דירקטוריון

דִּירֶקְטוֹרְיוֹן (בעברית: מוֹעֶצֶת מְנַהֲלִים, וכן גם חֶבֶר הַנֶּאֱמָנִים או חֶבֶר הַמְּנַהֲלִים) הוא ההנהלה העליונה, בתאגיד (חברה וגם עמותה), והוא הגוף הקובע את יעדי הארגון והאסטרטגיה העסקית שלו. הוא גם מפקח על הדרך לעמידה ביעדים אלה והגשמתם.

StateLibQld 1 90768 Board of Directors of the Queensland National Bank Limited, Brisbane, 1932
ישיבת מועצת המנהלים של "Queensland National Bank" בע"מ, בריזביין (אוסטרליה), 1932

בחברות

דירקטוריון הוא אורגן של החברה אותו ממנים בעלי המניות בחברה. חברי הדירקטוריון אינם ממונים על ניהולה השוטף של החברה, שכן לשם כך קיים מנהלה הכללי של החברה. הם עוסקים בגיבוש האסטרטגיה של החברה ומפקחים על פעילותו של מנהלה הכללי.

בחברה ציבורית יקבע הדירקטוריון את המספר המזערי הנדרש של דירקטורים, שעליהם להיות בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית. קביעה זו תתחשב, בין השאר, בסוג החברה, גודלה, היקף פעילותה ומורכבות פעילותה, ובכפוף למספר הדירקטורים שנקבע בתקנון החברה.

בחברה פרטית יכול שיהיה דירקטוריון המונה אדם אחד.

על פי דו"ח של קרדיט סוויס משנת 2014, שסקר למעלה מ-3,000 חברות, גיוון מגדרי בדירקטוריון מניב בממוצע תוצאות טובות יותר עבור חברות[1].

סמכויות הדירקטוריון

סמכויות הדירקטוריון נגזרות משני מקורות. האחד הוא חוק החברות, התשנ"ט-1999 והשני הוא תקנון החברה. כל האמור להלן כפוף לכך שתקנון החברה אינו סותר את הסמכויות המוקנות לדירקטוריון בחוק ומעניק לדירקטוריון את הסמכויות שאין להן התייחסות בחוק.

  • הדירקטוריון מתווה את מדיניות החברה ומפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו.
  • קובע את תוכניות הפעולה של החברה, עקרונות למימונן וסדרי עדיפויות ביניהן.
  • בודק את מצבה הכספי של החברה, וקובע את מסגרת האשראי שהחברה רשאית ליטול.
  • קובע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר.
  • רשאי להחליט על הנפקה של איגרות חוב.
  • אחראי לאישור הדו"חות הכספיים.
  • מדווח לאספה השנתית על מצב ענייני החברה ועל התוצאות העסקיות.
  • ממנה ומפטר את המנהל הכללי.
  • מחליט בעסקאות הטעונות אישורו לפי התקנון.
  • רשאי להקצות מניות וניירות ערך המירים למניות עד גבול הון המניות הרשום של החברה.
  • רשאי להחליט על חלוקת דיבידנד.
  • יחווה דעתו על הצעת רכש מיוחדת.

יושב ראש הדירקטוריון

יושב ראש הדירקטוריון מנהל את ישיבות הדירקטוריון. במצב של שוויון בהצבעות מועצת המנהלים יינתן ליו"ר הדירקטוריון קול הצבעה נוסף.

בחברה פרטית שניירות ערך שלה אינן נסחרות בבורסה, אין חובה למנות יושב ראש דירקטוריון. בחברה ציבורית, יו"ר הדירקטוריון אינו יכול לשמש גם כמנכ"ל החברה, אלא אם התקבל לכך אישור של האספה הכללית של בעלי המניות בחברה ברוב קולות של שני שלישים מקולות בעלי המניות שאינם בעלי שליטה בחברה.

דו"ח הדירקטוריון

שמו המלא של הדו"ח הוא "דו"ח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד" והוא מוסדר במסגרת תקנה 10 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים). חברה פרטית, שאינה נסחרת בורסה, אינה נדרשת לפרסם דו"ח זה.

הדו"ח מהווה מסגרת משלימה למידע שנמסר בדו"חות הכספיים המהווים אף הם חלק מהדו"ח התקופתי, ומתמקד בהסברת ההתפתחויות שחלו בסעיפי הדו"חות הכספיים ובגורמים להם. דו"ח זה נועד לגלות למשקיע הסביר מידע "לא-כספי", החשוב לצורך קבלת החלטות לגבי השקעה, על ידי הצגת הסברים למצבו הכספי של התאגיד, תוצאות פעילותו, נזילותו ומקורות המימון שלו, ובכלל זה הגורמים לשינויים שחלו בהם. הדו"ח מתייחס לשנת הדיווח הרלוונטית בדו"ח התקופתי וניתנים בו הסברים של הדירקטוריון על מצב עסקי התאגיד, תוצאות פעולותיו, הונו העצמי ותזרימי המזומנים שלו. ההסברים צריכים להתייחס לאופן השפעתם של אירועים על הנתונים שבדו"חות האמורים, אם השפעה זו מהותית, ולסיבות שהביאו לשינויים שחלו במצב ענייני התאגיד בהשוואה לשנות הדיווח הכלולות בדו"חות הכספיים.

רשימת הנושאים בתקנות אינה רשימה סגורה ועל הדירקטוריון להפעיל שיקול דעת לגבי עניינים ייחודיים לתאגיד, אף אם התקנות אינן מתייחסות אליהן.

דו"ח הדירקטוריון מאושר בידי הדירקטוריון, בד בבד עם אישור הדו"חות הכספיים, ונחתם בידי שניים – יו"ר הדירקטוריון (או דירקטור אחר שהוסמך לכך על ידי יו"ר הדירקטוריון) והמנכ"ל או מי שממלא בתאגיד תפקיד כנ"ל.

אחריות בישראל

בעבר היה נהוג למנות דירקטורים כעניין של כבוד, על מנת להעניק מכובדות לחברה או לתגמל את המתמנים על פעילות קודמת שלהם. בעקבות קריסת בנק צפון אמריקה, קבע השופט יעקב בזק, בקביעה שאושרה על ידי בית המשפט העליון, שהדירקטורים אחראים לנזקים של קריסת הבנק משום שלא נקטו באמצעי זהירות סבירים הנדרשים מדירקטור. הסביר נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק[2]:

"קיומה של חובת זהירות בין דירקטור לחברה מטיל על הדירקטור את החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק לחברה. חובתו של הדירקטור אינה מוחלטת. אין הוא מבטח של החברה. החובה המוטלת עליו היא לנקוט באמצעי זהירות סבירים. אכן, סבירות האמצעים אינה דורשת נקיטה בכל האמצעים האפשריים למניעת הנזק. הסבירות דורשת נקיטה באמצעי זהירות סבירים למניעת הנזק. השאלה אינה מהם האמצעים שמבחינה פיזית מונעים נזק. השאלה היא, מהם האמצעים שיש לדרוש כי יינקטו לשם מניעת הנזק . ... אי נקיטה באותם אמצעים מהווה התרשלות של הדירקטור. ... על כל דירקטור לנקוט בכל אותם אמצעי זהירות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות העניין ... אכן, היות אדם דירקטור אינו רק עניין של כבוד או כיבוד. אין זה אך גמול על שירותים שניתנו בעבר למדינה ולחברה. זו אינה אך דרך מכובדת לצאת לגמלאות. להיות דירקטור משמעותו למלא תפקיד מרכזי בחברה. להיות דירקטור משמעותו לנקוט בכל האמצעים שדירקטור סביר היה נוקט בהם להגשמת תפקידו בחברה. ודוק: השאלה אינה מה היו אמצעי הזהירות שאדם בעל ידע וניסיון כשל הדירקטור הנתבע לדין היה נוקט בהם ... השאלה היא מה הם אמצעי הזהירות שדירקטור סביר היה נוקט בהם בנסיבות העניין ... "אדם המציע עצמו לתפקיד ניהול חברה, הכרוך בטיפול וניהול רכוש רב, חייב לנקוט במידת הזהירות של דירקטור סביר הכשיר לפעול בשטח זה של ניהול ..."

פסיקה זו הציבה את מעמדו של הדירקטור כמפקח ושליח מטעם הציבור על החברה.

על פי ההשקפה המקובלת, חובתו של דירקטור היא אישית והוא לא נושא באחריות סולידרית-נזיקית למעשיו או מחדליו של דירקטור אחר[3]. העובדה שדירקטור כיהן ללא קבלת שכר, מתוך כוונה טובה, אינה פוטרת אותו מאחריות[4].

בעשור השני של המאה ה-21 השתנתה מגמה בתחום הדירקטורים בישראל. על פי קבוצת אנטרופי, המייעצת לבעלי מניות, לאחר תקופה ארוכה בה רווחה התופעה של דירקטור המכהן בכמות רבה של חברות במקביל, נכון לשנת 2019 כ־60% מהדירקטורים מכהנים כדירקטורים בחברה ציבורית אחת, ורק 5% מכהנים בארבעה דירקטוריונים ויותר. חברת ISS , החברת האמריקאית הגדולה ביותר לייעוץ לבעלי מניות, הגדירה בשנים אלו את תופעת ריבוי-כהונות-הדירקטורים כ"סוגיה ראשונה במעלה עבור חברות רבות ומשקיעים", ומדיניות זו חלחלה גם לחברות ייעוץ מקומיות[5].

על מגמת צמצום הדירקטורים לצד צמצום הדירקטוריונים ניתן ללמוד מסקר של רשות ניירות ערך. על פי הרשות, בעוד שבשנת 2010 היו 4,294 מושבי דירקטור ב־631 חברות, ו־3,145 דירקטורים, הרי שבשנת 2018 היו 3,214 מושבי דירקטור ב־476 חברות - ו־2,478 דירקטורים. היחס בין מספר המושבים למספר הדירקטורים ירד מ־1.365 מושבים לדירקטור ב־2010, ל־1.297 מושבים לדירקטור ב־2018[5].

הסיבות לכך מיוחסות בקרב דירקטורים ואנשי ייעוץ שונים מספר סיבות, כאשר הבולטת מביניהם מתייחסת לחוק הריכוזיות ששינה את מבנה המשק ואסר סוגים מסוימים של מבני פירמידה עסקיים, ואסר על כהונה כדירקטור בחברה פיננסית לצד כהונה בדירקטוריון של חברה ריאלית גדולה מתחום התעשייה והקמעונאות. החוק שינה בהדרגה את מבנה המשק, לצד תהליכי שוק נוספים כמו הפרטה ומיקור חוץ. סיבה נוספת היא שינוי מדיניות של חברות ייעוץ, הממליצות לתאגידים על מינויי דירקטורי. כך למשל, בעקבות דו"חות ה-ISS האמריקאית, חברת אנטרופי המקומית החלה להגביל לשישה מאז 2014 את מספר הדירקטוריונים שבהן כל דירקטור יכול לכהן, כך שבפועל כאשר שני דירקטורים מתמודדים על מושב אחד, ההמלצה בדרך כלל תהייה על מי שמכהן בפחות דירקטוריונים. סעיף נוסף שהגדירה אנטרופי הוא התנגדות למינוי מחדש של דירקטור שנכח בפחות מ־75% מהישיבות[5].

תגמול הדירקטורים

דירקטורים עשויים לקבל תשלום על פעילותם בדירקטוריון, ויש המכהנים בגוף זה ללא תשלום[6].

התשלום לדירקטורים קרוי "שכר דירקטורים", אך הוא אינו בגדר שכר. צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה), התשכ"ז-1967[7] מהווה הכנסה לעניין סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, כלומר חלה עליו חובת ניכוי מס הכנסה במקור. בנוסף חייב תשלום זה במס ערך מוסף[8]. מודל תשלום, הנפוץ בישראל, מבוסס על תשלום חודשי קבוע, לצד מענקים משמעותיים עבור כל השתתפות בישיבה[5]. דרך נוספת לתגמול דירקטורים בחברות ציבוריות ובחברות הזנק היא הענקת כתבי אופציה, שמימושם תלוי בהצלחת החברה.

חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים, המגביל את שכרם של בכירים בתאגידים פיננסיים, חל גם על דירקטורים בתאגידים אלה.

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ "להציל מיליוני הודים מעיוורון - בלי להקריב את התשואות של המשקיעים", דה-מרקר
  2. ^ ע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, סעיף 28
  3. ^ רע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן, סעיף 46
  4. ^ ע"א 4024/13 תקווה – כפר להכשרה מקצועית בגבעות זייד בע"מ נ' אריה פינקוביץ
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 עידן הבורקס תם, מה יעלה בגורל הדירקטורים הסדרתיים של המשק, גלובס
  6. ^ דוגמה לכך ניתנה בעת מינויו של עומר דנקנר, בנו של נוחי דנקנר, לחבר בדירקטוריון "מעריב החזקות" לאחר רכישת השליטה בחברה על ידי IDB, שבשליטת משפחת דנקנר. ראו: קובי ישעיהו, ‏נוחי דנקנר מינה את בנו לדירקטור ללא שכר ב"מעריב", באתר גלובס, 6 ביוני 2011
  7. ^ צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה), התשכ"ז-1967, באתר חילן
  8. ^ שכר דירקטורים, באתר "כל מס";
    בן-ציון ציטריןמיסוי שכר דירקטורים: התקנות והשלכותיהן, באתר הארץ, 29 ביולי 2001
S.H.I.E.L.D.

S.H.I.E.L.D. (בעברית: מגן) היא סוכנות ריגול ואכיפת חוק בדיונית המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הקבוצה הופיעה לראשונה בחוברת Strange Tales #135 מאוגוסט 1965, ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

הסוכנות מטפלת באיומים על-אנושיים הפוקדים את כדור הארץ. ראשי התיבות של S.H.I.E.L.D. היו בתחילה Supreme Headquarters, International Espionage, Law-Enforcement Division ("המחלקה והמטה העליון לאכיפת חוק ולריגול בינלאומי"), אך בשנת 1991 שונו ל-Strategic Hazard Intervention Espionage Logistics Directorate ("דירקטוריון ריגול לוגיסטי אסטרטגי להתערבות בסיכונים"). ביקום הקולנועי של מארוול, ראשי התיבות מייצגים את Strategic Homeland Intervention, Enforcement and Logistics Division ("המחלקה הלוגיסטית האסטרטגית לאכיפת חוק ולהתערבות במולדת").

במשך שנות קיומה של הסוכנות, היא נוהלה בידי ניק פיורי, אם כי בשנים האחרונות התפקיד עבר לשרון קרטר, מריה היל, טוני סטארק ולסטיב רוג'רס. בתקופה שלפני מלחמת האזרחים של מארוול, מעל ל-3,000 סוכנים היו רשומים בסוכנות.

סוכנות S.H.I.E.L.D. אינה היחידה הקיימת ביקום מארוול, ונוספות לה סוכנויות בדיוניות אחרות, כמו סוכנויות הביון A.R.M.O.R ("שריון"), S.T.R.I.K.E ("תקיפה") ו-S.W.O.R.D ("חרב") וכן הארגונים המרושעים H.A.M.M.E.R ("פטיש") של נורמן אוסבורן, הידרה ו-H.A.T.E ("שנאה").

דמותו של ניק פיורי מסוכנות המגן מדורגת במקום ה-33 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר IGN. ג'וס וידון, במאי הסרט "הנוקמים", הודיע רשמית על פיתוחה של סדרת טלוויזיה המבוססת על סוכנות הביון. הסדרה, "סוכני S.H.I.E.L.D.", מתמקדת בהרפתקאות חברי הסוכנות ומתרחשת בהמשכיות מארוול שלאחר סרט הקולנוע.

אילן בירן

אילן בירן (נולד ב-3 באוקטובר 1946) כיהן כאלוף בצה"ל, ומאז שחרורו ממלא תפקידים בכירים במגזר העסקי והציבורי.

איסתא ליינס

קבוצת איסתא (נוסדה ב-1956) היא מקבוצות התיירות הוותיקות בישראל. איסתא משווקת מוצרי תיירות, בהם טיסות, מלונות והשכרות רכב. החברה מפעילה מערך תקופתי של טיסות שכר ונופשונים ליעדי אירופה ואגן הים התיכון. מנכ"ל איסתא: אחישי גל, יו"ר דירקטוריון: עמיחי גרין

בראש הקבוצה נמצאת החברה הציבורית איסתא ליינס בע"מ, שלה מספר חברות בנות העוסקות בתחום התיירות, ובראשן איסתא ישראל, המונה 45 סניפים נכון לשנת 2014. בין החברות הבנות בקבוצת איסתא ליינס נכללות החברות אמריקן אקספרס טרוול ישראל, וואלה טורס, נופש ישיר, איסתא ספורט, אורטל, איסתא סטייל, אקדמי טרוול, איסתא נכסים ומלונות ועוד.

על פי נתוני שנת 2014, קבוצת איסתא ליינס דורגה במקום הראשון בין סוכנויות הנסיעות בישראל, שירתה כ-750,000 נוסעים נכון לשנה זו, עם מחזור של 650 מיליון $. בחברה למעלה מ-1,000 עובדים, שהם כ-35% מהמועסקים בענף זה.

בדצמבר 2017, הפכה החברה לראשונה בארץ שמקבלת את מטבע הביטקוין כתשלום עבור חופשה..

אקו"ם

אקו"ם (ראשי תיבות: אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו"לים) היא אגודה הפועלת לשמירת זכויותיהם של היוצרים הישראלים מתחומי המוזיקה, הספרות והמו"לים הישראליים למוזיקה. מטרת האגודה היא גביית תמלוגים הוגנים וראויים וחלוקתם ליוצרים.

נכון לספטמבר 2011 מונה אקו"ם כ-9,905 יוצרים ישראלים ומייצגת מעל מיליון יוצרים ברחבי העולם והיא הגוף המאגד את מספר היוצרים הרב ביותר בישראל.

אקו"ם חברה באיגוד העולמי של אגודות לשמירת זכויות היוצרים (CISAC, סיסא"ק), ופועלת לשמירת הזכויות בישראל עבור חבריה ועבור יוצרים ומו"לים בעלי רפרטואר היצירות הרשומות באגודות חו"ל. לאקו"ם הסכמי שיתוף פעולה הדדיים עם אגודות אחיות בעולם, בכפוף לכללים המקצועיים של סיסא"ק אשר נקבעו ביוני 2007.

גיורא רם-פורמן

גיורא רם-פורמן (נולד ב-14 בינואר 1935) הוא איש צבא ישראלי בדימוס ומנהל ישראלי. כיהן כיושב ראש דירקטוריון חברת מוצרי מעברות וכמזכ"ל הקיבוץ הארצי. היה טייס קרב בחיל האוויר וסגן מפקד חיל האוויר.

דלק קידוחים

דלק קידוחים היא שותפות אנרגיה ישראלית לחיפוש, פיתוח והפקה של נכסי נפט וגז טבעי. בעלת השליטה בשותפות היא דלק אנרגיה, השייכת לקבוצת דלק שבבעלות יצחק תשובה, ונסחרת במדד תל אביב 35.

דן הראל

דן הראל (נולד בשנת 1955) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף ויו"ר דירקטוריון רכבת ישראל. כיהן בין היתר כסגן הרמטכ"ל, כנספח צה"ל בארצות הברית, כמפקד פיקוד הדרום, כראש אמ"ץ, כקצין תותחנים ראשי, וכמזכיר הצבאי לשר הביטחון איציק מרדכי, אהוד ברק. לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל משרד התחבורה ומנכ"ל משרד הביטחון.

הבורסה לניירות ערך בניו יורק

הבורסה לניירות ערך בניו יורק (באנגלית: New York Stock Exchange ראשי תיבות: NYSE), היא הבורסה לניירות ערך הגדולה ביותר בארצות הברית ובעולם בשווי החברות הכולל, והשנייה בגודלה במספר החברות הנסחרות בה. כיום, רווח השימוש בשם הרחוב וול סטריט ככינוי לבורסה עצמה.

הבורסה נוסדה בפינת הרחובות וול סטריט וברוד שבמנהטן, ניו יורק, ב-8 במרץ 1817, על בסיס הסכם בטונווד שנחתם בוול סטריט על ידי 24 סוחרי מניות ב-17 במאי 1792. ב-4 באפריל 2007 התאחדה הבורסה עם בורסת Euronext מפריז ונהפכה בפועל לבורסה הגלובלית הראשונה בעולם.

הבורסה בבעלות חברת האחזקות IntercontinentalExchange, או בקיצור ICE, הרשומה בה בעצמה ומפעילה 23 בורסות ברחבי העולם, ביניהן NYSE ו-Euronext.

הבורסה מנוהלת על ידי דירקטוריון הבורסה המטפל בתפעול השוטף של מערכות הבורסה, טיפול בחברות הרשומות למסחר ואישורם של מועמדים חדשים כחברי בורסה.

נכון להיום, נסחרו בבורסה של ניו יורק 3,279 חברות, בעלות שווי כולל של כ-20 טריליון דולר. 28 מתוך 30 החברות שמרכיבות את מדד דאו ג'ונס (החברות הציבוריות הגדולות ביותר בארצות הברית) נסחרות בבורסת ניו יורק. כמחצית מהיקף המסחר נערך באופן ממוחשב. המנכ"ל הנוכחי של הבורסה הוא דאנקן ל. ניידראואר.

הבורסה של ניו יורק נוסדה בשנת 1792. מצפון-מזרח לבניין הבורסה כיום. במבנה המזכיר במראהו מקדש יווני, שוכן ה"פדרל הול" שממנו משקיף פסלו של ג'ורג' וושינגטון אשר הוצב במקום בשנת 1789, בעקבות השבעתו כנשיא הראשון של ארצות הברית. באולם המסחר העיקרי יש 12 "תאים", שכל אחד מהם מטפל בקרוב ל-75 ניירות ערך שונים.

הרצל בודינגר

הרצל בודינגר (נולד ב-7 במאי 1943) היה המפקד ה-12 של חיל האוויר, מינואר 1992 ועד יולי 1996.

לאחר שירותו הצבאי שימש בכמה תפקידים אזרחיים, ובהם נשיא ויו"ר דירקטוריון חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות, נשיא עמותת חיל האוויר, יו"ר דירקטוריון העמותה הישראלית להגנה בפני טילים, יו"ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל ויו"ר אוניברסיטת אריאל.

לבודינגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא בוגר קורס מנהל מתקדם באוניברסיטת הרווארד.

השתלטות עוינת

השתלטות עוינת היא תהליך בו נרכשת השליטה בחברה ציבורית, שלא בהסכמת הנהלת החברה או בעל השליטה. השתלטות עוינת מתבצעת באמצעות רכישת מניות החברה, בשיעור המאפשר החלפת ההנהלה הנוכחית של החברה וניהול ענייניה.

התפטרות

התפטרות היא סיומם של יחסי עובד-מעביד ביוזמת העובד, בדרך של פרישה מעבודתו כשכיר, זאת בשונה מפיטורים הנעשים ביוזמת המעסיק. התפטרות קיימת גם בקרב נושאי משרה שאינם שכירים, כגון חברי דירקטוריון ושרים.

יושב ראש

יושב ראש (בראשי תיבות: יו"ר) הוא התפקיד הבכיר בוועד המנהל של ארגון, כגון דירקטוריון (במקרה של חברה) או פרלמנט (במקרה של מדינה).

במספר מדינות קומוניסטיות זה היה תוארו של מנהיג המדינה. דוגמה: שליט הרפובליקה העממית של סין, מאו דזה-דונג, כונה פעמים רבות "היושב ראש מאו".

בארגון דמוקרטי יושב הראש נבחר בדרך כלל על ידי חברי הארגון. תפקידו הוא התוויית דרכו של הארגון וחלוקת הסמכויות בין חברי הוועד המנהל.

בחברה יו"ר הדירקטוריון הוא לעיתים יושב ראש פעיל, המקדיש את כל זמנו לתפקיד זה, אך פעמים רבות זהו תפקיד הדורש רק חלק קטן מזמנו של היושב ראש. בישראל יושב ראש הדירקטוריון מנהל את ישיבות הדירקטוריון. במצב של שוויון בהצבעות בדירקטוריון נינתן ליו"ר הדירקטוריון קול הצבעה נוסף. בחברה פרטית, שניירות ערך שלה אינן נסחרות בבורסה, אין חובה למנות יושב ראש דירקטוריון. בחברה ציבורית, יו"ר הדירקטוריון אינו יכול לשמש גם כמנכ"ל החברה, אלא אם התקבל לכך אישור של האספה הכללית של בעלי המניות בחברה ברוב קולות של שני שלישים מקולות בעלי המניות שאינם בעלי שליטה בחברה.

מקור המונח בתנ"ך (למשל, ספר איוב, פרק כ"ב, פסוק כ"ה: "אֶבֲחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ וְאֶשְׁכּוֹן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם") והן כתרגום מילולי של המונח הגרמני המקביל (Vorsitzender), ושל המונח הלטיני praesidentum ‏(president באנגלית) - יושב מקדימה. בצירוף ה"א הידיעה מקובלות שתי הצורות: "היושב ראש" וגם "יושב הראש".

יעל גרמן

יעל גרמן (נולדה ב-5 באוגוסט 1947, י"ט באב ה'תש"ז) היא פוליטיקאית ישראלית, חברת הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד", וכיום חברת רשימת כחול לבן. כיהנה כראש עיריית הרצליה בשנים 1998–2013. לקדנציה הראשונה שלה בראשות העירייה נבחרה מטעם מפלגת מרצ ובבחירות בשנים 2003 ו-2008 התמודדה עם רשימה-בת של מרצ, "הרצליה שלנו". במרץ 2013 מונתה לשרת הבריאות, וכיהנה בתפקיד זה עד להתפטרותה בדצמבר 2014.

יפתח רון-טל

יפתח רון-טל (נולד ב-15 באפריל 1956) הוא אלוף לשעבר בצה"ל, בתפקידו האחרון כיהן כמפקד זרוע היבשה. כיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת נמלי ישראל, ומספטמבר 2010 מכהן כיו"ר דירקטוריון חברת החשמל.

מאיה (הודעות לבורסה)

מאיה (במקור, ראשי תיבות של "מערכת אינטרנט להודעות") היא מערכת שמפעילה הבורסה לניירות ערך בתל אביב, המאפשרת לציבור ולמשקיעים לקבל מידע מקיף על החברות וניירות הערך הנסחרים בבורסה. המערכת מציגה את כל ההודעות שמפרסמות החברות והקרנות הנסחרות, ובכלל זה, דיווחים מידיים, דוחות כספיים, מידע על גיוס הון, שינויים בדירקטוריון ובהנהלה, פיצולים ומיזוגים ודיווחים שוטפים נוספים. כמו כן, מתפרסמות באתר הודעות בורסה שונות, כגון החלטות דירקטוריון הבורסה והוועד הפועל, עדכונים לגבי כללי המסחר, כללי השימור ומדדי הבורסה.

משה אדרי (קולנוען)

משה אדרי (נולד ב-1 באוגוסט 1951 בטנג'יר, מרוקו) הוא מבכירי תעשיית הקולנוע הישראלית ויושב ראש דירקטוריון חברת NMC, ואחד הבעלים בחברה.

עימאד פארס

עימאד פַארֶס (בערבית: عماد فارس; נולד ב-28 ביולי 1961) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל. בתפקידו האחרון כיהן כמפקד עוצבת הגליל. מכהן כחבר דירקטוריון בחברת "עמידר".

פרס אקו"ם

פרס אקו"ם הוא פרס ישראלי בתחום היצירה על שם אהרן אשמן, פרס אקו"ם החל את דרכו בשנת 1958 כתחרות קטנה נושאת פרסים על יצירות אשר הוגשו בעילום שם והפך למפעל פרסים מוביל בתחום המוזיקה והספרות.

תחנת הכוח רדינג

רדינג היא תחנת כוח לייצור חשמל הממוקמת בצפון תל אביב, בצמוד לשפך הירקון. התחנה נקראת על שמו של הלורד רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג, שהיה יו"ר דירקטוריון חברת החשמל בשנות ה־20 וה־30.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.