ה'תרמ"ו

ה'תרמ"ו (5646) או בקיצור תרמ"ו היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-10 בספטמבר 1885, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 בספטמבר 1886. שנה מסוג השג, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

אירועים

נולדו

נפטרו

לוח שנה

►► ה'תרמ"ו ◄◄
1885 - 1886

להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי
0910/1885
א 
10
ב 
11
ג  
12
ד 
13
ה 
14
ו  
15
ז  
16
ח 
17
ט 
18
י  
19
יא 
20
יב 
21
יג 
22
יד 
23
טו 
24
טז 
25
יז 
26
יח 
27
יט 
28
כ 
29
כא 
30
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
חשוון
1011/1885
א 
10
ב 
11
ג  
12
ד 
13
ה 
14
ו  
15
ז  
16
ח 
17
ט 
18
י  
19
יא 
20
יב 
21
יג 
22
יד 
23
טו 
24
טז 
25
יז 
26
יח 
27
יט 
28
כ 
29
כא 
30
כב 
31
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
כסלו
1112/1885
א 
ב 
10
ג  
11
ד 
12
ה 
13
ו  
14
ז  
15
ח 
16
ט 
17
י  
18
יא 
19
יב 
20
יג 
21
יד 
22
טו 
23
טז 
24
יז 
25
יח 
26
יט 
27
כ 
28
כא 
29
כב 
30
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
טבת
12/188501
א 
ב 
10
ג  
11
ד 
12
ה 
13
ו  
14
ז  
15
ח 
16
ט 
17
י  
18
יא 
19
יב 
20
יג 
21
יד 
22
טו 
23
טז 
24
יז 
25
יח 
26
יט 
27
כ 
28
כא 
29
כב 
30
כג 
31
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
שבט
0102/1886
א 
ב 
ג  
ד 
10
ה 
11
ו  
12
ז  
13
ח 
14
ט 
15
י  
16
יא 
17
יב 
18
יג 
19
יד 
20
טו 
21
טז 
22
יז 
23
יח 
24
יט 
25
כ 
26
כא 
27
כב 
28
כג 
29
כד 
30
כה 
31
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
אדר א'
0203/1886
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
10
ו  
11
ז  
12
ח 
13
ט 
14
י  
15
יא 
16
יב 
17
יג 
18
יד 
19
טו 
20
טז 
21
יז 
22
יח 
23
יט 
24
כ 
25
כא 
26
כב 
27
כג 
28
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
אדר ב'
0304/1886
א 
ב 
ג  
10
ד 
11
ה 
12
ו  
13
ז  
14
ח 
15
ט 
16
י  
17
יא 
18
יב 
19
יג 
20
יד 
21
טו 
22
טז 
23
יז 
24
יח 
25
יט 
26
כ 
27
כא 
28
כב 
29
כג 
30
כד 
31
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ניסן
0405/1886
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
10
ו  
11
ז  
12
ח 
13
ט 
14
י  
15
יא 
16
יב 
17
יג 
18
יד 
19
טו 
20
טז 
21
יז 
22
יח 
23
יט 
24
כ 
25
כא 
26
כב 
27
כג 
28
כד 
29
כה 
30
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
אייר
0506/1886
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
10
ו  
11
ז  
12
ח 
13
ט 
14
י  
15
יא 
16
יב 
17
יג 
18
יד 
19
טו 
20
טז 
21
יז 
22
יח 
23
יט 
24
כ 
25
כא 
26
כב 
27
כג 
28
כד 
29
כה 
30
כו 
31
כז 
כח 
כט 
סיוון
0607/1886
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
10
ח 
11
ט 
12
י  
13
יא 
14
יב 
15
יג 
16
יד 
17
טו 
18
טז 
19
יז 
20
יח 
21
יט 
22
כ 
23
כא 
24
כב 
25
כג 
26
כד 
27
כה 
28
כו 
29
כז 
30
כח 
כט 
ל 
תמוז
0708/1886
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
10
ח 
11
ט 
12
י  
13
יא 
14
יב 
15
יג 
16
יד 
17
טו 
18
טז 
19
יז 
20
יח 
21
יט 
22
כ 
23
כא 
24
כב 
25
כג 
26
כד 
27
כה 
28
כו 
29
כז 
30
כח 
31
כט 
אב
08/1886
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
ח 
ט 
10
י  
11
יא 
12
יב 
13
יג 
14
יד 
15
טו 
16
טז 
17
יז 
18
יח 
19
יט 
20
כ 
21
כא 
22
כב 
23
כג 
24
כד 
25
כה 
26
כו 
27
כז 
28
כח 
29
כט 
30
ל 
31
אלול
09/1886
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
ז  
ח 
ט 
י  
10
יא 
11
יב 
12
יג 
13
יד 
14
טו 
15
טז 
16
יז 
17
יח 
18
יט 
19
כ 
20
כא 
21
כב 
22
כג 
23
כד 
24
כה 
25
כו 
26
כז 
27
כח 
28
כט 
29
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מאפייני לוח השנה

1886

שנת 1886 היא השנה ה-86 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1886 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

איסר יהודה אונטרמן

הרב איסר יהודה אונטרמן (נולד בי"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בבריסק ונפטר בכ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976 בירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השני של מדינת ישראל. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ד.

בית הספר חביב

בית הספר "חביב" בראשון לציון הוא בית הספר העברי הראשון בעולם ובארץ ישראל שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית. בית הספר נוסד בשנת ה'תרמ"ו (1886) ופעיל עד היום.

ז' בשבט

ז' בשבט הוא היום השביעי בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' שבט הוא ברב השנים פרשת בשלח. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת בא.

ח' באלול

ח' באלול הוא היום השמיני בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ח' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אלול היא פרשת כי תצא.

ח' בסיוון

ח' בסיוון הוא היום השמיני בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. ח' בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

ח' בשבט

ח' בשבט הוא היום השמיני בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' שבט הוא ברב השנים פרשת בשלח. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת בא.

ט' בתשרי

ט' בתשרי הוא היום התשיעי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. ט' בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

י"א בסיוון

י"א בסיוון הוא היום האחד עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. י"א בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

י"ג בניסן

י"ג בניסן הוא היום השלושה עשר בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושה עשר בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. י"ג בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

י"ח בתמוז

י"ח בתמוז הוא היום השמונה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. י"ח בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

י"ט בשבט

י"ט בשבט הוא היום התשעה עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

יחזקאל אברמסקי

הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 - כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה רב חרדי, ראש בית דין בלונדון, ופרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

כ"ב בסיוון

כ"ב בסיוון הוא היום העשרים ושניים בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. כ"ב בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

כ"ד בשבט

כ"ד בשבט הוא היום העשרים וארבעה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וארבעה בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד שבט היא,

ברב השנים, פרשת משפטים. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת יתרו.

כ"ה בסיוון

כ"ה בסיוון הוא היום העשרים וחמישה בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וחמישה בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. כ"ה בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

כ"ח בתמוז

כ"ח בתמוז הוא היום העשרים ושמונה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ח בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

כ' באלול

כ' באלול הוא היום העשרים בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. כ' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

ש"ס וילנא

ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

הדפסת המהדורה ארכה כשש שנים, החל בכרך של מסכת ברכות, שפורסם בי"ח באייר תר"ם, ועד הכרך של מסכת נידה, שיצא לאור בי"ג בניסן תרמ"ו.

באחרית הדבר שבסוף הכרך האחרון כתב מנהל בית הדפוס, שמואל שרגא פייגנזון ('שפ"ן הסופר'), כי נוסח הש"ס גובש בעזרת חשיפת מקורות שכמעט שאבדו ועל פי כתבי יד שונים של התלמוד. הפרשנים שמופיעים לצד טקסט הגמרא גם הם הועתקו מכתבי יד ונעשתה עבודת בדיקת הנוסח. על העבודה הופקדו יותר ממאה דפסים וארבעה עשר מגיהים. בדיקת נוסח הדפוס עצמו מראה שבאחרית דבר זו יש לא מעט גוזמאות ואי דיוקים.[דרושה הבהרה]שער המסכתות הנפוץ, שבו רשימת מאה הפירושים שנלווים לתלמוד, הופיע בתחילה רק בפתח הכרך האחרון, ובהדפסות מאוחרות יותר התווסף לכל כרכי התלמוד. גם מיקומן של הלכות הרי"ף השתנה: במהדורות הראשונות הודפס החיבור בכרכים נפרדים, שיצאו לאור במקביל לכרכי מסכתות הגמרא, ורק בשכפולים המאוחרים אוחדו הגמרא והרי"ף בכרך אחד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.