דמי מפתח

"דמי מפתח" הוא כינוי למחיר שמשולם עבור זכות לשכור נכס לתקופה בלתי מוגבלת. הרוכש זכויות בנכס בדמי מפתח, משלם לבעל הנכס מחיר השווה בדרך כלל לכמחצית משוויו ומקבל את המפתח לנכס, ומכאן כינוי העסקה. הנכס יכול לשמש לדיור או לצורך עסקי. בנוסף, ממשיך הדייר לשלם בכל חודש דמי שכירות חודשיים. בתמורה לתשלומים אלו, מקבל הדייר הגנה לזכויות השימוש שלו בנכס עד סוף ימיו, ואף יכול להוריש זכות זו, בתנאים מסוימים, לקרוב משפחה מדרגה ראשונה, אם אותו קרוב התגורר עמו סמוך לפטירתו. השיטה מעוגנת בחוק שעבר מספר שינויים: חוק הגנת הדייר.

העסקה משתלמת לקונים שאינם יכולים להשקיע ממון רב ברכישת הנכס (משפחות חד-הוריות, אנשים מבוגרים או זוגות צעירים חסרי אמצעים) או לכאלה המעוניינים לגור בדירה מרווחת אך לא לשלם עבורה מחיר מלא. בעלי הנכסים יכולים גם הם להרוויח, מהחלק המועבר אליהם בעת העברת הזכויות ומשכר הדירה החודשי הנמוך אך הקבוע.

DmeiMafteach5382
בית בירושלים עם שלט למכירה בדמי מפתח

היסטוריה

עוד בימי השלטון הצבאי הבריטי' בשנת 1919, חוקקו חוקים שהגבילו את העלאת שכר הדירה[1]. בשנת 1921 חוקקה פקודה שאסרה על העלאת דמי שכירות ופינוי דיירים ללא אישור המושל. על מנת שלא לפגוע בבניית דירות חדשות, הפקודה לא חלה על בתים שבנייתם הושלמה לאחר יוני 1920[2]. בשנת 1924 בוטל הפיקוח על השכירות של דירות יקרות ובשנת 1925 בוטל הפיקוח לגמרי[3]. בשנת 1926, הוקמה ועדת חקירה לבירור תוצאות ביטול הפיקוח[4].

בשנת 1933' חוקקה מועצת עירית תל אביב חוק דירות המגביל את שכר הדירה, אולם שלטונות המנדט הבריטי השתהו באישור החוק[5]. החוק אושר באפריל 1934[6]. בעקבות ההגבלות על שכר הדירה, התפתחה פרקטיקה של דרישת "דמי מפתח" משוכרים פוטנציאליים[7]. בפברואר 1935, הוארך תוקף החוק לשנה נוספת, והוחל גם על חנויות[8]. בירושלים, הוחל החוק רק על חלק מהאזורים מסחריים[9]. בעיתון דבר, נטען שהחוק לא יושם כמעט בפועל, מפני שהדיירים נאלצו להסכים לכל התנאים של המשכירים ברצותם קורת גג[10]. בפברואר 1938, החליטה עירית תל אביב לחדש את החוק רק לגבי חנויות ועסקים, בתקווה לעודד את הבנייה של דירות חדשות[11]. בתחילת 1939, החליטה עירית תל אביב לחדש את תחולת החוק על דירות[12].

באוקטובר 1940, הושב הפיקוח על שכר הדירה בעקבות עליית המחירים שנבעה ממלחמת העולם השנייה[13], כאשר מצד אחד, שלטונות המנדט הבריטי אסרו על בנייה בגלל הצורך בחומרי הגלם למאמץ המלחמתי, ומצד שני, הגיעו פליטים רבים. בעקבות זאת, התרחב מאוד הפרקטיקה של גביית דמי מפתח[14][15]. כמו כן, התרבו המקרים של התאנות לשוכרים כדי לגרום להם לעזוב[16].

בשנות ה-1950, לאחר קום המדינה, עודדו הרשויות שיטה זו, כאשר רצו לספק קורת גג למאות אלפי עולים שהגיעו זה מכבר, ולא היה ביכולתם לרכוש נכס במחיר מלא. בדרך זו, יכלו גם בעלי הכנסות מעטות לרכוש לעצמם נכס ולהבטיח לעצמם קורת גג לכל חייהם.

לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, ב-1993 היו בישראל 23,000 דירות מגורים ועוד כ-15,000 עסקים בשכר דירה מוגן. מעריכים שב 2014, נותרו כ-15,000 נכסים כאלו, מחציתן דירות מגורים. דיירי הנכסים הללו הם דיירים מוגנים, ואי אפשר לפנותם אלא במקרים מסוימים שנקבעו בחוק. עם זאת, על פי אתר השמאי לוי יצחק, ב-2015 נותרו בישראל למעלה מ-35,000 דירות המושכרות בשכירות מוגנת בעיקר בתל אביב, ירושלים, וחיפה. חלק מדיירי דירות אלה הם עדיין דיירים שחתמו על החוזים בשנות ה-1960 וה1970, או יורשיהם. מדי שנה, מתבצעות 200 עד 250 עסקאות חדשות בדמי מפתח[17].

חוק הגנת הדייר

ההגדרה למונח "דמי מפתח" מצויה בסעיף 1 לחוק הגנת הדייר: "כל תמורה שאינה דמי שכירות, הניתנת בקשר לשכירות של מושכר, או בקשר לקבלת החזקה או להחזרת החזקה במושכר לפי חוק זה-ואין נפקא מינה מתי שולמו". החוק מסדיר את התנהלות העסקאות הייחודיות הללו, ומעגן חובות וזכויות שונות לבעלי הנכס ולדיירים. כגון: הגבלת השימוש בנכס, חלוקת הוצאות שוטפות של הבניין, שיפורים בנכס וגובה דמי השכירות החודשיים.

אחד מעקרונות החוק, קובע כי דייר מוגן יכול להעביר את זכויותיו לאחר, עם זכות סרוב ראשונית לבעל הנכס, היינו: במחיר המוצע ניתנת זכות הרכישה קודם לבעלים, ואם הם ויתרו - נמכרת הזכות לאחר, ובתמורה מתחלקים הדייר ובעל הנכס לפי חלוקה הקבועה בחוק. מאחר שכיום יש מיעוט נכסים המוצעים על ידי בעליהם בעסקה כזו, עיקר השוק מתנהל על הסחר בזכויות דמי המפתח שקיימות בנכסים ישנים. שוק זה פעיל בעיקר במרכזי הערים הגדולות בשכונות ותיקות.

בישראל דמי השכירות אינם צמודים ליוקר הדיור או הצמדה אחרת, ונוצר מצב בו בעלי הבתים מקבלים סכום נמוך מאוד לעומת מה שהיו מקבלים בשכירות רגילה. כך שנוצר מצב בו בעלי הבתים "הפסידו" את הדירות שלהם. העיוות הזה במנגנון דמי המפתח, יוצר עימות בין בעל הנכס לבין הדייר המוגן. הדייר רוצה להאריך עד כמה שניתן את זכות השימוש בנכס ולשלם מעט, ובעל הנכס מעוניין להיפטר מהדייר המוגן ולהשכיר את הנכס שלו במחיר ריאלי. העיוות נידון להתדיינויות רבות בבתי משפט, ואף למספר דיונים בכנסת, עד לחקיקתו הסופית ב-1972 של חוק הגנת הדייר.

בהתאם לתכלית של צמצום היקף הדיור המוגן, קיימת "מגמה הנוהגת בפסיקה להעדיף מתן פרשנות מצמצמת להוראות חוק הגנת הדייר בשל פגיעתו הקשה בזכות הקניין של בעל הבית ועל רקע השינויים המהותיים שחלו במציאות הישראלית בתחום זה"[18].

נכסים מסחריים

בשנות ה-50 של המאה ה-20 וה-60, הושכרו גם נכסים מסחריים ב"דמי מפתח" בעיקר חנויות. במרכז ירושלים כ-30% מהנכסים המסחריים היו מושכרים ב"דמי מפתח"[19].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לשאלת שכר הדירות, דואר היום, 19 באוגוסט 1919
  2. ^ פקודה העלאת דמי שכירות 1921, דואר היום, 20 במאי 1921
  3. ^ שכר הדירה ומס הדירה, דבר, 2 ביוני 1925
  4. ^ ועדה לענין שכר הדירות, דבר, 6 באוגוסט 1926
  5. ^ המוני ת"א תובעים מהממשלה חוק דירות, מוחים נגד ספסרי הדירות, דבר, 16 במרץ 1934
  6. ^ תקנות ממשלתיות לשכירות דירה, דבר, 8 באפריל 1934
  7. ^ ד"ר א. הורביץ, תוצאותיו הכלכליות של חוק הדירות, דואר היום, 6 במרץ 1935
  8. ^ חוק הדירות נתפרסם בעתון הרשמי, דבר, 28 בפברואר 1935
  9. ^ הצעותיו של ראש עירית ירושלים לחוק הדירות, דבר, 15 במרץ 1935
  10. ^ הגנת הדיירים או הפקרתם?, דבר, 19 באוגוסט 1935
  11. ^ הדיון בחוק הדירות במועצת עירית תל־אביב, דבר, 7 בפברואר 1938
  12. ^ חוק הדירות יחודש, הצופה, 27 בינואר 1939
  13. ^ שכר הדירות ייהבע בהתאם לחוזים מה־1.4.1940, המשקיף, 10 באוקטובר 1940
  14. ^ תביעה משפטית להחזיר דמי מפתח, דבר, 1 בדצמבר 1942
    תיקון טעות, דבר, 2 בדצמבר 1942
  15. ^ משוך עניים, הצופה, 7 בפברואר 1943
  16. ^ ראו למשל: נקנס על זריקת תשמישי קדושה מבית כנסת, הצופה, 3 במאי 1942
  17. ^ דמי מפתח באתר לוי יצחק, www.levi-itzhak.co.il
  18. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    רע"א 7575/09 , סעיף ד'
  19. ^ רנית נחום-הלוי, בעלי נכסים מסחריים בירושלים נקלעו למבוי סתום, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2008

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

אירוע מס

אירוע מס הוא פעולה שבעקבותיה חל חיוב במס, או פטור ממס. אם מכירת נכס, או פעולה מסוימת אינה נושא לחיוב במס, הרי שאינה אירוע מס.

בתי ברוידא

בתי ברוידא היא שכונה חרדית ברחוב התבור בירושלים, בשולי שכונת נחלאות. שמה הרשמי הוא "אהלי יעקב", על שם יעקב ברוידא, התורם לבניינה. השכונה נוסדה בשנת 1902, ומצויה בסמוך לשכונת כנסת ישראל.

בחודש סיוון תרס"ג (1903) תיאר דוד ילין בעיתון השקפה את הקמת בית הכנסת המרכזי בשכונה:

השכונה בנויה בקומפלקס בניינים אחד עם שכונת בתי ראנד, וכוללת בניין אחד ארוך בעל שלוש קומות עם קשת במרכזו, וגרמי מדרגות בצדו האחורי.

בשער הכניסה לשכונה חקוק באבן:

הפסוק "ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם, טוב מבנים ומבנות" מעיד כי מכיוון שלמקים השכונה לא היו ילדים, על ידי בניית השכונה הוא הנציח את שמו.

הכיתוב מנציח גם את שרגא פייבל יעקבזון השותף ליוזמת הקמת השכונה.

שכונת בתי ברוידא נבנתה בצמוד לשכונות כנסת ישראל, וכמוהן נועדה לאוכלוסייה חרדית "פרושית" (כלומר ליטאית) של אנשי היישוב הישן, בניגוד לשכונת בתי ראנד הסמוכה שנועדה לאוכלוסייה חסידית.

תושבי השכונה נבחרו בקפידה ומנו רק תלמידי חכמים שעסקו בתורה ובהוראה בישיבת "עץ חיים". תושבי השכונה נאלצו לחתום על חוזה "חובת הדר", שבה התחייבו לא לבצע שינויים במבנה, לשמור על הניקיון ולהתפלל בבית כנסת של השכונה.

ביום שושן-פורים תרצ"ב (23.3.1932) התקיים ברחבה שלפני בית הכנסת של בתי ברוידא 'פורים שפיל' (מחזה פורימי היתולי), שבו כביכול הועמד למשפט הרב קוק. בסופו של המחזה הורשע הרב קוק והוצא להורג ביריית אקדח. הייתה זו יוזמה של קנאי ירושלים, שתיעבו את הרב קוק. היורה היה מנחם פרוש הצעיר, שלימים טען כי הובל אל הבמה ברגע האחרון מבלי שהיה מודע להקשר. ביזויו של הרב הראשי לארץ ישראל עורר סערה ביישוב, וגם אישים חרדיים מתונים גינו את המעשה. הרב איסר זלמן מלצר, שהתגורר אותה עת בשכונה, עבר מאותו יום להתפלל בבית הכנסת של בתי ראנד השכנה.

בתי השכונה אינם רכוש התושבים אלא שייכים ל"הקדש ברוידא" והם מתגוררים בהם בשכירות מוגנת (דמי מפתח), דבר המאפשר למנהלי ההקדש לשמור על אופי וצביון אוכלוסיית השכונה.

בתי ראנד

בָּתֵּי רַאנְד היא שכונה בירושלים, בין רחוב בצלאל במרכז העיר לבין שכונת מחנה יהודה הצפונית לה. בתי השכונה נבנו בין השנים ה'תרס"ז - ה'תר"ע (1907–1910) והיא נקראת על שם מייסדה, מנחם מנדל הכהן ראנד מגליציה שבפולין שהשתקע בירושלים.

השכונה נחשבת בירושלים לשכונת חצר אופיינית ובה בתים שיתופיים בני שתי קומות הבנויים מסביב לחצרות פנימיות. את בתי השכונה מייחדים אלמנטים פיסוליים רבים כגון: גרמי מדרגות, שבכות, מעקות, בורות מים והמגדלים החיצוניים של השירותים. לשכונה גם שערי כניסה ולפי השרידים שבה, ניכר שהיו בחצר השכונה גם נטיעות. גבולות השכונה הם רחוב התבור, רחוב הנצי"ב ורחוב שומרון.

דירה

דירה היא יחידת מגורים, ובדרך כלל נקראת גם "דירת מגורים" והיא מהווה יחידה בתוך בית משותף. דירה יכולה לשמש למגורים או למטרות אחרות, כגון פעילות עסקית. תשתיות הדירה, כגון צנרת מים, ביוב ורשת החשמל, מחוברות לאלה של שאר הדירות בבית המשותף.

מקור המילה דירה מהפועל: "לדור" שמשמעו "לגור" בארמית.

הכנסת השלישית

כהונתה של הכנסת השלישית החלה ב-15 באוגוסט 1955, הרכבה נקבע בבחירות לכנסת השלישית שנערכו ב-26 ביולי אותה שנה. את ישיבתה הראשונה פתח נשיא המדינה יצחק בן-צבי, ולאחר שהשביע את חברי הכנסת, העביר את ניהול הישיבה לזקן חברי הכנסת, מרדכי נורוק. מיד לאחר מכן נבחר יוסף שפרינצק ליושב ראש הכנסת, בתמיכתם של 109 מחברי הכנסת, ללא מתנגדים ועם שישה נמנעים.

הכנסת השלישית כיהנה עד התכנסותה של הכנסת הרביעית, ב-30 בנובמבר 1959. כהונתה של כנסת זו היא הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

חוק הגנת הדייר

חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 קובע את אופן ההתנהלות של בעל הבית והדייר המוגן, כל אחד בהתאם לחובותיו וזכויותיו.

החוק חל על דיירים המחזיקים בדירות או מחזיקים בית עסק שנרכשו תמורת דמי מפתח. רכישה בדמי מפתח היא עסקת נדל"ן המהווה מעין הכלאה בין רכישת הנכס לשכירתו. בעסקה זו הרוכש משלם מחיר נמוך (כמחצית משוויו המלא של הנכס), ובתמורה מקבל חזקה על הנכס וממשיך לשלם דמי שכירות נמוכים במיוחד. בתמורה לתשלומים אלו, מקבל הדייר הגנה לזכויות המגורים שלו בנכס עד סוף ימיו. הוא אף יכול להוריש זכות זו לקרוב משפחה מדרגה ראשונה אם התגורר עמו סמוך למועד פטירתו.

יהלי סובול

יהלי סובול (נולד ב-1 בנובמבר 1972) הוא זמר רוק, פזמונאי, מלחין וסופר ישראלי, סולן להקת מוניקה סקס.

ישרס

ישרס חברה להשקעות בע"מ (בקיצור: ישרס) היא חברת בנייה שנוסדה בשנת 1950 על ידי רסקו כחברת בת.

מנחם אלון

מנחם אלעזר אֵלון (להאזנה (מידע • עזרה); כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים והיסטוריון של ההלכה, כיהן כשופט בית המשפט העליון (1977–1993) וכמשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון (1988–1993). חתן פרס ישראל למשפט (1979) וראש משפחת אלון. היה מועמדה של הקואליציה לכהונת נשיא מדינת ישראל בשנת 1983.

מפעל חייו האקדמי עסק בחקר המשפט העברי והוא נחשב לאחד מגדולי המומחים בנושא זה. הקים ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה נושא הדגל של שילוב המשפט העברי במשפט הכללי בפסיקותיו כשופט בבית המשפט העליון. נודע גם כמתנגד תקיף לאקטיביזם שיפוטי וכבעל עמדות ליברליות בנושאי חירות הפרט וזכויות האדם. חיבר וערך ספרים רבים בנושאי משפט, הלכה ופילוסופיה יהודית.

מקרקעין

מקרקעין הם נכסים שאינם מיטלטלין. דהיינו קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה. על פי רוב ההגדרות, כוללים המקרקעין כל דבר המחובר לקרקע חיבור של קבע, ויש אף הגדרות הכוללות דברים המחוברים חיבור זמני. לישות בעלת הבעלות במקרקעין יש זכות להחזיק במקרקעין ולעשות בהם עסקאות. הבעלות על מקרקעין חלה גם מתחת לפני הקרקע, וגם מעל הקרקע למעט מעבר אווירי מעל הקרקע. מקרקעין קרויים גם נִכְסֵי דְלָא נָיְדֵי, מקור המונח בשפה הארמית (ובראשי תיבות: נדל"ן, ותרגומו העברי "נכסים שלא נודדים/נעים"), משום שמאפיין של נכסים אלה הוא חוסר היכולת להזיזם ממקומם.

בכל מדינות העולם, המדינה שומרת לעצמה את הזכות על המשאבים הטבעים שלה כגון מחצבים ובסמכותה להפקיע את הקרקע.

העברת הבעלות על מקרקעין נעשית באמצעות מכירתם. קיימות עסקאות נוספות במקרקעין, המקנות זכות שימוש בנכס בלא העברה של הבעלות ובהן שכירות וחכירה, זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם לתקופה מסוימת. בישראל יש גם עסקאות מסוג דמי מפתח, עסקת נדל"ן המהווה מעין הכלאה בין רכישת הנכס לשכירתו.

בהערכת שוויו נכס מקרקעין, כבסיס לעסקה בנכס זה או לשם ביטוחו עוסק שמאי מקרקעין.

בטיפול משפטי של העברת, רכישת או מכירת נכס מקרקעין עוסק עורך דין מקרקעין.

מקרקעין בישראל

מקרקעין כפי שמוגדרים בישראל בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 הם:

קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה: חיבור של קבע או חיבור זמני.

בעלות במקרקעין היא זכות להחזיק במקרקעין ולעשות בהם כל עסקה לפי דין או לפי הסכם.

הבעלות על מקרקעין כוללת את העומק שמתחת לפני הקרקע (בעלות על מחצבים), וגם בתחום שמעל הקרקע למעט מעבר מעל הקרקע (טיסה).

המדינה שומרת לעצמה את הזכות על המשאבים הטבעים שלה כגון מחצבים ובסמכותה להפקיע את הקרקע.מקרקעין קרויים גם נִכְסֵי דְלָא נָיְדֵי (ובראשי תיבות: נדל"ן), משום שמאפיין של נכסים אלה הוא חוסר היכולת להזיזם ממקומם (להבדיל ממיטלטלין - נכסים שניתן להעבירם ממקום למקום).

עמירם חרלף

עמירם חרלף (30 באוקטובר 1926 - 12 בינואר 2007) היה עורך דין, סופר ונשיא לשכת הבונים החופשיים בישראל.

פארק גראמרסי

פארק גראמרסי (באנגלית: Gramercy Park) הוא גן ציבורי פרטי ומגודר ברובע מנהטן של העיר ניו יורק במדינת ניו יורק שבארצות הברית.

הפארק הוא אחד משני הפארקים הפרטיים האחרונים שנותרו בעיר ניו יורק (השני מביניהם הם גני סאניסייד שברובע קווינס).

הפארק ממוקם בין רחוב 20 מזרח לרחוב 21 מזרח, ובין השדרה השלישית לשדרה הרביעית. הפארק מהווה את קצה הדרומי של שדרת לקסינגטון.

פלורנטין

פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, הסמוכה לגבול עם יפו, אשר נקראת על שמו של שלמה פלורנטין. השכונה ממוקמת בין הרחובות העלייה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו מצפון ודרך שלמה (סלמה) מדרום.

פקודת מס הכנסה

פקודת מס הכנסה היא החוק שמכוחו נגבה בישראל מס הכנסה. המילה "פקודה" בשם החוק משקפת את מקורו - החוק נחקק על ידי שלטון המנדט הבריטי בשנת 1941, ומאז עבר שינויים רבים. בגביית המס עוסקת רשות המסים בישראל.

שיכון עובדים

שיכון עובדים בע"מ היא חברה הסתדרותית לבניית שכונות פועלים עבריות בארץ ישראל. עד שנות ה-60 של המאה ה-20 בנתה החברה כ-55,000 דירות, וכ-25% מחברי ההסתדרות התגוררו בבתים שנבנו על ידיה. מרבית הבתים שנבנו על ידיה (כ-75%) נבנו בשכונות הפועלים הגדולות במושבות וב"קריות" - ביניהן: קריית חיים, קריית משה, קריית עמל, קריית עבודה, קריית שלום, קריית בורוכוב, קריית אליעזר וקריית היובל. במרבית הבניה נעשתה על אדמה בבעלות לאומית או אדמה של קק"ל. רבים מהמשתכנים במפעלי החברה התאגדו במסגרות ארגוניות של "אגודות שיתופיות". עד שנות ה-80 ביצעה החברה כרבע מכלל הבניה הציבורית בישראל.

לאור המשבר הכלכלי שתקף את חברת העובדים בסוף שנות ה-80, הוחלט ב-1989 לאחד את החברה עם החברה ההסתדרותית "סולל בונה" לחברת "שיכון ובינוי". בשנת 1996 נמכר חלקה של ההסתדרות בחברה לעובדי החברה ולחברת "אריסון השקעות" (בבעלות תד אריסון), במסגרת הפרטה רחבת היקף של נכסי ההסתדרות.

שכירות

שכירות היא מצב משפטי שבו מתבצע תשלום עבור זכות זמנית להחזיק ולהשתמש בנכס. בדרך כלל, הצדדים עורכים הסכם שכירות שבו צד אחד (המשכיר) מיידע את הצד השני (השוכר) בתנאי השימוש בנכס. שכירות אפשרית בנדל"ן ובמיטלטלין וכן בנכסים שאינם מוחשיים כמו למשל שטחי פרסום. בניגוד לשְאִילָה, זכות השכירות מוקנית בעבור תמורה.

שכר דירה

שכר דירה הוא תשלום הניתן לבעל בית מאת דייר, בתמורה לזכות להתגורר בשכירות בדירת מגורים שבבעלות בעל הבית. גובה שכר הדירה, מועדי התשלום והביטחונות הנדרשים מהדייר מהווים חלק חשוב בחוזה השכירות הנחתם בין הצדדים לעסקה.

שמואל שמעון בן-ציון

שמואל שמעון בן-ציון (13 בספטמבר 1894 - 20 באוגוסט 1954) היה רב, פעיל ציוני ועסקן ציבור בארצות הברית ובארץ ישראל, מבוני ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, מייסד שכונת כרם משה בתל אביב ושכונות "בן-ציון" בירושלים ובחיפה. נרצח ב-20 באוגוסט 1954.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.