דן חברה לתחבורה ציבורית

דן - חברה לתחבורה ציבורית בע"מ היא חברה ישראלית לתחבורה ציבורית המפעילה שירותי אוטובוסים בגוש דן. מאז הקמתה בשנת 1945 ועד לשנת 2002 פעלה כקואופרטיב.

בעבר הייתה החברה מונופול בהפעלת תחבורה ציבורית באזור גוש דן וחלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל עמד על כ־20%. בעקבות החלטת ממשלת ישראל לפתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות בשלהי המאה ה־20, הועברו חלק מאשכולות הקווים של החברה לחברות אחרות, ונכון ל־2016 עומד חלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל על כ־14%[1].

דן חברה לתחבורה ציבורית
DanBuses
סוג חברה בע"מ
תאריך הקמה 1945
חברות בנות נהור נתיבי תחבורה
מטרונית
דן בדרום
דן באר שבע
מטרודן
משרד ראשי שדרות שאול המלך 39-41,
תל אביב, ישראל
מוצרים עיקריים תחבורה ציבורית (1,200 אוטובוסים ב-2007)
עובדים 2,400 (2007)
www.dan.co.il
DanNorth-63x50(1)
לוגו דן בצפון
Dan Bus Company Historic Logo
הסמל ההיסטורי של חברת דן
Dan Bus
אוטובוס דן – אוטובוס נמוך רצפה מתוצרת מאן שכונה בעבר ע"י החברה "נידרפלור"
Dan Buses03
אוטובוסים של דן בתחנה המרכזית בפתח תקווה
Dan City Tour
הקו התיירותי של דן (קו 100)
PikiWiki Israel 10761 memorial to quot;danquot; members
אתר הנצחה ב"יער דן" לחברי "דן" שנפלו במערכות ישראל
דן חברה לתחבורה ציבורית - אישור הנחה לתלמיד 1965
אישור לתלמיד לשימוש בכרטיסיות הנחה בשרותי דן בשנת תשכ"ו.

היסטוריה

תולדותיו[2] של קואופרטיב "דן" שלובות בתולדותיה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. יסודות הקואופרטיב שירות הדיליז'אנסים מיפו לפתח תקווה, שהקים החלוץ אפרים הלפרין ב-1909. ב-1928 אוחדו הארגונים "המעביר" ו"גלי אביב" לגוף אחד: "גלי המעביר". צי האוטובוסים גדל, קווים נוספו, תחנות אוטובוסים עם ספסלים הוקמו ברחבי העיר, ובתחילת 1934 הוקם המוסך הראשון של החברה בסגנון באוהאוס ברחוב ארלוזורוב 17 בתל אביב הידוע בכינויו "מוסך דן".

הקואופרטיב נוסד רשמית ב-1 בדצמבר 1945, כתוצאה מאיחוד של שני ארגונים שעסקו בהפעלת תחבורה ציבורית ברחבי גוש דן – "גלי המעביר" ו"איחוד רגב"[3]. בין השמות שהוצעו לחברה החדשה היו "שחף", "צור", "הבזק", "אחיד", "המאור", "אחודן", "לשם", "אפרת", "קו-לקו", "קרתא", "המאחד", "צמד", "פורקן", "המחבר", "יהודה", "גפה", "חבור", "המקפל" ו"ירחיב", על כל אלה הועדפה הצעתו של הסופר אהרון בן-אשי שהציע את השם "דן". לאות תודה, שלחה הנהלת "דן" המאוחדת לבן-אשי המחאה על סך 10 לירות ארץ ישראליות, סכום לא-מבוטל בימים ההם. אחרי קום המדינה התרחב הקואופרטיב, חברים חדשים הצטרפו, אוטובוסים חדשים נרכשו, ומפת הקווים נמתחה במקביל להתרחבות היישוב העירוני בגוש-דן.

כלי הרכב הראשונים של החברה היו משאיות של הצבא הבריטי, שהוסבו לאוטובוסים. בהמשך נרכשו אוטובוסים מתוצרת ארצות הברית, צרפת ובריטניה. החל בשנת 1934 היה מוסך דן ברחוב ארלוזורוב בתל אביב בקטע שבין רחוב דיזנגוף לרחוב בן יהודה. מאוחר יותר הוקם מוסך בשיכון דן ושמו של הקואופרטיב העניק לשכונה את שמה.

במהלך שנות ה-60 צבר הקואופרטיב גירעונות גדולים שהגיעו בסוף 1966 למעל 35 מיליון לירות. ועדה לבחינת הסיבות לגרעון, שכללה את דוד גולומב ואפרים בן ארצי, הגיעה למסקנה שהגרעון נבע כולו מתוספות שכר מוגזמות שנתנו לעובדי הקואופרטיב מעל ומעבר לשכר שהיו מקבלים אילו היו שכירים, וגם שכר זה היה גבוה מהמקובל בישראל. הרוב בוועדה המליץ על הורדת שכר עובדי הקואופרטיב, העלאת מחירי הנסיעה ומתן הלוואה ממשלתית לקואופרטיב. המיעוט דרש גם להסב את הקואופרטיב לחברה[4].

החברה פעלה בתחילת ימיה בתל אביב, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, פתח תקווה, קריית אונו ואור יהודה. לאחר מכן פעלה גם בראש העין וביהוד, והחל משנות ה-80 החלה לפעול גם באריאל ובמערב השומרון, בבת ים, בחולון ובראשון לציון, והחלה בהפעלת שני קווי אוטובוס לירושלים. כיום החברה משרתת יישובים רבים בגוש דן ובדרום השרון. משך שנים רבות פעלה החברה כמונופול בתחום תחבורת האוטובוסים בגוש דן, אך בשנות האלפיים, במסגרת מדיניות ביזור מפעילי קווי האוטובוסים, הועברו רוב קווי פתח תקווה, ראש העין וקווי בקעת אונו לחברת קווים, ובהמשך, בשנת 2009, הועברו בהדרגה קווי אריאל והשומרון כולם לתפעול חברת "אפיקים" שהוקמה שנה קודם לכן. בחודש מאי 2002 הפכה דן לחברה בע"מ, במסגרת תהליך התייעלות, והחלה למתג את עצמה בעזרת סיסמאות כמו "סימן שאתה בעיר" או "הדלתות נפתחות לקראתך". במקביל להתפתחות תודעת השיווק בישראל, שלוותה בכניסתן של חברות רב לאומיות לשוק, נוצרו גם ב"דן" דפוסי חשיבה חדשים.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, עקב האיסור על החברה להתמודד על הפעלת תחבורה ציבורית בבאר שבע, חברת דן הקימה חברה בת בשם "נהור נתיבי תחבורה", במטרה להתמודד על קווי השירות בעיר. "מטרודן" הוקמה כשותפות בין "נהור" (45% מהבעלות) לבין חברת "מטרופולין תחבורה ציבורית בע"מ" (55% מהבעלות ולפיכך בעלת השליטה) שמפעילה חלק מקווי האוטובוסים הבין-עירוניים מבאר שבע. באוקטובר 2003 זכתה חברת "מטרודן" במכרז להפעלת קווי התחבורה הפנימיים בבאר שבע.

החברה כיום

בשנת 2008 מפעיל דן כ-1,200 אוטובוסים ומעסיק 2,430 עובדים, מהם כ-1,700 נהגים, 360 אנשי תחזוקה ו-400 אנשי מנהלה. ל-830 מכלל העובדים מניות בחברה. החברה מסיעה כ-640,000 נוסעים מדי יום או כ-14 מיליון נוסעים בחודש, ורכביה גומעים מרחק של כ-5 מיליון ק"מ בחודש[5]. אוטובוסי החברה פועלים ב-130 קווים ועוצרים ב-4,000 תחנות. צי האוטובוסים של החברה כולל עשרה דגמים, רובם מתוצרת חברת מאן, וגילם הממוצע של האוטובוסים הוא שש שנים[6]. על אלה נמנים אוטובוסים רגילים, אוטובוסי מפרק, מיניבוסים ומידיבוסים. החברה נסמכת על מענק שנתי של כ-150 מיליון ש"ח מממשלת ישראל, סכומי הסובסידיה המועברים כיום לחברה, נועדו לכיסוי ההנחות בתעריפי הנסיעה לציבור.

על מסופי התחבורה העיקריים בהם עושה החברה שימוש נמנים התחנה המרכזית החדשה של תל אביב, מסוף רדינג, מסוף 2000, מסוף כרמלית, מסוף תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה, מסוף אוניברסיטת תל אביב, מסוף בית החולים תל השומר, תחנה מרכזית פתח-תקווה, מסוף בית העלמין בת ים, מסוף אבי האסירים ראשון לציון ומסוף קריית עתידים.

פרט לכרטיס הרגיל עבור נסיעה בודדת, מציעה החברה מספר כרטיסי מנוי חודשיים המכונים "חופשי חודשי", וכל אחד מאלה מתמקד באחד מאזורי השירות בהם פועלת החברה, או שהוא תקף לרשת הקווים כולה. עוד מציעה החברה כרטיס "חופשי יומי" המאפשר נסיעה אזורית ללא הגבלה החל מהאוטובוס מרגע הרכישה ועד 4 וחצי ביום שלמחרת כולל קווי לילה . שני כרטיסי המנוי ניתנים לשילוב עם נסיעה ברכבת ישראל. בנוסף מציעה החברה כרטיסיות ניקוב לקהלי יעד שונים המקנים הנחות שונות, וכרטיס מנוי סמסטריאלי בשם "סטודן", המיועד עבור כל הסטודנטים הלומדים במוסדות האקדמיים המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

לפי מקורות רשמיים בדן, עד שנות ה-90 היה הקו הרווחי ביותר של החברה קו 66 מתחנה מרכזית פתח תקווה למסוף כרמלית בתל אביב, אך כיום, בשל פעילות מוניות השירות הרבות בקו זה, קו 16 ממסוף הכרמלית בתל אביב למסוף הטייסים בעיר הפך לקו הרווחי של החברה עד קיץ 2011, ולאחר מכן במסגרת הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן, הפך מספרו של הקו ל-204, והוא הוארך למסוף רדינג. הדבר נובע בשל תדירותו הגבוהה מאוד לאורך כל שעות היום והביקוש הרב אליו. הקו הוותיק ביותר הוא קו 5 הפועל ברציפות מאז שנות ה-30. עוד מפעילה החברה קו תיירותי באוטובוס פתוח בשיתוף עם עיריית תל אביב, וברשותה בית ספר ללימוד נהיגה באוטובוס. ברשותה של חברת דן מספר חברות בנות ובהן אוויס ישראל, משדן ויונייטד טורס.

"דן" מפעילה 1115 אוטובוסים עירוניים ובינעירוניים במערך התחבורה הציבורית ובנוסף כ-100 אוטובוסים תיירותיים של חברת בת – "יונייטד טורס". דן עושה שימוש בדלק דל-גופרית המצמצם את כמות החלקיקים הנשימים באוויר[7], מבצעת ניסויים טכנולוגיים מתקדמים לבחינת אמצעים טכנולוגיים להפחתה בפליטת מזהמים, שותפה עם משרד לאיכות הסביבה בתוכנית כוללת להפחתת פליטת מזהמים.

בשנת 2008 החל השימוש בכרטוס חכם בתחבורה הציבורית בישראל באוטובוסים של דן, מערכת הכרטוס החכם שפרה משמעותית את השירות לציבור משתמשי התחבורה הציבורית. המערכת כוללת את מכשיר הכרטוס החכם ואת מחשב הרכב האחראי על נתונים שונים כגון: זיהוי מיקומו הגאוגרפי של האוטובוס ומספר הנוסעים בו.

בקיץ 2008 חברת דן החלה להפעיל קווי לילה המיועדים לשימושם של בני הנוער היוצאים ממקומות הבילוי. המטרה העומדת מאחורי קווי-הלילה היא שהבליינים, שייתכן וחזרו שיכורים לא ינהגו במצב זה וייסעו בשלום לביתם במחירי נסיעה רגילים. בקיץ 2009 דן הוסיפה להפעיל בלילה קווים לבליינים: קו פנימי לתל אביב (416), וקווים היוצאים ממסוף רדינג לבת ים (418), לרמת גןגבעתיים (463), ולפתח תקווה (466).

באוגוסט 2013 החלה חברת דן, באמצעות חברת הבת דן בצפון, להפעיל את מערכת המֵטרונית במטרופולין חיפה.

ב"יער דן" הנמצא ביער בן שמן ליד שילת יש אתר הנצחה לחברי "דן" שנפלו במערכות ישראל.

באוגוסט 2013 החלה החברה להפעיל אוטובוס חשמלי בקו 5 ובקו 61 בתל אביב. צבעו של כלי הרכב הוא כתום. בשנת 2016 רכשה החברה 3 אוטובוסים חשמליים מדגם מתקדם יותר (בעלי קבל עילי) והפעילה אותם בקו 4.

באוגוסט 2014 החלה החברה להפעיל אוטובוסים רבי קיבולת, הזהים למטרונית, במסגרת פעילות "הקו המקדים" לקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב שממוספר כקו 1. הקו פועל במסלולם של קווים 42 (החל מדרום בת ים, דרך יפו עד לקניון עזריאלי) ו-51 (דרך ציר ז'בוטינסקי ועד ליעדו הסופי בתחנה המרכזית בפתח תקווה). בניגוד למטרונית בחיפה, הקו לא עובר בנתיבים ייעודיים (פרט לרחוב הברון הירש בפתח תקווה ממערב למזרח, המסלול התחבורה הציבורית בציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה ולמסלול התחבורה הציבורית ברחובות בלפור והרצל בבת ים) ואינו זוכה לעדיפות ברמזורים. התשלום נעשה במכונות תיקוף בתוך הרכבים. במקביל, הוצבו ברכבים מכונות לטעינת כרטיסי רב-קו, בהן ניתן לשלם בכרטיסי אשראי. כחודש לאחר הצבת המכונות, ניתנה גם אפשרות לשלם גם בכסף מזומן, אך ללא קבלת עודף. באוגוסט 2015, במסגרת תחילת העבודות על קו האדום, הופעל גם קו 189, העובר בצורה כמעט חופפת בשלוחה הדרומית–מזרחית והצפונית-מזרחית של הקו הירוק באמצעות אוטובוסים אלו.

ביום שבת, 17 באוקטובר 2015, נשרפו כליל 32 אוטובוסים בחניון דן סמוך לקניון איילון. החקירה שללה אפשרות של הצתה, והצביעה על קצר חשמלי כגורם. שווי האוטובוסים שנשרפו מוערך ב-20 מיליון ש"ח.

ב-2015 הקימה חברת דן את חברת "דן בדרום" כדי להתמודד במכרזי משרד התחבורה בדרום הארץ, דן בדרום בדומה לדן בצפון שמפעילה את מערכת המטרונית בחיפה, הוקמה על ידי נהור חברת הבת של דן כדי להתמודד במכרזי הפריפריה, במאי 2015 זכתה חברת דן בדרום במכרז צפון הנגב ובפברואר 2016 החלה החברה להפעיל את האשכול, בינואר 2016 זכתה החברה להפעיל גם את האשכול העירוני בבאר שבע במקום חברת מטרודן. ב-25 בנובמבר החלה חברת דן באר שבע להפעיל את האשכול.

במאי 2016 העבירה החברה את קווי ראש העין שלה (פרט ל-251, שהועבר לאחר חודש) לחברת אפיקים שהחלה לפעול במסגרת זכייתה במכרז פתח תקווהראש העין. ב-18 בנובמבר אותה שנה, הועברו שני קווים נוספים (49 ו-127) לחברת אפיקים.

עם ההודעה על זכייתה של חברת מטרופולין במכרז שרון–חולון בקיץ 2017, נפרדה החברה גם מכמה קווים באשכול עבר הירקון (6, 11 ו-12) במהלך שנת 2018.

בספטמבר 2017 חתם משרד התחבורה עם החברה על הסכם הפעלה חדש שתוקפו עד שנת 2025 שיכלול את הצערת הצי, התקנת מכונות תיקוף בכל אוטובוסי החברה והרחבת מספר האוטובוסים החשמליים בצי[8].

צי האוטובוסים

האוטובוסים המפרקיים והבין עירוניים הם של חברת מאן. האוטובוסים העירוניים הם של החברות מאן וסולאריס.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Hatachana IMG 5504

רציפי דן בקומה שבע בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב

Hatachana IMG 5503

רציפי דן בקומה שבע בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב

Hatachana IMG 5500

מדריך קווי דן בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב

Hatachana IMG 5501

לוח זמנים לקווי דן המרכזית החדשה בתל אביב

הערות שוליים

  1. ^ נדב שטרית, ‏תחרות בתחבורה הציבורית? התוכנית לחיסול המעמד המיוחד של אגד ודן, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2016
  2. ^ דן בגלגלי הזמן
  3. ^ דן במקום המעביר ואיחוד רגב, הבוקר, 9 בדצמבר 1945
  4. ^ לוי יצחק הירושלמי, השכר העודף והעונש המצטבר, מעריב, 10 בפברואר 1967
  5. ^ אודות דן
  6. ^ עוצמות ויתרונות
  7. ^ דן ואיכות הסביבה
  8. ^ הסכם הפעלה חדש בין משרד התחבורה לחברת דן
בית הדר דפנה

בית הדר דפנה הוא בניין משרדים שחזיתו פונה לשדרות שאול המלך בתל אביב. שמו נגזר מהצטלבות הרחובות בה הוא שוכן - רחוב דפנה ורחוב הנרייטה סולד, אשר בעת הקמת הבניין נקרא רחוב הדר.

דוד חרמש

דוד חרמש (נולד ב-18 במרץ 1946) הוא מנהל ישראלי וקצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמנכ"ל אל על ויו"ר נמל חיפה.

חרמש שירת בצה"ל במשך כ-25 שנים. פיקד על בסיס קליטה ומיון ושימש סגן ראש אגף כוח האדם, השתחרר משירות הקבע בדרגת תת-אלוף. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במנהל עסקים מ-NYIT.

לאחר שחרורו כיהן כסמנכ"ל חברת בזק. בשנת 1995 מונה למנכ"ל עמידר, בשנת 1998 מונה לסמנכ"ל מערך התכנון והמטה בבנק דיסקונט לישראל. בשנים 2000 עד 2002 כיהן כמנכ"ל אל על. ב-2002 מונה למנכ"ל דן חברה לתחבורה ציבורית אך פרש לאחר פחות משנה בתפקיד. בשנים 2004 עד 2007 כיהן כיו"ר חברת נמל חיפה. ב-2007 עמד בראש ועדה חקירה לבדיקת תפקודה של העיר לוד, של העיר שדרות ושל עיריית אופקים.

דליה מזור

דליה מזור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא קריינית, מגישת חדשות ומנחת טלוויזיה ישראלית, מאנשי הטלוויזיה המובילים והבולטים של הערוץ הראשון בארבעת העשורים הראשונים לפעילותו.

דן

האם התכוונתם ל...

דן באר שבע

דן באר שבע היא מפעילת התחבורה הציבורית הפנימית בבאר שבע.

דן בדרום

חברת דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ, המוכרת בשמה המקוצר דן בדרום הוקמה בשנת 2015 על ידי חברת נהור, חברת בת של דן חברה לתחבורה ציבורית, על מנת להתמודד במכרזי הפריפריה בדרום הארץ, דבר שמשרד התחבורה אוסר על חברת דן, ולכן הקימה דן את חברת דן בצפון שמפעילה את המטרונית ואת דן בדרום שמפעילה קווי תחבורה ציבורית בצפון הנגב.

מנכ"ל החברה הראשון היה יורי ברונשטיין אשר עבר לחברת דן באר שבע ובמקומו טל כהן מונה למנכ"ל החברה עד היום.

הפיגוע בקו 5

הפיגוע בקו 5 היה פיגוע התאבדות שאירע ב-19 באוקטובר 1994, י"ד במרחשון התשנ"ה, באוטובוס קו 5 של חברת דן ברחוב דיזנגוף, תל אביב. בפיגוע נרצחו 22 בני אדם ונפצעו 104.

דקות ספורות לפני השעה 9 בבוקר פוצץ מטען בן כ-20 ק"ג של חומר נפץ, שהוכן בידי יחיא עיאש, על ידי מחבל מתאבד, מארגון החמאס בתוך האוטובוס בזמן שזה נסע ברחוב דיזנגוף לכיוון צפון, כ-100 מטרים מצפון לכיכר דיזנגוף, בסמוך לצומת הרחובות דיזנגוף-אסתר המלכה. בתחנת אוטובוס סמוכה בצדו השני של רחוב דיזנגוף (לכיוון דרום) העלה נוסעים אוטובוס נוסף של קו 5, שנפגע גם כן. מהפיצוץ נהרגו 21 איש, ואישה נוספת נפטרה מפצעיה בחלוף ארבעה ימים.

היה זה אחד מפיגועי ההתאבדות הראשונים בישראל והגדול ביותר עד לאותה עת. בזמן סיקור הפיגוע נחשפו צופי הטלוויזיה וקוראי העיתונים לתמונות קשות של הרוגים ותמונות זוועה אחרות. נוסף על כך, שידור האירוע בשידור חי הביא להיוודעות דבר מותו של אחד ההרוגים לבני משפחתו מתוך צפיה בטלוויזיה. הדבר עורר גל מחאה וזעזוע אשר בעקבותיו התגבשו, מחד, כללי אתיקה עיתונאית לאופן הסיקור החזותי של אירועים מסוג זה ומאידך, נוהלי פינוי שרידי גופות והסתרתן במהירות בידי הגופים העוסקים בזירת האירוע.

בעקבות הפיגוע הוטל סגר על השטחים ובית משפחתו של המחבל, סאלח עבד א-רחים נזאל, נהרס בידי צה"ל באישורו של בג"ץ.

במקום הפיגוע נבנתה אנדרטה לזכר הקורבנות. ספריית הכ"ב ביפו ד' קרויה על שם 22 חללי הפיגוע.

הפיגוע ברחוב אלנבי (2002)

הפיגוע ברחוב אלנבי בשנת 2002 היה פיגוע התאבדות שהתרחש בתאריך 19 בספטמבר 2002 באוטובוס של חברת דן, ברחוב אלנבי בתל אביב, אחד מרחובותיה המרכזיים של העיר. בפיגוע נהרגו שישה בני אדם וכשישים נפצעו .

יהודה בר-און

יהודה בר-און (נולד ב-11 ביוני 1959) הוא כלכלן ורואה חשבון בהסמכתו, מנהל פרויקטים בתחום התחבורה והתשתיות האזרחיות. בר-און שימש בעבר מנכ"ל חברת נתיבי איילון בע"מ, חברת דן, משנה למנכ"ל החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (לשעבר מע"צ) ומנכ"ל חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים. הוא בעלים של חברת ייעוץ פרטית. תחת ניהולו החלו עבודות התשתית להקמת הרכבת הקלה של תל אביב.

יעקב פיקר

ד"ר יעקב פּיקֶר (1911–1981) היה מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה והמפקח על הביטוח במשרד האוצר.

יעקב פיקר גדל באוסטריה, קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת וינה ועלה לארץ ישראל סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחר קום מדינת ישראל כיהן כמנהל ועדת ירושלים שהחליפה את העירייה ששבקה חיים בגלל מלחמת העצמאות בירושלים. בהמשך מונה למפקח על המזונות בירושלים תחת דב יוסף, ולאור ניסיונו בקיצוב, מונה עם הפעלת מדינות הצנע לראש מחלקת הקיצוב הארצית. באוקטובר 1949 מונה לסגן מנהל אגף המזון. באוקטובר 1952 מונה על ידי דב יוסף למנכ"ל משרד המסחר והתעשייה ונציג המשרד בחברת השילומים. אולם לקראת סוף 1952, עם פתיחת המשא ומתן על כניסת הציונים הכלליים לממשלה והעברת משרד התעשייה והמסחר לידיהם, התפטר מתפקידו. לאחר חופשה נתמנה פיקר לסגן מזכיר הממשלה ובתפקידו זה מילא את מקומו של זאב שרף כמזכיר הממשלה, בעת ששרף היה בחופשה והיה מזכיר ועדת השרים לענייני כלכלה. במקביל, היה חבר במועצת המנהלים של חברת חרסית וחול זך. בתפקידו זה היה שותף לפיטורי מנכ"ל החברה, לאחר שזה יצא נגד ההסדרים עם חברת אבן וסיד ההסתדרותית. פיקר טען שביקורתו של רמתי שגוייה וכי הוא אינו מתאים לניהול חברה.

לקראת סוף שנת 1954 הטילה עליו ועדת השרים לענייני כלכלה לבחון את הדרכים שבהם הישראלים עוקפים את חוקי המטבע הנוקשים שנועדו למנוע שימוש במטבע חוץ. במסקנותיו טען פיקר שההיתר ליבוא סחורות ללא תשלום נוצל בעיקרו להברחת מטבע חוץ, שבמקרים רבים ניצלו משקיעים את ההיתר ליבא סחורות לצורך הקמת מפעל מאושר לייבוא של סחורות שנמכרו בשוק החופשי ברווח גדול, שעולים רבים נצלו את ההיתר להביא איתם סחורות ללא מכס לייבוא סחורות שלא היו קשורים לעלייתם ושהרבה מהמתנות מחוץ לארץ היו רכישות שנועדו לעקוף את המכס. הדו"ח של פיקר עורר דיון ציבורי ותגובות רבות. בהבוקר הפנו את תשומת הלב לכך שפיקר עצמו היה אחראי לרבים מההסדרים אותם הוא ביקר ככאלו שנוצלו שלא למטרתם, וטענו שבניגוד להמלצת פיקר להגביר את הפיקוח, מסקנותיו מעידות שהפיקוח נכשל ואין בו טעם. בדבר ובקול העם, לעומת זאת, התלוננו על כך שהממשלה לא נוקטת צעדים מספיקים לסגירת הפרצות והענשת המבריחים.

בספטמבר 1954 מונה לראשות ועדה לעניין ייעול חברת האשלג הממשלתית. בינואר 1955, עם הקמת חברת הברום, כחברת בת של חברת האשלג, מונה פיקר למנכ"ל החברה. בתגובה לדו"ח של מבקר המדינה על ליקויים חמורים בחברה אמר פיקר ש"שמירה מדוקדקת על כללי הנוהל המקובלים במשרדי ממשלה עלולה לגרום לסטיה משיקולים ענייניים בחברה כלכלית".

בשנת 1959 עבר למשרד האוצר ובין השאר היה מרכז ענייני הסובסידיות, ועסק בהסדרי הסבסוד של המדינה לגופים שונים כמו אגד, דן חברה לתחבורה ציבורית והחקלאים ומספנות ישראל. כן היה חבר מועצת המנהלים של בנק למלאכה ושל חברה כלכלית לירושלים.

בסוף 1963 מונה לראשות ועדה לבדיקת תעריפי הביטוח. בספטמבר 1964 נתמנה למפקח על החיסכון והביטוח. בשנת 1966 היה חבר בוועדה לבחינת הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה. פיקר היה מתנגד יחיד להמלצות הוועדה להלאים את כל תחום ביטוח תאונות הדרכים ותאונות העבודה והזהיר מפני שינויים גדולים מדי בהסדרים הקיימים. בשנת 1976, בהיותו המפקח על הביטוח, יזם יחד עם ראשי ענף הביטוח, את הקמת אבנר חברה לביטוח נזקי גוף של נפגעי תאונות דרכים. כאשר עלו טענות על כך שמחירי הביטוח גבוהים מדי והוקמה ועדה של חברי כנסת להורדת המחירים, התנגד פיקר להמלצותיה והתעמת עם חברי הכנסת. בינואר 1977 פרש פיקר מתפקיד הממונה על הביטוח וממשרד האוצר.

בהמשך כיהן כמשנה למבקר המדינה.

על שמו נקרא "מרכז ד"ר י. פיקר לחינוך ותרבות בבית הספר לחינוך מיוחד" שבעלה נגב - נחלת ערן.

בשנת 1972 התאלמן מאשתו הלנה. נפטר ב-1981, בגיל 70.

לאהור

לאהור (באורדו: لاہور ; בפנג'אבי: لہور ) היא בירת פרובינציית פנג'אב בפקיסטן. היא העיר השנייה בגודלה בפקיסטן אחרי קראצ'י. על פי מפקד האוכלוסין שנערך ב- 1998, מנתה אוכלוסייתה של לאהור 6,318,745 נפש. על פי אומדן ממשלתי מ-2006 מנתה האוכלוסייה כ-10 מיליון נפש. נתונים אלו מדרגים את לאהור כחמישית בגודלה בדרום אסיה וכעיר ה-26 בגודלה בעולם (במונחי כמות האוכלוסין).

העיר מאוכלסת ברובה במוסלמים כשהשפות העיקריות בה הן פנג'אבי, אורדו ואנגלית.

בתקופת השלטון הבריטי (עד 1947), הייתה לאהור העיר המרכזית בחבל ארץ זה. העיר היא מרכז מוסלמי מסורתי למן הקמת המאוזולאום לקדוש הסופי, עלי חוג'ווירי ב-1077. העיר הפכה למרכז תיירותי, בשל המבנים המוגולים הרבים שבה. זו גם הסיבה לכך שהעיר מכונה לעיתים, "גן המוגולים". לאהור שימשה לאורך ההיסטוריה כבירתן של ממלכות רבות: הממלכה השאהית במאה ה-11, השושלת הע'זנווית במאה ה-12, השושלת הע'ורית במאות ה-12 וה-13, האימפריה המוגולית במאה ה-16, האימפריה הסיקית בתחילת המאה ה-19 וכבירת מחוז פנג'ב תחת השלטון הבריטי בהודו ממחצית המאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20. מבנים מוגולים כגון: מסגד באדשאהי, מצודת לאהור, גני שאלימאר, המאוזוליאומים של ג'הנגיר ונור ג'הן הם יעדים תיירותיים פופולריים בעיר. בלאהור גם בולטת המורשת הקולוניאלית הבריטית ובניינים רבים שנבנו בסגנון מוגולי-גותי, כגון: בית המשפט העליון בלאהור, בית הדואר המרכזי, מוזיאון לאהור ומבני עתיקים רבים באוניברסיטאות כולל אוניברסיטת פנג'ב. לאהור נחשבת על ידי רבים כלב התרבותי של פקיסטן מאחר שהיא משמשת כמרכז הפקיסטני העיקרי בתחומי האמנות והקולנוע וחלק גדול מהאינטליגנציה הפקיסטנית יושב בה.

מאן (חברה)

מאן (גרמנית Maschinenfabrik Augsburg-Nürnberg או MAN) היא חברה גרמנית המתמחה בציוד הנדסה וכלי רכב מסחריים. החברה מייצרת אוטובוסים, משאיות ומנועי דיזל.

מאן היא הוותיקה מבין 30 חברות הגרמניות הנסחרות בבורסה של גרמניה. בשנת 2008 חגגה מאן 250 שנה להיווסדה. בחברה מועסקים כ-55,000 עובדים (נכון ל-2008) והחברה היא אחת המובילות באירופה בתחומה. משרדיה הראשיים של החברה ממוקמים בעיר מינכן.

מותג הדגל של מאן כיום הוא MAN Lion's City, שהוא אחד האוטובוסים לתחבורה ציבורית הנמכרים באירופה.

מוסך דן

מוסך דן היה מבנה בסגנון באוהאוס ששימש כמוסך של קואופרטיב "דן חברה לתחבורה ציבורית". המוסך שכן ברחוב ארלוזורוב 17 בתל אביב, נבנה בין השנים 1933 עד 1934 ונפתח בחודש מרץ 1934.

מטרודן

מטרודן תחבורה ציבורית באר שבע בע"מ היא חברה אשר הפעילה את התחבורה הציבורית בעיר באר שבע.

נהור

באנטומיה וביולוגיה, נְהוֹר הוא החלל הפנימי של מבנה צינורי, כגון כלי דם או מעי. במובנו המורחב, נהור הוא החלל הפנימי של אברונים ושל מבנים תוך-תאיים כמו הרשתית התוך-פלזמית.

ישנן גישות טיפוליות זעיר-פולשניות הפועלות בתוך הנהור או מן הנהור החוצה. דוגמה לכך היא אנגיופלסטיה, שבה באמצעות צנתור נכנסים אל כלי הדם מנקודה מרוחקת, מרחיבים אותו על ידי ניפוח בלון ומניחים תומכן בתוך הנהור.

קו 189 (דן)

קו 189 הוא קו אוטובוס עירוני שמפעילה חברת דן המחבר בין קריית עתידים בתל אביב לקריית שרת בחולון, הקו מהווה למעשה אחת משתי הזרועות של הקו הירוק המתוכנן, ועל כן עובר ברוב תחנותיו ובמסלולו. קו 189 הוא אחד מבין הקווים העמוסים והפופולריים ביותר בגוש דן, משום שהוא שמחבר בין נקודות מוצא חשובות רבות (ביניהן: תחנת האוניברסיטה, אזורי התעשייה ברמת החייל, מזרח חולון ועוד). בשנת 2015, הקו השתדרג כתוצאה מתלונות רבות של נוסעים לגבי הצפיפות, העומס, חוסר העמידה בזמנים ובתדירות הנמוכה, וכן כיום הקו מופעל באוטובוסים רבי קיבולת הזהים למטרונית במטרופולין חיפה ולקו 1. אם כי בניגוד למטרונית, האוטובוס אינו זוכה לעדיפות ברמזורים ואינו נוסע בנתיבי תחבורה ייעודיים.

התשלום לנסיעות בקו מתבצע במכונות התשלום ובמכונה לתיקוף כרטיסי רב קו בתוך האוטובוס. באוטובוסים שבקו קיימות 7 עמדות תיקוף אוטומטיות הממוקדות ליד דלתות האוטובוס.

קו 1 (דן)

קו 1 הוא קו אוטובוס המופעל על ידי דן חברה לתחבורה ציבורית, זהו קו הדגל של התחבורה הציבורית בגוש דן המקשר בין פתח תקווה לבת ים. הקו החל לפעול ב-6 באוגוסט 2014, והוא מהווה כחלק ממערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, שכן הוא משמש כקו מקדים לרכבת הקלה, בשיתוף משרד התחבורה. הקו מופעל באוטובוסים רבי קיבולת הזהים למטרונית במטרופולין חיפה, והוא פועל במסלולם של קו 42 (מבת ים ועד לקניון עזריאלי בתל אביב) וקו 51 (דרך ציר ז'בוטינסקי עד ליעדו הסופי בתחנה המרכזית בפתח תקווה). הקו עובר בחלק ניכר מהמסלול העתידי של הקו האדום, ובמקביל לקווים שבמסלולם הוא נוסע.

בניגוד למטרונית, האוטובוס אינו זוכה לעדיפות ברמזורים ואינו נוסע בנתיבי תחבורה ייעודיים (פרט לנתיב התחבורה הציבורית בציר ז'בוטינסקי בפתח תקווה, בשדרות ירושלים ביפו, ונתיב התחבורה הציבורית ברחובות בלפור והרצל בבת ים - שנועד לשרת את הקו). התשלום לנסיעות בקו מתבצע במכונות התשלום ובמכונה לתיקוף כרטיסי רב קו בתוך האוטובוס. באוטובוסים שבקו קיימות 7 עמדות תיקוף אוטומטיות הממוקדות ליד דלתות האוטובוס.

קו 5

קו 5 בתל אביב הוא קו אוטובוס ומוניות שירות המופעל על ידי דן חברה לתחבורה ציבורית וחברת מוניות בהתאמה. קו 5 הוא הקו הוותיק ביותר בתל אביב הפועל ברציפות מאז שנות ה-30, דהיינו לפני היווסדה של "דן" עצמה ב-1945, וזאת כמעט ללא שינוי במסלולו. כיום, תדירות קו 5 היא גבוהה ביותר: בשעות היום הקו פועל כל 4–5 דקות ובשעות הלילה כל 10–15 דקות.

שדרות שאול המלך (תל אביב)

שדרות שאול המלך הן שדרה ראשית במרכז תל אביב על שמו של שאול מלך ישראל. הרחוב הוא ציר תנועה מרכזי המחבר מצומת הדרכים בגין-ז'בוטינסקי ודרך נמיר במזרח ועד רחוב אבן גבירול במערב. הרחוב מאופיין בעיקר בבנייה של רצף מבני ציבור, חלקם בסגנון הברוטליסטי, ומעט מבני מגורים ומסחר בקצהו המערבי. רוב חלקו הדרומי של הרחוב הוא חומתה הצפונית של הקריה ובה שער אחד ראשי "שער שאול המלך".

תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגלים • דן • דן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראלרב-קותחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.