דניאל בגוב האריות

דניאל בגוב האריות, סיפור המופיע בספר דניאל, פרק ו'. דניאל מתפלל לאלוהים ונתפס. במעשה זה הוא מפר את חוקי ממלכת מדי וממלכת פרס, ולכן דניאל מושלך לגוב האריות. סיפור זה הוא המפורסם, שבכל סיפורי דניאל. סיפור זה מופיע בתנ"ך בשפה הארמית.

Foster Bible Pictures 0011-1
דניאל בגוב האריות. איור מתוך תנ"ך פורסטר

סיפור המעשה

דניאל עובר על צו, שנחקק כדי ללכוד אותו. איסור על פנייה לאל ותפילה.[1] דניאל מתפלל לאלוהים שלוש פעמים ביום, ונתפס בעקבות הלשנה. לדניאל לא ניתנת אפשרות להתחרט על מעשהו ושרי המלך לא נותנים לדניאל להימלט מעונש. דניאל מוכן להקריב את חייו על קידוש השם. הוא אינו מוכן להפסיק את מנהגו להתפלל לאלוהיו. מוטל עליו גזר דין מוות והוא מושלך לגוב האריות. מלאך ה' נשלח לסגור את פי גוב האריות. המלך דרוייוש מכיר באלוהים ואף מצווה על אזרחי המדינה להכיר באלוהיו של דניאל.

הרקע לסיפור

יש הטוענים כי בסיפור דניאל בגוב האריות משתקפים יסודות סיפוריים בבליים בדומה לסיפורי ספר דניאל א'-'. הצו האוסר להתפלל לאלים במשך שלושים יום מנהגים בבליים.

מסר הסיפור

דמיון רב קיים בין סיפור זה לסיפור אחר המופיע בספר דניאל המספר את סיפור הרעים המושלכים לכבשן. אמנם דניאל אינו נזכר בסיפור זה, אך לשני הסיפורים קווי דמיון רבים. בשני הסיפורים מתנכלים שרי מדי ליהודים. בשני הסיפורים קיימת דילמה האם לציית לחוקי האל או לחוקי המדינה ומודגשת דבקות היהודים באלוהים ובמצוותיו. בשני הפרקים עומדים במרכז גיבורים העומדים בניסיון. השרים אשר התנכלו ליהודים נענשים והשליט מכיר בכוחו של ה'. מטרתו של המחבר המקראי להעביר מסר חד וברור והוא להזהיר מפני הליכה אחרי דתם של הגויים ומצוות המקום ולא אחרי מצוות התורה.[2]

לדעת יאיר זקוביץ, הדמיון בין שני הסיפורים, מצביע על זיקה ישירה בין הסיפורים. לשיטתו סיפור זה נכתב על פי הדגם של מעשה הרעים בכבשן האש וזאת כדי להציב את דמותו של דניאל מעל זו של רעיו.[3]

Sir Peter Paul Rubens - Daniel in the Lions' Den - Google Art Project
דניאל בגוב האריות. ציור מעשה ידי רובנס. מוצג בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון די. סי.

אזכור הסיפור במקורות אחרים

סיפור דניאל בגוב האריות מופיע בסיפור בל והתנין אודותיו מסופר בספרים החיצוניים. סיפור זה מתאר את חבקוק הנביא אשר הביא אוכל לקוצרים בשדה. על פי המסופר בהמשך, מלאך אלוהים נושא בציצית ראשו את הנביא חבקוק עד לבבל אל דניאל בגוב האריות. סיפור זה מתבסס על סיפורו של בנה של האישה השונמית המופיע בספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ד'.[4]

הסיפור בתרבות

בשנת 1925 פרסם המשורר דוד פרישמן את שירו, "דניאל בגוב האריות", שנכתב בתגובה לפרעות קישינב.

הערות שוליים

  1. ^ ספר דניאל, פרק ו', פסוקים ח'-י'.
  2. ^ אוריאל רפפורט, עולם התנ"ך: דניאל, תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 61.
  3. ^ יאיר זקוביץ, על תפיסת הנס במקרא, תל אביב, הוצאת משרד הביטחון, 1987, עמ' 61.
  4. ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: נחום חבקוק צפניה, ירושלים, הוצאת מאגנס, 2006, עמ' 3 א.
בית הכנסת בנערן

בית הכנסת העתיק בנערן ממוקם כ-5 ק"מ צפונית ליריחו, סמוך לכפר נועימה, בגדה המזרחית של ואדי מכוך, אשר נבנה כנראה במאה ה-6, בימי יוסטיניאנוס הראשון או השני.

ברוך מיטרני

הרב ברוך (בן יצחק) מיטרני (מכונה בני"ם; 1847–1919) היה איש ציבור, מחנך, משורר, מחזאי, סופר, עיתונאי ורפורמיסט, ממבשרי הציונות ואחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן יהודה בהחייאת השפה העברית. כחלק מפעילותו להחייאת השפה העברית, פיתח שיטה ללימוד השפה לילדים ולמבוגרים, ולימד אותה כשפה ראשית בכל מקצועות הלימוד בבתי הספר שבהם שימש כמורה, בתקופה שבה היה נהוג ללמוד מקצועות בשפות המקור.

ברטראן טברנייה

ברטראן טברנייה (בצרפתית: Bertrand Tavernier; נולד ב-25 באפריל 1941) הוא במאי, תסריטאי, שחקן ומפיק צרפתי.

גרשון קניספל

גרשון קְניספֶּל (11 בספטמבר 1932 - 7 בספטמבר 2018) היה צייר ופסל ישראלי שפעל בישראל ובברזיל, מבכירי אמני ישראל במחציתה השנייה של המאה ה-20. לאורך שישים שנות פעילותו האמנותית יצר פסלים, רישומים, הדפסים, ציורים ועוד, שהקנו לו פרסים בביאנלות הבינלאומיות בברלין, במוסקבה ובסאו פאולו. השתייך לזרם ״הריאליזם החברתי״ באמנות הישראלית.

דניאל

בתנ"ך, דָּנִיֵּאל, או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר (בֶלֶט-שַׁר-אֻצֻר - beleṭ šar uṣur – "שמור על חיי המלך") היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה. נבוכדנצר גידלם במלכותו במיטב החינוך הבבלי, כדי שישמשו לו כיועצים. יחד עם דניאל גדלו בבית המלך חנניה, מישאל ועזריה אך הוא היה המנהיג שביניהם. דניאל התפרסם בחצר מלך בבל כפותר חלומות ועקב כך עלה לגדולה. מעשיו יחד עם מעשיהם של שלושת חבריו, מסופרים בספר דניאל.

דניאל (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דנים (שבט גרמאני)

הדנים היו שבט גרמאני צפוני אשר ישבו בשטחי דרום סקנדינביה, ובכלל זה בדנמרק של ימינו, במהלך תקופת הברזל והתקופה הוויקינגית. הדנים ייסדו את מה שהפך לממלכת דנמרק, כאשר "דניש מרק" (בגרמנית: Dänische Mark) הוא מונח מתקופת ימי הביניים בו נעשה שימוש לתיאור אזור הגבול של האימפריה הפרנקית אשר נועד להגנה מפני הדנים, בתחומי שלזוויג-הולשטיין של ימינו.

המחזה על דניאל

המחזה על דניאל (בלטינית: Ludus Danielis) הוא אחת משתי הדרמות הליטורגיות מימי הביניים המבוססות על הסיפור התנ"כי של דניאל בגוב האריות, שאחד מהם מלווה במוזיקה מונופונית.

קיימים שני מחזות מימי הביניים על דניאל בגוב האריות. הראשון הוא אחד המחזות בספר המנגינות של פלרי, כתב יד מהמאה ה-13 המכיל עשר דרמות הליטורגית; הטקסט נכתב על ידי הילריוס המשורר, והוא לא כולל ליווי מוזיקלי. המחזה השני הוא דרמה מהמאה ה -13 עם מוזיקת מונופונית, שנכתבה על ידי תלמידים בבית הספר של קתדרלת בובה הממוקם בצפון צרפת. חלק גדול מהטקסט הוא פואטי ולא ליטורגי. הוא עוקב מקרוב אחר סיפורו של דניאל בחצרו של בלשאצר.

המחזה השני חזר לבמה בשנת 1950 על ידי נח גרינברג, מנהל האנסמבל למוזיקה קדומה "פרו מוזיקה" בניו יורק, עם אינטרפרטציה באנגלית שנכתבה ובוצעה על ידי ויסטן יו אודן. האנסמבל הופיע והקליט במוזיאון מטרופולין לאומנות, יחד עם ילדי מקהלה של כנסיית ההשתנות כמושלים וחיילים. ההקלטה שוחררה על ידי חברת התקליטים "דקה", עם הערות מאת פול הנרי, ששרוול לאנג, ורמברט וייקלנד. מאז ההפקה בניו-יורק, נהנה המחזה מפופולריות רבה ונהיה נפוץ בקרב להקות שמתמחות במוזיקה עתיקה. נקודת ציון חשובה נוספת בהיסטוריה של התעוררות המודרנית של "דניאל" הייתה ההפקה של הקאמרטה של בוסטון ב-1985, שבוימה על ידי אנדריאה פון רם, עם הפקה מוזיקלית של יואל כהן.

ובכן ויהי בחצי הלילה

ובכן ויהי בחצי הלילה (על שם הפזמון שלו) או אז רוב נסים הִפְלֵאתָ בלילה (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט שחיבר יניי, פייטן ארצישראלי מהמאה החמישית או המאה השישית.

חיי דני הקדוש

"חיי דני הקדוש" (בצרפתית: Vie de Saint-Denis),הוא כתב יד שנוצר בפריז במחצית הראשונה של המאה ה-14. הוא מונה שלושה כרכים, הכוללים את קורותיו של דני הקדוש וכן היסטוריה של צרפת עם זיקה מיוחדת לפולחן של הקדוש וניסיו. מדובר בתיאור המפורט ביותר של חיי דני הקדוש הידוע לנו, אולם בנוסף לטקסט, 77 המיניאטורות המעטרות את עמודיו של כתב היד מציגות גם תיאור של העיר פריז בתחילת המאה ה-14. בזכות זאת, הפך כתב היד מושא למחקר לא רק עבור היסטוריונים של תולדות האמנות אלא גם עבור היסטוריונים של ימי הביניים, שחקרו את המיניאטורות בניסיון להסיק מהן תובנות לגבי התנהלות החיים בפריז של המאות ה-13-14.

כנסיית הקבר

כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש) היא כנסייה גדולה הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. הכנסייה שוכנת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, בסוף ה"ויה דולורוזה" ('נתיב היסורים'). בין כותלי הכנסייה יש אתר המזוהה כגבעת הגולגולתא הנזכרת בברית החדשה: "וַיְהִי כַּאֲשֶר בָּאוּ אֶל הַמָקוֹם הַנִקְרָא גָלְגֹלְתָא, וַיִצְלְבוּ אֹתוֹ שָם". מאז המאה ה-4 לספירה משמשת הכנסייה, הנחשבת לאחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר לכל הנוצרים בעולם, כמוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם.

מנזר פאנונהאלמה

מנזר פאנונהאלמה (בהונגרית: Pannonhalmi Bencés Főapátság, בלטינית: Abbatia Territorialis Sancti Martini in Monte Pannoniae) הוא מנזר עתיק בהונגריה כ-100 ק"מ ממערב לבודפשט.

המנזר נוסד בשנת 996 על ידי הנסיך גזה עבור הבנדיקטינים. נכון לשנת 2014, מתגוררים במנזר כ-50 נזירים וצמודה אליו פנימיה בניהולם.

המנזר הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשל חשיבותו ויופיו וניתן לבקר בו בבזיליקה שנבנתה במאה ה-13, בקריפטה, בקלויסטר ובספרייה האדירה ובה 360,000 כרכים. המסמך העתיק ביותר הקיים היום ובו מילים בשפה ההונגרית, מגילת היסוד של המנזר הבנדיקטיני בטיהאן, מסמך משנת 1065, נמצא בספרייה.

מסירות נפש ביהדות

ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה. הקרבת החיים באופן שכזה מהווה קיום מצוות קידוש השם ומכונה מוות על קידוש השם, ולעיתים מכונה קידוש השם סתם, בעיקר בהקשר של מסעות הצלב.

אמנם, היהדות היא דת מקדשת חיים, וההלכה מתירה ואף מחייבת כל יהודי להפר את המצוות, אם עליו לעשות זאת על מנת להציל את חייו. אף-על-פי-כן, ישנם שלושה איסורים אשר אותם חייב, על פי הדת, כל יהודי לקיים, גם במחיר הקרבת החיים. אלו הם איסורי ייהרג ואל יעבור: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים; הגדרה זו מורחבת בזמן המתואר כ'שעת השמד' - כלומר במקרה של גזרות מיוחדות שתכליתן העברה על הדת: במקרה שכזה מקובל כי יש למסור את הנפש אף על הקל שבמנהגים ('ערקתא דמסאנא'). במהלך ההיסטוריה יהודים רבים מסרו את נפשם על קידוש השם, במיוחד בתקופות בהן היו ניסיונות להמרת דת המונית כפויה של היהודים, רבים בחרו למות ולא לחלל את השם בעבודה זרה.

סופרבוק

סופרבוק (ביפנית: アニメ 親子劇場, באנגלית: Superbook) היא סדרת אנימה יפנית בת 52 פרקים שנוצרה בשיתוף בין רשת הטלוויזיה CBN בארצות הברית וחברת ההפקות היפנית טאטסונוקו לטלוויזיה בין השנים 1981 ל-1983. הסדרה שודרה בערוץ המזרח התיכון בשנות השמונים ובשנות התשעים.

הסדרה הראתה באופן כרונולוגי את האירועים מתוך ספר התנ"ך וספר הברית החדשה. בעונה הראשונה הילדים חלמו שהם נכנסים לתוך הספר וחוו את חוויות התנ"ך.

בעונה השנייה נוסף להם בן דוד קטן והרובוט הפך למוחשי. הספר הוכנס לתוך המחשב (בטעות) ואיתם הכלבה שלהם, ראפלז. בן הדוד והרובוט זינקו אחריה כדי למצוא אותה, וחוו שוב את התנ"ך, אם כי הפרקים הפעם היו יותר מפורטים. יש רגעים קומיים בהם השתלבו הזוג המוזר הזה בנוף התנ"כי, כמו שהילד בכה כשראה את שרידי האיל שאברהם הקריב במקום יצחק, כי חשב מרחוק שזו הכלבה.

הסדרה המחודשת של סופרבוק הושקה ב-2010, הסדרה הופקה בארצות הברית עם אנימציית CGI באיכות HD, מאת רשת הטלוויזיה CBN בארצות הברית. העונות הראשונות של הסדרה דובבו לעברית ומשודרות ברשת השידור HOT, בערוץ HOT VOD Young.

הסדרה מספרת את סיפורם של שני ילדים, כפיר ונוי, והרובוט שלהם גיזמו. ביחד הם חוזרים בזמן באמצעות התקן הסופרבוק לתקופות שונות מהתנ"ך. שם הם פוגשים את גיבורי התנ"ך המוכרים, חווים את סיפורי התנ"ך וחוזרים לתקופתם בכדי ליישם את שלמדו.

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

צ'ארלס לוטון

צ'ארלס לוטון (אנגלית: Charles Laughton‏; 1 ביולי 1899 - 15 בדצמבר 1962) היה שחקן קולנוע ותיאטרון בריטי שפעל גם בארצות הברית, בעל קריירה ארוכה באמנויות הבמה והקולנוע, ששימש אף כתסריטאי כמפיק וכבמאי, הזכור בשל איכות משחקו, קולו הייחודי, ושורת התפקידים שמילא בסרטיהם של במאים מובילים במשך ארבעה עשורים. על גילום דמותו של הנרי השמיני בסרט "חייו הפרטיים של הנרי השמיני" (1933) זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

בעוד שהוא זכור בשל תפקידיו בקולנוע, במיוחד בדרמות היסטוריות, הוא החל את הקריירה שלו כשחקן תיאטרון מהשורה הראשונה. בתקופה שבה רבים משחקני התיאטרון בזו למדיום הקולנועי, וראו אותו כמקור הכנסה גרידא, גילה לוטון עניין רב באפשרויות שפתח המדיום החדש לשחקנים. כן הדגים את כישוריו כשחקן וכקריין במגוון של אמצעי תקשורת, ביניהם הרדיו, הטלוויזיה והתקליט. כישוריו של לוטון לא היו מוגבלים להופעה על הבמה. הוא זכור גם בשל היותו במאי הסרט ליל הצייד, הנחשב על ידי רבים לאחד מהסרטים הטובים והמשפיעים בסוגת הסרט האפל.

שרגא גפני

שרגא גפני (22 ביוני 1926 – 19 בינואר 2012), שנודע בשמות העט אבנר כרמלי, אוֹן שָֹריג, איתן דרור, יגאל גולן, איתן נותב ויצחק אחיטוב, היה סופר ישראלי פורה ומתרגם לעברית. כתב ותרגם כ-175 ספרי ילדים ונוער שהפכו לרבי-מכר, בהם סדרות הספרים "דנידין הרואה ואינו נראה", "הספורטאים הצעירים", "הבלשים הצעירים" ו"עולם התנ"ך לילד".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.