דרור בורשטיין

דרור בּוּרשטיין (נולד ב-1970) הוא סופר ישראלי, עורך, ומרצה לספרות.

דרור בורשטיין
דרור בורשטיין
דרור בורשטיין, 2017
לידה 1970 (בן 49 בערך)
לאום יהודי
שפות היצירה עברית
סוגה רומן
https://drorburstein.com/
פרסים והוקרה פרס לספרות ע"ש זבולון המר • בפרס שר החינוך והתרבות לשירה • פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול • בפרס ברנשטיין • בפרס י"ל גולדברג.

ביוגרפיה

Dror burstein 2017
דרור בורשטיין בבית ביאליק

דרור בורשטיין גדל בנתניה, במשפחה דתית. הוא למד משפטים והוסמך כעורך דין, אך עבר ללימודי ספרות. סיים דוקטורט בספרות בהדרכת פרופסור דן מירון באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא: "המרחב בפרוזה של יעקב שבתאי". מ-2018 הוא פרופסור חבר באוניברסיטה העברית ומלמד גם באוניברסיטת תל אביב.

החל מסוף 2011 הוא עורך את כתב העת 'הליקון' ואת ספרי השירה של ההוצאה. בין 1997 ל-2006 ערך תוכניות רדיו בקול המוסיקה והיה האוצֵר של הביאנלה הישראלית השנייה לרישום בבית האמנים בירושלים. הוא אצר תערוכות נוספות, בהן "חפצים וחמלה" בגלריה 33 בתל אביב ו"הלא ייאמן פשוט ישנו" בגלריה רוטשילד אמנות. כתב טקסטים לתערוכות של אמנים רבים, ובהם הדס עפרת, יוסל ברגנר, ומאיר אפלפלד שהוצגו בין השאר במוזיאון תל אביב לאמנות ובמוזיאון ישראל בירושלים.

זכה בפרס לספרות ע"ש זבולון המר מטעם עיריית ירושלים בשנת 1997 ובפרס שר החינוך והתרבות לשירה בשנת 2002 ופעמיים בפרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול (2006, 2017), זכה בפרס ברנשטיין על "אבנר ברנר" ובפרס י"ל גולדברג על "אחות שמש". מספריו תורגמו לאנגלית, טורקית, גרמנית, צרפתית, איטלקית וספרדית.

נשוי לתמר ואב לשני ילדים. גר בתל אביב.

ספריו

תרגום

עריכת ספרים

  • בלי שום מקרה מוות: סיפורים מקיבוץ לוחמי הגטאות / דרור בורשטיין, תל אביב: בבל, תשס"ז 2007. (תמצית מסיפוריהם של מייסדי הקיבוץ)
  • אנה מסתובבת לאט: שירים / ענת לוין, תל אביב: אחוזת בית, תשס"ח 2007.
  • חשבונו של קהלת / זלי גורביץ', תל אביב: בבל, תשס"ח 2008.
  • גם ציפור / יעקב צ. מאיר, הקיבוץ המאוחד, תשע"ב 2012.
  • שיחה / זלי גורביץ', תל אביב: בבל, תשע"א 2011.
  • דברים דחופים: מבחר שירים 1980-2010 / ישראל אלירז, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, תש"ע 2010.
  • דרוש לחשן / חגי ליניק, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, הספרייה החדשה, תשע"א 2011. פרס ספיר.
  • מט ילדים / בלה שייר, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, הספרייה החדשה, תשע"א 2011. פרס רמת גן.
  • השער של ג'ולייט / דורית אדרין, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, הספרייה החדשה, תשע"ב 2012.
  • פסוקים / זלי גורביץ', תל אביב: הליקון-מודן, תשע"ב 2012.
  • בעוד אלף ימים / גלית סליקטר, תל אביב: הליקון-מודן, תשע"ב 2012.
  • קצוב / אפרים גוטקינד, ירושלים: כרמל, תשע"ב 2012.
  • כמה זמן עוד נשאר איננה שאלה אלא דלת / ישראל אלירז, תל אביב: הליקון-מודן, תשע"ג 2013.
  • הדחיפה / נגה אלבלך, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, תשע"ג 2013.
  • כל הוורידים הולכים אל הלב / יואב בן ארי, אפיק, תשע"ג 2013.
  • מחברות התבוסה / יעקב ביטון, תל אביב: הליקון, תשע״ג 2013.
  • ילד / עדי עסיס, תל אביב: הליקון, תשע״ג 2013.
  • כוח המשיכה / יפתח אלוני, אפיק תשע"ד 2014.
  • אפור נוצץ / שגיא אלנקוה, אפיק תשע"ה 2014.
  • מינכן (אם תרצי קראי לזה זיכרון) / יאיר אסולין, תל אביב: הליקון, תשע״ד 2014.
  • הבית לקח / מיטל זהר, תל אביב: הליקון, תשע״ד 2014.
  • מוזיקת הנתיב הרחב / שרון אס, תל אביב: הליקון-אפיק, תשע"ה 2015.
  • הארכיברית / ענת לוין, תל אביב: אפיק, תשע"ה 2015.
  • דיו של שלג / נדיה עדינה רוז, תל אביב: הליקון-אפיק, תשע"ה 2015.
  • מהכוכב הראשון עד לאחרית הימים / אבי לייב, ירושלים: כרמל, תשע"ו 2015.
  • כל יום דבר נופל / אלון בר, תל אביב: הליקון ואפיק, תשע"ו 2016.
  • לגן עדן עִם החמורים / בני ציפר, תל אביב: אפיק, תשע"ו 2016.
  • קול קורא / אירית סלע, תל אביב: עולם חדש, תשע"ו 2016.
  • ארץ אוכלת / יחיל צבן, תל אביב: אפיק, תשע"ז 2016.
  • כאן בתוך כאן / ליאת קפלן, תל אביב: עולם חדש, תשע"ו 2016.
  • בצאת הכוכבים / זלי גורביץ', תל אביב: הליקון-אפיק, תשע"ז 2016.
  • קרקעית חיינו / שרון אולדס, בחרה ותרגמה: שירה סתיו, הליקון-אפיק, תשע"ז 2017.
  • לבי נבהל מהירח / מבחר משירת הטאנג, בחרו ותירגמו: יובל אידו טל ויואב רפופורט, הליקון-אפיק, תשע"ח 2017.
  • אחותי בזוהר / יעקב ביטון, הליקון-אפיק, תשע"ח 2017.
  • יהפוך הסדק אורו / יונתן קונדה, הליקון-אפיק, תשע"ח 2018.
  • אי השקט / מורן אריה, הליקון-אפיק, תשע"ט 2018.
  • הוא היה כאן, אני בטוחה בזה / שי שניידר-אילת, 2019

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

על יצירתו:

בורשטיין

בורשטיין הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי. זוהי היא הגרסה הפולנית (Bursztyn) או האוקראינית (Бурштин) לשם המשפחה "ברנשטיין", שפירושו ענבר.

האם התכוונתם ל...

דאואיזם

דאואיזם, או טאואיזם, היא פילוסופיה או דת הנחשבת לאחת משלוש מערכות האמונה הסיניות העיקריות יחד עם הבודהיזם והקונפוציאניזם. הפילוסופיה הדאואיסטית עברה תמורות רבות מאז היווסדה ועקב כך נוצרו זרמים דאואיסטיים שונים שכל אחד מהם מתאים לגרסה של הדאואיזם בתקופה אחרת. הזרמים בתוך הדאואיזם שונים זה מזה במידה רבה, בעיקר מבחינת יחסם למושגי פולחן אלוהות ומיסטיקה. מצד שני, מספר יסודות בסיסיים מופעים בכל הזרמים השונים ובהם ההתייחסות לשני הכוחות המשפיעים ביקום, יאנג ויין והמונח "וֵוי ווּ וֵוי" שניתן לתרגם כ"עשייה ללא פעולה". המחקר מזהה את הפילוסוף לאו דזה כמייסד הדאואיזם.

הוצאת בבל

בבל היא הוצאת ספרים עצמאית.

הליקון (עמותה)

הליקון היא עמותה לקידום השירה בישראל, שהוקמה בשנת 1990 על ידי אמיר אור (אביאל) ואירית סלע, וכן כתב עת והוצאת ספרים הפועלים במסגרת העמותה.

מטרות העמותה הן: להנחיל את תרבות השירה בישראל, לקרב קהלים חדשים אל השירה ואת השירה אליהם, לתת במה קבועה והולמת למשוררים ושירתם, לטפח את דור העתיד של השירה ולשלב את השירה במסגרת החינוך והתרבות המקומית.

בשנת 2011 פרש אמיר אור מתפקיד העורך הראשי בעמותה ומנהל בית הספר לשירה. דרור בורשטיין החליף את אור בתפקיד עורך כתב העת

הרולד שימל

הרולד שִׁימֶל (באנגלית: Harold Schimmel, נולד ב-1935) הוא משורר ומתרגם עברי.

חגי ליניק

חגי ליניק (נולד ב-1959) הוא סופר ישראלי, חתן פרס ספיר לשנת 2011.

יואל הופמן

יואל הופמן (נולד ב-23 ביוני 1937) הוא סופר, משורר עברי ישראלי, החוקר ומתרגם תרבות ושירה יפנית. הופמן הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית וספרות השוואתית ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה.

ישראל אלירז

ישראל אלירז (23 במרץ 1936 - 22 במרץ 2016) היה משורר עברי, סופר, מחזאי, מורה ומתרגם. חתן פרס ביאליק לספרות יפה (2008).

כתם (כתב עת)

"כתם – עיתון לשירה יומית" היה כתב עת שעסק בשירה ובביקורת.

בסך הכל ראו אור שישה גליונות: בדצמבר 2006, בפברואר 2007, באוגוסט 2007 בינואר 2008, במרץ 2008, מאוחר יותר באותה השנה יצאה לאור האנתולוגיה לשירה עכשווית - 'חדשה', העיתון הודפס בעשרת אלפים עותקים לכל גיליון והופץ חינם.

עורכו של כתם הוא המשורר, המתרגם והמבקר יהודה ויזן, שערך את שלושת הגיליונות הראשונים בשיתוף עם עודד כרמלי. "כתם" הודפס בפורמט רחב על גבי נייר עיתון.

החוברות מכילות ביקורת אמנות, סאטירה, ראיונות עם אישים בתחום השירה והעריכה, וכן מאמרים לצד שירה של כותבים צעירים וכותבים מוכרים יותר, בהם רחל חלפי, אדמיאל קוסמן, מאיר ויזלטיר, ישראל פנקס, מנחם פרי, גבריאל מוקד ועוד.

מאיר בוזגלו

מאיר בוזגלו (נולד ב-1959) הוא פילוסוף ישראלי. ד"ר לפילוסופיה ומרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בפילוסופיה של המתמטיקה, בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופיה של היהדות. בוזגלו פעיל בקידום חינוך שוויוני, בקידום הוראת המתמטיקה, בחידוש מסורת הפיוט ובבשורת היהדות המזרחית והמסורתית לחברה הישראלית.

משיב הרוח

משיב הרוח (נוסד בשנת 1994) הוא כתב עת והוצאת ספרים לשירה יהודית-ישראלית, ועמותה הפועלת לקידום השירה בישראל.

משפט פתיחה

משפט פתיחה הוא המשפט הפותח יצירה טקסטואלית: סיפורת לצורותיה, מאמר וכו'. למשפט הפתיחה מיוחסת חשיבות רבה, משום שהוא המשפט הראשון שבו נתקל הקורא, ולכן יש לו השפעה מכרעת על רצונו של הקורא להמשיך ולקרוא את היצירה. משפט הפתיחה פותח את פסקת הפתיחה, שאף לה מיוחסת חשיבות דומה. הסופר יואל הופמן כתב: "פתיחה היא הכל. צריך להיות בה, כמו בזרע עץ, כל הספר כולו".

נקודה כחולה חיוורת

נקודה כחולה חיוורת (באנגלית: Pale Blue Dot) הוא תצלום של כדור הארץ שצולם ב-1990 על ידי הגשושית וויאג'ר 1, ממרחק של למעלה מ-6 מיליארד ק"מ, בו נראה כדור הארץ כנקודה קטנה על הרקע העצום של החלל.

נאס"א נעתרה לבקשתו של האסטרופיזיקאי קרל סגן והורתה לגשושית וויאג'ר 1, אשר סיימה את תפקידה והחלה לשייט אל מחוץ למערכת השמש, לצלם את כדור הארץ מהמרחק הרב בו שהתה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1994, הוציא סגן ספר בשם זהה וכך כתב בהתייחס לתצלום:

ב-2001 נבחר התצלום לאחד מעשרת תצלומי החלל החשובים בכל הזמנים.

לפי נאס"א, המרחק בין הגשושית לבין כדור הארץ בעת הצילום היה כדלהלן:

הגשושית צילמה כוכבים נוספים כגון שבתאי, אורנוס, נוגה ואחרים בצורה דומה.

עינת יקיר

עינת יקיר (נולדה ב-9 בינואר 1977) היא סופרת, מתרגמת, עורכת ומבקרת ספרות ישראלית.

פרס ברנשטיין

פרס ברנשטיין הוא פרס שנתי המוענק ליוצרים צעירים בתחומי השירה, הספרות והמחזאות. כספי הפרס נובעים מעזבונו של מרדכי ברנשטיין, שהוריש את כספו להקמת קרן על שמו לעידוד יוצרים צעירים עד גיל 50.

הפרס מוענק החל משנת 1978 ליוצרים בארבע קטגוריות:

רומן עברי מקורי. (מחולק בכל שנה, פרס בסך 50,000 ש"ח)

ספר שירה עברי מקורי. (מחולק אחת לשנתיים, פרס בסכום של 25,000 ש"ח)

מחזה עברי מקורי. (מחולק אחת לשנתיים, פרס בסכום של 25,000 ש"ח)

ביקורת ספרותית. (מחולק אחת לשנתיים, פרס בסכום של 15,000 ש"ח)בכל קטגוריה קיימת ועדה המורכבת מאנשי מקצוע והיא קובעת את שמות הזוכים.

הפרסים מוענקים על ידי "האגודה להענקת פרסים ספרותיים ואחרים על שם מרדכי ברנשטיין", המנוהלת על ידי "התאחדות הוצאות ספרים בישראל".

פרס היצירה לסופרים עבריים

פרס היצירה לסופרים עבריים על-שם ראש הממשלה לוי אשכול (ידוע גם כפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים או פרס היצירה לסופרים ומשוררים) מוענק מדי שנה (למעט שנת 1978) מאז 1969 לסופרים בשפה העברית.

פרס ספיר

פרס ספיר הוא פרס שמעניק מפעל הפיס אחת לשנה לספר בתחום הסיפורת. הפרס, אחד ממפעלי התרבות של מפעל הפיס, נוסד על ידי יושב ראש מפעל הפיס אברהם כ"ץ-עוז לזכרו של פנחס ספיר, ומוענק החל משנת 2000.

תקנון ורוח הפרס מבוססים על מתכונת פרס מאן בוקר הבריטי. פרס ספיר הוא הפרס הספרותי בעל הערך הכספי הגבוה ביותר המוענק בישראל. בשנת 2009 היה גובה הפרס לזוכה 150 אלף שקל, ולכל אחד מארבעת המועמדים הנותרים מוענק פרס בסך 25 אלף שקל. בנוסף זכאי הזוכה במקום הראשון לתמיכה בתרגום ספרו לשפה זרה, על פי בחירתו.

פרפרים

הפרפרים (שם מדעי: Rhopalocera) הם קבוצה מונופילטית (ענף (קלייד)) של חרקים בעלי גלגול מלא מסדרת הפרפראים. הזחלים בסדרה זו הם מטיפוס זחל אמיתי, ומתקיימים על-פי רוב מאכילת חלקי צמחים. לזחלים צורה גלילית. בראשם מספר עיניות, לסתות חזקות, שלושה זוגות רגליים (בכל פרק חזה זוג רגליים) ובנוסף כחמישה זוגות רגליים מדומות, לאורך הבטן. הגולם בדרך כלל מטיפוס חנוט. הבוגרים מתאפיינים בשני זוגות של כנפי תעופה המכוסות בקשקשים, וכן בגפי-פה מוצצים, והם ניזונים מצוף פרחים ומהפרשות שונות של בעלי חיים. צבעיהם המגוונים של הכנפיים מיועדים להסוואה, לאזהרה או למשיכת בן זוג, והם יכולים לנבוע ממספר גורמים: מבנה מיוחד של קשקשים בגדלים שונים, סידור מיוחד של הקשקשים, או חומרים כימיים שונים בקשקשים. הזכרים הבוגרים נמשכים לנקבות, בעיקר בעקבות הפרומונים המופרשים מגופן. במינים מסוימים הבוגרים נודדים למרחקים של אלפי קילומטרים.

ברוב המקרים הפרפר חי כשבועיים וחצי עד שלושה שבועות, אך לעיתים אף חודש. סוגי פרפרים מסוימים מבצעים תרדמת חורף בשלב שהם פרפרים בוגרים, וכך אורך חייהם יכול להגיע אפילו עד חצי שנה.

תסכית

תַּסְכִּית היא תוכנית רדיו שבה מוגש סיפור או חלק מעלילה שלמה באמצעים קוליים. משתתפים בו קריינים וטכנאי אולפן המגישים את הסיפור שעבר עיבוד מתאים להאזנה. תסכיתים היו חלק פופולרי מתרבות הבידור של המאה ה-20, והיוו מרכיב חשוב בלוח השידורים של כל תחנת רדיו בעולם. בשלהי שנות ה-80, עם דעיכת הרדיו כאמצעי בידור עיקרי, חדלו להישמע תסכיתים ברדיו. רק בשנים האחרונות החל האינטרנט להחיותם מחדש, גם כז'אנר נוסטלגי; גם משום שהפקתם, ודרישות החומרה והתוכנה, הן בצד השרת והן בצד הלקוח, פחותות בהשואה לחלק מצורות התוכן האחרות; וגם משום שמדובר בענף אמנותי בפני עצמו.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.