דרור שדה

דרור שדה (25 בפברואר 1932 - 14 באוקטובר 1993) היה פיזיקאי ישראלי בעל שם בינלאומי. שימש כפרופסור באוניברסיטת תל אביב בפקולטה למדעים מדויקים, בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה. עמד בראש סוכנות החלל הישראלית.

דרור שדה
פרופ' דרור שדה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 25 בפברואר 1932
פטירה 14 באוקטובר 1993 (בגיל 61)
ענף מדעי פיזיקה
מדינה ישראל
פרסים והוקרה תחרות שנתית באסטרונומיה וחקר החלל לבני נוער לזכרו של דרור שדה.
תרומות עיקריות
הוכחת חוק חיבור מהירויות

ביוגרפיה

קריירה אקדמית

שדה נולד בתל אביב, וסיים את לימודי התיכון בגימנסיה על-שם ביאליק בחיפה בשנת 1949. לאחר-מכן למד שנה בסמינר למורים. ב-1950 החל בלימודי פיזיקה, מתמטיקה וכימיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1955 סיים את לימודיו לתואר מוסמך, והתקבל לעבודה בוועדה לאנרגיה אטומית במכון ויצמן, שם חקר אנרגיה גרעינית.[1]

ב-1957 נשלח שדה ללימודי דוקטורט בסורבון, פריז, ושלוש שנים לאחר מכן, ב-1960, קיבל את תואר הדוקטור. הוא חזר לישראל והמשיך לעסוק במחקרו בנושא אנרגיה גרעינית.

בשנות ה-60, הצטרף שדה לסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב ועזר לייסד את בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטה. לאחר מכן עזר שדה להקים את מצפה הכוכבים של האוניברסיטה, והיה בין מנהליו הראשונים.[1] שדה הקים מחלקה לפיזיקה רפואית בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה, בה עבד עד יום מותו, תוך שהוא מפרסם מאמרים חדשים ומדריך סטודנטים בעבודות המאסטר והדוקטורט שלהם.[1]

הישגיו ותפקידיו

בין הישגיו כפיזיקאי הוכחת חוק חיבור מהירויות בפיזיקה שימושית. במרץ 1972 הודיע שדה כי גילה את גלי הכבידה, גילוי שיאשש את תורת היחסות, אך לאחר בדיקה נוספת התברר כי הגילוי היה גילוי סרק[דרוש מקור].

אחת מעבודותיו המדעיות המפורסמות ביותר של דרור שדה מציעה דרך חדשה לאישוש תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין. עבודה זו התפרסמה רבות ברחבי ישראל ובעולם כולו, ואף צוטטה באחד מספרי הפיזיקה הידועים ביותר בעולם, הספר "מכניקה" של אוניברסיטת ברקלי שבארצות הברית.[1]

שדה ניהל בין השנים 1975 ל 1977 את מצפה הכוכבים על שם וייז במצפה רמון ונמנה עם צוות העורכים והיועצים המדעיים של האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער". עד ליום פטירתו שימש דרור שדה כפיזיקאי ואסטרונום באוניברסיטת תל אביב, כשבמקביל הוא גם שימש כמנהל במרכז הסוכנות הישראלית לניצול החלל, וכיועץ במחלקה לחקר החלל במעבדות הצי האמריקני בוושינגטון.[1]

מחלתו ופטירתו

בזמן עבודתו בוועדה לאנרגיה אטומית, בין השנים 1956 ל-1957, קרתה תאונה בה נחשפו שדה ושותפיו למעבדה לקרינה רדיואקטיבית גבוהה מאוד, ככל הנראה עקב סדק ב"נציץ" - חומר האוטם את החומר הרדיואקטיבי ומגן מפני דליפות. הקרינה הגיעה לביתו של שדה ולכל דבר שנגע בו. אשתו חיה ובנו לא נפגעו מהקרינה. הוא חלה בסרטן מסוג מזוטוליומה, סרטן קרום הריאה. כשאובחן נשאל שדה האם עבד אי פעם בתחום הגרעין, ורק אז הבין שככל הנראה הקרינה היא מקור מחלתו.[2]

ארבעה חודשים לפני מותו, כששכב בבית החולים, התבקש שדה לספר על אותה תאונה, והוא סיפר שכשעבד במעבדה הרדיואקטיבית במכון ויצמן הוא טיפל במקור רדיואקטיבי פולט קרני אלפא. במשך תקופה ארוכה לא היה פיקוח על הקרינה עד שיום אחד נעשתה בדיקה על שולחן עבודה במעבדה והתגלתה קרינת אלפא גבוהה בהרבה מן המותר, אך בבדיקות שנעשו בגופו לא התגלתה קרינה בשתן או בצואה. שדה הודה כי לא נעשה ניסיון לבדוק רקמות אחרות בגופו, מה שיכול היה להוביל לגילוי מחלתו מוקדם יותר (בהנחה שהקרינה היא מקור המחלה). ב-14 באוקטובר 1993, כשהיה בן 61, נפטר דרור שדה מסרטן.[2]

כאות הערכה לתרומתו הרבה בתחומים המדעיים בארץ, אוניברסיטת תל אביב עורכת מדי שנה, החל משנת 1994, אולימפיאדה לאסטרונומיה וחקר החלל לזכרו של דרור שדה, המיועדת לנוער בגילאי תיכון.[3]

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 פרופ' חגי נצר, פרופ' מאיר מידב, פרופ' דרור שדה - ביוגרפיה, ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר, ‏5/1/2014
  2. ^ 2.0 2.1 חן קוטס-בר, הדליפה המסתורית, nrg, ‏17/2/2006
  3. ^ אולימפיאדה לאסטרונומיה וחקר החלל, אוניברסיטת תל אביב לנוער
1993 בישראל

1993 בישראל (ה'תשנ"ג - ה'תשנ"ד) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 45 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה היה הסכם אוסלו.

בריטניקה לנוער

בריטניקה לנוער היא אנציקלופדיה לנוער שיצאה לאור בישראל החל משנת 1977, והתבססה על האנציקלופדיה Children's Britannica, שהחלה לצאת לאור בשנת 1960 על ידי הסניף הלונדוני של אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ.

עורכה של Children's Britannica היה ג'ון ארמיטאג', ומרבית כותביה היו בריטים. יועצים לעריכה היו המנהל, הצוות והתלמידים של בית הספר היסודי על שם ויליאם אוסטין בלוטון, בדפורדשייר.

ב-1975 יזם נחמן אוריאלי, מנכ"ל הוצאת עם עובד, את הדפסת האנציקלופדיה בעברית. "בריטניקה לנוער" יצאה לאור ב-15 כרכים על ידי חברת "אנציקלופדיות לנוער בע"מ", ותוארה על ידה כ"אנציקלופדיה בינלאומית לישראל". להבדיל ממתחרותיה (מכלל - אנציקלופדיה לנוער, יבנה - האנציקלופדיה לנוער ואנציקלופדיה אביב), שהופיעו בניקוד מלא, "בריטניקה לנוער" הופיעה ללא ניקוד (שמות הערכים נוקדו, ולעיתים נוקדו מילים מסוימות בגוף הערכים). אף שהתבססה על Children's Britannica, ערכים רבים בה, בפרט בנושאי ישראל ויהדות נכתבו במיוחד למהדורה העברית. "נוסף לכך, ניתן בערכים מסוימים פירוש ועיבוד מקורי בידי 'אנציקלופדיות לנוער בע"מ' במקום תרגום גרידא של המקור".

ערכי "בריטניקה לנוער" כללו גם תצלומים רבים, בצבע ובשחור לבן, תרשימים ומפות.

לשם הכנת המהדורה העברית הוקמה מערכת שבראשה עמד פרופ' שניאור ליפסון ממכון ויצמן למדע, וחבריה היו פרופ' יוסף גורני, הרב שמואל אבידור הכהן, הרב ח"כ מנחם הכהן, ד"ר כרמי יוגב, מנהל גימנסיה הרצליה, אל"ם (מיל.) גרשון ריבלין, פרופ' רינה שפירא ופרופ' נתן שרון. העורך הכללי היה דוד שחם. כן פעל צוות של עורכים ויועצים מדעיים, ובהם נחמיה בן אברהם - ספורט, פרופ' יהואש הירשברג - מוזיקה, ד"ר מאיר פעיל - צבא ופרופ' דרור שדה - אסטרונומיה.

העיתונאי זאב גלילי השווה בין "בריטניקה לנוער" לבין "מכלל", והתאכזב לגלות שב"בריטניקה לנוער" אין ערך על מסכת אבות. הוא הוסיף וציין כי: "המשכתי ובדקתי מה יש ומה אין בבריטניקה לעומת ה"מכלל". וזה מה שמצאתי בכמה עמודים של "מכלל", ערכים שאין בבריטניקה: אביגיל (אשת נבל הכרמלי), אבישי, אביתר, אבן ג'נאח, אבן סינה, אברהם אבינו ותקצר היריעה מלפרט. בעיקר ניכר יתרונה של "מכלל" בנושאי ארץ ישראל, תנ"ך, הלכה, תולדות עם ישראל...ההגינות מחייבת לציין כי בבריטניקה יש ערכים שאין ב"מכלל", החל ב"אבולוציה" וכלה ב"אינפלציה.".

בשנת 1993 יצא לאור כרך "עדכונים והשלמות", שהעורך הראשי שלו הוא עמנואל לוטם.

גיורא שביב

פרופסור גיורא שביב (נולד ב-1937 בחיפה) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה לפיזיקה בטכניון ובעבר שמש ראש מכון אשר לחקר החלל. יזם ובנה (ביחד עם פרופסור חיים אשד ומר משה שחר) את לווין הטכניון טכסאט-גרווין.

חור שחור

חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא גרם שמים בעל שדה כבידה כה חזק, שמהירות המילוט שלו גבוהה יותר מאשר מהירות האור. משמעות הדבר היא ששום חומר ואף אור, אינו יכול להתנתק ממנו. כל מסה הנדחסת לכדור בעל רדיוס קטן או שווה לרדיוס שוורצשילד מהווה למעשה חור שחור. חור שחור יכול להיווצר כתוצאה מקריסה כבידתית בשלבים אחרונים של התפתחות כוכב כבד מאוד.

אף על פי שהחור השחור עצמו אינו מקרין (ומכאן מגיע שמו), תהליך קוונטי המכונה קרינת הוקינג גורם לפליטת קרינה וחלקיקים מסיביים מהגבול החיצוני של החור השחור, הקרוי אופק אירועים. מסתו של החור השחור גדלה כאשר גוף חוצה את אופק האירועים מבחוץ פנימה, ומאידך, מסתו קטנה בעקבות קרינת הוקינג.

קיימות שתי שאלות פתוחות מפורסמות בנוגע לחורים שחורים. ידוע כי מאחורי כל אופק אירועים נמצאת סינגולריות כבידתית - נקודה במרחב בה הצפיפות היא אינסופית, כיוון שהמסה מרוכזת בנקודה קוונטית אחת. השאלה הראשונה היא שאלת נכונותה של השערת הצנזורה הקוסמית, שלפיה כל סינגולריות מוסתרת מאיתנו על ידי אופק אירועים. השאלה השנייה קשורה למציאת פתרון לפרדוקס השמדת המידע הנובע מכך שחורים שחורים "מתאדים" מבלי לאבד מידע.

את החורים השחורים ניתן לסווג לחמש קבוצות על־פי גודלם (מהקטן לגדול): חור שחור זעיר, חור שחור קדמון (שנוצר בתקופת המפץ הגדול), חור שחור כוכבי, חור שחור בינוני וחור שחור על־מסיבי. כיום ישנן ראיות אסטרונומיות לקיומם של חורים שחורים כוכביים ועל-מסיביים, ואילו השלושה האחרים (זעירים, קדמונים ובינוניים) עדיין היפותטיים. למרות ראיות לקיומם של חורים שחורים, קיים מיעוט בקרב הפיזיקאים, שלא מסכימים כי חורים שחורים מסוג כלשהו אכן קיימים.

ב־10 באפריל 2019, תמונה של חור שחור בגלקסיה האליפטית M87 תועדה באמצעות Event Horizon Telescope .

חיים מחוץ לכדור הארץ

שאלת קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, ובפרט חיים תבוניים, מעסיקה את האדם שנים רבות. לנושא זה השלכות פילוסופיות ותאולוגיות מרחיקות לכת על שאלת מהותם של החיים (והחיים התבוניים) כתופעה חד-פעמית ויוצאת דופן, או כתופעה רגילה ושכיחה. אמונה בחיים מחוץ לכדור הארץ מבטאת לעיתים אמונה בדבר התפתחות החיים כתופעה טבעית ושכיחה, או להפך - כתופעה כל כך יוצאת דופן, עד שלא ייתכן שהחיים בכדור הארץ נוצרו מאליהם - ומכאן שהגיעו "מבחוץ".

בשאלה זו יש להבחין בין קיומם של חיים "רגילים", במחקרם עוסק תחום האסטרוביולוגיה, לעומת חיים תבוניים. שאלת ייחודו של האדם מושפעת מעיקר מזו האחרונה, שהרי יש מיליוני מינים על פני כדור הארץ, אך רק אחד מהם תבוני[דרושה הבהרה]. גם דרכי החיפוש אחר חיים משני הסוגים שונות: החיפוש אחר הסוג הראשון מתבטא בעיקר בניסיון איתור תנאים אשר מתאימים, לפי אמונת מדענים כיום, להתפתחותם של חיים באופן טבעי (דהיינו, מקומות הדומים לכדור הארץ). מדידות אמפיריות של חיים ממש כמעט אינן ישימות, והן מתבטאות בעיקר בבדיקתם של מטאוריטים שונים או כוכבי לכת קרובים, במטרה לחפש אם הם נושאים את אבני היסוד של החיים כפי שאנו מכירים - חומצות אמינו. החיפוש אחר הסוג השני מאפשר יתר מקוריות, ומבטא ניסיון "לאותת" לתרבויות אחרות על קיומנו, או למצוא איתותים כאלה (מודעים ושאינם כאלה), המעידים על תרבות תבונית מחוץ לכדור הארץ.

מצפה הכוכבים על שם וייז

מצפה הכוכבים על שם פלורנס וג'ורג' וייז הוא מצפה הכוכבים הגדול ביותר בישראל.

המצפה הוקם בשנת 1971 בשיתוף מוסד הסמית'סוניאן על מנת לשמש מעבדת מחקר אסטרופיזיקלית לאוניברסיטת תל אביב. המצפה ממוקם על שפתו של מכתש רמון, כ-5 ק"מ מערבית לעיירה מצפה רמון. פעם בשנה, חלק ממתקני המצפה נפתחים לקהל הרחב.

סוכנות החלל הישראלית

סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרתה להתוות תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של ישראל בתחום החלל, וכן לתאם בין הגופים השונים העוסקים בחקר החלל בישראל, לצרכים מדעיים ומסחריים.

פולוניום

פּוֹלוֹנְיוּם (Polonium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי שסמלו הכימי Po ומספרו האטומי 84. שייך למשפחת המתכות למחצה כגון טלור או ביסמוט ומצוי בעפרות אורניום. נמצא בטבע במצב מוצק וצבעו כסוף. רעיל ביותר ומסוכן מאוד לטיפול - מיליגרם או אף מיקרוגרם מהחומר מסוגלים לפלוט קרינה קטלנית. היסוד נדיר מאוד בטבע ונמצא בעפרות אורניום בכמות של 100 מיקרוגרם לטון עפרה.

שדה

האם התכוונתם ל...

תגלית גלי הכבידה

תגלית גלי הכבידה התרחשה ב-14 בספטמבר 2015, והייתה הגילוי הישיר הראשון אי פעם של גלי כבידה. התגלית היא אחד האישושים החשובים של תורת היחסות הכללית, ויש הרואים בה את אחת התגליות החשובות בפיזיקה אי פעם, ולפחות את התגלית החשובה ביותר במאה ה-21. הגלים נקלטו בשני הגלאים של הפרויקט לגילוי גלי הכבידה, LIGO, לאחר כ-25 שנים של ניסיונות. האירוע דווח לראשונה על ידי ראשי פרויקט LIGO, פרויקט Virgo, והקרן הלאומית למדע ב-11 בפברואר 2016, לאחר ארבעה חודשים של בדיקות יסודיות של המידע, שנדרשו כדי להגיע לרמת וודאות גבוהה.

התגלית קיבלה את הסימון GW150914, קיצור של: Gravitational Wave 2015-09-14.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.