ה'תשנ"ב

ה'תשנ"ב (5752) ובקיצור תשנ"ב – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-9 בספטמבר 1991, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 27 בספטמבר 1992.
המולד של תשרי חל ביום שני, 9 שעות ו-54 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג בשז, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים.
זו שנה חמישית לשמיטה, ושנת 14 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 12 במחזור השמש ה-206.
שנה זו היא שנת 1,923 לחורבן הבית, ושנת 2,303 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ב 44 שנות עצמאות.

אירועים

נפטרו

פרסי ישראל

מקבלי פרס ישראל לשנת תשנ"ב הם:

לוח שנה

►► ה'תשנ"ב ◄◄
1991 - 1992

להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי
0910/1991
א 
ב 
10
ג  
11
ד 
12
ה 
13
ו  
14
ז  
15
ח 
16
ט 
17
י  
18
יא 
19
יב 
20
יג 
21
יד 
22
טו 
23
טז 
24
יז 
25
יח 
26
יט 
27
כ 
28
כא 
29
כב 
30
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
חשוון
1011/1991
א 
ב 
10
ג  
11
ד 
12
ה 
13
ו  
14
ז  
15
ח 
16
ט 
17
י  
18
יא 
19
יב 
20
יג 
21
יד 
22
טו 
23
טז 
24
יז 
25
יח 
26
יט 
27
כ 
28
כא 
29
כב 
30
כג 
31
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
כסלו
1112/1991
א 
ב 
ג  
10
ד 
11
ה 
12
ו  
13
ז  
14
ח 
15
ט 
16
י  
17
יא 
18
יב 
19
יג 
20
יד 
21
טו 
22
טז 
23
יז 
24
יח 
25
יט 
26
כ 
27
כא 
28
כב 
29
כג 
30
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
טבת
12/199101
א 
ב 
ג  
10
ד 
11
ה 
12
ו  
13
ז  
14
ח 
15
ט 
16
י  
17
יא 
18
יב 
19
יג 
20
יד 
21
טו 
22
טז 
23
יז 
24
יח 
25
יט 
26
כ 
27
כא 
28
כב 
29
כג 
30
כד 
31
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
שבט
0102/1992
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
10
ו  
11
ז  
12
ח 
13
ט 
14
י  
15
יא 
16
יב 
17
יג 
18
יד 
19
טו 
20
טז 
21
יז 
22
יח 
23
יט 
24
כ 
25
כא 
26
כב 
27
כג 
28
כד 
29
כה 
30
כו 
31
כז 
כח 
כט 
ל 
אדר א'
0203/1992
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
10
ז  
11
ח 
12
ט 
13
י  
14
יא 
15
יב 
16
יג 
17
יד 
18
טו 
19
טז 
20
יז 
21
יח 
22
יט 
23
כ 
24
כא 
25
כב 
26
כג 
27
כד 
28
כה 
29
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
אדר ב'
0304/1992
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
10
ו  
11
ז  
12
ח 
13
ט 
14
י  
15
יא 
16
יב 
17
יג 
18
יד 
19
טו 
20
טז 
21
יז 
22
יח 
23
יט 
24
כ 
25
כא 
26
כב 
27
כג 
28
כד 
29
כה 
30
כו 
31
כז 
כח 
כט 
ניסן
0405/1992
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
10
ח 
11
ט 
12
י  
13
יא 
14
יב 
15
יג 
16
יד 
17
טו 
18
טז 
19
יז 
20
יח 
21
יט 
22
כ 
23
כא 
24
כב 
25
כג 
26
כד 
27
כה 
28
כו 
29
כז 
30
כח 
כט 
ל 
אייר
0506/1992
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
10
ח 
11
ט 
12
י  
13
יא 
14
יב 
15
יג 
16
יד 
17
טו 
18
טז 
19
יז 
20
יח 
21
יט 
22
כ 
23
כא 
24
כב 
25
כג 
26
כד 
27
כה 
28
כו 
29
כז 
30
כח 
31
כט 
סיוון
0607/1992
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
ח 
ט 
10
י  
11
יא 
12
יב 
13
יג 
14
יד 
15
טו 
16
טז 
17
יז 
18
יח 
19
יט 
20
כ 
21
כא 
22
כב 
23
כג 
24
כד 
25
כה 
26
כו 
27
כז 
28
כח 
29
כט 
30
ל 
תמוז
07/1992
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
ח 
ט 
10
י  
11
יא 
12
יב 
13
יג 
14
יד 
15
טו 
16
טז 
17
יז 
18
יח 
19
יט 
20
כ 
21
כא 
22
כב 
23
כג 
24
כד 
25
כה 
26
כו 
27
כז 
28
כח 
29
כט 
30
אב
0708/1992
א 
31
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
ח 
ט 
י  
יא 
10
יב 
11
יג 
12
יד 
13
טו 
14
טז 
15
יז 
16
יח 
17
יט 
18
כ 
19
כא 
20
כב 
21
כג 
22
כד 
23
כה 
24
כו 
25
כז 
26
כח 
27
כט 
28
ל 
29
אלול
0809/1992
א 
30
ב 
31
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
ח 
ט 
י  
יא 
יב 
10
יג 
11
יד 
12
טו 
13
טז 
14
יז 
15
יח 
16
יט 
17
כ 
18
כא 
19
כב 
20
כג 
21
כד 
22
כה 
23
כו 
24
כז 
25
כח 
26
כט 
27
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מאפייני לוח השנה

1991 בישראל

1991 בישראל (ה'תשנ"א - ה'תשנ"ב) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 43 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה היה מלחמת המפרץ.

ג' בשבט

ג' בשבט הוא היום השלישי בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' שבט היא,

ברב השנים, פרשת בא. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת וארא.

ד' באדר

ד' באדר הוא היום הרביעי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצוה היא פרשת תצוה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.

ו' בתשרי

ו' בתשרי הוא היום השישי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. ו' בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

ז' בתמוז

ז' בתמוז הוא היום השביעי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. ז' בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

ט"ו באלול

ט"ו באלול הוא היום החמישה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ט"ו באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אלול היא פרשת כי תבוא.

ט' בטבת

ט' בטבת הוא היום התשיעי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

י"ב באדר

י"ב באדר הוא היום השנים-עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

י"ב בתמוז

י"ב בתמוז הוא היום השנים-עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. י"ב בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

י"ג באב

י"ג באב הוא היום השלושה עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושה עשר בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. י"ג באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

י"ז באלול

י"ז באלול הוא היום השבעה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השבעה עשר בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. י"ז באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

י"ז בסיוון

י"ז בסיוון הוא היום השבעה עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השבעה עשר בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. י"ז בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

כ"א בתמוז

כ"א בתמוז הוא היום העשרים ואחד בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ואחד בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"א בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

כ"ב בחשוון

כ"ב בחשוון הוא היום העשרים ושניים בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ב בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.

כ"ב בסיוון

כ"ב בסיוון הוא היום העשרים ושניים בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. כ"ב בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

כ"ו בסיוון

כ"ו בסיוון הוא היום העשרים ושישה בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. כ"ו בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

כ"ז בסיוון

כ"ז בסיוון הוא היום העשרים ושבעה בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. כ"ז בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

מחניים (כתב עת)

כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות בטאונה של הרבנות הצבאית הראשית. בבטאון תורני זה פורסמו מאמרים ומחקרים בתחומי היהדות וההיסטוריה היהודית.

כתב העת יצא בשנים תש"ט-תשל"ב כחוברת עבה שיצאה בתדירות משתנה של שתיים עד כעשר חוברות בשנה, סך הכל יצאו כ-130 חוברות בצורה זו, כשכל חוברת מוקדשת לנושא מיוחד. 18 החוברות הראשונות יצאו בשם "ילקוט הרבנות הצבאית".

במקביל הוציאה הרבנות שבועון בשנים ה'תשי"ג עד ה'תש"ך. בכל שנה יצאו קרוב לחמישים חוברות, כשבכרך האחרון, כרך ז' ה'תש"ך, יצאו רק שבע חוברות.

החל משנת ה'תשנ"ב החל מרכז ספיר לתרבות ולחינוך יהודי להוציא מחדש את מחניים במתכונת הדומה לזו של הירחון, כשכל חוברת מוקדשת לנושא מיוחד, בעריכת הרב מנחם הכהן, שותף פעיל לכתיבה בכתב העת בהוצאה הראשונה. עד ה'תשנ"ו יצאו ברצף 13 חוברות, ובשנת ה'תשס"ג ו-ה'תשס"ד יצאו שתי חוברות נוספות: חוברת 14 שהוקדשה למאגיה וחוברת 15 שכותרתה "בין יהודים לנוצרים - היבטים עכשוויים".

בשנים 2007-2008 הוציאה הרבנות הצבאית לאור בטאון בשם דומה "מחניך", שהכיל בעיקר מאמרים תורניים של רבנים צבאיים, בעריכת הרב יהושע לביא. הבטאון יצא ב-3 גליונות בלבד.

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא יוצא לאור מאז שנת 1929 ונחשב לאחד מכתבי העת החשובים בתחומו. מקור השם הוא מהמשמעות המילונית של "תרביץ" כאקדמיה ומקום לימוד.

תרביץ עוסק בנושאי יהדות, חקר המקרא, התלמוד, הקבלה, מנהגי ישראל, היסטוריה יהודית, ביבליוגרפיה עברית ועוד. הרבעון יצא לאור לראשונה בתשרי תר"ץ (1929). השתתפו בכתיבתו אישים נודעים בתחומי מדעי היהדות, ובהם גם כאלו שהרבו לכתוב בו בקביעות, כמו גרשם שלום, שאול ליברמן, שמחה אסף, חנוך אלבק ואחרים. מאמרים מרכזיים מתוכו הודפסו גם כתדפיסים בנפרד, או כונסו על ידי כותביהם לספרים.

בשנת ה'תרצ"ה הוקדש כתב העת לנושא הרמב"ם, ונקרא: ספר הרמב"ם של התרביץ: למלאת שמונה מאות שנה ליום הולדתו, י"ד בניסן ד"א תתצ"ה - י"ד בניסן הא אלפים תרצ"ה.

עורכו הראשון של כתב העת היה הפרופ' יעקב נחום אפשטיין, והוא ערך אותו עד לשנת ה'תשי"ב - 1952. אחריו ערך את כתב העת חיים שירמן, בין השנים ה'תשט"ו - ה'תשכ"ט (1955–1969); אפרים אלימלך אורבך בין השנים ה'תשל"א - ה'תשמ"א (1971–1981); יוסף דן, משה דוד הר ומנחם הרן בין השנים ה'תשמ"ב - ה'תשמ"ו (1982–1986); משה אידל, יוסף יהלום ודוד רוזנטל בין השנים ה'תשמ"ז - ה'תשנ"א (1987–1991); זאב הרוי, יוסף קפלן, וישראל מ' תא-שמע בין השנים ה'תשנ"ב - ה'תשנ"ו (1992–1996). עורכיו הנוכחיים הם הפרופסורים מרדכי כוגן, יעקב אלבוים וירחמיאל ברודי.

המוציא לאור הנוכחי הוא הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, שעל יד האוניברסיטה העברית. כללי האזכור של כתב העת אומצו ביחס למקורות המשפט העברי על ידי כמה מכתבי העת המשפטיים של אוניברסיטאות ישראליות.בשנת 2011 הועלו גיליונות תרביץ שיצאו עד 2006 למאגר המקוון JSTOR במסגרת פרויקט משותף של JSTOR עם הספרייה הלאומית וספריית אוניברסיטת חיפה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.