ה'תר"ע

ה'תר"ע (5670) או בקיצור תר"ע היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 1909, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 3 באוקטובר 1910. שנה מסוג החא, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנת שמיטה.

בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.

אירועים

נולדו

נפטרו

לוח שנה

►► ה'תר"ע ◄◄
1909 - 1910

להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי
0910/1909
א 
16
ב 
17
ג  
18
ד 
19
ה 
20
ו  
21
ז  
22
ח 
23
ט 
24
י  
25
יא 
26
יב 
27
יג 
28
יד 
29
טו 
30
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
10
כו 
11
כז 
12
כח 
13
כט 
14
ל 
15
חשוון
1011/1909
א 
16
ב 
17
ג  
18
ד 
19
ה 
20
ו  
21
ז  
22
ח 
23
ט 
24
י  
25
יא 
26
יב 
27
יג 
28
יד 
29
טו 
30
טז 
31
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
10
כז 
11
כח 
12
כט 
13
כסלו
1112/1909
א 
14
ב 
15
ג  
16
ד 
17
ה 
18
ו  
19
ז  
20
ח 
21
ט 
22
י  
23
יא 
24
יב 
25
יג 
26
יד 
27
טו 
28
טז 
29
יז 
30
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
10
כח 
11
כט 
12
טבת
12/190901
א 
13
ב 
14
ג  
15
ד 
16
ה 
17
ו  
18
ז  
19
ח 
20
ט 
21
י  
22
יא 
23
יב 
24
יג 
25
יד 
26
טו 
27
טז 
28
יז 
29
יח 
30
יט 
31
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
10
שבט
0102/1910
א 
11
ב 
12
ג  
13
ד 
14
ה 
15
ו  
16
ז  
17
ח 
18
ט 
19
י  
20
יא 
21
יב 
22
יג 
23
יד 
24
טו 
25
טז 
26
יז 
27
יח 
28
יט 
29
כ 
30
כא 
31
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
אדר א'
0203/1910
א 
10
ב 
11
ג  
12
ד 
13
ה 
14
ו  
15
ז  
16
ח 
17
ט 
18
י  
19
יא 
20
יב 
21
יג 
22
יד 
23
טו 
24
טז 
25
יז 
26
יח 
27
יט 
28
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
10
ל 
11
אדר ב'
0304/1910
א 
12
ב 
13
ג  
14
ד 
15
ה 
16
ו  
17
ז  
18
ח 
19
ט 
20
י  
21
יא 
22
יב 
23
יג 
24
יד 
25
טו 
26
טז 
27
יז 
28
יח 
29
יט 
30
כ 
31
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ניסן
0405/1910
א 
10
ב 
11
ג  
12
ד 
13
ה 
14
ו  
15
ז  
16
ח 
17
ט 
18
י  
19
יא 
20
יב 
21
יג 
22
יד 
23
טו 
24
טז 
25
יז 
26
יח 
27
יט 
28
כ 
29
כא 
30
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
אייר
0506/1910
א 
10
ב 
11
ג  
12
ד 
13
ה 
14
ו  
15
ז  
16
ח 
17
ט 
18
י  
19
יא 
20
יב 
21
יג 
22
יד 
23
טו 
24
טז 
25
יז 
26
יח 
27
יט 
28
כ 
29
כא 
30
כב 
31
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
סיוון
0607/1910
א 
ב 
ג  
10
ד 
11
ה 
12
ו  
13
ז  
14
ח 
15
ט 
16
י  
17
יא 
18
יב 
19
יג 
20
יד 
21
טו 
22
טז 
23
יז 
24
יח 
25
יט 
26
כ 
27
כא 
28
כב 
29
כג 
30
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
תמוז
0708/1910
א 
ב 
ג  
10
ד 
11
ה 
12
ו  
13
ז  
14
ח 
15
ט 
16
י  
17
יא 
18
יב 
19
יג 
20
יד 
21
טו 
22
טז 
23
יז 
24
יח 
25
יט 
26
כ 
27
כא 
28
כב 
29
כג 
30
כד 
31
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
אב
0809/1910
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
10
ו  
11
ז  
12
ח 
13
ט 
14
י  
15
יא 
16
יב 
17
יג 
18
יד 
19
טו 
20
טז 
21
יז 
22
יח 
23
יט 
24
כ 
25
כא 
26
כב 
27
כג 
28
כד 
29
כה 
30
כו 
31
כז 
כח 
כט 
ל 
אלול
0910/1910
א 
ב 
ג  
ד 
ה 
ו  
10
ז  
11
ח 
12
ט 
13
י  
14
יא 
15
יב 
16
יג 
17
יד 
18
טו 
19
טז 
20
יז 
21
יח 
22
יט 
23
כ 
24
כא 
25
כב 
26
כג 
27
כד 
28
כה 
29
כו 
30
כז 
כח 
כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מאפייני לוח השנה

1910

שנת 1910 היא השנה העשירית במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1910 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

א' בשבט

א' בשבט הוא היום הראשון בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' שבט הוא ברב השנים פרשת בא. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת וארא.

אברהם בורנשטיין

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (כ"ה בתשרי ה'תקצ"ט, 14 באוקטובר 1838- י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" ו"אבני נזר". נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בפולין.

ב' בכסלו

ב' בכסלו הוא היום השני בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

בתי ראנד

בָּתֵּי רַאנְד היא שכונה בירושלים, בין רחוב בצלאל במרכז העיר לבין שכונת מחנה יהודה הצפונית לה. בתי השכונה נבנו בין השנים ה'תרס"ז - ה'תר"ע (1907–1910) והיא נקראת על שם מייסדה, מנחם מנדל הכהן ראנד מגליציה שבפולין שהשתקע בירושלים.

השכונה נחשבת בירושלים לשכונת חצר אופיינית ובה בתים שיתופיים בני שתי קומות הבנויים מסביב לחצרות פנימיות. את בתי השכונה מייחדים אלמנטים פיסוליים רבים כגון: גרמי מדרגות, שבכות, מעקות, בורות מים והמגדלים החיצוניים של השירותים. לשכונה גם שערי כניסה ולפי השרידים שבה, ניכר שהיו בחצר השכונה גם נטיעות. גבולות השכונה הם רחוב התבור, רחוב הנצי"ב ורחוב שומרון.

ד' בתמוז

ד' בתמוז הוא היום הרביעי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. ד' בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

ז' בכסלו

ז' בכסלו הוא היום השביעי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

ז' בתמוז

ז' בתמוז הוא היום השביעי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. ז' בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

ח' באייר

ח' באייר הוא היום השמיני בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השני

למניין החודשים מניסן. ח' באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

ח' בטבת

ח' בטבת הוא היום השמיני בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' טבת הוא ברוב השנים פרשת ויחי. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת ויגש.

ט"ו בתמוז

ט"ו בתמוז הוא היום החמישה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. ט"ו בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

י"א בשבט

י"א בשבט הוא היום האחד עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א שבט היא,

ברב השנים, פרשת בשלח. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת יתרו.

י"ב באייר

י"ב באייר הוא היום השנים-עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש השני

למניין החודשים מניסן. י"ב באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

י"ב בכסלו

י"ב בכסלו הוא היום השנים-עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

כ"ב באייר

כ"ב באייר הוא היום העשרים ושניים בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש השני

למניין החודשים מניסן. כ"ב באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

כ"ז באלול

כ"ז באלול הוא היום העשרים ושבעה בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. כ"ז באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

כ"ח בתמוז

כ"ח בתמוז הוא היום העשרים ושמונה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ח בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

כ' באדר

כ' באדר הוא היום העשרים בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

תולדות תנאים ואמוראים

הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.

הספר חובר על ידי הרב והחוקר אהרון היימן, והודפס בלונדון בשנת ה'תר"ע (1910). בספר כלולים תולדות התנאים והאמוראים, המלכים וגדולי אומות העולם, ואף הנשים המוזכרות בתלמוד הבבלי והירושלמי, תוספתא, מכילתא ספרא ספרי מסכתות קטנות, מדרש רבה, מדרש תנחומא וכל מפרשיהם, הזוהר, זוהר חדש ילקוט שמעוני, וספרי הקדמונים.

החכמים המוזכרים בספר הם החכמים שחיו בין התקופה של שמעון הצדיק משיירי אנשי כנסת הגדולה עד אחרוני הסבוראים, וכולל את קורות ימי חייהם הפרטיים, משפחתם ובני ביתם, רבותיהם, תלמידיהם, תקנותיהם והלכותיהם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.