דרדנלים

הדרדנלים (טורקית: Çanakkale Boğazı - "מצר צ'נקאלה"; יוונית: Δαρδανέλλια) הם מצר ים בצפון-מערב טורקיה המחבר את הים האגאי עם ים מרמרה. כמו מצר הבוספורוס, הדרדנלים מפרידים בין אירופה (חצי-האי גליפולי) לבין אסיה. העיר הראשית השוכנת לגדות הדרדנלים היא צ'נקלה והיא העניקה למצר את שמו בטורקית.

המצר ארוך וצר - אורכו מגיע ל-61 ק"מ ורוחבו נע בין 1,200 מטר ל-6 ק"מ. עומקו הממוצע של המצר הוא 55 מטר ועומקו המרבי מגיע ל-82 מטר. בשל הבדלים בריכוז המלח בין מי ים מרמרה ומי הים האגאי, זורמים מים דרך המצר בשני הכיוונים. מי ים מרמרה זורמים דרומה בזרם עילי ואילו המים הכבדים יותר מהים האגאי זורמים צפונה בזרם תחתי. מצרי הדרדנלים הם בין מצרי הים העמוסים והקשים ביותר לניווט בעולם. בגלל זרמי הים במצר והשפעת הגאות בים השחור ובים מרמרה, יש ואוניות חייבות להמתין לתנאים נוחים להפלגה בטרם הן נכנסות למעבר ים זה.

הדרדנלים נקראו הלספונטוס (Ελλήσποντος) בעת העתיקה. משמעותו של השם הוא "ים הֶלֶה", על-שמה של הלה, בתו של אתמס, שטבעה במקום לפי המיתולוגיה היוונית, כשנפלה מהאיִל המוזהב.

Dardanelles map2
Dardanelles landsat

היסטוריה

בשל מיקומם האסטרטגי נודע לדרדנלים תפקיד חשוב לאורך ההיסטוריה ואין ספור פולשים חצו אותם בשני הכיוונים.

העיר העתיקה טרויה שכנה סמוך לכניסה המערבית למצר, ועל חופו של המצר ביבשת אסיה התרחשה מלחמת טרויה. טרויה שלטה על התנועה במעבר ים אסטרטגי זה. בשנת 480 לפנה"ס חצה את המצר צבאו של חשיארש הראשון במהלך מלחמת פרס-יוון. בשנת 334 לפנה"ס חצה צבאו של אלכסנדר הגדול את המצר בכיוון ההפוך.

בימי האימפריה הביזנטית השליטה בדרדנלים הייתה חיונית להגנת קונסטנטינופול והיוותה מקור הכנסה בולט לשליטי האזור. במוזיאון הארכאולוגי באיסטנבול מוצג לוח שיש ועליו חרוט חוק שנחקק על ידי קיסר האימפריה הביזנטית אנסטסיוס הראשון, המפרט את תעריפי המעבר בבית המכס של הדרדנלים.

השגת שליטה בדרדנלים, או זכויות מעבר מיוחדות, הייתה אחת מן המטרות המרכזיות במדיניות החוץ של האימפריה הרוסית במהלך המאה ה-19. בתקופת המלחמות הנפוליאוניות רוסיה, בתמיכת האימפריה הבריטית, הטילה מצור על הדרדנלים בשנת 1807. בעקבות תוצאות המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828-1829) נחתם הסכם בין רוסיה לטורקיה (Hünkâr İskelesi Antlaşması) המאפשר להגביל מעבר ספינות במצר, השייכות למדינות שאינן לחוף הים השחור.

השליטה בדרדנלים וזכות המעבר דרכם היו אחת העילות הקבועות למלחמות רוסיה-טורקיה השונות החל מהמאה ה-19 עד לימי המלחמה הקרה. לדרדנלים נודעה חשיבות מכרעת גם במהלך מלחמת העולם הראשונה. קרב גליפולי התרחש ב-1915 בין צבא האימפריה העות'מאנית לכוחות מדינות ההסכמה מבריטניה, מאוסטרליה ומניו זילנד שפלשו לחצי האי גליפולי, והסתיים בהדיפת הפלישה.

קישורים חיצוניים

אבידוס

האם התכוונתם ל...

אבידוס (דרדנלים)

אבידוס (ביוונית Άβυδος) הייתה עיר יוונית, שנוסדה בשנת 477 לפנה"ס על ידי מילטוס, על החוף האסייתי במקום הצר ביותר של הדרדנלים. עם יסודה הצטרפה אבידוס לברית האטית-דלית והייתה כפופה לאתונה עד שנת 412 לפנה"ס, אז עברה השליטה עליה לזמן מה לספרטה.

פיליפוס החמישי כבש את אבידוס לאחר קרב עיקש בשנת 200 לפנה"ס, אך הפסיד אותה לרומא בשנת 197 לפנה"ס. רומא הפקידה את אבידוס בידי אנטיוכוס השלישי, אך הוא התמרד כנגד רומא, ולאחר שזו הביסה אותו, ב-189 לפנה"ס, נראה שאבידוס חזרה להיות עצמאית.

באבידוס הקים קסרקסס מלך פרס גשר סירות, עליו חצה צבאו הענק את המצר בעת מסע המלחמה על יוון ב-480 לפנה"ס (הרודוטוס, ספר ז', 33 ואילך). אבידוס מפורסמת גם בזכות סיפור האהבה אודות הרו ולאנדרוס.

גילוי חורבותיה של העיר מבחינה ארכאולוגית החל בשנת 1675.

במשך שנים רבות נלקחו מחורבות העיר אבנים וחומרים ששימשו לבניה עד להכרזה על האזור כאתר ארכאולוגי בתחילת המאה ה-20.

אייגוספוטמוי

אַייגוֹסְפּוֹטָמוֹי (ביוונית: Αἰγὸς Ποταμοί, בלטינית: Aegospotami) הוא שמו הקדום של נהר קטן בכרסונסוס התראקי (גליפולי של ימינו), צפונית־מזרחית לססטוס, הנשפך אל ההלספונטוס (דרדנלים). פירוש שמו ביוונית הוא "נַהֲרֵי הַעִזִים". שמו המודרני בטורקית: צָ'נָקָלֶה בּוֹגָזִי (Çanakkale Boğazı). סמוך לו שכנה עיר יוונית קטנה בעלת אותו שם, ממנה נותרו לימינו שרידים בלבד. כיום שוכן במקום כפר בשם קרקובה (Kara-kova).

קסנופון כותב כי אייגוספוטמוי נמצאה מול למפסקוס, מעברו השני של המצר, במקום בו רוחבו הוא סטדיון אחד (כ-600 רגל), וכי החוף במקום זה פתוח, ללא נמל. סטרבון, הגאוגרף היווני, מספר כי המרחק בין אייגוספוטמוי לססטוס הוא שמונים סטדיון וכי בימיו הייתה העיר חָרֵבָה.ב-405 לפנה"ס התחולל במימי המצר ליד אייגוספוטמוי קרב אייגוספוטמוי, קרב ימי חשוב, שהכריע את המלחמה הפלופונסית בין אתונה לספרטה.

ב-467 לפנה"ס נפל לאדמה לא הרחק מאייגוספוטמוי מטאוריט גדול, אשר לדברי פליניוס הזקן היו ממדיו כגודל מטענה של עגלה וצבעו חום, ושימש ציון דרך לבני המקום.

בומברד

בומברד הוא כינוי לתותח כבד שהיה בשימוש בשלהי ימי הביניים. הבומברד נכנס לשימוש בסופה של המאה ה-14; משקלו הגיע לעיתים לכמה עשרות טונות, קוטרו היה גדול והוא ירה קלעי אבן במשקלים עצומים של כמה מאות קילוגרמים, שנטענו דרך לוע התותח. שימושו העיקרי היה הבקעת חומות האויב. מרבית הבומברדים נוצקו מברזל.

מספר דוגמאות לבומברדים בימי הביניים:

מונס מג (Mons Meg), בומברד סקוטי מ-1449. קוטרו 50 ס"מ, המונס מג ירה קלעי ברזל במשקל 175 קילוגרם. המלכים הסקוטים עשו לא אחת שימוש בתותח זה בהכנעת אצילים מורדים שהתבצרו בטירותיהם.

דול חריט (Dulle Griete), או "התותח הגדול של גנט" נוצק ב-1382 וירה קלעי גרניט במשקל של 300 ק"ג לערך. קוטרו – 63.5 ס"מ.

תותח דרדנלים (Dardanelles Gun), משקלו 16.8 טון וקוטרו 51 ס"מ, אלו השתתפו במצור על קונסטנטינופול ב-1453 בפיקודו של מהמט השני 'הכובש'.

בוספורוס

בּוֹסְפּוֹרוּס (טורקית: Boğaziçi או İstanbul Boğazı, "מצר איסטנבול") הוא מצר ים המפריד בין החלק האירופי של טורקיה, תראקיה, לחלקה האסיאתי, אנטוליה. הבוספורוס מחבר בין ים מרמרה לים השחור. אורך המצר כ-30 קילומטר, רוחבו המרבי 3,700 מטר (בכניסה הצפונית) ורוחבו המינימלי 750 מטר (בין המצודות אנדולוהיסרי ורומליהיסרי). העומק במרכז המצר נע בין 36 ל-124 מטרים.

חופי המצר מאוכלסים בצפיפות, שכן העיר איסטנבול (שאוכלוסייתה מונה יותר מ-11 מיליון נפש) שוכנת משתי גדותיו.

שני גשרים חוצים את הבוספורוס. הראשון, המכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", הושלם בשנת 1973 ואורכו 1,074 מטרים. השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון; אורכו 1,090 מטרים ובנייתו הושלמה ב-1988.

מתחת לבוספורוס נבנתה מנהרה למסילת רכבת, מרמריי, שבנייתה הסתיימה ב-2013. כ-1,400 מטר מהמנהרה יעברו מתחת למצר, בעומק של כ-55 מטרים.

גדוד נהגי הפרדות

גְּדוּד נֶהָגֵי הַפְּרָדוֹת, Zion Mule Corps (זמ"ק, ZMC), הוא הראשון מבין הגדודים העבריים שהוקמו על ידי הבריטים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

סמל הגדוד היה מגן דוד ובמרכזו גור אריה. נהגו לומר: "גור לארי הבריטי המלכותי".

דמיטרי סניאבין

דמיטרי סניאבין (ברוסית: Дмитрий Николаевич Сенявин;‏ 17 באוגוסט 1763 - 17 באפריל 1831) אדמירל רוסי, בלט במלחמות של רוסיה עם האימפריה העות'מאנית וצרפת.

המלחמה הפלופונסית

המלחמה הפלופונסית החלה ב-431 לפנה"ס בין הליגה הפלופונסית בראשות ספרטה לליגה האטית-דלית בראשות אתונה (לעיתים מכונה גם האימפריה האתונאית הראשונה). המלחמה תועדה על ידי ההיסטוריונים תוקידידס וקסנופון.

למלחמה היו שני חלקים עיקריים עם הפוגה של כמה שנים באמצע.

הסכם אנקרה

הֶסְכֵּם אַנְקָרָה (בטורקית: Ankara Antlaşması) נחתם ביום 20 באוקטובר 1921 באנקרה שבטורקיה בין נציגי ממשלת צרפת לנציגי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, וסיים באופן רשמי את מלחמת טורקיה-צרפת בדרומה של אסיה הקטנה.

ההסכם נחתם לאחר שהסכם השלום בקיליקיה שנחתם בין הצדדים הניצים ב-9 במרץ 1921 בלונדון לא השיג את מטרתו, והלוחמה המשיכה. לפי ההסכם נסוגו הצרפתים משטחי דרום אנטוליה עליהם השתלטו לאחר מלחמת העולם הראשונה בהתאם להסכמותיהם עם הבריטים במסגרת הסכם סייקס-פיקו, ובתמורה הכירו הטורקים במנדט הצרפתי על סוריה. הסכם אנקרה השפיע במידה רבה על ניסוח קו הגבול בין הרפובליקה של טורקיה למנדט הצרפתי על סוריה כפי שנקבע מאוחר יותר בהסכם לוזאן שנחתם ב-1923.

עד יום 3 בינואר 1922 השלימו הצרפתים את פינוי חייליהם משטחי אסיה הקטנה שנותרו בחזקתם, ובכלל זה מהערים גזיאנטפ, טרסוס ואדנה, ונסיגתם לוותה במנוסה של תושבים ארמנים מהאזור.

הסדרת דרישותיהם של הצרפתים בחלקים אחרים של אסיה הקטנה, דהיינו באזור מצרי דרדנלים ובוספורוס וכן לאורך חופי הים השחור הוסדרה באופן סופי במסגרת שביתת הנשק של מודניה.

מלחמת פרס–יוון

מלחמות פרס–יוון הוא הכינוי לסדרה של עימותים בין מספר פולייס (ערי-מדינה) ביוון הקלאסית לאימפריה הפרסית, אשר החלו בשנת 500 לפנה"ס ונמשכו אל תוך אמצע המאה החמישית לפנה"ס.

העימותים המרכזיים היו שתי הפלישות של הפרסים ליוון, הראשונה הקטנה יותר - בימי דריווש הראשון ב-490 לפנה"ס, והשנייה הגדולה יותר - בימי חשיארש הראשון (כסרכסס בפי היוונים) ובהנהגתו ב-479 - 480 לפנה"ס. היוונים הדפו את הפרסים בשתי הפלישות, אף על פי שלא כל ערי המדינה השתתפו בברית הלוחמת, וחלקן אף תמכו בפרסים. המקור העיקרי על מלחמות אלה ועל תקופה זו, הוא הרודוטוס מהליקרנאסוס, היסטוריון יווני שחי במאה ה-5 לפנה"ס.

סיבילה

הסיבילה (ביוונית עתיקה: Σίβυλλα, בלטינית: Sĭbylla) הייתה נביאה בימי קדם שמקבילה באמנות ובמסורת הנוצרית של ימי הביניים לנביאי ישראל. כבר בתקופה הרומית נהגו להבחין בעשר סיבילות המנבאות במקומות שונים בעולם, וחלוקה זו מופיעה במקומות כמו רצפת הקתדראלה הגותית בסיינה. בנוסף לסיבילות היו מרכזי נבואה נוספים של נשים מתנבאות בעולם הקלאסי כמו הפיתיה בדלפי. המסורת של הסיבילה הגיעה כנראה מהמזרח והיא בעלת מאפיינים ייחודיים. בתקופות מאוחרות התערבב זיהוי מסורת נבואות הסיבילות עם הפיתיה בדלפי ומרכזי נבואה של אפולו.

הסיבילות מופיעות לראשונה בתקופת יוון הקלאסית, חשיבותן עולה בתקופה ההלניסטית, ונקשרת עם גורלה של רומא. היו אלו הכותבים הרומאים ובמיוחד מרקוס טרנטיוס וארו וורגיליוס שהנחילו לעולם את מסורת הסיבילה הקומאנית, שהביאה לרומא העתיקה את ספרי הסיבילות. כתיבת ספרות סיבילות פרחה בקרב קהילות יהודיות ובמיוחד זו של אלכסנדריה, והיא מוזכרת על ידי אישים נוצריים בכירים כמו קלמנס מאלכסנדריה (215-150 לספירה). במאה ה-6 לספירה נאספו כל נבואות הסיביליות בכמה כרכים מונומנטליים (Sibylline Oracles).לפי המסורת הנוצרית הסיביליות ניבאו את בואו של ישוע, בדיוק כמו הנביאים הגדולים ביהודה, ולכן הן מופיעות באמנות ימי הביניים והרנסאנס.

קרב אייגוספוטמוי

קרב אייגוספוטמוי (ביוונית: (Αἰγὸς Ποταμοί, בלטינית: Aegospotami) ניטש ב-405 לפנה"ס, בשלהי המלחמה הפלופונסית, בין ציי אתונה וספרטה. ההתנגשות ארעה בהלספונטוס (דרדנלים), צפונית־מזרחית לססטוס, מול שפך הנהר אייגוספוטמוי. הקרב הסתיים בניצחונה המוחץ של ספרטה והכריע בסופו של דבר את גורל המלחמה כולה לטובתה. האוניות האתונאיות הושמדו כמעט כולן, ובהיעדר צי מלחמתי אבדה לאתונה השליטה בים ובאימפריה הימית שבהנהגתה. אספקת הדגן מן הים השחור, החיונית לקיומה של העיר, נותקה וחודשים אחדים אחר כך היא נכנעה.

קרב צ'סמה

קרב צ'סמה היה קרב ימי שהתרחש ב־7 ביולי 1770 בין הכוחות של האימפריה הרוסית לבין כוח של האימפריה העות'מאנית בים האגאי ליד חופי טורקיה. הקרב הסתיים בניצחון רוסי למרות נחיתות מספרית משמעותית. כתוצאה מהניצחון בקרב הרוסים שיבשו באופן משמעותי את יכולת הטורקים לשמור על נתיבי השייט בים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.