דיני עבודה

דיני העבודה או משפט עבודה עוסקים בהסדרתם המשפטית של העבודה ויחסי העבודה, בתחומים הבאים:

ייחודם של דיני העבודה מודגש בישראל (ולא רק בה) בין היתר דרך קיומן של ערכאות נפרדות ומתמחות המיוחדת לתחום זה - בתי הדין לעבודה.

Abolish child slavery
הפגנה נגד העסקת ילדים בתנאי עבדות, ניו יורק, כנראה במצעד אחד במאי 1909

הצדקות למתן הגנה לעובד

  • העבודה איננה מצרך: עיקרון זה אומץ על ידי ארגון העבודה הבינלאומי ב-1944, ידוע גם בשם הצהרת פילדלפיה. כוח העבודה של העובד קשור לאישיות העובד ולא ניתן להפריד ביניהם. הגנה על העובד היא הגנה על כבוד האדם. העבודה היא תהליך יצירתי בו העובד מממש את עצמו. מקום עבודה שהעובד לא מממש את עצמו בו הוא מקום עבודה מנוכר.
  • הריבון מתערב על מנת לאזן את האסימטריה, חוסר האיזון המהותי שקיים בין המעביד לעובדים. במשא ומתן בין העובד למעביד, מדברים על פער עצום בעמדות הכוח. הריבון מתערב כדי לאזן הפער. פער זה הוא ביטוי של כשל שוק.
  • הצדקה בהתייחסות לזכות הקניין כיחס חברתי – בעל ההון – בעל המפעל יש לו שליטה מלאה על המפעל. המשפטן זינגר מנמק את ההתייחסות לזכות הקניין ביחס חברתי במשמעותה לא רק כשליטה אלא גם חובות כלפי אחרים.
לדוגמה: בשנות ה-80 של המאה ה-20 נסגרו הרבה מפעלי ברזל בארצות הברית, המפעל הבודד היה ממוקם בעיירה יחידה כך שכל אנשי העיירה היו עובדים באותו מפעל, וכך כאשר נסגר המפעל – קרסה העיירה. העובדים טענו שבעל המפעל לא יכול להעביר המפעל למקום שהעבודה זולה יותר (מקסיקו). טענתם כי עבודתם במשך שנים מרובות יצרה להם זכות קניין וחובות למעביד. ביהמ"ש המקומי קיבל טענה זו – מודל זינגר. בערכאת הערעור גישה זו נפסלה.
  • נימוק פילוסופי פוליטי: מייקל סנדל טוען שההנחות של הליברליזם הן הנחות מוטעות. הליברל מתאר את החברה ככל פרט לעצמו. לדעתו, עלינו להסתכל על החברה כתלות הדדית סולידרית. סולידריות זאת אומרת שצריך לדאוג שאנשים ששייכים לקולקטיב יחיו בכבוד אנושי.

מסלולים מקבילים שבאמצעותם מתבצעת ההגנה על העבודה

  • המסלול הישיר - נעשה על ידי חקיקת העבודה, באמצעות חוקי המגן (מגינים על העובד). התערבות הריבון באמצעות חוקי המגן היא התערבות שאינה תלויה ברצון המעסיק או העובד. הריבון כופה על המעסיק והעובד סטנדרט מינימלי המשקף את האיזון הנכון בין זכויות העובד לזכות הקניין של המעסיק, כפי שהחברה תופסת אותו. למשל, מעביד ועובד חתמו על חוזה עבודה שהתשלום יהיה מתחת לשכר המינימום. החוזה לא תקף. חוקי המגן קובעים זכויות קוגנטיות - זכויות שאינן ניתנות לוויתור.
  • המסלול העקיף – מדובר על אמצעים שיש לעובד על מנת להגן על זכויותיו. לממש את תכלית הקיום בכבוד. הכלים הם חופש ההתאגדות, זכות השביתה, הסכמים קיבוציים. הריבון מעניק הכרה לכל הכלים הללו.

ההוראות של משפט העבודה הן הוראות משלימות או הוראות חלופיות להוראות מענפי משפט אחרים. חתימת חוזה עבודה תקפה כל עוד לא מתחייב אחרת מחוקי המגן. דיני החוזים הכלליים נסוגים בפני דיני העבודה. כך גם במישור של יחסים קיבוציים. ארגון עובדים חותם על הסכם עם איגוד המעסיקים, אם הסכם זה סותר הוראות שקיימות במשפט העבודה המגן, אזי ההוראות הללו נסוגות בפני הוראת דיני העבודה.

היסטוריה של משפט העבודה

  1. קדם משפט העבודה - מצב של העובד הוא מצב של סטטוס חברתי. העובד עבד ואין באפשרותו לעצב את זכויותיו ביחס למעביד. עם המהפכה התעשייתית, הופכים יחסי עובד מעביד ליחסים חוזיים. במהלך משא ומתן מעצבים את חוזה עבודה. התברר שהשוויון והפעולה הרצונית לפחות מצד העובד לא מתקיים. לעובד אין ברירה אלא לחתום על החוזה ואז עולה התפיסה שהריבון חייב להתערב כדי להגן על זכויות העובד.
  2. גיבוש משפט העבודה - כלומר חקיקת משפט העבודה, חקיקה זו נעשתה בשלושה מסלולים:
    1. התארגנות מקצועית של עובדים באמצעות הקמת איגודים מקצועיים, יצירת הסכמים קיבוציים ובאמצעות נשק השביתה יצרה את משפט העבודה האוטונומי. הסכם קיבוצי הוא בהרבה מקרים גם אינטרס של המעביד, משום שהוא מקנה למעביד שקט תעשייתי ומאפשר תכנון לטווח ארוך.
    2. חקיקה שמגינה על העובד. החקיקה כוללת שורת חוקים שמגנים על זכויות העובדים, וכן הבטחת דברים נוספים כגון תנאים מינימליים של בטיחות וגהות במקום העבודה. היותו של אדם עובד הפך לעניין של סטטוס - יש זכויות שנלוות לסטטוס זה ולא ניתן לוותר עליהן.
    3. גיבוש משפט עבודה בינלאומי, באמצעות אמנות ומוסדות בינלאומיים. נוצרו סטנדרטים בינלאומיים, באמצעות האו"ם, וארגון העבודה הבינלאומי. מדינות המאשרות אמנה בינלאומית משתדלות לא לחוקק חוקים הסותרים אמנה זו.
  3. בתר (פוסט) משפט העבודה - הקורה בשנים האחרונות העידן הפוסט תעשייתי. מדברים על אידאולוגיה חדשה, ניאוליברלית, שמעמידה את הפרט במרכז, רוצה לצמצם מעורבות המדינה. אידאולוגיה זו תומכת בכלכלה שבה מושם דגש על גמישות ניהולית והוזלת שכר העבודה כתנאי לעמידה בתחרות. כל זה מוביל למהלכים של הפרטת משפט העבודה – ביטול הכללים המשפטיים. במובן של מעבר מחוזים קיבוציים לאישיים. העסקה באמצעות צד שלישי – חברות כוח אדם. מצב שבו ירידה בכוחם במאורגן של העובדים. משפט העבודה נמצא בתהליך שינוי כשהרעיון יהיה בסיס חוקי מצומצם של חוקי העבודה, הסכמים קיבוציים יהפכו לחוזים אישיים. כאשר בחוזים אישיים יש להבחין בין שתי קבוצות:
  • קבוצה בעלת כישורים ושיש לה ביקוש.
  • קבוצה גדולה של עובדים שהביקוש לעבודתם נמוך והם מועסקים בתנאים נחותים.

חוקי המגן

חוקי מגן -הם חוקים הנכללים בדיני העבודה ומטילים על מעביד את החובה להעניק לעובדיו תנאי עבודה מינימליים מסוימים. חוקי המגן נועדו להגן על זכויותיהם של עובדים הן מפני המעבידים והן מפני ויתור של העובד עצמו על זכויותיו. מרבית חוקי המגן קובעים זכויות קוגנטיות (זכויות שהעובד אינו יכול לוותר עליהן). עובד (או נציגות עובדים) לא יכול לוותר על זכות מהזכויות המוענקות לו בחוקים אלו, גם לא בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי. הסכמים יכולים ולשפר את זכויותיו של העובד מעבר למינימום הקבוע בחוקי המגן.

נושאים המוסדרים בחוקי המגן הם אורך יום העבודה ושבוע העבודה, הגנת השכר, זכות לחופשה, לדמי מחלה ולשכר מינימום, גיל עבודה מינימלי ועוד, וכן להטיל הגבלות כלליות על אופן העסקתם של עובדים, לשם שמירה על בריאותם וביטחונם האישי של עובדים. חוקי המגן הראשונים נחקקו באנגליה, בתחילת המאה ה-19 וכיום יש חוקים כאלו ברוב מדינות המערב והעולם המתועש, בהדגשים שונים הנובעים מאופי המקום, מהשלטון בו וכתוצאה מהקשרים חברתיים-תרבותיים.

הסדרת יחסי העבודה הקיבוציים

הסדרת יחסי העבודה עוסקת בגיבוש ההסכמה החוזית שבין ארגון עובדים למעביד ובין ארגון עובדים לארגון מעבידים.

שלוש חירויות עוסקות בכך:

הסכם קיבוצי והסדר קיבוצי

חוק הסכמים קיבוציים עוסק בדרכים לקביעה קיבוצית של תנאי העבודה, במשא ומתן בין ארגון העובדים לבין מעביד או ארגון מעבידים.

בישראל יש הכרה בקיום הסדרי עבודה לא רק בהסכמים קיבוציים אלא במה שבית הדין לעבודה כינה הסדרים קיבוציים. להסדרים מעמד נחות מההסכמים. הלגיטימציה של ההסדרים נוצרה מהמציאות ביחסי העבודה במשק הישראלי. למשל הוראות התקשי"ר שקובעות את תנאי העבודה של עובדי המדינה, מעמד של חלק גדול מהוראות התקשי"ר הוא של הסדר קיבוצי. גם חוקת ההסתדרות, שקובעת את תנאי העבודה של עובדי ההסתדרות, היא בגדר הסדר קיבוצי.

יישוב סכסוכי עבודה

חוק יישוב סכסוכי עבודה[1] קובע מנגנונים ליישוב סכסוכים, ממנגנונים אלה ניתן להסיק את החובה של המעסיק לנהל משא ומתן. עיקר החוק הוא בשתי פרוצדורות בהם המדינה יכולה להתערב בסכסוך עבודה: תיווך ובוררות.

הסכם העבודה האישי

יחסי עובד-מעביד מבוססים על הסכם עבודה אישי. יסודו של ההסכם הוא התחייבותו של העובד לעבוד, והתחייבותו של המעסיק לשלם לעובד שכר בגין עבודה זו. בנוסף לקביעות המפורשות בהסכם העבודה האישי, חלות על העובד והמעביד הוראותיהם של חוקי המגן, והוראותיהם של צווי הרחבה והסכמים קיבוציים העוסקים באוכלוסייה שבמסגרתה נכללים מקום העבודה והעובד. הסכם העבודה הוא חוזה יחס - חוזה שבא להסדיר יחסים ארוכי טווח ומורכבים. ההסכם מסדיר יחסי שליטה וכפיפות - למעביד סמכות לנהל את מקום העבודה, ועל העובד לציית להוראותיו של המעביד.

לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957, באתר הכנסת

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

בתי הדין לעבודה

בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).

דין משמעתי

דין משמעתי (בראשי תיבות: דמ"ש) הוא הליך פורמלי שבו נדונה אשמתו של אדם השייך לארגון מסוים שאינו מדינה. דין משמעתי דן בהפרת התקנות, הכללים או החוקים הנהוגים באותו הארגון.

בניגוד לבית משפט אזרחי רגיל, תוצאת ההליך השיפוטי היא בדרך כלל: זיכוי או ענישה. הדין המשמעתי אינו עוסק, בדרך כלל, בדיונים בעלי אופי של בוררות בין שני צדדים או בין אדם לרשות שלטונית.

הליך הדין המשמעתי מתקיים בניהולו של מי שהוסמך לכך על ידי הארגון, ובדרך כלל יש לו גם סמכות ענישה או לחלופין סמכות להמליץ על ענישה.

עונשים מקובלים בדין משמעתי הם התראה, נזיפה, קנס, השעיה ופיטורים.

הלנת שכר

הלנת שכר היא מצב שבו עובד אינו מקבל את מלוא שכרו במועד המתחייב על-פי החוק. בישראל עוסק בכך חוק הגנת השכר.

מקור קדום לגישה הרואה חשיבות מוסרית בהקפדה על תשלום השכר במועד הוא במקרא, בו נכתב: "לא תלין (כלומר לא תשהה למשך הלילה, מלשון "לינה") פעולת שכיר אתך עד בוקר" (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ג), וכן "ביומו תתן שכרו" (ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ט"ו).

על פי חוק הגנת השכר מועד תשלום השכר לשכר המשולם על בסיס חודשי, הוא בתום החודש. שכר שלא שולם עד היום התשיעי ממועד זה, נחשב ל"שכר מולן".

הלנת שכר מתרחשת כאשר מעוכב כל שכרו של העובד לחודש מסוים, אך גם כאשר מעוכב רק חלק מהשכר. יחד עם זאת, ההגנה אינה ניתנת לכל רכיבי השכר, אלא רק לאלה הנכללים בשכר המוגן כהגדרתו בחוק הגנת השכר. תשלומי החזר הוצאות, למשל, שלא שולמו במועד, אינם בגדר שכר מולן.

לעובד ששכרו הולן קובע החוק פיצוי כספי, לפי הערך הגבוה מבין שני התחשיבים הבאים:

בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן.

הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה.בשתי החלופות מדובר בפיצוי גבוה מאוד יחסית לנזק הכספי שנגרם לעובד. מטרתו של הפיצוי איננה רק לפצות את העובד על הנזק הכספי, אלא להוות גורם מרתיע כלפי המעסיקים.

בית הדין לעבודה רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

הסכם קיבוצי

הסכם קיבוצי הוא הסכם שנערך בין ארגון עובדים לבין מעביד או ארגון מעבידים, ועוסק בתנאי עבודתם של העובדים אצל המעבידים החתומים על ההסכם.

ההסכם מבשיל במשא ומתן בין ארגון עובדים לבין מעביד או ארגון של מעבידים, הקרוי משא ומתן קיבוצי. לאחר שהגיעו להסכמות על סעיפיו, נחתם בידי הצדדים, והופך להיות בעל תוקף המחייב את המעבידים החתומים עליו ואת כל העובדים של אותם מעבידים, גם אם אינם חברים בארגון העובדים.

המשא ומתן הקיבוצי, וההסכם הקיבוצי שנחתם בעקבותיו, מגבירים את כוחם של העובדים, המתייצבים כקבוצה מאורגנת מול המעביד, בהשוואה למשא ומתן לכריתתו של הסכם עבודה אישי, שבו העובד הבודד ניצב מול המעביד.

הסכם קיבוצי (ישראל)

הסכם קיבוצי הוא הסכם שנערך בין ארגון עובדים לבין מעביד או ארגון מעבידים, והוגש לרישום ביחידה ליחסי עבודה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ועוסק בנושאי קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, בתנאי-עבודה, ביחסי-עבודה או בזכויות ובחובות של הארגונים בעלי ההסכם. הגשה לרישום היא תנאי הכרחי בישראל לקיומו של הסכם קיבוצי כמשמעו בחוק.

ההסכם הוא הליך שנועד להסדיר את מערכת היחסים בין המעבידים והעובדים, באופן שלא יקפח את זכויות העובד, בהסכמה מרבית וללא סכסוכי עבודה. ההסכם הקיבוצי מוסדר באמצעות חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957.

ההסכם מבשיל במשא ומתן בין ארגון עובדים יציג לבין מעביד או ארגון של מעבידים, הקרוי משא ומתן קיבוצי. ולאחר שהגיעו להסכמות על סעיפיו, נחתם בידי הצדדים, ונרשם כחוק, הוא הופך להיות בעל תוקף המחייב את המעבידים החתומים עליו ואת כל העובדים של אותם מעבידים, גם אם אינם חברים בארגון העובדים. באמצעות צו הרחבה אפשר להרחיב את תחולת ההסכם גם על עובדים במקומות עבודה שלא נכללו בו.

כל ההסכמים הקיבוציים רשומים כחוק אצל רשם ההסכמים הקיבוציים, ומאגר המידע על כל הסכם, מפורסם באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

הסכם שלא עמד בקריטריונים הקבועים בחוק הסכמים קיבוציים הוא "הסדר קיבוצי" ומעמדו החוקי נחות ממעמדו של ההסכם הקיבוצי.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בשנת 2009 (ס"ק כוח לעובדים נגד סינמטק ירושלים) וזמן קצר אחר כך, שינוי חוק ההסכמים הקיבוציים על ידי הכנסת, קובעים חובה למעביד שעובדיו מאורגנים בארגון יציג לקיים משא ומתן אודות הסכם קיבוצי במקום העבודה (הפסיקה והחקיקה אינן מחייבות להגיע להסכמה ולחתום על הסכם)

חופשת לידה

חופשת לידה (חל"ד) היא חופשה, פעמים רבות בתשלום, הניתנת לעובדת (ולעיתים גם לעובד) בעקבות לידה או אימוץ. לחופשת הלידה מגוון מטרות, ביניהן מתן תקופת התאוששות מההיריון ומהלידה לאישה בתקופת משכב הלידה, תמיכה בהנקה, מתן אפשרות להורים להעניק טיפול פרטני ליילוד בתקופה הראשונה לחייו ולאחרונה עידוד ילודה.

חופשת לידה נהוגה ברוב מדינות הרווחה, אך אורכה ואופייה משתנה באופן משמעותי, בהתאם לגיוון במטרות השונות. ברוב המקרים, חופשת הלידה כוללת שלושה אלמנטים: תקופה שבה מותר ליולדת לקחת חופשה או אף אסור להעסיקה; הגנה מפיטורין בתקופת החופשה; ותשלום להורה שבחופשה.

יום שבתון

יום שבתון הוא יום שמרבית האוכלוסייה, או קבוצה מובחנת באוכלוסייה, אינה עובדת בו, עקב אירוע מיוחד שחל ביום זה.

יום שבתון הוא מסוגים אחדים:

חג דתי, שעל פי מצוות הדת מאמיניה נדרשים שלא לעבוד בו אלא להקדישו לציון החג.

חג לאומי, שעליו מכריזה המדינה כיום שבתון.

יום המוקדש למטרה חשובה, שראוי להשבית למענה את המשק. דוגמה לכך בישראל היא יום הבחירות לכנסת, המוכרז כשבתון כדי לאפשר לפנות את בתי הספר מתלמידיהם לשם מיקום קלפיות, ולאפשר לאזרחים להצביע בנחת ואף להקדיש מזמנם לפעילות הקשורה בבחירות, כגון ישיבה בוועדת קלפי.

יום לציון אירוע חד-פעמי רב חשיבות.בקביעתו של יום שבתון שני מרכיבים:

קביעת האוכלוסייה הפטורה מעבודה ביום זה או שאסור להעבידה ביום זה. במדינת ישראל אסור להעסיק יהודי בחגי ישראל (אלא בהיתר מטעם משרד התמ"ת) וכל התושבים פטורים מלעבוד ביום הבחירות לכנסת (למעט אלה שעבודתם חיונית לקיום הבחירות).

קביעת התגמול שיינתן לעובדים שאינם עובדים ביום זה ולעובדים שבכל זאת יידרשו לעבוד ביום זה.

יחסי עובד–מעביד

יחסי עובד-מעביד הם היחסים החוזיים שבין עובד לבין מעביד, שבמסגרתם מבצע העובד עבודה בעבור מעבידו.

משפט העבודה נועד להסדיר בעיקר יחסים בין עובד למעביד, כך שנקודת המוצא בהחלת משפט העבודה על מקרה ספציפי הוא בזיהוי של הצדדים כעובד וכמעביד. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מסמיך באופן ייחודי את בתי הדין לעבודה לדון בשאלה המקדמית בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד.

מכרז

מכרז הוא הליך של פנייה לקבלת הצעות לביצוע מיזם מסוים עבור הפונה, לאספקת מוצר או שירות מסוים לפונה, לרכישת נכס שהוא רוצה למכור, או לקבלת משרה אצל הפונה במסגרת הסכם שיחתם בין הצדדים.

מטרתו להעניק לעורך המכרז יתרונות, באמצעות תחרות או התמחרות בין מתמודדים, שתערך "באופן שקוף ככל הניתן בנסיבות העניין, הוגן ושיווני". עריכת מכרזים מקובלת בעיקר במגזר הציבורי במדינות רבות וכן בישראל, במטרה "להבטיח בראש ובראשונה הגינות, טוהר מידות ונקיון כפיים, שהם מסמניו של ממשל תקין" עם זאת, על פי ד"ר שבת, למכרז מטרות משניות (secondary policies), כגון: העדפת תוצרת הארץ, שמירה על איכות הסביבה, קידום אוכלוסיות חלשות, קידום נשים, הגנה על זכויות העובדים. כמו כן, למכרז היבטים בינלאומיים חשובים. [1]

משפטים

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

עבדות

עבדות הוא מונח המציין משטר עבודה המאופיין בבעלות ושליטה רבה של אדם על אדם אחר שנחשב לרכושו. בעבדות האדם המשועבד איננו חופשי ובן חורין לקבוע את התנהלותו וסדר היום שלו, ואדונו הוא שקובע בעבורו את כל או רוב סגנון חייו ודרכי התנהלותו.

עורך דין

עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים.

באנגליה (ובמדינות אחרות בהן שיטת המשפט שאובה מהמשפט האנגלי, כגון אוסטרליה) מקובלת הפרדה בין עורך דין המופיע בבית המשפט (barrister) ובין עורך דין העוסק בכל פעילות משפטית אחרת (solicitor). הפרדה זו אינה נהוגה בישראל, וכל עורך דין רשאי לעסוק בשני סוגי הפעילות. למרות ההבחנה, בישראל עורך דין המופיע בבית המשפט ומייצג את לקוחותיו שוטח את טענותיו או תביעותיו ומבקש מבית המשפט להכריע בסוגיה. הופעה בבית המשפט מוגדרת "ליטיגציה", אם בתחום האזרחי, הפלילי, או המנהלי.

בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון דיני עבודה, דיני מיסים, משפט מסחרי, משפט פלילי וכו'. משרד גדול לעריכת דין מעסיק לעיתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות, כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו; עם זאת, ישנם משרדים גדולים המתמחים בתחום מסוים.

פיצויי פיטורים

פיצויי פיטורים הם פיצויים המשולמים לעובד עם סיום עבודתו, ובעיקר עם פיטוריו, כפיצוי על אובדן מקור פרנסתו. בהתאם לפקודת מס הכנסה פיצויי הפיטורים הם חלק ממענק פרישה, הכולל תשלומים נוספים הניתנים לרגל הפסקת העבודה.

פרילנסר

פרילנסר (מאנגלית: Freelancer - סוֹפֵר בִּלתִי תָלוּי. עלול להתפרש גם משתתף חופשי) הוא עובד עצמאי הנותן שירותים מקצועיים למשימות מוגדרות מראש.

פרקליטות המדינה

פְּרַקליטות המדינה מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם. הפרקליטות היא חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים. בתחום אכיפת החוק הפלילי פועלת הפרקליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי. מעמדה המיוחד של הפרקליטות כגוף האמון על ביצור שלטון החוק והמנהל התקין מוכר ומכובד על ידי זרועות הממשל השונות בישראל.

פרקליטות המדינה מורכבת מ-14 יחידות מטה ומ-12 פרקליטויות מחוז. יש בה כ-1,750 עובדים, בהם למעלה מ-950 פרקליטים וכ-350 מתמחים. בראש הפרקליטות עומד פרקליט המדינה (כיום עו"ד שי ניצן) ולו ארבעה משנים - המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לעניינים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית.

על פי רוב, יחידות המטה הן המופיעות בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, ופרקליטויות המחוז הן המופיעות בבתי משפט השלום והמחוזי, בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין האזורי לעבודה ובטריבונאלים אחרים (כגון: ועדות שחרורים שמונו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001) ובמקרים חריגים גם בערכאות אחרות דוגמת בית המשפט לעניינים מקומיים, בית הדין הרבני וההוצאה לפועל.

עשיית הפרקליטות מתפרסת על תחומי משפט רבים, בהם הפלילי, האזרחי, החוקתי והמינהלי, הכלכלי-פיסקאלי, דיני עבודה וכן המשפט הבינלאומי.

קרלוס סאבדרה לאמאס

קרלוס סאבדרה לאמאס (בספרדית: Carlos Saavedra Lamas;‏ 1 בנובמבר 1878 - 5 במאי 1959) היה פוליטיקאי ואקדמאי ארגנטינאי, והלטיני הראשון שזכה בפרס נובל לשלום, בשנת 1936. נודע במיוחד כשר החוץ של ארגנטינה וכפרופסור במשפטים שהיה מומחה בדיני עבודה ובמשפט בינלאומי.

נולד בבואנוס איירס. קיבל דוקטורט בהצטיינות יתרה משפטים מאוניברסיטת בואנוס איירס בשנת 1903. לאחר מכן נסע לפריז. שם נהפך לפרופסור והחל לעסוק בהוראה, קריירה שנשכה למעלה מ-40 שנה. חזר לארגנטינה וחנך באוניברסיטה בבירה קורסים במשפטים ובסוציולוגיה. לבסוף נהפך לנשיא באוניברסיטה. נחשב למסור מאוד בענייני דיני עבודה.

באותן השנים החל את הקריירה הפוליטית שלו. בשנת 1907 התמנה למנהל עיריית בואנוס איירס ושנה לאחר מכן נבחר לפרלמנט. בשנים 1907–1908 היחסים הארגנטינאים עם איטליה עלו על השרטון, ולאמאס פתר את המשבר כיועץ לא רשמי.

בשנת 1915 התמנה לשר המשפטים והחינוך וקידם רפורמות רבות.

בשנת 1932 מונה לשר החוץ, והחזיק בתפקיד זה במשך שש שנים. במהלך כהונתו לאמאס נחשב לדמות מאוד דומיננטי ביבשת, נכח במפגשים בינלאומיים רבים והכניס את מדינתו לחבר הלאומים ואף נבחר לנשיא הארגון בשנת 1936. בשנת 1935 ניהל מגעים בין בוליביה לפרגוואי על מנת לסיים את מלחמת הצ'אקו, והצליח במשימתו.

בשנת 1938 עזב את משרד החוץ וחזר לאקדמיה.

נפטר בגיל 80 בשנת 1959 משטף דם פנימי במוח.

שימוע

שִׁימוּעַ הוא הליך שבו ניתנת הזדמנות לאדם, לפני קבלת החלטה משמעותית בעניינו, להשמיע את טענותיו בעניין זה בפני הגורם המחליט, כדי שישנה את ההחלטה המתגבשת.

שכר מינימום

שכר מינימום הוא גבול תחתון הנקבע לשכר, כלומר סכום שלכל עובד ישולם שכר שלא יפחת ממנו. לקביעת שכר המינימום משמשות דרכים אחדות: חוק, תקנה מינהלית או הסכם קיבוצי. כללי שכר מינימום נפוצים במדינות רבות. מטרת שכר המינימום היא להגן על העובד מפני כוחם החזק יותר של מעסיקים במערכת יחסי העבודה. שכר המינימום בישראל הוא, החל מדצמבר 2017, 5,300 ש"ח לחודש.בקרב כלכלנים קיימת מחלוקת באשר ליעילותו של שכר מינימום, הממצאים האמפיריים אינם חד משמעיים, אך הגישה הנפוצה היא שיש בו השפעה שלילית על התעסוקה. אם כי ישנן גם דעות אחרות בקרב הכלכלנים. בקרב חסידי מדינת רווחה מהלך זה נחשב לרכיב נוסף של מניעת הסחרה (דה קומודיפיקציה) של העובד במערכת היחסים החברתית.

שנת שבתון

שנת שבתון (מלטינית: sabbaticus, מעברית: שבת) היא הפסקה מהעבודה לשם מנוחה, הנמשכת לרוב לאורך מספר חודשים עד שנה. מקורו של רעיון השבתון הוא במצוות השמיטה המתוארת בתנ"ך; לדוגמה, בספר ויקרא מוצגת השמיטה כמצווה לחדול מעיבוד השדות במהלך כל השנה השביעית (לפי תיאור זה, השבתון נמשך שנה שלמה).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.