דניאל אוסטר

דניאל אוסטר (7 במאי 189315 בינואר 1963) היה ראש עיריית ירושלים בסוף תקופת המנדט ובמדינת ישראל עד 1950 (קודם לכן היה סגנו וממלא מקומו של ראש העירייה הערבי, חוסיין אל-ח'אלידי). חבר מועצת העם מטעם מפלגת הציונים הכלליים ומחותמי מגילת העצמאות. אוסטר היה ראש העיר במשך כארבע שנים, שהתחלקו בין שלוש תקופות כהונה לא רצופות (19371938, 19441945, 19491950).

דניאל אוסטר
DanielAuster22
דניאל אוסטר, 1949
לידה 7 במאי 1893
אייר התרנ"ג
סטניסלבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 15 בינואר 1963 (בגיל 69)
טבת ה'תשכ"ג
ירושלים ישראל
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה 1914
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה, ירושלים
השכלה אוניברסיטת וינה
מפלגה הציונים הכלליים
חבר מועצת המדינה הזמנית
14 במאי 194814 בפברואר 1949
(39 שבועות ו-4 ימים)
ראש עיריית ירושלים
ספטמבר 1937אוגוסט 1938
(כ־47 שבועות ו-6 ימים)
ראש עיריית ירושלים
27 באוגוסט 19441945
ועדה מנדטורית ←
ראש עיריית ירושלים
19491950
→ ועדה מנדטורית

ביוגרפיה

אוסטר נולד בשם דניאל גוטמן בסטניסלבוב שבגליציה. סיים לימודי משפטים באוניברסיטת וינה והיה יו"ר תנועת נוער ציונית בעיר. בשנת 1913 ביקר לראשונה בארץ ישראל. כעבור שנה, באביב 1914, עלה והתיישב בירושלים. במלחמת העולם הראשונה היה קצין בצבא אוסטרו-הונגרי ושירת בדמשק כאיש קשר בין ארתור רופין לבין ארץ ישראל[1]. בזמן שירותו בדמשק צילם את תלייתם של חברי ניל"י, יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד.

בתום המלחמה היה מזכיר המחלקה המשפטית של ועד הצירים, היה ממניחי היסודות לבית משפט השלום העברי וחיבר את ספר תקנות בתי המשפט העבריים[2]. כעורך דין[3] התמסר לענייני היישוב היהודי והיה חבר הנהלה בחברות שונות, בין היתר כסגן יו"ר הנהלת חברת "שמשון" לבתי חרושת למלט. נבחר לאספת הנבחרים הראשונה מטעם מפלגת הפועל הצעיר.

היה ממייסדי רחביה ושימש יו"ר ועד השכונה. בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעם הציונים הכלליים[4]. בספטמבר 1934 נבחר למועצת העיר ירושלים, ובינואר 1935, עם כינוס מועצת העיר החדשה, מונה על ידי הנציב העליון לסגן ראש העיר, למורת רוחם של מפלגות השמאל שבקשו למנות לתפקיד את חיים סלומון. היה נציג העירייה בוועידה הבינלאומית לבניין ערים. שימש ממלא מקום ראש העירייה בהזדמנויות שונות, ומספטמבר 1937, בעקבות גירושו של ראש העיר חוסיין אל-ח'אלידי, יחד עם הועד הערבי העליון, שימש כממלא מקום ראש העיר ואף קיבל את משכורתו של ראש העיר[5], ובכך היה היהודי הראשון בתפקיד ראש עיריית ירושלים. לאחר כשנה, מינו הבריטים את מוסטפא אל-ח'אלידי לראש העיר ואוסטר המשיך לכהן כסגנו[6]. בשנת 1939 השתתף בקונגרס הציוני. באוגוסט 1943 מילא אוסטר את מקומו של ראש העיר, בעת שהלה היה בחופשה[7]. לאחר מותו של אל-ח'אלידי ב-1944 תבעו חברי המועצה היהודים את מינויו לראשות העיר, אולם החברים הערבים דרשו שתישמר ערביותה של ירושלים. הם דחו את ההצעה הממשלתית לחילופים בראשות העיר, ולעיר מונתה ועדה קרואה.[8] לבסוף, מונה אוסטר כמחליפו (1944–1945). במקביל נמשכה עשייתו לקידום הקמת עיר עברית בירושלים. בשנת 1946 התמנה למועצת המנהלים של הקרן הקיימת לישראל. היה חבר אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים.

אוסטר כיהן כחבר מועצת המדינה הזמנית ונמנה בין חותמי מגילת העצמאות. עקב המצב הביטחוני נבצר ממנו להגיע אל טקס החתימה עצמו, וכעבור זמן צירף את חתימתו. לאחר הקמת מדינת ישראל היה לראש העיר הראשון של ירושלים[9]. בכהונתו זו עסק בשיקום העיר מקרבות מלחמת העצמאות, בהרחבת העיר ובניית שכונות חדשות, ובקליטת עלייה. בשנת 1949 היה ממייסדי האגודה למען האו"ם בישראל ושימש כיושב ראש הראשון של האגודה.

היה חבר המפלגה הליברלית.

על שמו נקרא גן דניאל המהווה היום חלק מקריית עיריית ירושלים; כן נקראה על שמו כיכר אוסטר שבגבול שכונת רחביה, בקרבת ביתו. בשנת 1946 הוענק לו תואר קצין כבוד במסדר האימפריה הבריטית[10].

היה נשוי לז'וליה, בתו של מלכיאל מני[11], ואב לאליהו, שנהרג בתאונת אקדח בגיל 15 וחצי[12] ולבת[דרושה הבהרה]. ילד קודם מת בגיל צעיר בשנת 1925[13]. בעל קשר משפחתי רחוק לסופר פול אוסטר[דרוש מקור].

לקריאה נוספת

  • 'אוֹסְטֶר (אַוּסְטֶר), דניאל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 29.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמועות טובות ורעות מא"י, המצפה, 16 במאי 1918
  2. ^ דניאל אוסטר, משפט השלום העברי, הפועל הצעיר, 13 ביוני 1919
    ראש פינה, דואר היום, 6 ביוני 1921
  3. ^ משרד עורכי הדין, דואר היום, 25 בפברואר 1921 (מודעה)
  4. ^ תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932
  5. ^ הערבים בעירית ירושלים יתפטרו, דבר, 27 בדצמבר 1937
  6. ^ ישיבת מועצת עירית ירושלים, דבר, 6 בספטמבר 1938
  7. ^ ד. אוסטר נכנס לתפקידו כמ"מ ראש העיריה, המשקיף, 25 ביוני 1943
  8. ^ שמואל דותן, המאבק על ארץ ישראל, עמ' 242.
  9. ^ דיוויד סלע, ‏איומי ההתפטרות של ראש עיריית ירושלים, באתר ישראל היום, 28 ספטמבר 2018
  10. ^ אותות הצטיינות, דבר, 1 בינואר 1946
  11. ^ ברכה לבבית, דואר היום, 19 בינואר 1921 (מודעה)
  12. ^ מותו של אליהו אוסטר נגרם בתאונה, דבר, 22 במרץ 1945
  13. ^ תנחומים, דואר היום, 17 באוגוסט 1925 (מודעה)
13 בפברואר

13 בפברואר הוא היום ה-44 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 321 ימים (322 בשנה מעוברת).

אורי לופוליאנסקי

אורי לופוליאנסקי (נולד ב-1951) הוא ראש עיריית ירושלים לשעבר, מייסד ויו"ר אגודת "יד שרה".

גן דניאל

גן דניאל או גן העיר הוא גן המצוי בחלקו המזרחי של מתחם קריית עיריית ירושלים, דרומית לכיכר ספרא שבירושלים. הגן, יחד עם מבואת הדקלים מפריד בין בנייני העירייה (למעט בניין עיריית ירושלים ההיסטורי) לבין רחוב יפו.

גרשון אגרון

גרשון אַגרוֹן (אגרונסקי) (27 בדצמבר 1893 – 1 בנובמבר 1959) היה עיתונאי ועורך אמריקאי-ישראלי, מייסד העיתון Palestine Post (לימים ה-Jerusalem Post) ועורכו הראשי, ראש שירותי המודיעין (ההסברה) במשרד ראש הממשלה בשנים 1949–1951 וראש עיריית ירושלים מספטמבר 1955 ועד מותו.

חוסיין אל-ח'אלידי

חוסיין פחרי אל-ח'אלידי (בערבית: حسين فخري الخالدي, 1895 - 6 בפברואר 1962), רופא ופוליטיקאי ערבי-פלסטיני, נתין המנדט הבריטי ומאוחר יותר אזרח ירדני, היה מזכיר הוועד הערבי העליון המחודש, ראש עיריית ירושלים וראש ממשלת ירדן.

חוסיין אל-חוסייני

חוסיין סלים אל-חוסייני (בערבית: حسين سليم الحسيني, תעתיק: חסין סלים אלחסיני; ? - 1918) היה ראש עיריית ירושלים מטעם השלטון העות'מאני החל משנת 1909 עד לכיבוש העיר בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה ב-1917. נודע בכינויו חוסיין ביי.

אל-חוסייני, בן למשפחת חוסייני, נולד בירושלים בסביבות אמצע המאה ה-19. אביו, סלים אל-חוסייני, היה איש ציבור נכבד בשלטון המקומי וכיהן אף הוא בתפקיד ראש עיריית ירושלים בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19. חוסיין אל-חוסייני קיבל את תפקיד ראש העיר בשנת 1909, ובמהלך כהונתו עסק נמרצות בפיתוח התשתיות בעיר. תחת הנהגתו רוצפו רחובות העיר העתיקה, שופרו שירותי הניקיון והתברואה, והחל ביצועו של פרויקט ביוב שמומן בחלקו בידי יהדות התפוצות. מאמצי הפיתוח שלו זכו להערכת תושבי העיר המוסלמים, הנוצרים והיהודים. בראיון לעיתון המצרי "אל-אקדאם" במרץ 1914 עמד על ההבחנה שבין הציונות, שאינה מאיימת על פלסטין, לבין ההתיישבות היהודית בפועל בה המהווה סכנה אמיתית, ומחייבת הימנעות מוחלטת ממכירת קרקעות ליהודים. החל מ-1915 עמד חוסיין אל-חוסייני גם בראש ארגון הסהר האדום, שבצד התפקיד הרפואי שמילא בשנות מלחמת העולם הראשונה קידם הבנה בין ערבים ויהודים בעיר.

עם כיבוש ירושלים בידי הבריטים בדצמבר 1917, היה חוסיין אל-חוסייני זה שמסר רשמית את כניעת העיר לכוחות הבריטים, בשורת טקסי כניעה שנערכו במקום הידוע כיום ככיכר אלנבי (בשכונת רוממה). הוא לקה בדלקת ריאות בעקבות העמידה הממושכת בקור וברוח, ואושפז בבית החולים שערי צדק, שם זכה לביקורו של הגנרל אדמונד אלנבי שהגיע לקבל ממנו את הכניעה הרשמית. הוא נפטר שבועות אחדים לאחר מכן, בינואר 1918. אחיו, מוסא כאט'ם אל-חוסייני, מונה למחליפו בראשות העיר.

טדי קולק

טדי קוֹלֶק (27 במאי 1911, כ"ט באייר ה'תרע"א – 2 בינואר 2007, י"ב בטבת ה'תשס"ז) היה ראש עיריית ירושלים במשך 28 שנה, בשנים 1965–1993, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת למדינה.

יצחק קריב

יצחק קריב (1902; ה'תרס"ג - 1998; ה'תשנ"ט) היה ראש עיריית ירושלים.

קריב נולד ברוסיה. שימש כמנהל בנק בירושלים.

ב-25 בספטמבר 1952 נבחר לראש עיריית ירושלים מטעם סיעת המזרחי. לאחר הודעת הפרישה של שלמה זלמן שרגאי ביוני, נערכו דיונים במועצת העיר לבחירת ראש העיר החדש שארכו קרוב לארבעה חודשים וקריב נבחר כמועמד פשרה, בתמיכת מפלגות הימין. באפריל 1955 מונתה במקומו ועדה קרואה, על אף סמיכות הזמנים לבחירות המקומיות שנערכו בישראל בקיץ אותה שנה.

בשנות התשעים נקרא על שמו רחוב העמק בממילא, בין שער יפו לרחוב דוד המלך.

בן דודו היה פרופ' יצחק קריב שהיה מראשוני הקרדיולוגים בארץ ומייסד מכון הלב בתל-השומר.

מוסטפא אל-ח'אלידי

מוסטפא (ביי) אל-ח'אלידי (בערבית: مصطفى الخالدي; פברואר 1873 - אוגוסט 1944) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 1938–1944. קודם לכן כיהן כשופט בבית הדין העליון בארץ ישראל.

מרדכי איש-שלום

מרדכי איש-שלום (2 בינואר 1901 – 21 בפברואר 1991) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 1959–1965. ממקימי תיאטרון ירושלים ומהמובילים בהקמת מוזיאון ישראל ומבנים רבים בירושלים.

ניר ברקת

ניר בָּרְקַת (נולד ב-19 באוקטובר 1959, תשרי ה'תש"ך) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. שימש כראש עיריית ירושלים בשנים 2008–2018 וקודם לכן פעל כיזם ומשקיע היי-טק.

סלים אל-חוסייני

סלים אל-חוסייני (בערבית: سليم الحسيني; 1846–1908) היה ראש עיריית ירושלים בין השנים 1882 ל-1897. סלים היה בן למשפחת אל-חוסייני רבת ההשפעה, וגם שניים מבניו חוסיין אל-חוסייני ומוסא כאט'ם אל-חוסייני כיהנו כראש העירייה אחריו. סלים כיהן כשופט בסכסוכי שבטים בדואים והיה איש עסקים מצליח שפעילותו ביססה את מעמדה הכלכלי של המשפחה. פעילותו הציבורית של סלים חוסייני מסמנת תקופה חדשה בתולדות משפחת אל-חוסייני, שהחלה להיתפש כמייצגת של כלל האוכלוסייה הערבית בירושלים ויוזמת פעולות עבורה.

עארף א-דג'אני

עארף פשה א-דג'אני (בערבית: عارف الدجاني; 1856 - 14 באפריל 1930) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 1917–1918.

עארף אל-עארף

עארף אל-עארף (בערבית: عارف العارف, 1891 – 30 ביולי 1973) היה עיתונאי, היסטוריון, פוליטיקאי ואיש ציבור ערבי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. שימש כמושל נפת באר שבע בשנות ה-30 של המאה ה-20 וכראש עיריית מזרח ירושלים בשנות ה-50.

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית ירושלים בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה. עם זאת, מעמדה המיוחד של ירושלים ומאפייניה כבירת מדינת ישראל ומושב מוסדות השלטון, כעיר מקודשת ליהדות, נצרות ואסלאם, כמוקד של סכסוך בינלאומי ומתיחויות מדיניות, וככרך בעל הרכב דמוגרפי סבוך ומפולג במיוחד – מציבים בפני עיריית ירושלים אתגרים נוספים שאין דומה להם כמעט בערים אחרות.

החל משנת 2018 מכהן בראשות עיריית ירושלים משה ליאון.

פיידי אל-עלמי

פיידי אל-עלמי (תעתיק מדויק: פָיְצ'י אלעלמי, فيضي العلمي, 1865 – מרץ 1924) היה ראש עיריית ירושלים בין השנים 1906–1909. לאחר מכן היה בין 1914 ו-1918 חבר מועצת הנציגים של הסנג'ק של ירושלים בפרלמנט העות'מאני.

אל-עלמי נולד למשפחה מיוחסת בירושלים. אביו, מוסא אל-עלמי, היה חבר מועצת העיר ולאחר שנפטר ב-1881, עמד פיידי בראש המשפחה (למרות שהיה רק בן 16). הוא התקדם בשירות הציבורי העות'מאני עד שמונה למשרת מושל בית לחם ב-1902. במקביל, פרסם גם חיבורים בנושאי החוק האסלאמי, בין היתר כספר - "فتح الرحمن لطالب آيات القرآن".

אל-עלמי נפטר מטרשת עורקים במרץ 1924.

בנו היה המנהיג הפלסטיני מוסא אל-עלמי ונכדתו היא שירין חסני-שהיד, פעילה חברתית-פוליטית. על שמו של פיידי אל-עלמי רחוב בשכונה הערבית בית חנינא בצפון ירושלים.

ראע'ב נשאשיבי

ראע'בּ נשאשיבּי (בערבית: راغب النشاشيبي; תעתיק מדויק: ראע'ב אלנשאשיבי; 1881–1951) היה מנהיג פלסטיני ממשפחת נשאשיבי שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים, וראש עיריית ירושלים בין השנים 1920-‏1934. מתנגדו ויריבו העיקרי של המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני.

רוחי אל-ח'טיב

רוחי אל-ח'טיב (בערבית: روحي الخطيب; 1914 - 6 ביולי 1994) היה ראש עיריית מזרח ירושלים בשנים 1957–1967.

אל-ח'טיב עמד בראש עיריית מזרח ירושלים עד לכניסת כוחות צה"ל לשכונותיה במלחמת ששת הימים. לאחר סיום תפקידו שימש בתפקידי הנהלה בחברת תיירות ערבית ובחברת החשמל העירונית. במרץ 1968 התבקש להגיע לחקירה מטעם גורמי צה"ל, אשר בעקבותיה גורש לירדן בנימוק כי המשך שהותו בעיר מהווה סכנה לביטחון המדינה. משפחתו המשיכה להתגורר בירושלים ובשנת 1969 שהתה אף אשתו במעצר למשך 15 יום, לאחריו גורשה גם היא לירדן.

אל-ח'טיב חזר לבסוף אל יהודה ושומרון במאי 1993, ונפטר כעבור כשנה.

שלמה זלמן שרגאי

שלמה זלמן שרגאי (פייבלוביץ) (כ"ד בכסלו תר"ס, 26 בנובמבר 1899– ו' באלול תשנ"ה, 1 בספטמבר 1995) היה אידאולוג ופוליטיקאי ציוני דתי, ראש עיריית מערב ירושלים בשנים 1950–1952, ממייסדיה ומנהיגיה הבולטים של תנועת "תורה ועבודה", "הפועל המזרחי" ומראשי מוסדות "המדינה שבדרך".

ירושלים ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1878)
האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית יוסף אל-ח'אלידי סלים אל-חוסייני פיידי אל-עלמי חוסיין אל-חוסייני
1878 - 1879 1882 - 1897 1906 - 1909 1909 - 1917
המנדט הבריטי המנדט הבריטי עארף א-דג'אני מוסא כאט'ם אל-חוסייני ראע'ב נשאשיבי חוסיין אל-ח'אלידי דניאל אוסטר מוסטפא אל-ח'אלידי דניאל אוסטר ועדה מנדטורית
1917 - 1918 1918 - 1920 1920 - 1934 1934 - 1937 1937 - 1938 1938 - 1944 1944 - 1945 1945 - 1949
ירדן ראשי העיר המזרחית אנוור אל-ח'טיב עארף אל-עארף חנא עטאללה עומר וואעארי ועדה עירונית רוחי אל-ח'טיב אמין אל-מג'ג'
1948 - 1950 1950 - 1951 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1957 1957 - 1967 1967 - 1999
ישראל ראשי העיר המערבית דניאל אוסטר שלמה זלמן שרגאי יצחק קריב גרשון אגרון מרדכי איש-שלום טדי קולק
1949 - 1950 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1959 1959 - 1965 1965 - 1967
ישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת טדי קולק אהוד אולמרט אורי לופוליאנסקי ניר ברקת משה ליאון
1967 - 1993 1993 - 2003 2003 - 2008 2008 - 2018 2018 -
חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם)
דוד בן-גוריון • דניאל אוסטר • מרדכי בנטוביצחק בן-צביאליהו ברליןפרץ ברנשטייןזאב גולדמאיר ארגוביצחק גרינבויםאברהם גרנותאליהו דובקיןמאיר וילנרזרח ורהפטיגהרצל ורדי (רוזנבלום)רחל כהן-כגןקלמן כהנאסעדיה כובשייצחק מאיר לויןמאיר דוד לוינשטייןצבי לוריאגולדה מאירנחום ניר-רפאלקסצבי סגליהודה ליב הכהן פישמןדוד צבי פנקסאהרן ציזלינגמשה קולאליעזר קפלןאברהם קצנלסוןפנחס רוזןדוד רמזברל רפטורמרדכי שטנרבן-ציון שטרנברגבכור-שלום שטריתחיים משה שפיראמשה שרת מגילת העצמאות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.