ה'תש"י

ה'תש"י (5710) או בקיצור תש"י היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-24 בספטמבר 1949, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 11 בספטמבר 1950. שנה מסוג זחא, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תש"י 2 שנות עצמאות.

אירועים

נולדו

נפטרו

לוח שנה

►► ה'תש"י ◄◄
1949 - 1950

להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי
0910/1949
א 
24
ב 
25
ג  
26
ד 
27
ה 
28
ו  
29
ז  
30
ח 
ט 
י  
יא 
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
10
יח 
11
יט 
12
כ 
13
כא 
14
כב 
15
כג 
16
כד 
17
כה 
18
כו 
19
כז 
20
כח 
21
כט 
22
ל 
23
חשוון
1011/1949
א 
24
ב 
25
ג  
26
ד 
27
ה 
28
ו  
29
ז  
30
ח 
31
ט 
י  
יא 
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
10
יט 
11
כ 
12
כא 
13
כב 
14
כג 
15
כד 
16
כה 
17
כו 
18
כז 
19
כח 
20
כט 
21
כסלו
1112/1949
א 
22
ב 
23
ג  
24
ד 
25
ה 
26
ו  
27
ז  
28
ח 
29
ט 
30
י  
יא 
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
10
כ 
11
כא 
12
כב 
13
כג 
14
כד 
15
כה 
16
כו 
17
כז 
18
כח 
19
כט 
20
טבת
12/194901
א 
21
ב 
22
ג  
23
ד 
24
ה 
25
ו  
26
ז  
27
ח 
28
ט 
29
י  
30
יא 
31
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
10
כב 
11
כג 
12
כד 
13
כה 
14
כו 
15
כז 
16
כח 
17
כט 
18
שבט
0102/1950
א 
19
ב 
20
ג  
21
ד 
22
ה 
23
ו  
24
ז  
25
ח 
26
ט 
27
י  
28
יא 
29
יב 
30
יג 
31
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
10
כד 
11
כה 
12
כו 
13
כז 
14
כח 
15
כט 
16
ל 
17
אדר
0203/1950
א 
18
ב 
19
ג  
20
ד 
21
ה 
22
ו  
23
ז  
24
ח 
25
ט 
26
י  
27
יא 
28
יב 
יג 
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
10
כב 
11
כג 
12
כד 
13
כה 
14
כו 
15
כז 
16
כח 
17
כט 
18
ניסן
0304/1950
א 
19
ב 
20
ג  
21
ד 
22
ה 
23
ו  
24
ז  
25
ח 
26
ט 
27
י  
28
יא 
29
יב 
30
יג 
31
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
10
כד 
11
כה 
12
כו 
13
כז 
14
כח 
15
כט 
16
ל 
17
אייר
0405/1950
א 
18
ב 
19
ג  
20
ד 
21
ה 
22
ו  
23
ז  
24
ח 
25
ט 
26
י  
27
יא 
28
יב 
29
יג 
30
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
10
כד 
11
כה 
12
כו 
13
כז 
14
כח 
15
כט 
16
סיוון
0506/1950
א 
17
ב 
18
ג  
19
ד 
20
ה 
21
ו  
22
ז  
23
ח 
24
ט 
25
י  
26
יא 
27
יב 
28
יג 
29
יד 
30
טו 
31
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
10
כו 
11
כז 
12
כח 
13
כט 
14
ל 
15
תמוז
0607/1950
א 
16
ב 
17
ג  
18
ד 
19
ה 
20
ו  
21
ז  
22
ח 
23
ט 
24
י  
25
יא 
26
יב 
27
יג 
28
יד 
29
טו 
30
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
10
כו 
11
כז 
12
כח 
13
כט 
14
אב
0708/1950
א 
15
ב 
16
ג  
17
ד 
18
ה 
19
ו  
20
ז  
21
ח 
22
ט 
23
י  
24
יא 
25
יב 
26
יג 
27
יד 
28
טו 
29
טז 
30
יז 
31
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
10
כח 
11
כט 
12
ל 
13
אלול
0809/1950
א 
14
ב 
15
ג  
16
ד 
17
ה 
18
ו  
19
ז  
20
ח 
21
ט 
22
י  
23
יא 
24
יב 
25
יג 
26
יד 
27
טו 
28
טז 
29
יז 
30
יח 
31
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
10
כט 
11
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מאפייני לוח השנה

בית חב"ד

בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד המקומי. מטרת בתי חב"ד לעזור ולתמוך ביהודים בתחומים מגוונים, בעיקר בענייני יהדות. בתי חב"ד הראשונים הוקמו ב־1950 (ה'תש"י).

כ־3,650 בתי חב"ד פועלים בכ־950 ערים השוכנות בכמאה מדינות בעולם כ־350 מתוכם פועלים בישראל.

דוד טל

דוד טל (ח' בשבט ה'תש"י, 26 בינואר 1950 – כ"ו בסיוון ה'תשע"ו, 2 ביולי 2016) היה פוליטיקאי ישראלי. בתחילת דרכו בכנסת היה ח"כ מטעם מפלגת ש"ס ולאחר מכן מטעם עם אחד, ממנה פרש לסיעת היחיד "נוי" (שנקראה על שם נכדתו) ולאחר מכן הצטרף לסיעת קדימה.

ה' בחשוון

ה' בחשוון הוא היום החמישי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ה' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

ה' בכסלו

ה' בכסלו הוא היום החמישי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

המודיע

הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי הרב יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.

המודיע הוא העיתון החרדי הוותיק ביותר בישראל והוא הביטאון של מפלגת אגודת ישראל. שמו של העיתון משמר עיתון בשם זה שהופיע בשנים 1910–1915 בפולטבה בעריכת הרב אליהו עקיבא רבינוביץ'.

מאז הקמתו היה העיתון בבעלות המו"ל, הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, הגוף העליון של תנועת אגודת ישראל העולמית. בתחילת דרכו של העיתון היה בנו של הרב לוין, יהודה לייב לוין, העורך הראשי. עורכי העיתון כיום הם ישראל שניידר ויצחק מתתיהו טננבוים.

ב-1958 מינו הרב לוין ובנו את חיים משה קנופף למנהל אדמיניסטרטיבי של העיתון, לצד עורכי העיתון משה עקיבה דרוק וישראל שפיגל. קשיי התקציב של העיתון הביאו להפיכתו ל"חברה בע"מ" ו-49% ממנו נמכרו לעובדי העיתון. לאחר פטירת העורך הראשון הוחלט למנות את קנופף, דרוק ושפיגל לעורכים ראשיים במעמד שווה, המייצגים את שלושת מוקדי הכוח המרכזיים באגודת ישראל אז. לימים, פרש שפיגל נציגו של הרב שך ועבר ליתד נאמן הליטאי, ואילו דרוק, שהיה מנאמני מנחם פרוש, נפטר. קנופף, איש חסידות גור, נותר כעורך ומנהל יחיד. עם השנים, מונה בנו אלעזר לסמנכ"ל העיתון, ולימים למנכ"ל.

העיתון נתפס בעיני רבים כמשויך לחסידות גור משום שברוב השנים הוא נערך בידי אנשי חסידות זו. טענות דומות הביאו להקמת עיתון חסידי מתחרה, המבשר, בשנת 2009.

בשנת 2014 נקלע העיתון לקשיים כלכליים ונעשו ניסיונות למכרו. לבסוף הוא נמכר למנכ"ל העיתון אלעזר קנופף, שהיה חבר בעמותה, ולמחותנו איש העסקים חיים שכטר, שניהם חסידי גור. ביולי 2019 הודח קנופף בשל ניהול בלתי תקין, לאחר שדו"ח של רשם העמותות דרש זאת כתנאי להמשך קיום העמותה.

סיסמת העיתון היא "העתון היומי של היהדות החרדית". העיתון מכוון על ידי ועדת רבנים.

בנוסף למאפיינים הרגילים של העיתונות החרדית מתאפיין המודיע בסגנון סולידי הנמנע בדרך כלל מאזכור תככים פוליטיים.

ל"המודיע" ישנה גם מהדורה יומית באנגלית היוצאת בארצות הברית. שלוש מהדורות שבועיות נוספות באנגלית מתפרסמות בישראל, באנגליה ובאוסטרליה. מהדורה שבועית בצרפתית מתפרסמת בצרפת. העיתון מופץ באמצעות חברת בר שיווק והפצה.

השירות הבולאי

השירות הבולאי הוא הגוף האחראי על הנפקת בולי דואר, חותמות דואר ומעטפות היום הראשון ועל הבולאות בדואר ישראל ולפני כן ברשות הדואר. מקום מושבו היה שנים רבות בבית הדואר המרכזי ההיסטורי בשדרות ירושלים מספר 8 ביפו עד למעבר אל תל אביב.

השירות הוקם סמוך להקמת מדינת ישראל, כאשר באפריל 1948 הפסיק המנדט הבריטי לספק שירותי דואר בארץ ישראל.

השירות הבולאי מנפיק בולים כחמש פעמים בשנה (כל הנפקה כוללת בולים אחדים). הנפקות אלה כוללות מדי שנה את הסדרות הבאות:

מועדים לשמחה: לקראת ראש השנה (החל משנת ה'תש"ט).

בול יום הזיכרון: לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (החל משנת ה'תשכ"ו).

בולי יום העצמאות: לקראת יום העצמאות (החל משנת ה'תש"י ועד ה'תשל"ג). לאחר מלחמת יום הכיפורים מונפק בול ליום העצמאות אחת למספר שנים (בעיקר בחגי העשור למדינה).בולים נוספים עוסקים בהנצחתם של אישים, מונפקים לכבודם של אירועים, מוקדשים לנופי ישראל והחי והצומח בה ועוד.

השירות הבולאי מעניק גם שירות למנויים, המאפשר לעשות מנוי לקבלת בולים ומעטפות היום הראשון עם הנפקתם.

בראש השירות הבולאי עומד ירון רצון.

ב-12 בספטמבר 1982 הונפק לראשונה בישראל בול ללא ערך נקוב, המשמש למשלוח מכתב רגיל בארץ.

ט' באלול

ט' באלול הוא היום התשיעי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ט' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

י"ב בתמוז

י"ב בתמוז הוא היום השנים-עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. י"ב בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

י"ג בניסן

י"ג בניסן הוא היום השלושה עשר בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושה עשר בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. י"ג בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

י"ד באייר

י"ד באייר הוא היום הארבעה עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש השני

למניין החודשים מניסן. י"ד באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

י"ד בכסלו

י"ד בכסלו הוא היום הארבעה עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

י' בתמוז

י' בתמוז הוא היום העשירי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. י' בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

יוסף יצחק שניאורסון

רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה בחב"ד אדמו"ר הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 - י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"פ (1920).

כ"ב בכסלו

כ"ב בכסלו הוא היום העשרים ושניים בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

כ"ב בתמוז

כ"ב בתמוז הוא היום העשרים ושניים בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ב בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

כ"ד באב

כ"ד באב הוא היום העשרים וארבעה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וארבעה בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. כ"ד באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד אב היא פרשת ראה.

כ"ו באדר

כ"ו באדר הוא היום העשרים ושישה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

כ"ז בכסלו

כ"ז בכסלו הוא היום העשרים ושבעה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז כסלו היא תמיד פרשת מקץ.

תורת מנחם - התוועדויות

סדרת תורת מנחם - התוועדויות היא סדרת ספרים בה מופיעים דברי תורתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חב"ד.

דברי התורה, אותם השמיע בהתוועדויות לפני קהל החסידים והנאספים בבית מדרשו בברוקלין, ניו יורק, נכתבו על ידי צוות של חסידים תלמידי חכמים מוכשרים, בעלי ידע וזיכרון (שכונו 'חוזרים'), בראשות הרב יואל כהן. בסדרה מופיעים בסדר כרונולוגי כל ה"מאמרים" וה"שיחות", שיחות פרטיות שניהל ביחידות עם אורחים רמי מעלה, גדולי תורה או אישי ציבור, וכן דברי תורה קצרים שנאמרו על שולחנו בסעודות השבת והחג. בנוסף מובאים בספר 'מכתבים כלליים', אגרות מיוחדות שכתב כמה פעמים בשנה לכלל הציבור.

הסדרה מסודרת לפי סדר ההתוועדויות במשך כל השנים החל מפטירת חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בי' בשבט ה'תש"י (1950) ועד כ"ז באדר ה'תשנ"ב (1992), (בו לקה בשבץ מוחי ופסק מלדבר עד לפטירתו כשנתיים וחצי לאחר מכן, בג' בתמוז ה'תשנ"ד). התוכן נכתב בלשון הקודש. הסדרה נמצאת עדיין באמצע עריכה: נכון לשנת 2019, הסדרה מכילה 107 כרכים ובסיומה היא תכיל בסביבות 160 כרכים.

הספרים נערכים על ידי מכון "ועד הנחות בלה"ק" ומודפסים בהוצאת הספרים קה"ת, חברת ההוצאה לאור הרשמית של חסידות חב"ד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.