דמוקריטוס

דֵמוֹקְרִיטוּסיוונית Δημόκριτος;‏ 460 לפנה"ס לערך - 370 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני קדם-סוקרטי. דמוקריטוס נולד בעיר אבדרה שבתראקיה, והיה תלמידו של לוקיפוס ופיתח את תורת האטומים שלו. דמוקריטוס כונה "הפילוסוף הצוחק" (בהנגדה להרקליטוס, שכונה "הפילוסוף הבוכה") והוא מתואר לרוב באמנות כשחיוך על פניו. המסורת מספרת שעיוור את עיני עצמו במכוון, על-מנת שמראית עיניו לא תסיח את דעתו מהגותו, אבל דבר זה אינו מתקבל על הדעת, במיוחד לאור העובדה שעסק בכתיבת ספרים ובביצוע ניסויים, מה שהיה קשה עליו לעשות ללא מאור עיניו.

דמוקריטוס
Δημόκριτος
Democritus2
זרם אטומיזם
תחומי עניין מטאפיזיקה, פיזיקה, תורת ההכרה, אתיקה, מתמטיקה
הושפע מ לוקיפוס
השפיע על אפלטון, אפיקורוס, לוקרטיוס, ג'ורדנו ברונו, קרל מרקס

האסכולה האטומיסטית

דמוקריטוס היה מהוגי הרעיון שכל חומר מורכב מיסודות בלתי נראים שלהם קרא "אטומים". הוא אמר שכל תחושותינו מקורן באטומים המהווים את החומר שממנו עשוי היקום. היקום מורכב מחלל ריק ומאטומים המתאחדים עם אטומים דומים ויוצרים את כוכבי הלכת ואת כל הכוכבים האחרים. אטומים אלה נבדלים בצורתם, גודלם ומשקלם. אין בנמצא כל כוח עליון המכוון את האטומים. כמות החומר שבטבע איננה משתנה. שום חומר לא נוצר ולא נעלם, אלא רק משנה צורה על ידי שינוי הרכבם של האטומים.

דמוקריטוס היה גם חלוץ של מתמטיקה בכלל וגאומטריה בפרט. זאת אנו לומדים רק על פי ציטוט עובדותיו בכתבים אחרים, מפני ששיירי עבודותיו של דמוקריטוס לא שרדו את ימי הביניים. אריסטו טוען שתורתו בקשר לחומר, הנקראת בדרך כלל אטומיזם, היא תגובה לפרמנידס, שהתכחש לקיום של תנועה, שינוי וריק. פרמנידס טען שקיומו של דבר מתחייב שהוא אינו "יורש ישות", מפני ש"שום דבר לא נולד משום דבר". לכן, טען פרמנידס, התנועה אינה קיימת כי חלק ממנה חייב להיות מעבר אל "הריק" ו"הריק" אינו קיים - לכן אי אפשר לנוע לתוכו.

אסטרונומיה

דמוקריטוס ידוע גם כמי שהבין לראשונה, שמה שאנו מכנים שביל החלב, הוא האור שאנו רואים מהכוכבים הרחוקים בשמי הלילה. פילוסופים אחרים, כמו אריסטו, יצאו נגד טענה זו. דמוקריטוס היה בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים:

" בכמה עולמות אין שמש וירח, באחרים הם גדולים יותר מאשר בעולמנו אנו, ובאחרים רבים יותר. בכמה אזורים ישנם יותר עולמות, באחרים פחות (...); בכמה אזורים הם עולים, ובכמה נופלים. יש כמה עולמות החסרים יצורים חיים או צמחים או לחות כלשהי."

תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו.

תורת המוסר של דמוקריטוס

דמוקריטוס חשב שגם נפש האדם מורכבת מאטומים. אטומים אלה מהווים את החלק האציל והנפלא ביותר שבגוף האדם. מטרת האדם הוא האושר שפירושו להשתחרר מן הפחד, הדאגות והדעות הקדומות. הדגש הוא על אושר רוחני ולא על הנאה חושנית, שכן תענוגות אלה הם תענוגות חולפים. האושר אינו נובע מטובין חיצוניים. "אדם חייב למצוא בתוך עצמו את מקורות הנאתו". שלוות הנפש מפצה את האדם על מכאובי הגוף כי החוכמה היא לנפש כמו רפואה לגוף. החיות יודעות תמיד את צרכיהן במזון, בהנאה ואפילו ביחסי מין; האדם אינו יודע. מי שנפשו מסודרת היטב - חייו מסודרים. תורת המוסר של דמוקריטוס בישרה את זו של אפיקורוס בראותה בשלוות הנפש ערך עליון.

קטע מדבריו של דמוקריטוס על שלוות הנפש והאושר ממחיש את תורת המוסר שלו:

"שלוות נפשו של האדם נובעת מן ההתאפקות בהנאה ומן המתינות בדרך חייו. חוסר הסתפקות והפרזה מסיתים את האדם בדרך כלל לתנודות מרגיזות וגורמים לנשמה דאגות גדולות. הנפשות הנרגשות מתנודות פתאומיות מאבדות שיווי משקל ושלווה. לכן, חייב אדם להיות פעיל במה שבגדר האפשר. להיות מרוצה עכשיו, להתעלם מן הדברים להם הוא משתוקק, מהם הוא מתפעל, ולא לחזור עליהם ללא הפסק. יתר על כן, אדם חייב שחייהם של האומללים יהיו תמיד לנגד עיניו, ועליו לחשוב על שוועתם המסכנה. כך מצבנו ואושרנו בהווה יהיו חשובים ומעוררי קנאה. נחדל מעתה להיות רודפי תשוקה ולא נחשוף עצמנו לייסוריי הנשמה. כל מי שמעריץ את העשירים ואת אלה שאחרים מחשיבים למאושרים, שעליהם אינו חדל לחשוב אף לרגע קט, מדמיין לעצמו ללא הרף אמצעים חדשים ועושה ניסיונות מחודשים הנדחפים על ידי הרצון לפעול נגד החוקים. צריך גם לחדול מלחשוק במה שאינו שלנו, להיות מרוצים במה שנפל בחלקנו, בהשוותנו את חיינו לאלה של האומללים ובראותנו את עצמנו מאושרים, בחושבנו על כל מה שהם סובלים. על ידי כך אנו מעריכים את עצמנו כמאושרים יותר מן העשירים, ובאמת כאלה אנו נעשים. באמצנו לעצמנו השקפה זו נחיה ביתר שלוות נפש ונמנע מן האסונות: התאווה, הקנאה והשנאה."

ראו גם

קישורים חיצוניים

אטום

האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος), שפירושו "לא ניתן לחיתוך" - "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים. הוא מורכב מחלקיקים קטנים יותר שאינם מיוחדים לו אלא נמצאים במערכים שונים בכל היסודות הכימיים.

המונח "אטום" נטבע במאה ה-5 לפנה"ס על ידי הפילוסוף היווני דמוקריטוס, ששיער את קיומו של חלקיק שאינו בר חלוקה. בתחילת המאה ה-19 השתמש ג'ון דלטון בהשערה זו על מנת להסביר מדוע יסודות מגיבים ביניהם תמיד ביחסים כמותיים קבועים של מספרים שלמים. מאוחר יותר, בשנת 1897 גילה ג'יי ג'יי תומסון את האלקטרון והסיק כי הוא חלקיק המשותף לכל היסודות הכימיים. מכאן התברר כי היסודות ניתנים לחלוקה למרכיבים יסודיים יותר ולכן אינם ראויים לשם "אטום" במובנו המקורי. מכל מקום, השם "אטום" ממשיך לשמש עד היום ככינוי למערך החלקיקי הקטן ביותר של יסוד, מבלי לפקפק באפשרות קיומם של חלקיקי יסוד שבאמת אינם ניתנים לחלוקה, כהשערת דמוקריטוס.

רוב האטומים בטבע נמצאים בתצורה מולקולרית, כלומר במבנים המכילים שניים או יותר אטומים הקשורים זה לזה בקשר כימי.

כל יסוד בטבע מאופיין באטומים שכולם בעלי מספר פרוטונים מסוים המיוחד לאותו יסוד. מספר זה מכונה המספר האטומי. בטבלה המחזורית של דמיטרי מנדלייב רשומים היסודות השונים בסדר עולה לפי המספר האטומי שלהם, והם מסומנים בסימון מקוצר של אותיות לטיניות המיוחד לכל יסוד כימי. לדוגמה: C עבור אטום פחמן, ו-Al עבור אטום אלומיניום.

אטום שנגרעו ממנו או נוספו לו אלקטרונים כך שמטענו החשמלי שונה מאפס, נקרא יון.

איזוטופים הם אטומים בעלי אותו מספר אטומי אך נבדלים במספר הנייטרונים שבגרעיניהם (מספר האלקטרונים והפרוטונים באיזוטופים שונים של אותו אטום זהה).

המדע העוסק בתכונות מערכי האלקטרונים באטום נקרא פיזיקה אטומית. הכימיה עוסקת בקשרים שבין אטומים. פיזיקה גרעינית עוסקת במבנה גרעין האטום ובתגובות גרעיניות, כמו למשל פצצה גרעינית.

גודלו של אטום נע בין 62 פיקו-מטר (מיליונית של מיליונית מטר) עבור אטום הליום ל-500 פיקו-מטר עבור אטום צסיום. אטומים הם קטנים מכדי לראותם בעין, אך קיימים מיקרוסקופים בעלי כושר הבחנה עדין מספיק כדי להבחין בהם, למשל מיקרוסקופ מִנהור סורק, ואחרים המסוגלים לזהות את סוג האטום.

אפיקורוס

אפיקוּרוס (ביוונית: Επίκουρος;‏ 341 – 270 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, מייסד האסכולה האפיקוראית. גישתו הפילוסופית מתבססת על החתירה לתועלת, הנאה ושמחה – אליהם ניתן להגיע לשיטתו דרך לימוד מעמיק, טיפוח החברות, שמירת הבריאות ושליטה ביצר.

דטרמיניזם

דֵּטֶרְמִינִיזְם היא השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים. דטרמיניזם עולה בהקשרים רבים, ביניהם המדע, הדת ופילוסופיה של המוסר.

דמוקריטוס (היסטוריון)

דָמוֹקריטוּס (Damocritus, ביוונית: Δαμόκριτος) היה היסטוריון, שפעל ככל הנראה במאה ה-1 לספירה.

כתביו אבדו והוא ידוע לנו רק מהסודא, הלקסיקון הביזנטי מסוף המאה ה-10:

הניסוח הדחוס של הקטע המצוטט מעורר את המחשבה שמדובר בנוסח מקוצר או מקוטע, כנראה בגלל הזמן הרב שעבר מאז דמוקריטוס ועד ימי הסודא.

את החיבור בשם "על היהודים" ("Peri Ioudaion") כתב דמוקריטוס כנראה אחרי חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה. תארוך זה של פרופסור מנחם שטרן נעשה מתוך הנחה שמדובר בציטוט מילותיו של דמוקריטוס עצמו ("Ipsissima verba" ), תוך שימוש תכוף בלשון עבר ("בלתי מושלם", אימפרפקטום). לטענתו, שימוש לשוני זה היה מוכיח את התארוך, אם היה ביטחון שאלו אכן מילותיו שלו. שטרן מציין לעומת זאת, שהחוקר ס. א. שוורץ (C. E. Schwartz) ציין בכלליות שדמוקריטוס יצר את חיבורו זה לכל המוקדם במאה ה-1 לפנה"ס ולא מאוחר משנת 70 לספירה, אולם טוען כי שוורץ לא סיפק שום הוכחה לדעה זו.דמוקריטוס חוזר בדבריו על עלילת פולחן החמור של היהודים וגם על עלילת הדם.

הוא הסופר היווני היחיד הידוע לנו מלבד אפיון שטען שהיהודים נהגו לבצע רצח פולחני של נוכרים, אולם הוא נבדל ממנו בפרטים: בזמן שאפיון מדגיש שהקורבן הוא יווני והטקס מתרחש בכל שנה, דמוקריטוס מתייחס לנוכרי באופן כללי והטקס מתרחש בכל 7 שנים. הדבר רומז שלא הייתה תלות הדדית קרובה בין שני הסופרים. ייתכן וציון המחזוריות של 7 שנים קשור לשנת השמיטה היהודית, שהייתה ידועה לכמה סופרים פגאניים.ידוע היטב שקורבן אדם היה נפוץ בעולם העתיק. ההשקפה הנאורה ביוון ורומא ראתה בכך ביטוי גס של אמונה טפלה ברברית. השלטון הרומי אסר קורבן אדם ברומא וראה חובה לחסל את המנהג בקרב עמים אחרים שנפלו תחת שלטון רומא, בעיקר בקרב הגאלים. בתיוגו את הדת היהודית ככזאת שמעודדת את מנהג קורבן האדם, דמוקריטוס רומז שהיהדות מוחלת על אמונה טפלה ומיזנתרופיה.

האסכולה האטומיסטית

האסכולה האטומיסטית הייתה אחד הזרמים בפילוסופיה הקדם-סוקרטית. על ידי הפילוסופים האטומיסטים הגיעה פילוסופית הטבע היוונית שלפני אפלטון לשיאה.

הפילוסופיה האטומיסטית הוצעה בקוויה הכלליים על ידי לוקיפוס, ופותחה בהמשך על ידי תלמידו דמוקריטוס. בפילוסופיה זו נעשה ניסיון לתת מענה לקשיים שהעלו הפילוסופים האליאטים - פרמנידס וזנון מאלאה.

על פי האסכולה האטומיסטית, הישים והתופעות בטבע ניתנים לחלוקה הולכת וחוזרת עד שמגיעים לחלקיקים זעירים, להם זיזים ושקעים, המסוגלים להתחבר זה לזה. חלקיקים אלו נקראו atomos, כלומר חלקיקים שלא ניתן לחזור ולחלקם, והתורה לפיה קיימים חלקים בלתי ניתנים לחלוקה שכאלו נקראת התורה האטומיסטית. בין האטומים קיים ריק, חלל שאין בו כלום. למעשה, אנשי האסכולה ניחשו את קיומם של אטומים יותר מ-2000 שנים לפני שקיומם הוכח בצורה מדעית.

האסכולה האלאטית

האסכולה האלאטית היא אסכולה בפילוסופיה הקדם-סוקרטית התופסת את המציאות כמהות אחת, קבועה, בלתי מונעת ובלתי משתנה. היא טוענת שמה שנתפס בעינינו כשינוי, אינו אלא אשליה. בפועל, המציאות קבועה ובלתי משתנה.

פרמנידס וזנון נמנים על אסכולה זו. הם נולדו ופעלו בעיר אליאה שמצויה בדרום איטליה ועל שמה הם קרויים. גם מליסוס איש סאמוס היה ממפתחי הפילוסופיה.

האסכולה האפיקוראית

האסכולה האפיקוראית הייתה אסכולה פילוסופית שנוסדה באתונה בערך בשנת 307 לפנה"ס והתבססה על תורתו של הפילוסוף אפיקורוס.

האסכולה הפיתגוראית

האסכולה הפיתגוראית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שנוסדה על ידי הפילוסוף פיתגורס ונקראה על שמו.

הפיתגוראים התארגנו בחבורות סגורות, תערובת של אסכולה מדעית ושל כת דתית שדמתה מאוד לאורפיים אך טענה שהפילוסופיה ולא אורח חיים דתי-פולחני, מטהרים את הנפש. הם הקפידו על סודיות ומבחן הקבלה לאגודה היה בין השאר שתיקה למשך 5 שנים (התגליות המתמטיות קיבלו מעמד דתי, נשמרו בסודיות יותר מרעיונות דתיים אחרים). הפיתגוראים עסקו במתמטיקה, מטאפיזיקה, מוזיקה ואסטרונומיה, האמינו בגלגול נשמות, הקריבו קורבנות, ונמנעו מאכילת בשר (צמחונות).

חומר

חומר הוא כל דבר בעל מסה התופס נפח במרחב.

בסביבתנו הקרובה מוצרים רבים - שולחנות, ספרים, עטים, חלונות - העשויים כולם מחומר. השולחנות עשויים עץ ופלסטיק, הספרים עשויים מנייר, החלונות עשויים מאלומיניום וזכוכית, גופם של בעלי החיים והצמחים מורכב ממים, משומנים, מחלבונים, מפחמימות וממינרלים. סלעים עשויים מחומרים שונים כמו: גיר, צור, בזלת וחול. אוויר הוא סוג של חומר, והוא מכיל חמצן, חנקן, אדי מים, פחמן דו-חמצני ועוד.

חומרים קיימים במגוון רב של תכונות: מצב צבירה, צבע, צפיפות, חוזק, קשיות, מוליכות חשמלית ועוד.

מעבר לכל התכונות הללו נמצא כי קיימים מאפיינים המשותפים לכל החומרים ביקום, וכי כל החומרים בנויים ממספר קטן של אבני יסוד (ראו גם מיון החלקיקים וכן חלקיק יסודי).

שאלת מבנה החומר, כלומר השאלה מהן אבני הבניין היסודיות של שפע החומרים הסובבים אותנו, העסיקה את האדם כבר מהעת העתיקה. כיום ידוע שהמבנה הבסיסי של החומר הוא המולקולה, שקובעת את תכונות החומר, אשר מורכבת מאטומים (שנקראים גם יסודות כימיים), ושהם בתורם מורכבים מחלקיקים קטנים יותר. שאלת המבנה הבסיסי ביותר של החומר עודנה פתוחה במדע.

החומר ביקום בו אנו חיים מורכב מאטומים (שלרוב מתחברים אחד לשני ליצירת מולקולות) ושני אלו אף יוצרים תערובות שונות.

לוקיפוס

לֶוּקיפוס (ביוונית: Λεύκιππος; חי במאה החמישית לפנה"ס) היה הפילוסוף היווני הראשון שפיתח את תורת האטומים.

מציאות

מציאות או ממשות היא מושג המבטא בשימושו היום-יומי את מצב הדברים הקיימים, כפי שהם באמת (לעיתים בניגוד לכפי שהם נראים או נתפסים או כפי שחושבים שהם). במובן הרחב יותר של המושג, המציאות כוללת את כל מה שיש, בין אם ניתן להבחין בו או להבין אותו ובין אם לאו. המושג קשור קשר הדוק למושגי הקיום והאמת וההבחנה ביניהם אינה תמיד ברורה. כמו לרבים מהמושגים הבסיסיים ביותר של המחשבה, במהלך השנים ניתנו למציאות הגדרות רבות ואין הגדרה מוסכמת אחת.

עלילת קורבן האדם

עלילת קורבן האדם הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה היהודים מקריבים קורבנות אדם, ובפרט בבית המקדש שלהם, ונוהגים בקניבליזם.

העלילה נחשבת בעיני החוקרים לאחת משלוש ההאשמות המבזות ביותר שהופנו נגד היהודים בעת העתיקה (שתי האחרות היו עלילת החמור ועלילת המצורעים). המקורות הידועים לעלילה זו הם אפיון ודמוקריטוס.

ערך (אתיקה)

באתיקה, המונח ערך מתייחס למדד של הערכת טיבו המוסרי של מעשה מסוים. תחום הידע העוסק בערכים נקרא "תורת הערך", או "אקסיולוגיה" .

עשרת הכבלים

עשרת הכבלים בבודהיזם הם אלו הכובלים את בני האדם שטרם חוו הארה.

מי שהצליח לנתק את שלושת הכבלים הראשונים מתחיל את המסע לנירוואנה, ואילו זה שהצליח לנתק את כל עשרת הכבלים הופך לבודהה שפירושו מואר.

התמקדות ב"עצמי" - אמונה בזהות אישית

ספק - בעיקר בבודהה ובתורתו. יש להדגיש כי הבודהיזם אינו דוגמטי, ולכן אינו דורש ציות עיוור או אוסר על שאילת שאלות.

היצמדות לטקסים ולפולחנים - אמנם הבודהיזם כמו כל פילוסופיה מוסרית דורש ערכי מוסר גבוהים, אולם אינו דורש אותם כציות עיוור אלא כתוצאה של מודעות והבנה. בנוסף, הבודהיזם לא דורש היצמדות לטקסי דת (אם כי אינו שולל אותם).

השתוקקות חושית / תשוקה חושנית (אחד מהיבטי הטנהא), זו המצוירת במרכז גלגל החיים

שנאה, זדון, רצון-להרע

תאווה חומרנית (אחד מהיבטי הטנהא )

תאווה לקיום חסר הצורה (אחד מהיבטי הטנהא הייחודי למודטים)

גאווה

חוסר שקט

בורות (בערות)

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים אלוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

פילוסופיה בעידן הטראגי של היוונים

פילוסופיה בעידן הטראגי של היוונים (בגרמנית: Philosophie im tragischen Zeitalter der Griechen) הוא שמו של ספר בלתי גמור אשר נכתב על ידי הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה בסביבות שנת 1873. למרות שכתיבת הספר לא הסתיימה החליט ניטשה להכין גרסה נקיה של רשמיו במטרה להוציאם לאור.

הספר דן בפועלם של חמישה פילוסופים יוונים מתקופה מאות ה-5 וה-6 לפנסה"נ. הפילוסופים הם: תאלס, אנכסימנדרוס, הרקליטוס, פרמנידס ואנכסגורס. התכנון המקורי היה להמשיך את היצירה ולכלול גם את דמוקריטוס, אמפדוקלס וסוקרטס אך הספר נקטע לאחר הדיון בפועלו של אנכסגורס בתחום הקוסמוגוניה.

פירון מאליס

פִּירוֹן מאֵליס (יוונית: Πύρρων ο Ηλείος; ‏360 - 270 לפנה"ס), מייסד זרם הספקנות בפילוסופיה היוונית.

פרוטגורס

פרוטגורס (ביוונית Πρωταγόρας; ‏490–420 לפנה"ס) היה הפילוסוף הסופיסטי החשוב ביותר בזמנו.

פרוטגורס נולד בעיר אבדרה שהייתה בתראקיה (לחופו הצפוני של הים האגאי). הוא נחשב לפילוסוף קדם סוקראטי, ומחשבתו הפילוסופית קרובה לזו של דמוקריטוס, שהיה בן עירו הצעיר. פרוטגורס היה דמות ידועה באתונה וחברו של פריקלס, שבאמצעותו עלה בידו להשפיע על המחשבה המדינית באתונה של תקופתו. בסביבות שנת 444 לפני הספירה הוטל עליו לכונן את חוקיה של המושבה היוונית שנוסדה בתוריי. נודע כמורה שלימד נושאים הקשורים במידות הטובות, ועסק במיוחד בשאלה אם ניתן ללמדן. ניסה לעמוד בקווים כלליים על תופעות אנושיות כגון חינוך ושפה. גילה עניין בשימוש נכון במילים (נושא הקשור יותר בשמו של חברו הסופיסט פרודיקוס). בשטח הרטוריקה גרס שעל התלמידים לעמוד משני הצדדים של המתרס ולטעון בעד וכנגד, כהכנה ללימוד המשפטים.

פרוטגורס נודע כבעל השקפה אגנוסטית. בספרו "על האלים" כתב: "ואשר לאלים, אין בידי כל אמצעי לדעת אם הם קיימים, בשל אי בהירותו של הנושא, ובשל חייהם הקצרים של בני אדם". על פי המסורת, אנשי אתונה נבהלו מדבריו אלה, גירשו אותו מן העיר, אספו את ספריו ושרפו אותם בכיכר השוק. פרוטגורס נמלט לסיציליה וטבע בים בדרכו לשם. אולם, חוקרים רבים הטילו ספק במסורת זו, לאור עדותו של אפלטון כי פרוטגורס זכה להערכה וכבוד באתונה בחייו ולאחר מותו.

מספריו של פרוטגורס: "על האלים" "על ההוויה" "על הניגודים" "על ההפרכה" ו- "על האמת", לא שרד דבר מלבד כמה קטעים (פרגמנטים) שמהם אנו למדים על תורתו. אפלטון מייחס לפרוטגורס דיאלוג שבו הוא מתאר שיחה דמיונית בינו לבין סוקרטס בדבר מקורה של האמת.

פרוטגורס מפורסם בשל אמרתו "האדם הוא מידת כל הדברים", ובכך התכוון שהכל נתון לפרשנות ואין אמת אחת (בעיקר לא בתחומי מדע המדינה והמוסר). המיתוס שמספר פרוטגורס גרס שזאוס שלח את הרמס לחלק לכל בני האדם צדק ובושה, על מנת שיארגנו את עצמם בצורת חברות ומדינות; כיוון שהאלים נטעו באדם את רגש הצדק ורגש הבושה יכול כל אדם להיות צדיק ומוסרי ואין זה משנה מה הוא משלח ידו ומעלותיו השכליות. לפיכך, כל אזרח מוכשר להביע את דעתו בענייני מדינה. למרות שצדק ומוסר הן תכונות מולדות באדם, יש לטפח אותן וללמוד אותן.

בנוסף הבחין פרוטגורס בין חוק (ביוונית νομυς) ובין טבע (ביוונית φυσις) וטען כי לכל בני האדם טבע אחד הדומה בכל מקום ומקום; לעומת זאת, חוקים הם דבר משתנה (וכאן התייחס פרוטגורס לחוקי מדינה) והראייה לכך הוא סוגי המשטרים השונים הקיימים. לפיכך, מדינה היא דבר מלאכותי.

מספר חוקרים כתבו כי פרוטגורס היה היחיד שניסח הצדקה אידאולוגית לדמוקרטיה, והיא מיוחסת אליו בדיאלוג של אפלטון.

פרמנידס

פָּרְמֶנִידֶס (ביוונית Παρμενίδης), פילוסוף יווני קדם סוקרטי, חי ופעל בתחילת המאה ה-5 לפנה"ס. נולד בעיר אליאה בדרום איטליה, ובה פעל. מייסד האסכולה האלאטית, שפותחה מאוחר יותר על ידי תלמידיו מליסוס וזנון מאליאה. אם נסתמך על דברי אפלטון, לפיהם פרמנידס ביקר באתונה בגיל 65, כאשר סוקרטס היה אדם צעיר – כלומר בסביבות 450 לפנה"ס – הרי שפרמנידס נולד בסביבות 515 לפנה"ס.

פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטית • מוהיזם • לגליזם • נטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזם • נאו-קונפוציאניזם • פנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורס • דמוקריטוס • סוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזה • קונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.