ה'ש"ה

ה'ש"ה (5305) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-18 בספטמבר 1544 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 6 בספטמבר 1545. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

נפטרו

לוח שנה

►► ה'ש"ה ◄◄
1544 - 1545

להלן לוח שנה עברי - יוליאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש היוליאני.

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי
0910/1544
א 
18
ב 
19
ג  
20
ד 
21
ה 
22
ו  
23
ז  
24
ח 
25
ט 
26
י  
27
יא 
28
יב 
29
יג 
30
יד 
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
10
כד 
11
כה 
12
כו 
13
כז 
14
כח 
15
כט 
16
ל 
17
חשוון
1011/1544
א 
18
ב 
19
ג  
20
ד 
21
ה 
22
ו  
23
ז  
24
ח 
25
ט 
26
י  
27
יא 
28
יב 
29
יג 
30
יד 
31
טו 
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
10
כה 
11
כו 
12
כז 
13
כח 
14
כט 
15
כסלו
1112/1544
א 
16
ב 
17
ג  
18
ד 
19
ה 
20
ו  
21
ז  
22
ח 
23
ט 
24
י  
25
יא 
26
יב 
27
יג 
28
יד 
29
טו 
30
טז 
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
10
כו 
11
כז 
12
כח 
13
כט 
14
ל 
15
טבת
12/154401
א 
16
ב 
17
ג  
18
ד 
19
ה 
20
ו  
21
ז  
22
ח 
23
ט 
24
י  
25
יא 
26
יב 
27
יג 
28
יד 
29
טו 
30
טז 
31
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
10
כז 
11
כח 
12
כט 
13
שבט
0102/1545
א 
14
ב 
15
ג  
16
ד 
17
ה 
18
ו  
19
ז  
20
ח 
21
ט 
22
י  
23
יא 
24
יב 
25
יג 
26
יד 
27
טו 
28
טז 
29
יז 
30
יח 
31
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
10
כט 
11
ל 
12
אדר
0203/1545
א 
13
ב 
14
ג  
15
ד 
16
ה 
17
ו  
18
ז  
19
ח 
20
ט 
21
י  
22
יא 
23
יב 
24
יג 
25
יד 
26
טו 
27
טז 
28
יז 
יח 
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
10
כז 
11
כח 
12
כט 
13
ניסן
0304/1545
א 
14
ב 
15
ג  
16
ד 
17
ה 
18
ו  
19
ז  
20
ח 
21
ט 
22
י  
23
יא 
24
יב 
25
יג 
26
יד 
27
טו 
28
טז 
29
יז 
30
יח 
31
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
10
כט 
11
ל 
12
אייר
0405/1545
א 
13
ב 
14
ג  
15
ד 
16
ה 
17
ו  
18
ז  
19
ח 
20
ט 
21
י  
22
יא 
23
יב 
24
יג 
25
יד 
26
טו 
27
טז 
28
יז 
29
יח 
30
יט 
כ 
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
10
כט 
11
סיוון
0506/1545
א 
12
ב 
13
ג  
14
ד 
15
ה 
16
ו  
17
ז  
18
ח 
19
ט 
20
י  
21
יא 
22
יב 
23
יג 
24
יד 
25
טו 
26
טז 
27
יז 
28
יח 
29
יט 
30
כ 
31
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
10
תמוז
0607/1545
א 
11
ב 
12
ג  
13
ד 
14
ה 
15
ו  
16
ז  
17
ח 
18
ט 
19
י  
20
יא 
21
יב 
22
יג 
23
יד 
24
טו 
25
טז 
26
יז 
27
יח 
28
יט 
29
כ 
30
כא 
כב 
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
אב
0708/1545
א 
10
ב 
11
ג  
12
ד 
13
ה 
14
ו  
15
ז  
16
ח 
17
ט 
18
י  
19
יא 
20
יב 
21
יג 
22
יד 
23
טו 
24
טז 
25
יז 
26
יח 
27
יט 
28
כ 
29
כא 
30
כב 
31
כג 
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
ל 
אלול
0809/1545
א 
ב 
10
ג  
11
ד 
12
ה 
13
ו  
14
ז  
15
ח 
16
ט 
17
י  
18
יא 
19
יב 
20
יג 
21
יד 
22
טו 
23
טז 
24
יז 
25
יח 
26
יט 
27
כ 
28
כא 
29
כב 
30
כג 
31
כד 
כה 
כו 
כז 
כח 
כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מאפייני לוח השנה

  • שנה מסוג הכז, ובה 354 ימים.
  • שנה "פשוטה": שאיננה מעוברת ובה חודש אדר אחד.
  • שנה "כסדרה": שבה חשוון בן 29 יום ואילו כסלו בן 30 יום
1544

שנת 1544 היא השנה ה-44 במאה ה-16. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

1545

שנת 1545 היא השנה ה-45 במאה ה-16. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

אברהם די בוטון

רבי אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח) היה רב, ראש ישיבה ופוסק. מחכמי סלוניקי וממפרשיו של הרמב"ם. צאצא למגורשי ספרד. תלמידו של המהרשד"ם. המפורסמים בתלמידיו הם רבי שמואל חיון ורבי שבתאי יונה. מחכמי יוון במאה ה-16.

חיבורו המפורסם ביותר הוא פירוש בשם לחם משנה על ספר משנה תורה של הרמב"ם. בפירושו זה הוא מעמיק בדברי הרמב"ם תוך השוואת דבריו לראשונים אחרים ולמפרשי הרמב"ם שקדמו לו: רבי יום טוב וידאל די טולוזא מחבר ה'מגיד משנה' ורבי יוסף קארו מחבר הבית יוסף וכסף משנה.

רבי אברהם מציין שאת חיבורו החל לכתוב לפני שהתוודע לקיומו של פירוש 'כסף משנה' לרמב"ם. לאחר שהתוודע לפירוש ציין גם את הפירוש הנ"ל בחיבורו. הפירוש 'לחם משנה' זכה לתפוצה רחבה שכן הוא הודפס ומודפס במהדורה הסטנדרטית של ספר משנה תורה.

רבי דוד קונפורטי מספר שרבו, רבי מרדכי קלעי, ייחס לעצמו חלק מכתיבת הפירוש 'לחם משנה'. לדבריו רבי מרדכי קלעי טען שהוא ורבי אברהם די בוטון כתבו את הפירוש במשותף. טענה זאת נראית חלשה במקצת שכן למעט המקור הנ"ל היא איננה מופיעה בשום מקום אחר.

חיבורו השני של רבי אברהם הוא ספר שו"ת בשם לחם רב בו כונסו את התשובות לשאלות הלכתיות שנשאל לאורך השנים.

בנימין זאב מארטה

רבי בנימין בן מתתיהו, המוכר בשם רבי בנימין זאב מארטה (ה'רל"ה, 1475 בערך - ה'ש"ה, 1545 בערך) היה רב טורקי-יווני, מפוסקי ההלכה והמשיבים המפורסמים בדורו, נודע על שם ספר השו"ת שלו "'בנימין זאב" שזכה לפרסום רב בהיותו ספר השו"ת הראשון שנדפס בחיי מחברו וביוזמתו.

ה'ש"א

ה'ש"א (5301) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-2 בספטמבר 1540 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 21 בספטמבר 1541. שנה מסוג השג, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

ה'ש"ב

ה'ש"ב (5302) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-22 בספטמבר 1541 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 10 בספטמבר 1542. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

ה'ש"ג

ה'ש"ג (5303) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-11 בספטמבר 1542 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 באוגוסט 1543. שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

ה'ש"ד

ה'ש"ד (5304) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-30 באוגוסט 1543 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 17 בספטמבר 1544. שנה מסוג השג, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

ה'ש"ו

ה'ש"ו (5306) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-7 בספטמבר 1545 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 27 באוגוסט 1546. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנת שמיטה.

ה'ש"ז

ה'ש"ז (5307) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-28 באוגוסט 1546 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 14 בספטמבר 1547. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

ה'ש"ח

ה'ש"ח (5308) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-15 בספטמבר 1547 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 2 בספטמבר 1548. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

ה'ש"ט

ה'ש"ט (5309) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-3 בספטמבר 1548 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 22 בספטמבר 1549. שנה מסוג בשז, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

ה'ש"י

ה'ש"י (5310) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-23 בספטמבר 1549 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 10 בספטמבר 1550. שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

ה'ש'

ה'ש' (5300) היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-13 בספטמבר 1539 (לפי הלוח היוליאני, שהיה נהוג אז), והסתיימה ביום כ"ט באלול, 1 בספטמבר 1540. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

הליכות עולם (כללים)

ספר הליכות עולם הוא ספרו של רבי ישועה בן יוסף הלוי מתלמסאן, הספר עוסק בכללי התלמוד ודרכי הפסיקה של חז"ל, והתקבל כאחד הספרים היסודיים בתחום זה.

הספר נדפס לראשונה בשנת ה'ר"נ, 1490 וזכה מאז לשתים עשרה מהדורות דפוס. בחלק ממהדורותיו, הודפס לצדם של ספרי כללים חשובים אחרים, כמו: מבוא התלמוד של רבי שמואל הנגיד, כללי הגמרא לרבי יוסף קארו ו"יבין שמועה" של רבי שלמה אלגאזי.

הספר תורגם ללטינית והודפס בשפה זו בליידן בשנת ה'שצ"ב, 1632.

משנה תורה

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי, שכתב הרמב"ם בין השנים 1168-1177. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קטלוג חדשני של כל ההלכה.

החיבור פסקני ואינו מותיר מקום לדיונים, וכן אין בו מקורות הלכתיים לפסקים המופיעים בו. עובדה זו הביאה כמה תלמידי חכמים לחבר חיבורים אודות מקורותיו המשוערים של הרמב"ם לפסקיו. בנוסף לחיבורים אלו, נכתבו סביב הספר חיבורים למדניים ומחקריים רבים, והוא אחד מספרי ההלכה הנחקרים ביותר, הן על ידי החכמים המסורתיים והן על ידי חוקרים מודרניים.

משנה תורה נחלק לארבעה עשר ספרים (ולכן מכונה לעיתים הי"ד החזקה). כל ספר נחלק לנושאים - "הלכות" (כגון "הלכות יסודי התורה" או "הלכות שבת"), וההלכות נחלקות לפרקים. כל פרק מחולק ל"הלכות קטנות" (פסקאות). החיבור כולל בסך הכל 14 ספרים, 83 נושאים ו-1,000 פרקים.

משפחת גאגין

משפחת גאגין (באנגלית: Gaguine או Gagin) היא משפחה ספרדית שבניה התפשטו לאחר גירוש ספרד למדינות הבלקן ומרוקו, וכיהנו כרבנים, כרופאים וכאישי ציבור ידועים.

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (1160–1235), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

שאול ואהל

רבי שאול וָאהל (1545, פדובה – 1617, ברסט ליטובסק) היה רב וראש ישיבה, איש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה, שזכה לפרסום רב בשל אגדה שלפיה כיהן כמלך פולין ללילה אחד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.