דיר קלעה

דיר קלעה הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית, 100 מטר מערבית ליישוב פדואל במערב השומרון. האתר נמצא בשנת 1873 על ידי עורכי הסקר הבריטי לארץ ישראל המערבית מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל. הם גילו שרידי כנסייה בעלת אפסיס וחווה חקלאית על הדרך העתיקה מאנטיפטרוס לסבסטיה. מגדל השמירה שהתגלה במקום מעיד שהיה לתושבי המקום גם תפקיד בשמירת הדרך.

מיקום האתר הוא אסטרטגי וניתן לצפות ממנו על שפלת החוף וגוש דן. למרגלות האתר נמצא האפיק של נחל שילה.

דיר-קלעה01
שער הכניסה המרכזי למתחם, 12/08
דיר-קלעה02
הקיר הדרומי, 12/08
דיר-קלעה023
פנים המתחם, 12/08
דיר-קלעה-ביתבד
שרידי בית בד, 12/08
דירקלעה6969
שרידים בדיר קלעה, 12/08
PikiWiki Israel 15000 Deir Qalah monastery mosaic
רצפת פסיפס מדיר קלעה במוזיאון השומרוני הטוב

ארכאולוגיה

המבנה בנוי במפלסים אחדים, ממדיו 47 מטר על 45 מטר וקירו החיצוני בנוי אבני גזית. בפתח משקוף גדול שעליו נחקק צלב. ברצפת המבנה אותרו אבני פסיפס צבעוניים. מתחת למבנה מרתפים, וערביי האזור טוענים שאפשר להגיע דרכם לרגלי ההר דרך מנהרה. במקום נמצאו חקוקים באבן צלבי שמונת הקצוות, שהם "צלבי מלטה" של ההוספיטלרים אך לא ברור האם אכן ישבו במקום והאם מקור הצלבים בהם.

לאור שרידי הטרסות, בריכות מים המטויחות ושרידי בית בד וגת מניחים כי הייתה במקום חווה חקלאית. הימצאות מערות קבורה מעיד על קיום יישוב במקום.

היסטוריה

יואל אליצור וחיים בן דוד מעלים את ההשערה כי אתר דיר קלעה ואתר קרוב לו, חורבת דיר סמען, ואולי עוד שלושה אתרים, ששמם מופיע בכתובות אך לא נמצא עדות למקורם בשטח, שימשו כעין קו גבול בין האזור השומרוני מצפון לבין האזור הנוצרי בדרום. סך הכל נמצאו 12 אתרים הנושאים את הקידומת "דיר" במורדות הדרומיים–המערביים של השומרון.

הארכאולוג יזהר הירשפלד העלה את ההשערה כי המנזרים הוקמו במאה ה-6, לאחר חורבן האזור על ידי האימפריה הביזנטית בעקבות מרידות השומרונים. הם הוקמו בתור תגובה על הרס הכנסיות באזור הצפוני של השומרון. ועל כך מעידה העובדה כי בכל אזור השומרון נמצאו 28 אתרים הנושאים את הקידומת "דיר" אך רק בדרום השומרון נשמרו השרידים הנוצריים.

התוצאה הייתה שמדרום לנחל שילה התרכזה אוכלוסייה נוצרית מהתקופה הצלבנית עד העת החדשה. מעידות על כך הריכוזים הנוצריים והכנסיות ביישובים: טייבה (ברמת חצור ליד עפרה) סינג'יל, ועאבוד, המצויים בדרום-מערב השומרון.

לדעת ארכאולוגים המקום יושב לראשונה על ידי הרומאים, שם הקימו מבצר, שהוא הבסיס ליישוב הביזנטי.

לקריאה נוספת

  • י' שומרון, דיר קלעה ומנזרי מערב השומרון, י' בן אריה א' ריינר (עורכים), וזאת ליהודה, יד בן צבי, ירושלים תשס"ג, עמ' 209 – 252
  • יואל אליצור וחיים בן דוד, דֵיר ונווה ושמות מקומות מטיפוס דֵיר-X בארץ-ישראל, בתוך קתדרה גיליון 123, ניסן תשס"ז

קישורים חיצוניים

באר יעקב (שכם)

באר יעקב (בערבית: بئر يعقوب, תעתיק: בִּיר יעקוּב) היא באר מים הנמצאת בשכם, ומיוחסת ליעקב אבינו. באר יעקב ממוקמת לא רחוק מאתר ארכאולוגי בשם תל בלטה, שנחשב כמיקומה של שכם התנ"כית. הבאר נמצאת כיום בתוך מנזר בעל שם זהה, בשכם שברשות הפלסטינית.

בור הציפורים

בור הציפורים (בערבית "בור אל חיספי". נקרא גם "בור הקאקים") ממוקם על גבעה ליד ההתנחלות יצהר שבשומרון. בבור חיות מאות ציפורים רבות ושונות: יונים, קאקים (סוג של עורב) ובאריות (דרור הבארות). שמו הרשמי של המקום הוא קמין חסיף, והוא מוגדר כשמורת טבע.

בור הציפורים הוא בור קארסטי בעומק של 120 מטר, הבנוי בצורת ארובה קרסטית אנכית לכל אורכה, שקרקעיתה מתרחבת לאולם גדול. הארובה הקרסטית נמצאת בשטח של סלע קירטון שאינו נמס במים ואין בו פעולה קרסטית. הפעולה הקרסטית של המסת סלע גיר התרחשה במעמקי הבור, ובשלב מסוים התמוטטה התקרה פנימה, וארובת ההמסה נחשפה במקום בלתי צפוי. תופעה זו נקראת בפי הגאולוגים בשם "ארובת יניקה".

בבור ניתן לצפות בתופעת טבע נדירה: בשעה שלפני שקיעת השמש, נראים קאקים שחורים רבים החוזרים לקינם על ידי "צניחה חופשית" לתוך הבור.

במקום ישנן טרסות קדומות ומתקנים חצובים בדרך. על גבעת הבור הוקמה נדנדה לנוחות המבקרים. הכיסוי הקירטוני מסביב לבור הוא דק, ולכן יש להזהר מאוד בקרבת הבור מהתפוררות הקרקע. הירידה לבור מאוד מסוכנת ואפשרית רק בעזרת גלישת מצוקים.

עקב מיקום הבור חשוב מבחינה ביטחונית לתאם את הביקור עם הצבא\היישוב.

גבעת פינחס

גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר. על הגבעה מספר קברים, שחלקם מיוחסים במסורות מסוימות לדמויות מתקופת המקרא.

האלות האטלנטיות

שמורת האלות האטלנטיות היא שמורת טבע שבה מטע עצי אלה אטלנטית, הסמוכה לגבעת סנה יעקב שבמעלה ההר המוביל ליישוב הר ברכה, המהווה חלק מרכס הר גריזים בשומרון.

הר גריזים (אתר ארכאולוגי)

האתר הארכאולוגי בהר גריזים הוא אתר עתיקות השוכן בראש הר גריזים שבשומרון, בתחומי קריית לוזה. באתר זה שרידי בנייה מרשימים המיוחסים למקדשים השומרונים מהתקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית.

חורבת דיר סמען

חורבת דיר סמען (חורבת מנזר שמעון) היא חווה חקלאית ביזנטית מן הגדולות בשומרון, שהשתמרה באופן מרשים. החווה, שהוקמה על אם הדרך הראשית באותה עת, כוללת מתקנים חקלאיים רבים, ובהם בתי בד, גתות, בורות מים, בריכות אגירה ועוד. למרות שמו של האתר, לא ידוע על פעילות של נזירים במקום, ונראה כי השם נועד להדגיש את היות החווה בבעלות נוצרית.

יזהר הירשפלד

יזהר הירשפלד (1950 - 16 בנובמבר 2006) היה אחד מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, ערך חפירות באתרים ארכאולוגיים מרכזיים בארץ, כיהן כפרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ונחשב מומחה בינלאומי לתולדות האיסיים ומנזרי מדבר יהודה.

יער ריחן

שְׁמוּרַת יַעַר רֵיחָן הוא שמורת טבע המהווה את אחת השמורות החשובות ביותר במרחב העצום של השומרון חסר היערות. היער נמצא בצפון השומרון ליד כפר אום א-ריחאן והיישובים ריחן וטל מנשה. בתחום השמורה נמצאות שתי בריכות מים עונתיות קטנות שאחת מהן צמודה לבית היערן. באזור אתר ארכאולוגי על שטח של 30 דונם ובו שרידי עיירה מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל. ליד יער ריחן מצוי יער שקד, הסמוך ליישוב שקד. השטח הטרשי, שאינו נוח לעיבוד, והמרחק ממנו ליישובים השכנים, שאינו נוח לרועי צאן - גרמו לכך שהחורש נשמר בצורתו הטבעית: צפוף מאוד וניתן להלך בו רק בשבילים שהוכנו למטרה זו.

מצפה בניו

מצפה בניו הוא פארק בגודל דונם הסמוך ליישוב אלון מורה, שבמרכזו מצפה.

המצפה הוקם בשיתוף פעולה של המועצה האזורית שומרון עם רשות הטבע והגנים

המצפה נחנך בחול המועד פסח תשע"ה, ונקרא על שם בן יוסף 'בניו' לבנת שנהרג מאש שוטרים פלסטינים בעת שהסתנן לקבר יוסף. באירוע השתתפה דודתו - שרת התרבות והספורט, לימור לבנת.

מצפה יוסף

מצפה יוסף הוא מצפה הסמוך לראש הר גריזים, הצופה על קבר יוסף.

מצפה יוסף נמצא סמוך לפסגת הר גריזים בכתף ההר היורדת לכיוון מחנה הפליטים בלאטה, במקום הנקרא בפי הערבים תל א ראס, בנקודה שגובהה כ-800 מטרים מעל פני הים, הצופה על העיר שכם, עתיקות שכם הקדומה, וכן על קבר יוסף ומכאן שמו- מצפה יוסף. המצפה מפורסם כאתר תיירותי בשל היותו הנקודה הקרובה ביותר לקבר יוסף שניתן ליהודים להגיע אליה בחופשיות באור יום.

ממצפה יוסף ניתן לראות גם את הר עיבל וכן ניתן לצפות בשלושת גבולות הארץ ממקום אחד: במערב ניתן לראות את הים התיכון, ממזרח ניתן להבחין בהרי עבר הירדן ובימי ראות-טובה ניתן להבחין בחרמון במבט צפונה. במצפה יוסף נערכו עצרות תפילה המוניות בשנים שלא ניתן היה להיכנס לקבר יוסף בשכם.

כיום המקום מאובטח על ידי מוצב של צה"ל שממוקם לצד המצפה.

בתחילת שנת 2012 המצפה שופץ בידי המועצה האזורית שומרון שהתקינה לאורך המצפה מעקה בטיחותי, שילוט ומפות של הנוף.

נחל קנה

נחל קָנָה הוא הצפוני שביובלי הירקון. מקורו של הנחל הוא בקרבת עקרבה שממזרח לאיתמר, במזרח השומרון. הוא חוצה את כביש 5066, הוא כביש המחבר בין כביש 55 - שכם - כפר סבא - צומת רעננה לבין כביש 505 - כביש "חוצה שומרון". הנחל יוצא למישור החוף ליד הכפר ג'לג'וליה, ונשפך לירקון באזור פרדס בחריה, מול שפך נחל שילה. שמורת נחל קנה היא מהגדולות במערב השומרון. באפיק נחל קנה מספר נביעות המכילות מים כל השנה ביניהן "עין אל ביצה", "עין תנור" המכונה בפי המקומיים "בריכת הצבים", ו"עין פוואר".

אחת הסברות לשמו של הנחל היא על שם צמח הקנה הצומח על גדותיו.

נוסף על המעיינות המצויים בנחל, ישנם אתרים ארכאולוגיים רבים בנחל. מהמוכרים יותר היא "חרבת שאחדה" המצויה סמוך לחוות יאיר ונופים, חורבות עיר עתיקה ששימשה כמקום יישוב יהודי כבר מתקופת ההתנחלות ועד תקופת חורבן בית שני. בין החורבות ניתן לראות בית די גדול שאבניו מסותתות בסיתות שוליים גס המשויך לתקופת החשמונאים, וכן שרידי בית בד גדול המעיד על קיום תעשייה ענפה שהכניסה רווחים לתושבי העיר.

ב"מערת נחל קנה" הנמצאת סמוך לכפר הערבי קראוות בני חסן נמצאו 8 מטבעות זהב מתקופה עתיקה ביותר.

נחל שילה

נַחַל שִׁילֹה הוא נחל אכזב בבנימין, אחד מיובליו הראשיים של נחל הירקון. הנחל מנקז 400 קילומטר רבוע שהם כ-22% משטח אגן הניקוז של נחל ירקון (1,805 קילומטר רבוע).ראשיתו של נחל שילה במזרח עמק שילה, והוא זורם מערבה צפונית לאלעד, עד להתחברותו עם נחל הירקון כשלושה קילומטר מזרחית למחלף מורשה. אורכו מגיע לכ-50 קילומטר, ולצידו אתרי מורשת, טבע ונוף מרשימים, בהם יער נחשונים, יער קולה, מגדל אפק ודיר קלעה.

שמואל ספראי סבור כי נחל שילה היווה את גבולה הצפוני של יהודה, והיה לגבול בין ממלכת החשמונאים ובין שכניהם השומרונים.

עין מח'נה

עין מַחְ'נֶה (נקרא גם מעיין עמשא וכן מעיין יוסף), הוא מעיין שכבה בשומרון, למרגלות המאחז סנה יעקב שבדרך העולה ליישוב הר ברכה ומדרום לשכם. השם מח'נה נגזר מהשם הערבי של עמק המכמתת שלרגליו - "סהל מח'נה", המנציח את שמו של היישוב הקדום 'מחנה' שישב במקום. המועצה האזורית שומרון, שהמעיין נמצא בתחומה, קראה למעיין מעיין עמשא להנצחת הלוחם עמשא משולמי שנהרג במלחמת לבנון השנייה. בנוסף המעיין מכונה מעיין יוסף, על שם קרבתו לשכם ולקבר יוסף ובשל מנהגם של פוקדי קבר יוסף לטבול בו לפני כניסתם לשכם.

עמק דותן

עמק דותן הוא עמק בצפון-מערב השומרון והוא העמק הגדול ביותר באזור הרי השומרון. אורכו של העמק כ-10 קילומטרים ורוחבו כ-3 קילומטרים. העמק מוקף כמעט כולו בהרים. לעמק דותן חשיבות אסטרטגית עקב מיקומו הגבוה יחסית, הצופה על הגליל התחתון, עמק יזרעאל וחבל תענך.

רכסי הרים מפרידים בין עמק דותן לעמק יזרעאל, שבו נמצאת העיר ג'נין. עמק דותן משמש בעיקר לחקלאות, ויש בו שדות טבק רבים. העמק מיושב על ידי כפרים ערביים פלסטינים, ביניהם קבטיה, יעבד, בירקין ועראבה, ועל רכס בצידו הדרום-מערבי נמצאות ההתנחלויות מבוא דותן וחרמש. במרכזו נמצאות חורבות היישוב העתיק תל דותן. בעמק עובר התוואי של כביש ג'נין-שכם.

פארק הצנירים

פארק הצנירים הוא פארק המשתרע על פני 35 דונם, שהוקם על מסלעה של צנירים ייחודיים בפאתי היישוב קדומים שבשומרון. בפארק קיימות מספר חציבות של בריכות עתיקות לצד ברֵיכות שכשוך מלאכותיות.

פדואל

פְּדוּאֵל היא התנחלות בעלת אופי דתי לאומי במתכונת יישוב קהילתי השוכן בדרום מערב הרי השומרון ושייך מוניציפלית למועצה אזורית שומרון שבמערב השומרון. סמוך ליישוב, על כביש 446, נמצאים היישובים עלי זהב, לשם וברוכין.

היישוב מונה כ-390 משפחות (נכון לשנת 2018).

קבר איתמר בן אהרן הכהן

קבר איתמר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של איתמר בן אהרן הכהן.

קבר אלעזר בן אהרן הכהן

קבר אלעזר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של אלעזר בן אהרן הכהן.

קסטלום בליסימום

קסטלום בליסימום (לטינית: Castellum Beleismum) הוא מגדל צלבני קטן הבנוי על גבעה החולשת על כביש 60, בין ג'נין לשכם, בשיפולי תל דותן. שרידי המבצר נמצאים בסביבות העיר יבלעם המקראית, ושמו הערבי של האתר: חירבת בלעמה.

מן המבצר הצלבני נשארו שרידים של מגדל בן שתי קומות, קיר שגובהו כ-8 מטר במרכז מתחם מרובע ששרידי חדרים וקמרונות נשמרו בצדדיו. מנהרה מקורה שאורכה 30 מטר, רוחבה 3 מטר וגובהה 4.2 מטר, מובילה מהמגדל אל מפעל מים שראשיתו בתקופה הכנענית אשר סיפק מים ליישוב קדום ממעיין, ששמו הערבי: "עין אל סינג'יב".

על פי מקורות צלבניים, המגדל עמד על תלו בשנת 1156 ועבר לרשות המסדר ההוספיטלרי בשנת 1187.

על פי מקורות צלבניים, במקום שכנה כנסייה ששרידיה לא נמצאו, ואשר נקראה על שמו של איוב המקראי. בכנסייה נערכה פגישת הפיוס בין שליחי גי דה ליזיניאן לרמון השלישי מטריפולי, לאחר קרב קרסון וערב קרב קרני חיטין. מקור שמה של הכנסייה איננו ברור, וההיסטוריון הצלבני ארנול מציין כי איוב התגורר במקום.

מקור המסורת הצלבנית איננו ברור אך ייתכן וקשור לזיהוי מקובל של באר במקום הידועה כבור של יוסף ושיבוש של השם יוסף (Joseph) עם השם איוב (Job).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.