דניאל

בתנ"ך, דָּנִיֵּאל[1], או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר[2] (בֶלֶט-שַׁר-אֻצֻר - beleṭ šar uṣur – "שמור על חיי המלך") היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה. נבוכדנצר גידלם במלכותו במיטב החינוך הבבלי, כדי שישמשו לו כיועצים. יחד עם דניאל גדלו בבית המלך חנניה, מישאל ועזריה אך הוא היה המנהיג שביניהם. דניאל התפרסם בחצר מלך בבל כפותר חלומות ועקב כך עלה לגדולה. מעשיו יחד עם מעשיהם של שלושת חבריו, מסופרים בספר דניאל.

Daniel Arles
דניאל והאריות - פסל בחזית הכנסייה של סנט טרופים בארל (צרפת)

קורות חייו

במלכות בבל

על דניאל מסופר כי הצטיין במיוחד בהבנת דברים נסתרים. "וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה, וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת." (דניאל א יז) תחילת עלייתו של דניאל לגדולה הייתה כאשר נלקח על ידי אשפנז שר נבוכדנצר, לשרת לפני המלך, והמלך מתרשם מאוד ממנו ומחבריו[3]. בהמשך הצליח לגלות למלך נבוכדנצר מהו החלום שהטריד את מנוחתו ושתוכנו נשכח ממנו, משימה בה נכשלו כל חכמי בבל האחרים ואשר בשל כך פקד נבוכדנצר על הוצאתם להורג. לאחר שסיפר ופתר את החלום מונה דניאל להיות רב החרטומים של המלך נבוכדנצר, ועל פי בקשתו ממנה נבוכדנצר גם את חנניה, מישאל ועזריה לתפקידים בכירים בממלכה.

דניאל היה פותר חלומות בחסד עליון. חלק מפתרונותיו התגשמו לעיני כול, וחלקם הם דברי נבואה לטווח ארוך. החלום הראשון המתואר בספר דניאל הוא חלומו הנ"ל של נבוכדנצר הרואה פסל המורכב מארבעה חלקים המתנפץ על ידי אבן שנהפכת להר גדול. פתרונו של דניאל הוא שהפסל מסמל ארבע מלכויות – ראשו של הפסל הוא מלכות נבוכדנצר, ושאר חלקי גופו שלוש מלכויות נוספות. האבן מסמלת את מלכות האלוהים שתשלוט לנצח. לאחר שדניאל פותר את חלום הצלם של נבוכדנצר, נבוכדנצר כל כך מתפעל מדניאל עד שהוא מבקש לנסך לו מנחה, ולסגוד לו כאילו היה אל. לאחר מכן פותר דניאל חלום נוסף לנבוכדנצר וגם חלום זה עוסק בנבוכדנצר עצמו - החלום מתאר את שאיפתו למלוך על העולם כולו, עד כדי האלהת עצמו, ואת עונשו של נבוכדנצר על שאיפתו זאת - נבוכדנצר ייתקף בשיגעון ויצא להתגורר עם חיות היער. עיקר המסר של דניאל הוא שהשלטון המוחלט הוא ביד אלהים לבדו.

על מעמדו והיחס אליו ניתן ללמוד מדבריו של מלך בבל אליו:

בֵּלְטְשַׁאצַּר, רַב חַרְטֻמַיָּא, דִּי אֲנָה יִדְעֵת דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ, וְכָל רָז לָא אָנֵס לָךְ, חֶזְוֵי חֶלְמִי דִי חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר

ובתרגום ש' ל' גורדון:

בֵּלְטְשַׁאצַּר רַב הַחַרְטֻמִּים, אֲשֶׁר אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי רוּחַ אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בָּךְ, וְכָל רָז אֵינוֹ מוֹנֵעַ אוֹתְךָ, חֶזְיוֹנוֹת חֲלוֹמִי אֲשֶׁר רָאִיתִי וּפִתְרוֹנוֹ אֱמֹר.

גם בימי נכדו בלשאצר, מתארת המלכה את דניאל באופן דומה:

יֵשׁ אִישׁ בְּמַלְכוּתֶךָ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בּוֹ, וּבִימֵי אָבִיךָ הֶאָרָה וְהַשְׂכֵּל וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלֹהִים נִמְצָאָה בוֹ; וְהַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר אָבִיךָ, לְרַב חַרְטֻמִּים, אַשָּׁפִים, כַּשְׂדִּים, קוֹסְמִים הֱקִימוֹ אָבִיךָ הַמֶּלֶךְ.

דניאל לא נזכר במעשה הפסל בבקעת דורא, ועל פי פרשנות חז"ל היה באותה עת בשליחות של מלך בבל[4]. על פי פרשנות המהרש"א, היה זה ניסיון של מלך בבל למלט את דניאל מאותו גזרה, מאחר שמלך בבל רחש לו כבוד רב עד כדי האלהתו של דניאל, אך לא היה יכול לעשות כנגד רצון עמו. ע"פ מדרש אחר דניאל כן היה בבקעת דורא באותו זמן, והוא זה שגרם לפירוק הפסל.

לאחר מות נבוכדנצר נראה שקרנו של דניאל שוקעת, כיוון שבפעם הבאה שהוא מוזעק לפתור חלום הוא אינו נמצא בחצר ואינו מוכר בה, אלא נקרא לבוא ממשרה שולית. דניאל מצליח לפתור כתב חידה שמופיע על כותל הארמון של בלשאצר, מלך בבל, בעת משתה בלשאצר: "מנא מנא תקל ופרסין". לפי הסברו, אלוהים מנה את מלכותו של בלשאצר והחליט לחלק אותה בין מדי ופרס. סיפור זה הונצח בציור מפורסם של הצייר ההולנדי רמברנדט.

Rembrandt-Belsazar
משתה בלשאצר, רמבראנדט

לאחר שדניאל פותר את כתב החידה, מלבישים אותו בגדי מלכות וממנים אותו לשליט השלישי במעלה בממלכת בבל[5].

במלכות פרס

לאחר שקרנה של פרס עולה, דניאל נעשה לאחד מחשובי המלכות בחצר הפרסית. וניסיון נוסף נגזר עליו כאשר הוא מתמנה לראש השרים של דריווש המדי, ואלו שמקנאים בו על מעמדו הרם, מתמרנים את המלך להשליך כל אדם שיתפלל לאל מלבדו לגוב אריות, וכופים על המלך להשליך לגוב האריות את דניאל, שממשיך להתפלל כמנהגו אל ה' ולעבר ירושלים שלוש פעמים ביום, אך האריות לא נוגעים בו לרעה. לעומת זאת, המלשינים מוצאים את מותם בשיניהם, בפקודת המלך. אלוהי ישראל מוכר על ידי המלך וזוכה לכבוד רב. ניכרים קווי דמיון בולטים בין מעשה זה, שבמרכזו עומד דניאל לבדו, לבין מעשה כבשן האש, שבמרכזו עומדים חנניה, מישאל ועזריה בלי דניאל. דניאל חולם בעצמו חיזיון על ארבע המלכויות, חזיון שהוא למעשה הרחבה של חזיון הצלם של נבוכדנצר, ובכך מניח תשתית לצפיית העתיד. בספר מודגשת מאוד חוסר היכולת של דניאל להבין בעצמו את החזיונות - ככל הנראה כדי להדגיש שהעיסוק בעתיד הוא בלתי אפשרי בלי סיוע אלוהי ובכך מביע הכתוב את הסתייגותו מן העיסוק באסכטולוגיה.

עם כל מעמדו הרם בחצרות המלכים, דניאל איננו שוכח את מוצאו. בהיותו שר במלכות פרס, מסופר עליו שהוא מתפלל לעבר ירושלים. וכן מסופר עליו כי לאחר שהוא מחשב את הקץ של שבעים שנה מזמן החורבן, הוא מתפלל על בניית בית המקדש בירושלים וחזרת עם ישראל אל ארץ ישראל: "אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה, וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ" (דניאל ט יט). פסוקים אלו של תחינה לגאולת ישראל, שולבו בתפילות שבסידור.

דמותו

חז"ל מפליגים בחכמתו ואומרים כי הייתה שקולה לכל חכמת חכמי האומות, "אם יהיו כל חכמי אומות העולם בכף מאזנים ודניאל איש חמודות בכף שנייה לא נמצא מכריע את כולם?"[6] במקום אחר חז"ל מעירים כי הקץ התגלה רק לשני אנשים, יעקב ודניאל[7].

עם זאת, חז"ל מביעים את דעתם בתלמוד, כי דניאל נענש בגוב האריות מפני שהשׂיא עצה טובה למלך בבל, והיא שכדי למתק את הגזרה שנגזרה עליו לתת צדקה לעניים[8]. לפי דעה אחרת, המובאת בספרי, מעשה גוב האריות לא היה עונש, אלא אירע כדי שהקב"ה יקדש את שמו בעולם[9]. על פי חז"ל, התך שבמגילת אסתר הוא דניאל, ומקור שמו בכך ש"חתכוהו מגדולתו" או בכך ש"כל דברי המלכות נחתכים על פיו"[10].

נביא או חוזה

בספר דניאל לא מצוין האם דניאל היה נביא, כפי שמוזכר אצל נביאים אחרים, או שרק היה "חוזה". פרשנים נחלקו בדיעותיהם:

  • בגמרא משמע דרך אגב שדניאל לא היה נביא בניגוד לבני תקופתו חגי, זכריה ומלאכי. אולם כבר רש"י פירש שדניאל לא נשלח לעם בנבואה ולא שלא היה נביא ממש[11].
  • הרמב"ם חילק בין רמות שונות של נביאים ונבואה ומשייך את דניאל לרמה השנייה ולא כנביא רגיל[12].
  • הרמב"ן מגיב לרמב"ם בפירושו לתורה בטענה שדניאל לא היה כלל נביא[13].
  • אברהם אבן עזרא מזכיר בדרך אגב שדניאל היה נביא וכך מביא גם בשם קרובו ריה"ל[14].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ה-י עיצורית (קרי: daniyel). השוו לדָנִאֵל, דמות קדומה וספק-מיתולוגית אשר מונה הנביא יחזקאל יחד עם נח ואיוב כשלישיית צדיקים (ספר יחזקאל, פרק י"ד, פסוקים י"ב-כ')
  2. ^ להבדיל מבלשאצר, שמו של מלך בבל. כינוי נוסף, שניתן לו בידי המלאך: "איש חמודות" (ספר דניאל, פרק י', פסוק י"א).
  3. ^ ספר דניאל, פרק א', פסוק כ'
  4. ^ תלמוד בבלי, סנהדרין צ"ג
  5. ^ "אֲזַי צִוָּה בֵּלְשַׁאצַּר וְהִלְבִּישׁוּ אֶת דָּנִיֵּאל אַרְגָּמָן וְרָבִיד שֶׁל זָהָב עַל צַוָּארוֹ, וְהִכְרִיזוּ עָלָיו, שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹלֵט שְׁלִישִׁי בַּמַּלְכוּת." (ספר דניאל בתרגום גורדון, ה' כ"ט)
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף עז/א
  7. ^ מדרש שוחר טוב ל"א, ז'
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא דף ד/א.
  9. ^ ספרי, האזינו שו
  10. ^ שם, שם
  11. ^ מגילה ג א
  12. ^ מורה הנבוכים ב, מה
  13. ^ בפירושו על בראשית יח, א
  14. ^ בפירושו על קהלת ה, א וכן על שיה"ש ו, ה ועל דניאל ט, ב
11 ביוני

11 ביוני הוא היום ה-162 בשנה (163 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 203 ימים.

12 במרץ

12 במרץ הוא היום ה-71 בשנה, בלוח הגרגוריאני (היום ה-72 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 294 ימים.

13 בפברואר

13 בפברואר הוא היום ה-44 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 321 ימים (322 בשנה מעוברת).

15 במרץ

15 במרץ הוא היום ה־74 בשנה (75 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 291 ימים.

2009 במוזיקה

בערך זה מצוינים אירועים שהתרחשו במהלך שנת 2009 ונוגעים לעולם המוזיקה.

25 באוקטובר

25 באוקטובר הוא היום ה-298 בשנה (299 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 67 ימים.

26 בפברואר

26 בפברואר הוא היום ה-57 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 308 ימים (309 בשנה מעוברת).

29 באפריל

29 באפריל הוא היום ה-119 בשנה (120 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 246 ימים.

2 בינואר

2 בינואר הוא היום השני בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 363 ימים (364 בשנה מעוברת).

7 בספטמבר

7 בספטמבר הוא היום ה-250 בשנה בלוח הגריגוריאני (251 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 115 ימים.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן-גּוּרִיּוֹן בַּנֶּגֶב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974. באוניברסיטה פקולטות למדעי הטבע, הנדסה, מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה, בריאות וניהול, בהן לומדים מעל 19,000 סטודנטים לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור.

ב-1 בינואר 2019, דניאל חיימוביץ החל את כהונתו כנשיא האוניברסיטה, לאחר שהחליף את פרופ' רבקה כרמי, שכיהנה בין השנים 2006 ועד 2018.

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה.

עולי בבל בתקופת בית שני הביאו אתם לארץ ישראל את השפה הזו, שהייתה אז השפה הרווחת של האימפריה הפרסית. הארמית שימשה גם בכתבי קודש יהודיים, כגון ספר עזרא וספר דניאל בתנ"ך, המשנה (במובאות), התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, תרגום אונקלוס, תרגום יונתן וספר הזוהר.

דניאל גולדהגן

דניאל יונה גולדהגן (באנגלית: Daniel Jonah Goldhagen; נולד ב-30 ביוני 1959 בבוסטון, מסצ'וסטס) הוא חוקר יהודי-אמריקני, ופרופסור בתחום מדע המדינה שלימד בעבר באוניברסיטת הרווארד. הוא התפרסם בעולם בשנת 1996 עם פרסום ספרו מעורר המחלוקת "תליינים מרצון בשירות היטלר". בשנת 2003, לאחר פרסום ספרו השני "חשבון-נפש מוסרי" (A Moral Reckoning) פרש גולדהגן ממשרתו והתמקד בכתיבת ספר נוסף "גרוע ממלחמה" (Worse Than War) שהוא סינתזה של מחקריו ועוסק בתופעת רצח עם בכללותה.

הובגובלין

הובגובלין (באנגלית: Hobgoblin) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיע בחוברות הקומיקס ספיידרמן ביקום מארוול קומיקס. הובגובלין המקורי והידוע מכולם, רודריק קינגסלי, הופיע לראשונה בחוברת The Amazing Spider-Man #238 ממרץ 1983, ונוצרה על ידי הכותב רוג'ר סטרן והמאייר ג'ון רומיטה הבן.

עד כה חלקו בנטל זהותו של הובגובלין שבע דמויות: רודריק קינגסלי, ארנולד "לפטי" דונובן, אדוארד "נד" לידס, ג'ייסון פיליפ מקנדייל הבן, הובגובלין החמישי שזהותו אינה ידועה, דניאל קינגסלי ופיליפ "פיל" יוריק.

דמותו של הובגובלין מדורגת במקום ה-57 ברשימת מאה נבלי העל הגדולים, לפי אתר IGN. את דמותו של נד לידס בסרטי הלייב אקשן "ספיידרמן: השיבה הביתה" ו"ספיידרמן: רחוק מהבית" מגלם השחקן ג'ייקוב בטלון. בגרסה זו, לידס הוא תלמיד בתיכון שבו לומד פיטר פארקר וחברו הטוב ביותר היודע את זהותו הסודית.

הצופה

הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

כ"א בניסן

כ"א בניסן הוא היום העשרים ואחד בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

מיסטריו

מיסטריו (באנגלית: Mysterio) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס ספיידרמן ביקום מארוול קומיקס. דמותו של מיסטריו הופיעה לראשונה בחוברת Amazing Spider-Man #13 מיוני 1964 ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר סטיב דיטקו. קוונטין בק ללא שם הופיע לראשונה בחוברת Amazing Spider-Man #2 ממאי 1963 בכתיבתו של סטן לי ובאיורו של סטיב דיטקו.

מיסטריו הוא האלטר אגו אותו חלקו שלוש דמויות. מיסטריו המקורי והידוע מכולם הוא קוונטין בק, אמן אפקטים ופעלולן לשעבר שהחליט להשתמש באפקטים למטרות פשע. מיסטריו השני, דניאל ברקהרט, היה חבר טוב של בק שקיבל תשלום מידי עורך העיתון "הדיילי ביוגל" ג'יי ג'ונה ג'יימסון להתחזות למיסטריו לאחר שבק ביים את מותו. מיסטריו השלישי, פרנסיס קלום, הוא יהודי אשר קיבל בירושה מוטגן מהוריו ניצולי השואה, בהם ערכו מדענים נאצים ניסויים. לאחר תאונה בה איבד את רגלו, הוא החל לנטור טינה לספיידרמן. הוא יצר קשר עם קינגפין ורכש את ציודו של מיסטריו כדי להטיל את חתיתו על העיר. מיסטריו הרביעי, מיסטריון, הוא פושע אפרו אמריקאי שקיבל את חליפתו של בק מהובגובלין המקורי.

דמותו של מיסטריו מדורגת במקום ה-85 ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים, לפי אתר IGN. את דמותו של מיסטריו בסרט "ספיידרמן: רחוק מהבית" כחלק מהיקום הקולנועי של מארוול מגלם השחקן ג'ייק ג'ילנהול.

מנצח

מנצח הוא מוזיקאי העוסק בניצוח על הרכב מוזיקלי.

פרט להנחיה של הביצוע המוזיקלי, למנצח תפקידים נוספים אפשריים והם: קביעת אופן התנהלות החזרות – אדמיניסטרטיבית ומוזיקלית, פירוש היצירה והנחלתה לכלל מבצעיה, הוספת הוראות ביצוע שאינן כתובות במקור (כגון דינמיקה, קצב וכיוצא בזאת), ועוד.

מנצח קבוע של תזמורת (בניגוד למנצח אורח), המעורב בניהול האמנותי של התזמורת או להקת האופרה, מכונה לפעמים "מנהל מוזיקלי", או, בימינו, במונח הגרמני קאפלמייסטר. מנצחי מקהלה מכונים לפעמים מנהלי מקהלה. מנצחים בכירים (כמו נגנים בכירים) זוכים לפעמים לתואר הכבוד האיטלקי מאסטרו.

תורת הניצוח נלמדת באקדמיה למוזיקה, במגמה העוסקת בכך. בין המנצחים רבים העוסקים רק בניצוח, ואחרים העוסקים בניצוח במקביל לפעילותם כמבצעים (פסנתרנים, כנרים וכדומה). מוזיקאים רבים, זמרים ונגנים, מפנים את עיקר פעילותם לניצוח בשלב מסוים בקריירה שלהם, כגון דניאל בארנבוים ודיטריך פישר-דיסקאו, למשל.

מנצחים שונים מסגלים להם סגנונות ניצוח שונים - יש המרבים להתנועע על הדוכן, לנתר ולפזז בעת הניצוח, ואחרים הניצבים ללא ניע ורק ידיהם ומבטם עושים את המלאכה. אישיותו של המנצח ויכולתו ליצור קשר בכל רגע נתון עם כל אחד מהמבצעים היא הקובעת את איכות הביצוע ורמתו, זאת בנוסף לפרשנות שכל מנצח עשוי לתת ליצירה, בכל הנוגע לדינמיקה, קצב והבלטת קבוצות כלים שונות על פני אחרות. מנצחים מסוימים מצטיינים באינטנסיביות של ניצוחם, עד להזדהות מוחלטת של המנצח עם התזמורת, בעוד אחרים מנהיגים את הנגנים באחריות ובנאמנות לפרטיטורה; אלה כאלה עשויים להשיג תוצאה טובה ואף מעולה, אך רישומה על המאזין יהיה שונה לחלוטין.

במהלך הופעתה של התזמורת פונה המנצח אל נגני התזמורת, ולפיכך מפנה את גבו אל הקהל. את פניו הוא מפנה אל הקהל קודם לתחילת נגינתה של יצירה, ועם סיום הנגינה, בעת מחיאות הכפיים. לעיתים מוסיף המנצח דברי הסבר קצרים על היצירה.

בסיום יצירה, נוהג המנצח ללחוץ את יד הכנר הראשי ואת ידי הסולנים, אם היו. כאשר נכללים בפרטיטורה תפקידי סולו לנגנים מן התזמורת, המנצח מורה להם לקום לקידה ולעיתים לוחץ גם את ידיהם לאות הוקרה מיוחדת. לאחר הקמת הכנר הראשי והסולנים לקידות לפני הקהל, מורה המנצח לכל התזמורת (ולמקהלה, אם נוכחת) לקום למחיאות הכף. במקרים מסוימים יקרא המנצח אל הבמה את מלחין היצירה ואת מנצח המקהלה.

ספוטיפיי

Spotify (בתעתיק לעברית: ספוטיפיי) הוא שירות מוזיקה דיגיטלי המאפשר הזרמה של שירים ופודקאסטים. זהו שירות freemium, כלומר ניתן לקבל את השירות בחינם עם תכונות בסיסיות, פרסומות והגבלות, אך תכונות נוספות כגון איכות האזנה גבוהה, או הורדה של התכנים, ניתנות למנויים תמורת תשלום.

השירות הוקם בידי דניאל אק ומרטין לורנצון והושק באוקטובר 2008. בעשור השני של המאה ה-21, הוא מפותח על ידי חברת "Spotify Technology S.A" השוודית.

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.