דניאל סמבורסקי

דניאל סַמבּוּרסקי (4 ביוני 19093 באוקטובר 1977) היה מלחין בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה.

דניאל סמבורסקי
דניאל סמבורסקי
Memorial plaque to the composer Daniel Sambursky in Tel Aviv
לוחית זיכרון על ביתו של דניאל סמבורסקי ברח' הברון הירש 13א בתל אביב

ביוגרפיה

דניאל סמבורסקי נולד בקניגסברג בירת פרובינציית פרוסיה המזרחית שבקיסרות הגרמנית, בנם של סֶלמה ומנחם סמבורסקי. אביו היגר בשנת 1896 מהעיר רומני (אז חלק מן האימפריה הרוסית, כיום באוקראינה) והוא גדל בבית ציוני דובר עברית. אביו היה כתב העיתון העברי "הצפירה" בקניגסברג, וכיהן כיו"ר סניף ההסתדרות הציונית בעיר. למד נגינה ותאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון של דנציג והחל בלימודי רפואה באוניברסיטת ברלין. בשנת 1932, ערב עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל והביא עמו את פסנתרו[1]. בארץ ישראל הלחין מנגינות לשירי מולדת ידועים וכן מנגינות לשירי ילדים. סמבורסקי הלחין ב-1933 את המוזיקה עבור הסרט "לחיים חדשים", שהיה הסרט המדבר הראשון שצולם בארץ ישראל. עיקר יצירתו הייתה בתקופת טרום המדינה. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 עסק בהוראת המוזיקה בגימנסיה הריאלית "בלפור" ובבתי הספר היסודים "הכרמל" ו"נס ציונה" ("גרץ") בתל אביב. בשנות החמישים היה סמבורסקי מורה ומרכז המקהלות של סמינר גבעת השלושה. חלק ניכר משיריו נכתבו למקהלות כמו "מקהלת הפועלים".

בתחנת הרדיו המנדטורית "קול ירושלים" היה לסמבורסקי מדור שבו לימד מדי שבוע שיר עברי חדש. בתקופת המדינה שימש כמורה למוזיקה בסמינרים. סמבורסקי הוא זה שהחל במסורת של ערבי זמר.

משיריו הנודעים: "זמר הפלוגות", שהיה הימנון פלוגות השדה ("הפושים") בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, "שיר העמק" ("באה מנוחה ליגע"), "שיר בוקר" ("בהרים כבר השמש מלהטת") – שלושתם למילים של נתן אלתרמן, "שיר הכביש" (הך פטיש) ו"שיר החירות" ("פנינו אל השמש העולה"), למילותיו של המשורר יצחק שנהר, "היש כעוללי", "נדנדה" ו"רוץ בן סוסי" למילים של חיים נחמן ביאליק ועיבוד של גיל אלדמע.

גיל אלדמע הוציא לאור את "זר שירי מולדת - סמבורסקי" (השירים שהולחנו על ידי סמבורסקי: במזרח פורח ורד (מילים: נתן אלתרמן), צאינה וראינה, השיר לאדמה, זולתנו, חצץ, עוז ואיל, שיר העלם, פורח נרקיס).[2].

היה נשוי לחרמונה לבית שעוני (זייגרמכר), ילידת המושבה מטולה (בתה של מניה צ'יזיק, אחייניתם של ברוך, חנה, שרה, אפרים ויצחק, דודניתו של הפזמונאי שמואליק צ'יזיק, וכן דודתו של אהוד יערי),[3] ואב לבת, עפרה סמבורסקי-חמדת.

סמבורסקי נפטר בשנת 1977 לאחר מחלה ממושכת, בגיל 68. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[4]

אחיו הבכור, שמואל סמבורסקי (1900–1990), היה פרופסור לפיזיקה ומדעי הטבע, חתן פרס ישראל וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ספריו

  • אדמה: מחזה בחמש מערכות, מאת ש' שלום, המוזיקה מאת ד' סמבורסקי, ירושלים 1942.
  • אדמה ושמי שמים: שירים, הוצאת מפעלי חינוך ותרבות, 1979.
  • ספר שירים ומנגינות לבית-הספר ולעם, לגני-ילדים ולבתי-הספר, מאת דניאל סמבורסקי ומשה גורלי (בּרוֹנזַפט), קבצים א'-ג'. ירושלים: קרית ספר בע"מ, 1955.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רשימת עולים, ארכיון המדינה, עמוד 245, שורה 32
  2. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: אלדמע גיל, (פריט 811), "זר שירי מולדת - סמבורסקי", 4 קולות, חליל ומקהלה, מחבר \ יוצר דניאל סמבורסקי, עיבוד אלדמע גיל, ארכיון, סדרה B.
  3. ^ על אביה של אשתו ראו: דוד תדהר (עורך), "יצחק יהלום-שעוני (דיאמנט)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1952. על הורי אמה, מניה, בריינה ושמואל זיינוול צ'יזיק, ראו: דוד תדהר (עורך), "ברינה צ'יז'יק", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1943; דוד תדהר (עורך), "שמואל זיינוול צ'יז'יק", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1827.
  4. ^ דניאל סמבורסקי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
1977 בישראל

1977 בישראל (ה'תשל"ז - ה'תשל"ח) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 29 שנה מיום היווסדה. השנה בולטת בראש ובראשונה בשל "המהפך" הפוליטי בבחירות לכנסת התשיעית - עליית הליכוד לשלטון לאחר 29 שנות שלטון מפא"י והמערך.

אל ארצי

אֶל אַרְצִי הוא שירה של רחל המשוררת על ארץ ישראל. נכתב בתל אביב בשנת תרפ"ו 1926.

השיר נעשה אהוד ביישוב ובחברה הישראלית לאחר הקמת המדינה, ונהוג לשיר ולהשמיע אותו בטקסים ממלכתיים ובימי זיכרון וחגים.

אליהו הכהן

אליהו הכהן (נולד ב-22 במרץ 1935) הוא חוקר זמר עברי, מרצה בנושא ומגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה בתחום. חתן פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת התשע"ג 2013.

ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'

"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'" הוא אלבומם של הזמר אריק איינשטיין והמוזיקאי אבנר קנר, שיצא ב-1976 על ידי חברת התקליטים פונוקול (אז נקראה ליטרטון חיפה) בשיתוף פעולה עם חברת "הגר". בהפקת מיכאל תפוח. האלבום מכיל בעיקרו שירים מהקלאסיקה הישראלית שחידש איינשטיין. אבנר קנר עיבד והפיק מוזיקלית את מרבית שירי האלבום (למעט "משורר זקן" בעיבודו של שם טוב לוי), הלחין את השירים "האווזים" ו"משורר זקן" ושר בדואט עם איינשטיין את השיר "האווזים".

באופן מילולי

באופן מילולי היא תוכנית רדיו יומית ישראלית המשודרת בתחנת הרדיו גלי צה"ל, בהגשתו של הלשונאי ד"ר אבשלום קור, ועוסקת בנושאי לשון עברית ובלשנות בליווי שירים עבריים ודוגמאות מחיי היום יום בישראל.

הפינה הושמעה לראשונה בשנת 1977 ביזמת מפקד התחנה דאז, ד"ר מרדכי נאור. התוכנית משודרת מדי יום בשעות הבוקר מספר דקות לפני השעה 06:00 ואחר־הצהריים, מספר דקות לפני השעה 15:00 הפינה הקנתה לאבשלום קור פרסום רב כמומחה לענייני לשון וכמרצה מבוקש.

בעקבות הצלחת הפינה הרדיופונית ולאחר שזכה קור בפרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית, צולמה בסוף שנות ה-80 גם גרסה טלוויזיונית לערוץ הראשון תחת השם "הגיע זמן לשון", ואף היא משודרת עד היום.

אות הפתיח של הפינה הוא "במזרח זורח ורד", בביצוע חבורת שירי תנועות הנוער. השיר, שנכתב על ידי נתן אלתרמן ב־1934, הולחן שנה לאחר מכן, על ידי דניאל סמבורסקי.

עד שנות האלפיים שודרו עשרת אלפים פינות לפחות.

בפברואר 2010 הוסרו מאתר גלי צה"ל יותר מ-300 פרקים,[דרושה הבהרה] ומאז מועלות הפינות ביוזמת פורום גלי צה"ל לאתר הפודקאסט הישראלי.

בית העלמין קריית שאול

בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בצפון תל אביב. בית העלמין שוכן בסמוך לשכונת קריית שאול שעל שמה הוא קרוי, מערבית לדרך משה סנה ודרומית לכפר הירוק. גבולותיו הצפוני והמערבי הם גבול תחום השיפוט של תל אביב עם רמת השרון. שטחו של בית העלמין 320 דונם, ונטמנו בו כ-86,000 נפטרים. בצדו המזרחי של בית העלמין נמצא בית עלמין צבאי גדול ובית עלמין שומרוני קטן.

גיל אלדמע

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי. חתן פרס ישראל לזמר עברי (תשס"ד).

הך פטיש

הך פטיש (באנגלית: pound a peg) הוא צעצוע ילדים אשר הפעולה הנדרשת בו היא הכאה באמצעות פטיש, אשר מניבה תוצאה. ייתכן כי מקור שמו של הצעצוע ב"שיר הכביש" מאת נתן אלתרמן, הפותח במילים "הך פטיש".

הצעצוע הקלאסי מבוסס על משטח מוגבה ובו חורים, בהם נעוצים גלילים. אופן המשחק בצעצוע הוא הכאה בפטיש ייעודי על הגלילים, עד שהם עוברים לצידו השני של המשטח. אז ניתן להפוך את המתקן, כך שהגלילים בולטים שוב, וניתן להכות בהם שנית.

הצעצוע מומלץ לגילאי שנה עד שלוש. הוא מעודד את השליטה המוטורית בפטיש, המהווה הארכה של היד, ולכן קשה יותר לשלוט בו מאשר ביד עצמה. כמו כן, הצעצוע מהווה אמצעי להוצאת אנרגיה ושחרור תוקפנות (בבחינת שק אגרוף). הפעולה מצריכה גם תיאום בין ידיים ותיאום עין-יד. התנגדות הגלילים להדיפתם לתוך המשטח מעודדת פיתוח של וויסות כח.

כמו כן, מהווה הצעצוע חיקוי של פעולה מעולם המבוגרים - תקיעת מסמר בקיר.

יצחק שנהר

יצחק שֶנהַר (שֶנבֶּרג) (י"ד באדר א' תרס"ב, 21 בפברואר 1902 - י"ט בסיון תשי"ז, 18 ביוני 1957) היה משורר, סופר ומתרגם עברי. בשנת 1946 זכה בפרס רופין ובשנת 1948 בפרס טשרניחובסקי.

לחיים חדשים

לחיים חדשים (באנגלית: The Land of Promise) הוא סרט הסברה ציוני בן 57 דקות, אשר הופק בארץ ישראל המנדטורית בידי קרן היסוד בשנת 1935. הסרט, שהופק לצורך גיוס כספים עבור פעולות ההתיישבות בארץ, אחראי במידה רבה לקביעת הנוסחה הקולנועית שבה הוצג המפעל הציוני לאורך עשרות השנים שלאחר מכן.

מודוס (מוזיקה)

מודוסים הם סולמות מוזיקליים עליהם הושתתה המוזיקה של ימי הביניים והרנסאנס (מודוס משמעו מודל/תבנית ביוונית). בעידן הטונלי (החל מהמאה ה־17) השימוש בהם במוזיקה מערבית פחת. כיום משתמשים במודוסים בעיקר במוזיקה ערבית, בפלמנקו, בג'אז, בחזנות ובמוזיקה קלאסית מודרנית. מודוסים שונים שימשו בזמר העברי המוקדם. כמו כן, מודוסים משמשים גם במוזיקה לסרטים ויוצרים מצבי אווירה ייחודיים שלא קיימים בסולם מז'ורי או במינורי הרגילים.

מלי ברונשטיין

מלי ברונשטיין (פקר) (נולדה ב-1954) היא זמרת ישראלית שהתפרסמה ב-1973 כששרה כסולנית להקת חיל התותחנים את השיר "בלילות הקיץ החמים".

מסדה (פואמה)

מסדה היא פואמה שחיבר המשורר יצחק למדן בארץ ישראל בשנות העשרים של המאה ה-20. הפואמה עוסקת במבחר נושאי הקיום של העם היהודי לדורותיו, ובבעיות השעה הקשות שניצבו על סדר היום הציבורי מאז מלחמת העולם הראשונה בתפוצות ישראל וביישוב. למדן הקדיש את הפואמה, בפתח המהדורה הראשונה, לאחיו שנרצח באחד מהפוגרומים הרבים שהתחוללו במזרח אירופה מעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ועד ראשית שנות העשרים, במילים: "נר זיכרון לנשמת אחי בר הלבב ויקר הנפש, אשר נפל על אדמת אוקראינה בימות הטבח בישראל, וציון על קברו אשר לא אדע את מקומו".

המהדורה הראשונה של "מסדה" ראתה אור בהוצאת הדים בתל אביב בכסלו תרפ"ז 1926. הכרך הודפס בדפוס "אחדות" בתל אביב ועטיפתו עוטרה באיוריו של הצייר ש' גרודזנסקי. "מסדה" הוכנסה לתוכנית הלימודים במערכת החינוך העברי של היישוב ושל מדינת ישראל. על כן, היא הודפסה במהדורות רבות תחת גגן של מספר הוצאות לאור, שכללו שינויי נוסח מעטים. המהדורה השנייה ראתה אור בשנת תרפ"ט (1929) גם כן בהדים. המהדורה השלישית ראתה אור בהוצאת שטיבל בתל אביב בשנת תרצ"ג (1933), והמהדורות הרביעית, בשנת ת"ש (1940) והחמישית בשנת תש"ג (1943), ראו אור בהוצאת דביר. מהדורות נוספות ראו אור בשנות החמישים והשישים.

משמעות השם "מסדה" הוא ארץ ישראל[דרוש מקור], אולם הכוונה גם למצדה ההיסטורית אשר נפלה במרד הגדול בידי רומא, ונתפסה במהלך הדורות כמעין תחנה אחרונה של ריבונות ועצמאות בתולדות עם ישראל.

פסוקים מ"מסדה" הולחנו על ידי ישראל פייבישס, דניאל סמבורסקי, וכן הוצמד לחן של מחבר לא ידוע לשיר "שלשלת המחולות", שפותח את הפרק השלישי של הפואמה.

נדנדה (שיר)

נדנדה הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר פורסם בשנת 1906. השיר נכתב בהגייה אשכנזית והולחן על ידי דניאל סמבורסקי. השיר נכלל בספרו של ביאליק "שירים ופזמונות לילדים", שיצא לאור בשנת 1933.השיר עובד בשנת 1991 על ידי גיל אלדמע.השיר מתאר שני ילדים מתנדנדים על נדנדה מאוזנת כמו במאזניים, ובתנודתם הם מגלים בעליזות שהם "שְׁקוּלִים", כמו "בַּמֹּאזְנַיִם", כל אחד עולה ויורד בתורו. השיר צורף לקובצי שירה לילדים של היישוב החדש וזכה לביצועים רבים בסגנונות שונים במאה ה-20 וב-21. בהשראת השיר כתב יהונתן גפן שיר בשם "נד נד", שפזמונו החוזר הוא ציטוט שתי השורות הראשונות של השיר.

נדנדה מאוזנת

נדנדה מאוזנת בסיסית בנויה מלוח ארוך וצר המקובע במרכזו.

עקרון הפעולה הפיזיקלי של נדנדה מאוזנת הוא מומנט כוח, בדומה למאזניים.

ישומים של נדנדות מאזניים:

מתקן משחק בגני שעשועים. קיימת גם גרסה ביתית.

מתקן לאקרובטים, המשמש כמקפצה דו צדדית.

מתקן במסלולי מכשולים של אג'יליטי כלבים.

נר לי

נר לי הוא שיר לכבוד חג החנוכה. את השיר כתב לוין קיפניס. ישנם שני לחנים לשיר זה, של דניאל סמבורסקי ושל יצחק אדל. השיר מספר על נר החנוכה אותו ידליק הזמר.

פלוגות השדה

פלוגות השדה (פו"ש) היו פלוגות שהוקמו לשם הגנת היישובים העבריים במהלך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

פלוגות השדה הוקמו בשנת 1937 במסגרת ארגון "ההגנה" ובאישור הבריטים. מטרתן הייתה להגן על היישובים העבריים מפני הכנופיות הערביות שתקפו אותם בימי המאורעות. קדמו לפו"ש יחידות מקומיות שקמו במקומות אחדים בארץ ובהן יחידות המשמר הנע והנודדת.

פלוגות השדה היו חלוצות "היציאה מן הגדר" - יציאה לפעולה בשטחים הפתוחים ובשדות, מעבר לגדרות היישובים, כדי לקדם את פני התוקפים וכן עריכת סיורים בשטחי הכפרים הערביים על מנת לאתר את בסיסי הכנופיות ולפגוע בהן.

בשנת 1938 הפכו הפו"ש לכוח ארצי בפיקודם של יצחק שדה ואליהו בן חור. הפלוגות השתתפו במבצע העלייה לחניתה ב-21 במרץ 1938, שהיה מגדולי מבצעי ההתיישבות של יישובי חומה ומגדל, ליישובו של אזור חדש וקשה להגנה בגבול ההררי עם לבנון. פלוגות השדה פעלו בו זמנית למען משימות פלוגות הלילה המיוחדות. בשנת 1939 פורקו פלוגות השדה וחלק מחבריהן צורפו למשמר הנע. על בסיס פלוגות השדה הוקם באותה שנה (1939) "חיל השדה" (החי"ש) כחיל צבאי מאומן ומאורגן, שתפקידו לספק הגנה ניידת ומאומנת היטב ליישובים העבריים.

שיר העמק

שיר העמק הוא שיר שכתב נתן אלתרמן והלחין דניאל סמבורסקי. השיר נכתב בשנת 1934 כחלק מפסקול הסרט לחיים חדשים שהפיקה מרגוט קלאוזנר בשיתוף עם קרן היסוד.

שיר עבודה

שיר עבודה הוא שיר קבוצתי המושר במהלך עבודה פיזית ומשעממת החוזרת על עצמה. שירי עבודה מפיגים את השעמום ומזרזים את הפועלים בשעת עבודה קשה ומונוטונית, וכן יוצרים תיאום של המלאכה לפי מקצבי השירים. משום כך, השירים מותאמים בדרך כלל לקצב של תנועות הגוף של העובדים (למשל, חתירה במרץ, קציר).

שירי עבודה מביאים גם לפיתוח תחושת קרבה ושותפות בקרב העובדים. ברוב המקרים, השירים הללו מועברים בעל פה והמילים בהם אינן קבועות, אלא ניתנות להתאמה על פי אלתורי הזמרים. המוזיקה מושרת בדרך כלל במקהלה לצד זמר המוביל את השירה.

מקורם של שירי העבודה הקדומים הידועים לנו כיום, הוא ממצרים העתיקה. דוגמה לשיר עבודה קצר שהשתמר במקרא הוא "שירת הבאר" בספר במדבר כא:

חוקרי מקרא שונים, ביניהם הרמן גונקל, מזהים שירים רבים נוספים במקרא כשירי עבודה שנוגנו בזמן הקציר והבציר.

המבנה החברתי הייחודי בארצות הברית ותרבות העבדים בה הביאו ליצירת ז'אנרים ייחודיים של שירי עבודה כגון ג'אז ובלוז, שהשפיעו על המוזיקה של המאה ה-20. ניתן למצוא דוגמה יפה של שיר עבודה דרום אפריקאי בתחילת הסרט "אחי, איפה אתה?" של האחים כהן, בביצוע של זמר הג'אז ג'יימס קרטר לשיר "פו לזרוס" (Po Lazarus). שיר עבודה נוסף שהתפרסם בזכות הביצוע של הארי בלפונטה הוא השיר הג'מייקני "Banana Boat Song".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.