דיר חנא

דֵיר חַנָּאערבית: دير حنا) היא מועצה מקומית במחוז הצפון, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.

יש מספר סברות לגבי מקור שם הכפר: על שם קדוש נוצרי שעל שמו היה קרוי מנזר במקום, על שם מפקד צבא צלבני שכבש את המקום, או גלגול שמו של אחד מהישובים היהודיים מתקופת המשנה והתלמוד כפר חנון או כפר יוחנא שהיו במקום[3]. בכפר יוחנא התיישבה משמרת הכהנים יכין ובכפר חנן פעלו מספר תנאים ואמוראים. על פי זאב וילנאי פירוש השם הוא מנזר חנה, על שם אמה של מרים, אם ישו.

בתחומי היישוב, בחלקו הקדום, ישנם שרידי מבצר ברמת השתמרות בינונית, אשר נבנה במאה השמונה עשרה על ידי שליט הגליל אז, דאהר אל עומר.

דיר חנא
דייר חנא, מבט ממזרח
מצודת דאהר אל-עומר בכפר
שם בערבית دير حنا
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה קאסם סאלם
גובה ממוצע[1] ‎226 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 10,259 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 161
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.6% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,127 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 161
תחום שיפוט[2] 8,960 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 140
(למפת הגליל העליון רגילה)
Upper galil
 
דיר חנא
דיר חנא
32°51′46″N 35°22′06″E / 32.8627665538046°N 35.3684406081248°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3799
    - דירוג מדד ג'יני 181
פרופיל דיר חנא נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

אוכלוסייה

לפי מפקד אוכלוסין של 1931, היו בכפר 117 בתים נושבים ו-563 תושבים: 227 מוסלמים ו-136 נוצרים. לפי מפקד אוכלוסין של 1961 היו בכפר 1,665 תושבים.[4]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בדיר חנא 10,259 תושבים (מקום 161 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לדיר חנא דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 88.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,158 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ ד"ר רבקה שפק ליסק, דיר חנא היא כפר חנון או כפר יוחנה היהודי, באתר אי-מאגו
  4. ^ זאב וילנאי, הערך "דיר חנה", אנציקלופדיה אריאל, עמ' 1697
  5. ^ פרופיל דיר חנא באתר הלמ"ס
בוקעאתא

בוקעאתא (בערבית: بقعاثا, תעתיק מדויק: בקעאת'א) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1982. בוקעאתא הוא אחד מארבעת היישובים הדרוזיים ברמת הגולן שנכבשו מסוריה במלחמת ששת הימים, תושבי הכפר זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק הגולן (1981) אולם רובם אינם מחזיקים בתעודת זהות ישראלית.

בסיס גדנ"ע צלמון

בסיס גדנ"ע צלמון הוא בסיס גדנ"ע השוכן בצפון הגליל התחתון, סמוך לנחל צלמון. הבסיס נמצא במועצה אזורית משגב בין סלאמה, דיר חנא, מע'אר ולוטם.

דאהר אל-עומר

דאהר אל-עומר (בערבית: ظاهر العمر; תעתיק מדויק: "ט'אהר אלעֹמר"; 1689–1775) היה שליט הגליל במאה השמונה עשרה. הוא היה ממוצא בדואי. אל-עומר הוא מקימה של חיפה החדשה, ביצר ערים רבות ובהן עכו והזמין את היהודים לחדש את היישוב היהודי בטבריה.

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

התחנה המרכזית של עכו

התחנה המרכזית של עכו היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר עכו. שוכנת במרכז העיר, סמוך לתחנת הרכבת עכו בדרך הארבעה.

התחנה משמשת בעיקר כמסוף אוטובוסים, ומרבית החנויות ודוכני האוכל ממוקמים ממול לתחנה, בתחנה מספר תחנות, שמהם יוצאים קווי אוטובוס לחיפה, נהריה, כרמיאל, קריית שמונה ויישובי האזור.

התחנה נקנתה על ידי נצבא ב-2003.

חנא

האם התכוונתם ל...

כביש 805

כביש 805 הוא כביש רוחב אזורי בצפונה של ישראל, המחברת בין צומת יבור וצומת דיר חנא ומאפשר מעבר נוח מרצועת החוף בצפון, לאזור הכנרת. מצומת יובלים עד צומת משגב הכביש חופף לכביש 784. אורך הכביש הוא 23.5 ק"מ.

בשנות ה-50 הכביש היה צר ורעוע, סבל מתחזוקה לקויה ותואר כ"כביש ממדרגה שנייה, רעוע במקומות רבים והטלטולים בו קשים". בשנת 1965 תואר הכביש כנמצא במצב שאינו ראוי לנסיעה.

הקטע מדיר חנא לעראבה זופת בסוף שנת 1955.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

משהד (מועצה מקומית)

משהד (בערבית: مشهد) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1960.

נפת יזרעאל

נפת יזרעאל (נקראת לעיתים נפת עפולה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם עמק יזרעאל הנמצא בשטחה.

שטח הנפה הוא 1,193 קמ"ר.

נכון לשנת 2015 חיים בנפה כ-490,300 תושבים.

נפת כנרת

נָפַת כִּנֶּרֶת (נקראת לעיתים נפת טבריה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם הכנרת הנמצאת בשטחה.

שטח הנפה הוא 529 קמ"ר. ההתיישבות היהודית על גדות הכנרת החלה בעשור הראשון של המאה ה-20 ובה הוקם הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה.

הנפה מחולקת לשני אזורים טבעיים: אזור כנרת 221 ואזור גליל תחתון מזרחי 222

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

נפת צפת

נפת צפת היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל השכונת בצפון מזרח הגליל ועמק החולה. הנפה קרויה על שם צפת שהיא העיר הגדולה בנפה. עמק החולה יושב על ידי יהודים כבר בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.

שטח הנפה הוא 670 קמ"ר.

הנפה מחולקת לשלושה אזורים טבעיים: עמק החולה 211, גליל עליון מזרחי 212 ואזור חצור 213.

נפת רמת הגולן

נפת רמת הגולן היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה מתפרסת על מרבית חבל רמת הגולן וחופפת לשטח שנכבש במלחמת ששת הימים מידי סוריה והועבר לריבונות ישראלית אחרי חקיקת חוק רמת הגולן ב-1981. היישוב הגדול ביותר בנפת רמת הגולן הוא הכפר הדרוזי מג'דל שמס אשר למרגלות החרמון בצפון הנפה.

שטח הנפה הוא 1,154 קמ"ר.

הנפה מחולקת לארבעה אזורים טבעיים: אזור החרמון, גולן צפוני, גולן תיכון וגולן דרומי.

סח'נין

סַחְ'נִין (בערבית: سخنين, במקורות חז"ל: סכנין) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר נמצאת בבקעת סכנין בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל) דרומית לכרמיאל וצפונית-מזרחית לשפרעם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995.

עיילבון

עֵילַבּוּן (בערבית: عيلبون) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1973. עיילבון שוכנת מערבית לכנרת, דרומית למע'אר ומזרחית לעראבה.

קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

תחנה מרכזית כרמיאל

תחנה מרכזית כרמיאל, אשר נמצאת בכניסה הראשית לעיר כרמיאל, מהווה חלק חשוב ממערך התחבורה הציבורית בצפון ישראל.

התחנה אשר קדמה לתחנה זו מוקמה בסמוך לקניון כיכר העיר במקום לא נוח מבחינת תנועת האוטובוסים ומבחינת הנוסעים. התחנה לא כללה כל שירות למעט קופה ומודיעין, ולא כללה רציפים או ספסלים. התחנה יכלה לאכלס רק אוטובוס אחד אשר חסם נתיב תנועה.

בעקבות רצון לייעל את השירות ולהגדיל את כמות האוטובוסים העוברים בעיר, הוחלט להקים מסוף בכניסה לעיר אשר ישמש גם בתור תחנת "חנה וסע" ולכן הוקם מגרש חנייה גדול הצמוד לתחנה. עם הקמת המסוף החדש הוקמו בתוכו 5 רציפים עירוניים ו-9 רציפים בינעירוניים. המסוף אפשר לאוטובוס מגיע להיכנס למסוף לאסוף במהרה נוסעים ולהמשיך בנסיעתו בזמן מינימלי ובלא צורך להיכנס אל עומק העיר.

התחנה בכרמיאל היא תחנה חשובה בציר חיפה-עכו-צפת-קריית שמונה, אשר משמשת את כל הקווים אשר מתחילים נסיעתם בחיפה ועוצרים בעכו בדרכם לצפת, קריית שמונה, חצור הגלילית ושאר יישובי אצבע הגליל, כמו כן משמשת קווים אלו גם בכיוון ההפוך. כמות הקווים העוברים בתחנה אינה גדולה באופן כללי וכמות הקווים אשר מתחילים את נסיעתם מכרמיאל מועטה. בין הקווים אשר מתחילים מכרמיאל ניתן למנות יעדים כגון: חיפה, עכו, נהריה, טבריה, ירושלים, תל אביב ונצרת.

לצד התחנה נבנתה תחנת הרכבת כרמיאל שהגדילה את כמות הנוסעים העוברים בתחנה. עם תחילת פעילותה של תחנת הרכבת ב-20 בספטמבר 2017, הצטמצמה פעילותה של התחנה המרכזית ורוב הקווים העירוניים והבינעירוניים של התחנה המרכזית עברו לרציף גדול שנבנה בסמוך לכניסה לתחנת הרכבת.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 90%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 9.9%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.3%
גילאי 5 - 9 9.5%
גילאי 10 - 14 9.5%
גילאי 15 - 19 10.1%
גילאי 20 - 29 17.7%
גילאי 30 - 44 19.7%
גילאי 45 - 59 15.6%
גילאי 60 - 64 3.0%
גילאי 65 ומעלה 5.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 5
–  יסודיים 3
תלמידים 2,211
 –  יסודי 1,133
 –  על-יסודי 1,078
מספר כיתות 82
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.