דעת (אתר אינטרנט)

דעת הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

דעת
סמליל אתר האינטרנט "דעת"
סוג טקסטים בתחומי היהדות
תאריך ההקמה 1997
בעלות מכללת הרצוג
שירותים עיקריים חינוך לציונות ויהדות
www.daat.ac.il

היסטוריה

האתר הוקם בשנת תשנ"ז (1997) בעידודו של הרב יהודה קופרמן, מנהל מכללת ירושלים, ומתתיהו דגן, ראש המנהל לחינוך הדתי במשרד החינוך, ומנוהל מראשיתו בידי פרופסור יהודה איזנברג. האתר פועל כיום בחסות מכללת יעקב הרצוג באלון שבות. בראיון עמו אמר פרופסור איזנברג כי האוריינטציה של האתר היא "חינוכית יהודית ציונית".[1]

האתר מכיל חומרי למידה והוראה בתחומים שונים: תנ"ך, תושב"ע, שבת ומועדים, תולדות עם ישראל, מחשבת ישראל, ספרות, לימודי ארץ ישראל, שמיטה, רפואה והלכה, חינוך, חסידות, לימודי משפחה, משפט עברי, צבא ומלחמה, השואה, ועוד.

האתר כולל מאגרי מידע בהיקף נרחב המכילים ספרים שלמים, טקסט מלא של מאמרים שפורסמו בכ-30 כתבי עת שונים, תמונות ומפות, איורים, צילומים ומצגות.

האתר כולל מדור בשם "אנציקלופדיה יהודית", שבשנת 2006 היו בה כ-7,000 ערכים. לאנציקלופדיה יש צוות טכני מצומצם וצוות היגוי המורכב מפרופסורים ומומחים בתחומם. כיתר חלקי האתר, גם האנציקלופדיה מתבססת על מקורות מודפסים, כגון "אוצר ישראל" - שערכים שנלקחו ממנו עברו עריכה, שכתוב ועדכון, ובמידה מועטה גם על ויקיפדיה העברית.

האתר כולל מדור נרחב בשם "בשבילי התנ"ך", הכולל את טקסט המקרא כולו, וטקסט מלא של הפרשנים הקלאסיים ומבחר פרשנים חדשים. כמו כן כולל המדור קישור לכאלפיים מאמרים בתחומי המקרא, הקלטות של פרקי תנ"ך בטעמים, מדרשי הלכה ואגדה, גליונות העיון של נחמה ליבוביץ, איורים ומפות מקראיות ועוד.

המדור "דפי עבודה" כולל עבודות מורים שהועמדו לרשות הציבור, והוא מכיל בשנת 2011 למעלה מ-5,000 עבודות.

האתר כולל כתב עת לענייני ספרות ואומנות, "מעמקים". כתב העת מפרסם גיליון בממוצע אחת לשישה שבועות, ועד לשנת 2011 פורסמו 43 גיליונות.

האתר אינו ממומן מתקציבים ציבוריים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זאב גלילי, בין האנציקלופדיה היהודית והוויקיפדיה
דעת

האם התכוונתם ל...

דעת (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

המכללה האקדמית הרצוג

המכללה האקדמית הרצוג מיסודן של מכללת ליפשיץ ומכללת הרצוג היא מכללה להכשרת מורים המקושרת לישיבת הר עציון. המכללה הוקמה בשנת 1973. היא קרויה על שם הדיפלומט יעקב הרצוג. בראשה עומד הרב פרופסור יהודה ברנדס.

נכון ל-2017, המכללה מעניקה תואר ראשון (B.Ed) ותואר שני (M.Ed), שניהם בהוראה. הלימודים לתואר הראשון מתקיימים בקמפוס הגברים באלון שבות ובקמפוס הנשים במגדל עוז. הלימודים לתואר שני מתקיימים בהיכל שלמה בירושלים.

יהדות בלגרד

יהדות בלגרד היא קהילה יהודית בת מספר קהלים החיים בעיר בלגרד בירת סרביה לפחות מהמאה ה-16 ועד ימינו. בשלהי 1940 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה לפחות 12,000 נפשות והייתה הגדולה בקרב קהילות יהדות יוגוסלביה. תיעוד שניוני ליהודים החיים בבלגרד קיים החל מאמצע המאה ה-14. בתיעוד זה לא מפורטים חיי קהילה. ב-1521 נכבשה בלגרד על ידי צבא האימפריה העות'מאנית ובהדרגה זרמו לעיר יהודים, בעיקר מקרב מגורשי ספרד ופורטוגל. בעיר הוקמה שכונה יהודית, שלימים נקראה דורצ'ול, ובני הקהילה צברו מעמד כלכלי איתן. בראשית המאה ה-17 הפכה העיר למרכז הלכה והוקמה בה ישיבה בראשות הרב יהודה לירמה. לקראת שלהי המאה ה-17 מנתה הקהילה 800 נפשות.

תהליך שקיעתה ההדרגתי של האימפריה העות'מאנית מיצב את בלגרד בקו חזית הלחימה מול ממלכת הבסבורג. ב-1688, במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699), נכבשה בלגרד על ידי צבא ממלכת הבסבורג. נערכו פרעות ביהודי העיר ובהמשך נאסרו בני הקהילה והובלו רגלית למחנות מעצר מרוחקים. הקהילה חרבה. שנתיים מאוחר יותר כבשו העות'מאנים בחזרה את העיר והחל תהליך שיקום איטי של הקהילה. ב-1717 נכבשה העיר על ידי האוסטרים. במועד זה כבר תועדה קהילה אשכנזית בעיר. האוסטרים הקימו את "מנהלת בלגרד" לניהול ענייני העיר, ומינו את יוזף זיסקינד אופנהיימר ("היהודי זיס") למנהל הכלכלי של המנהלת. ב-1739 שבו העות'מאנים לשלוט בעיר וב-1789 היא נכבשה שוב לתקופה קצרה על ידי האוסטרים.

ב-1804 פרצה המהפכה הסרבית אשר הובילה בפועל לסיום השליטה העות'מאנית ולהקמת נסיכות סרביה. במהלך הקרבות סבלה קהילת בלגרד מפרעות ובניה נאלצו להימלט ממנה. לאחר עלייתו לשלטון של מילוש אוברנוביץ' עבר על הקהילה תור זהב קצר ימים, ובמהלכו זכו לשוויון זכויות. ב-1842 שב בית קאראג'ורג'ביץ' לשלטון והונהג שלטון לאומני שבו הייתה קבוצת מגיני החוקה דומיננטית. שוויון הזכויות בוטל, והוטלו מגבלות מסחר, תנועה ומגורים וכן מגבלות כלכליות. לאחר קונגרס ברלין הופעל לחץ בינלאומי כבד על הסרבים להחיל שוויון זכויות למיעוטים ובכלל זה ליהודי בלגרד. הסרבים השתהו בתהליך ורק ב-1888 אושרה חוקה שהסדירה את מתן שוויון הזכויות ליהודים. בשלהי המאה ה-19 החלה פעילות ציונית בקהילה וב-1897 השתתף נציגה בקונגרס הציוני העולמי הראשון. לאחר מלחמת העולם הראשונה וכינון ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים הייתה הגירה פנימית מקהילות קטנות לבלגרד, ומספר בני הקהילה האמיר לכדי כ-8,000 ב-1931 ולכ-12,000 בשלהי 1940.

ב-6 באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. יוגוסלביה חולקה בין מדינות הציר ואזור בלגרד נותר בחזקת הגרמנים. במהלך שואת יהודי יוגוסלביה הושמדו למעלה מ-90 אחוזים מיהודי בלגרד. הגברים נשלחו למחנה הריכוז טופובסקה שופה ונורו למוות בגאיות ההריגה ביאיינצי, ביאבוקה ובקומודראז', והנשים והילדים נשלחו למחנה ההשמדה סיימישטה והומתו באמצעות משאיות גז. עד שלהי מאי 1942 לא נותרו יהודים בבלגרד גופא. לאחר שחרור העיר על ידי כוחות הפרטיזנים של טיטו שבה שארית הפליטה לעיר וחודשה הפעילות הקהילתית. כחלק ממפעל ההנצחה הוקם בעיר המוזיאון להיסטוריה יהודית. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו אליה רבים מיהודי בלגרד. בשנות קיומה של יוגוסלביה השתלבו בני הקהילה בחיים הפוליטיים והכלכליים במדינה, תוך הטמעות באוכלוסייה הכללית ומזעור סממנים לאומיים ודתיים. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 התפרקה יוגוסלביה והוקמה סרביה והפעילות הקהילתית חידשה את האופי הלאומי-דתי שלה. ב-2015 התגוררו בבלגרד 800 יהודים.

יעקב אלישר

הרב יעקב אלישר (1730–1790) היה מנהיג ורב הקהילה היהודית בחברון.

מאגר תורני

מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצרוף תוכנת איחזור מידע. רוב המאגרים הם תוכנות מסחריות הנמכרות על גבי תקליטורים או דיסק קשיח, אך קיימים גם מאגרים חופשיים ברשת. מאגרים אלו מאפשרים נגישות לתוכן הספרות התורנית, על פי מילה או ביטוי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.