרד לביטחון פנים, שנקרא עד לאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 משרד המשטרה, הוא גוף ממשלתי ייחודי למדינת ישראל. בעוד שברחבי העולם כפופות רשויות ביטחון הפנים כמו המשטרה למשרד הפנים או למשרד המשפטים, ובמקומות רבים מהוות רשויות אלו חלק ממארג השלטון המקומי וראשי המערכות ממונים בידי ראשי הערים, במדינת ישראל הוקם משרד משטרה נפרד, מסיבות שונות. גוף דומה הוקם ב-2003 בקנדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001, הגוף נקרא המשרד לביטחון הציבור וכפופים לו גם גופי חירום שבישראל כפופים לפיקוד העורף.

בשל ייחודיותו של המשרד כפופים לו גופים מתחומים שונים הקשורים לביטחון הפנים: מערכת אכיפת החוק (למעט החלק המשפטי הכפוף למשרד המשפטים: משטרת ישראל, השיטור העירוני, הרשות להגנה על עדים ושירות בתי הסוהר. מנגנון בטיחות הכולל רק את הרשות הארצית לכבאות והצלה מאחר שגורמי הבטיחות הקשורים בבריאות כפופים למשרד הבריאות, ותחומי רווחה הקשורים לביטחון הפנים ולכן הוכפפו למשרד ולא למשרד הרווחה: הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, מצילה ועיר ללא אלימות.

שר המשטרה הראשון היה בכור-שלום שטרית, שוטר ושופט לשעבר, שכיהן בתפקיד החל מיום הקמת המדינה במאי 1948 ועד ינואר 1967, מספר שבועות לפני מותו. שטרית כיהן כשר המשטרה לאורך ארבע-עשרה ממשלות (18 שנים וחצי), מה שהפך אותו לשר שכיהן בתפקיד לאורך תקופה רצופה הארוכה ביותר מבין כל שרי ממשלות ישראל לדורותיהן.

ח' באייר

ח' באייר הוא היום השמיני בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

ח' בחשוון

ח' בחשוון הוא היום השמיני בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

י"ב באלול

י"ב באלול הוא היום השנים-עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

י"ב בחשוון

י"ב בחשוון הוא היום השנים עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

י"ב בסיוון

י"ב בסיוון הוא היום השנים-עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השלישי

למניין החודשים מניסן.

י"ט בכסלו

י"ט בכסלו הוא היום התשעה עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

כ"ב בניסן

כ"ב בניסן הוא היום העשרים ושניים בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

כ"ד בתשרי

כ"ד בתשרי הוא היום העשרים וארבעה בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

פרשת הבר מצווה של ילד שנולד בכ"ד תשרי הוא תמיד פרשת בראשית.

כ"ט בניסן

כ"ט בניסן הוא היום העשרים ותשעה בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

כ' באלול

כ' באלול הוא היום העשרים בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

מחניים (כתב עת)

כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות בטאונה של הרבנות הצבאית הראשית. בבטאון תורני זה פורסמו מאמרים ומחקרים בתחומי היהדות וההיסטוריה היהודית.

כתב העת יצא בשנים תש"ט-תשל"ב כחוברת עבה שיצאה בתדירות משתנה של שתיים עד כעשר חוברות בשנה, סך הכל יצאו כ-130 חוברות בצורה זו, כשכל חוברת מוקדשת לנושא מיוחד. 18 החוברות הראשונות יצאו בשם "ילקוט הרבנות הצבאית".

במקביל הוציאה הרבנות שבועון בשנים ה'תשי"ג עד ה'תש"ך. בכל שנה יצאו קרוב לחמישים חוברות, כשבכרך האחרון, כרך ז' ה'תש"ך, יצאו רק שבע חוברות.

החל משנת ה'תשנ"ב החל מרכז ספיר לתרבות ולחינוך יהודי להוציא מחדש את מחניים במתכונת הדומה לזו של הירחון, כשכל חוברת מוקדשת לנושא מיוחד, בעריכת הרב מנחם הכהן, שותף פעיל לכתיבה בכתב העת בהוצאה הראשונה. עד ה'תשנ"ו יצאו ברצף 13 חוברות, ובשנת ה'תשס"ג ו-ה'תשס"ד יצאו שתי חוברות נוספות: חוברת 14 שהוקדשה למאגיה וחוברת 15 שכותרתה "בין יהודים לנוצרים - היבטים עכשוויים".

בשנים 2007-2008 הוציאה הרבנות הצבאית לאור בטאון בשם דומה "מחניך", שהכיל בעיקר מאמרים תורניים של רבנים צבאיים, בעריכת הרב יהושע לביא. הבטאון יצא ב-3 גליונות בלבד.

משה צבי נריה

הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא. מכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות", בשל השפעתו על עיצוב הציבור הדתי לאומי.

כיהן כחבר הכנסת למשך קדנציה אחת מטעם המפד"ל. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ופרס הרב קוק.

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול בישראל, אחריו משרד החינוך. מטה המשרד ממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב-יפו.

ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל. החוק הישראלי מקנה לממשלה שאותה מנהל ראש הממשלה את סמכויות השלטון הביצועיות, על אף שנשיא המדינה מוגדר בחוק כראש המדינה. לראש ממשלת ישראל מתמנה אחד מחברי הכנסת, שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, אחר התייעצות עם נציגי הסיעות, ושהצליח לקבל את אישורה של הכנסת להרכב ממשלתו. תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא יוצא לאור מאז שנת 1929 ונחשב לאחד מכתבי העת החשובים בתחומו. מקור השם הוא מהמשמעות המילונית של "תרביץ" כאקדמיה ומקום לימוד.

תרביץ עוסק בנושאי יהדות, חקר המקרא, התלמוד, הקבלה, מנהגי ישראל, היסטוריה יהודית, ביבליוגרפיה עברית ועוד. הרבעון יצא לאור לראשונה בתשרי תר"ץ (1929). השתתפו בכתיבתו אישים נודעים בתחומי מדעי היהדות, ובהם גם כאלו שהרבו לכתוב בו בקביעות, כמו גרשם שלום, שאול ליברמן, שמחה אסף, חנוך אלבק ואחרים. מאמרים מרכזיים מתוכו הודפסו גם כתדפיסים בנפרד, או כונסו על ידי כותביהם לספרים.

בשנת ה'תרצ"ה הוקדש כתב העת לנושא הרמב"ם, ונקרא: ספר הרמב"ם של התרביץ: למלאת שמונה מאות שנה ליום הולדתו, י"ד בניסן ד"א תתצ"ה - י"ד בניסן הא אלפים תרצ"ה.

עורכו הראשון של כתב העת היה הפרופ' יעקב נחום אפשטיין, והוא ערך אותו עד לשנת ה'תשי"ב - 1952. אחריו ערך את כתב העת חיים שירמן, בין השנים ה'תשט"ו - ה'תשכ"ט (1955–1969); אפרים אלימלך אורבך בין השנים ה'תשל"א - ה'תשמ"א (1971–1981); יוסף דן, משה דוד הר ומנחם הרן בין השנים ה'תשמ"ב - ה'תשמ"ו (1982–1986); משה אידל, יוסף יהלום ודוד רוזנטל בין השנים ה'תשמ"ז - ה'תשנ"א (1987–1991); זאב הרוי, יוסף קפלן, וישראל מ' תא-שמע בין השנים ה'תשנ"ב - ה'תשנ"ו (1992–1996). עורכיו הנוכחיים הם הפרופסורים מרדכי כוגן, יעקב אלבוים וירחמיאל ברודי.

המוציא לאור הנוכחי הוא הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, שעל יד האוניברסיטה העברית. כללי האזכור של כתב העת אומצו ביחס למקורות המשפט העברי על ידי כמה מכתבי העת המשפטיים של אוניברסיטאות ישראליות.בשנת 2011 הועלו גיליונות תרביץ שיצאו עד 2006 למאגר המקוון JSTOR במסגרת פרויקט משותף של JSTOR עם הספרייה הלאומית וספריית אוניברסיטת חיפה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.