דיני נזיקין

בחוק בישראל, לב לבם של דיני הנזיקין הם חלק מן המשפט האזרחי (להבדיל מהמשפט הפלילי, המשפט החוקתי, המשפט המנהלי, דיני המעמד האישי ותחומי משפט נוספים), העוסקים בחיובים לא רצוניים, בעקבות נזק שנגרם (זאת בניגוד לדיני החוזים למשל, העוסקים בחיובים רצוניים). ישנה שורה של מצבים שבהם נגרם נזק לאדם, בין לגופו ובין לרכושו, ובגין הנזק מבקש אותו אדם פיצוי מהמזיק: תאונות (כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה), רשלנות (כגון: רשלנות רפואית), תקיפה, לשון הרע, מטרד (כגון: רעש, זיהום אוויר), גניבת עין ועוד.

דיני נזיקין
העוולות הספציפיות
תקיפהכליאת שווא
גרם הפרת חוזההסגת גבול
הפרת חוזה נישואין והפרת חוזה עקב
שביתה והשבתה כחריג לגרם הפרת חוזה
מטרד לציבורמטרד ליחיד
הפרעה לאור שמש ומניעת תמיכה
תרמית • שליחת יד • נגישה
עוולת הפרת חובה חקוקה
הפרת חובה חקוקה
עוולת הרשלנות
התרשלותחובת הזהירות
הדבר מעיד על עצמו
חובת הראיה ברשלנות
קשר סיבתי
קשר סיבתי משפטיקשר סיבתי עובדתי
נזק
נזק כלכלי טהורנזקי ריקושט
נזק בלתי ממוני טהורגולגולת דקה
פגיעה באוטונומיה
ריחוק הנזקעקרון הקטנת הנזק
נזיקין מתחום הרפואה
רשלנות רפואיתהסכמה מדעת
הולדה בעוולההפלה בעוולה
חוק זכויות החולה
לשון הרע
ההגנה על הפרטיות בנזיקין
לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור
הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע
הגנת תום הלב בלשון הרע
עוולות מסחריות
גניבת עיןפגמי ייצור והעדר אזהרות
גזל סוד מסחריפגמי תכנון
עוולות חוקתיות
עוולות חוקתיות
הגנות
מעשה של מה בכך • קטין
הגנה עצמית • כורח
דוקטרינות המשפיעות על החיוב בנזיקין
אשם תורם כהגנה מוחלטת
אשם תורם כהגנה יחסית
הסתכנות מרצוןאשם תורם וקטינים
מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה
התיישנות בנזיקין
ריבוי מעוולים
ריבוי מעווליםמעוולים במשותף
נזק שאינו ניתן לחלוקה
אחריות שילוחית
אחריות שילוחית ואחריות מעביד
אחריות מעסיק קבלן
אחריות משתף ומשדל
אחריות רשויות ציבור ועובדי מדינה
פיצויים
פיצויים עונשייםהטבת נזקי גוף
תשלום עתי ותשלום חד-פעמי
פיצוי ללא הוכחת נזק
מטרות דיני הנזיקין
צדק מתקןצדק מחלקהרתעה
ערכים נוספים בדיני נזיקין
כללי ברירת הדיןהמחאת תביעה
מלחמה בדיני הנזיקיןמחדלים בנזיקין

ההיסטוריה של דיני הנזיקין במדינת ישראל

דיני הנזיקין של מדינת ישראל הם ירושה מהמנדט הבריטי. פקודת הנזיקין, כנובע משמה, היא חיקוק מנדטורי (חיקוקים מנדטוריים נקראים "פקודה", להבדיל מחוק, שאותו חוקקה הכנסת). עם השנים פיתח בית המשפט העליון פרשנות ישראלית מקורית לפקודה ויצק בה תוכן משלו, עד כדי התנתקות מוחלטת מהפרשנות על פי המשפט המקובל האנגלי. אך עדיין, ניסוחה של הפקודה הוא ברובו ירושת המנדט הבריטי. בשלבי חקיקה ראשונים נמצא תזכיר חוק דיני ממונות, שאמור לאגד את כל דיני החיובים - הרצוניים והבלתי רצוניים.

רקע היסטורי של פקודת הנזיקין

עם תחילתו של המנדט הבריטי החליט המחוקק הבריטי כי תושבי האזור אינם מסוגלים להתמודד עם דיני הנזיקין הבריטיים והותיר על כנו את המשפט הנזיקי העות'מאני. בפסק דין דנוביץ' משנת 1942 אף קבע בית המשפט העליון המנדטורי, כי דיני הנזיקין הבריטיים לא יועתקו למשפט המנדטורי, על אף הוראת סימן 46 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, המתיר החלת משפט אנגלי בשטח המנדט אם הדבר נדרש. בשנת 1944 החליט המחוקק הבריטי להחיל את דיני הנזיקין הבריטיים, באמצעות העתקת חוק הנזיקין הקפריסאי ויצירת פקודת הנזיקין המנדטורית. בשנת 1947 הורה הנציב העליון בצו, על כניסתה לתוקף של פקודת הנזיקין. השהות שבין יצירת הפקודה למתן הצו נועדה לאפשר לציבור ללמוד את תוכן החוק.

עד היום, לצורכי פרשנות מונחי הפקודה, יש לפנות לפסיקה באנגליה - וזאת לאור סעיף 1 לפקודת הנזיקין (סעיף זה לא הושמט על אף קיומו של סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, אשר נחקק על ידי מועצת המדינה הזמנית, לפיו המשפט במדינת ישראל אינו כפוף עוד להוראות פרשניות מנדטוריות).

היקפם של דיני הנזיקין

דיני הנזיקין עוסקים בסיטואציה שבה נגרם נזק על ידי גורם שניתן להטיל עליו חבות במשפט בגין אותו הנזק. דיני הנזיקין דנים בשתי שאלות עיקריות:

  • האם קיימת אחריות של גורם הנזק?
  • מהו הסעד לו זכאי הניזוק מאת המזיק?

הסעד העיקרי והשכיח ביותר הוא סעד הפיצויים. המדובר בסכום כסף שיש בו כדי לפצות על הנזק שנגרם. סוגיית אופן הערכת גובה הפיצוי היא שאלה סבוכה ומורכבת וקיימים כללים רבים שנועדו לסייע במתן מענה לה. סעדים נוספים הם צו עשה או צו מניעה (צו לא תעשה).

שאלת האחריות

את קיומה או אי קיומה של האחריות בנזיקין יש לבחון לפי מספר אלמנטים. ראשית - משטר האחריות הנוהג - מהי רמת האחריות של המזיק לתוצאות מעשיו, כמה הוא יכול לשלוט בתוצאות. דיני הנזיקין מכירים בסקאלה של משטרי אחריות, החל מהאחריות המוחלטת, שפירושה הוא כי ניתן לחייב אדם אף שלא הייתה לו כל מודעות למעשה המזיק או שליטה בתוצאותיו האפשריות, דרך הרשלנות, המהווה "אשמה חברתית", דהיינו סטייה מסטנדרט ההתנהגות הסביר, ועד לדרישת כוונה ומודעות בפועל. אם נקבע כי לאדם אחריות לביצוע עוולה מסוימת, יש לבדוק לעיתים גם קיומו של אשם תורם מצד הניזוק, העשוי להפחית את מידת האחריות ובעקבותיה את סכום החיוב הכספי כפיצוי.

יכולת המזיק והניזוק לשלוט בנזק היא שיקול חשוב אבל לא בלעדי בקביעת משטר האחריות. ייתכן שהמזיק לא יכול כלל לשלוט בנזק ולא יכול למנוע אותו ומסיבות אחרות, למשל רצון להפחית עלויות תאונה משניות, יחויב בנזיקין.

דוגמה למשטר אחריות המבוסס על אחריות מוחלטת, גם במקרים בהם לא יכול המזיק לשלוט על מעשיו, מצויה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. על-פיו, במקרה של אדם שנפגע בתאונת דרכים, כשלרכב הפוגע פוליסת ביטוח שהפרמיה בה שולמה (ובהתקיים עוד תנאים שאינם מן העניין כאן), זכאי הנפגע לקבל פיצוי על פי החוק, ואין זה משנה מהי רשלנותו של הפוגע או מה מידת האשם התורם של הנפגע. במקרה של תאונה שבה נפגע הולך רגל, תפצה חברת הביטוח של הנהג את הולך הרגל על כל נזקי הגוף שלו. אם הנהג לא החזיק בפוליסת ביטוח, בניגוד לחוק, הוא עצמו לא יקבל פיצוי על נזקיו והולך הרגל יקבל פיצוי מתאגיד סטטוטורי (מכוח חוק) בשם "קרנית".

דוגמה למשטר אחריות המבוסס על רשלנות מצויה בפקודת הנזיקין. עוולת הרשלנות, בניגוד לעוולות ספציפיות, היא עוולת מסגרת כללית, שאינה מפרטת התנהגות אסורה, אלא קובעת חובת זהירות כללית. אם אדם הפר את חובת הזהירות, קרי התרשל, והתרשלותו קשורה בקשר סיבתי לנזק שגרם - הרי שהתקיימו יסודות עוולת הרשלנות:

בית-המשפט משווה את התנהגות המזיק להתנהגותו ההיפותטית של האדם הסביר, ומתוך כך מסיק האם התרשל המזיק. התנהגות האדם הסביר נקבעת לפי קנה מידה אובייקטיבי, כלומר לא לפי שיקול-דעתו של המזיק הספציפי, אלא לפי צורכי החברה.
  • חובת זהירות המוטלת על המזיק כלפי הניזוק:
המשפט דן בהרחבה בעקרון חובת הזהירות, ככלי לסינון הטלת אחריות על מזיקים. פקודת הנזיקין קובעת את המודל הענייני, לפיו אדם שהתנהג בצורה שחורגת מהתנהגות האדם הסביר וגרם נזק, הריהו רשלן. הפסיקה הרחיבה כלל זה לשני סוגים של חובת זהירות - חובה מושגית וחובה קונקרטית: חובה מושגית - האם על סוג מסוים של מזיקים להזהר ביחס לסוג מסוים של ניזוקים (למשל, האם על קבלני פיגומים לדאוג לרשת את הפיגומים כדי שחפצים לא יפלו על עוברים ושבים), וחובה קונקרטית - האם במקרה ספציפי היה על מזיק ספציפי לצפות את הנזק, והאם הייתה לו אפשרות טכנית לעשות זאת. אם התשובה לשאלות אלו היא חיובית, אזי יש התרשלות, וניתן לבדוק את קיומם של יתר יסודות העילה.
  • קשר סיבתי - (ליתר נכון באנלוגיה לפי דיני העונשין = מודעות סוביקטייבית מאחד מרכבי היסוד העובדתי) קיום נזק לניזוק בעטיה של התרשלות המזיק: בבחינת הקשר הסיבתי יש להבחין בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר סיבתי משפטי:
    • קשר סיבתי עובדתי - האם ההתנהגות המזיקה היא הגורם מבלעדיו אין לקרות הנזק? למשל: אדם שתפקידו לזווד מטוסים שכח לשים במטוס קל מצנח. אירעה תאונה, והמטוס התרסק, הטייס לא הצליח להיחלץ, ונפגע. עד כמה הייתה התנהגותו של האדם ששכח לצייד את המטוס במצנח הגורם מבלעדיו אין לפגיעה בטייס? לעיתים מבחן ה"גורם בלעדיו אין" לא מעניק תשובה מספקת לשאלת קיומו או היעדרו של קשר סיבתי.
    • קשר סיבתי משפטי - האם מדובר בקשר סיבתי שאנחנו מעוניינים להטיל עליו אחריות? האם המזיק צריך היה לצפות שהנזק יגרם בעקבות ההתנהגות? מדובר בשאלה נורמטיבית ולא בשאלה עובדתית.

שאלה נוספת היא שאלת ריחוק הנזק. השאלה עוסקת בתחום עליו משתרעת אחריות המזיק, משזו נקבעה. האם אחראי המזיק גם לנזקים עקיפים? ועד כמה עקיפים? למשל: מישהו פגע במכוניתי, וגרם לכיפוף בפגוש, שעלות תיקונו אלף ש"ח. כיוון שלא הייתה לי מכונית, כי היא שהתה במוסך, לא יכולתי לאסוף את דודי העשיר שהגיע מארצות הברית, וביקש שאחכה לו בשדה התעופה. דודי התרגז, ושינה לרעה את הצוואה שבה היה אמור להוריש לי מיליון דולר, ובמקום זאת הוריש אותם למוסד לחתולים עזובים. לאחר מכן, קיבל התקף לב ומת. האם הנהג שפגע במכוניתי חייב לשלם לי בנוסף לדמי התיקון גם מיליון דולר?

תחום חשוב במסגרת דיני הנזיקין הוא שאלת האשם התורם של הניזוק. לשאלה זו קיימת חשיבות מכרעת בעת בחינת מידת הרשלנות אותה יש לייחס למזיק והערכת הפיצויים שייפסקו לניזוק בגין הנזק האמור. הגנות חשובות נוספות במסגרת דיני הנזיקין הן הגנת "ההסתכנות מרצון" ונטל הקטנת הנזק המוטלת על הניזוק.

כן עולות שאלות הנוגעות לאחריות מעוולים במשותף (כמה אנשים האחראים ביחד לתוצאה מזיקה אחת), אחריותו של מעביד למעשי עובדו או אחריות מעסיק קבלן למעשיו של קבלן ששכר, אחריות המדינה בנזיקין, כללי נטל הראיה (כגון הכלל "הדבר מדבר בעדו"), ושאלות רבות נוספות.

הסעדים בדיני הנזיקין

משנקבעו החבות ושיעור החבות, יש לדון בסעדים העולים מכך. הסעד העיקרי בדיני הנזיקין הוא פיצוי כספי. מטרתו היא בדרך כלל להשיב את הניזוק למצב בו היה אילולא אירע האירוע המזיק (פיצויים רסטוטיביים), אך במקרים מסוימים המטרה היא עונשית (פיצוי עונשי או פיצוי ללא הוכחת נזק כגון במקרה של חוק לשון הרע, או חוק עוולות מסחריות). פיצוי זה נפסק בדרך כלל לפי ראשי נזק:

  • ראשי נזק ממוניים. לדוגמה:
    • הוצאות בעבר ובעתיד (הוצאות רפואיות, דמי נסיעה, עזרת צד ג');
    • הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד.
  • ראשי נזק לא ממוניים:
    • כאב וסבל (לרבות ההיבט הסובייקטיבי של אובדן הנאות החיים);
    • קיצור תוחלת החיים.

במקרה של אחריות מוחלטת יש בדרך כלל הגבלות על סכום הפיצוי. כך לדוגמה, בפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים - לא ניתן לדרוש הפסד השתכרות בסכום העולה על פי שלושה מהשכר הממוצע החודשי במשק. כן מוגבל הפיצוי בגין כאב וסבל לפי חישוב מסוים המופיע בחוק, והמבוסס על אחוזי נכות, ימי אשפוז וגיל הנפגע.

בנוסף לפיצוי, או לצדו, ישנם מגוון סעדים שהנפגע בנזיקין יכול לדרוש. המדובר בצווי מניעה, צווי עשה, וצווים ספציפיים הנוגעים לחיקוקים ספציפיים. כך לדוגמה, במקרה של עוולה מסחרית המבוצעת באמצעות נכס מסוים (לדוגמה שלט שעליו מופיע כיתוב המהווה עוולה מסחרית), יכול הנפגע לדרוש את השמדת הנכס.

החיקוקים בדיני הנזיקין

פקודת הנזיקין

החיקוק העיקרי בדיני הנזיקין הוא פקודת הנזיקין [נוסח חדש], הדנה בסעיפיה בשאלות שהועלו למעלה - היקף האחריות, היקף הפיצוי וכיוצא בזה, וכן היא דנה בעוולות.

העוולות

עוולה היא הכלי המשפטי בו יש לדון על מנת לקבוע חבות בנזיקין. מעשה שאינו מהווה עוולה אינו יכול להקים חבות בנזיקין (ולכן יש להוכיח את כל היסודות של העוולה המופיעים בחוק - אחרת אין עוולה). העוולות מפורטות בפקודת הנזיקין, וכן בשורת דינים נוספים. העוולות שבהן דנה פקודת הנזיקין מתחלקות לשתי עוולות מסגרת - עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה, ולצדן עוולות ספציפיות, הנוגעות להתנהגות מסוימת. עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה הן עוולות מסגרת המתמלאות בתוכן במגוון רחב של התנהגויות המהוות רשלנות או הפרת חובה חקוקה. העוולות המסוימות, המתייחסות להתנהגות מסוימת, הן:

חיקוקים נוספים הנכללים בדיני הנזיקין

פסקאות נזיקיות בחוקים אחרים

חוקים רבים עוסקים בעניינים הרחוקים מענייני הנזיקין, אך קובעים כי התנהגות מסוימת תהווה עוולה נזיקית ותחייב בפיצויים. לדוגמה:

לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

אדם המזיק

במשפט העברי אדם המזיק הוא אדם שגורם על ידי מעשיו נזק לאחר, בממונו או בגופו. ונכלל לפי דעה אחת כאחד מארבעה אבות נזיקין.

אש (אב נזיקין)

אש היא אחת מאבות הנזיקין. על פי דיני הנזיקין במשפט העברי, אדם שהדליק אש, שגרמה לנזק חייב לפצות את הניזוק, אפילו אם האש הודלקה ברשותו של המדליק, אלא אם כן הנזק אירע באונס כגון כאשר האש התפשטה על ידי רוח שאינה מצויה בדרך כלל.

האש שונה משאר אבות נזיקין, בכך שאם שרפה חפצים שאינם גלויים, כגון כלים הטמונים בתבואה, אין המדליק חייב בפיצוי עבורם.

גזל (משפט עברי)

גזל הוא מצוות לא תעשה מן התורה שעניינו הוא לקיחת חפץ מבעליו בכוח, שלא ברשות הבעלים. התורה מצווה על כך בספר ויקרא: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל" (ספר ויקרא, פרק י"ט).

גניבה

גניבה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו. מושגים אלה מוכרים במשפט העברי, כמו גם במשפט הישראלי המודרני, שבו גניבה היא עבירה מוכרת בדיני העונשין, בעוד בדיני הנזיקין של המדינה מוכרת עוולת הגזל כחלק מהעוולות שבגינן ניתן לקבל סעד משפטי.

גניבה (משפט עברי)

גניבה היא מצוות לא תעשה מהתורה על לקיחת חפץ מבעליו בחשאי, ללא ידיעת הבעלים. בשונה מאיסור גזל שנעשה בגלוי בכוח הזרוע, גניבה נעשית בהיחבא ללא ידיעת דעת הבעלים.

דיני הגניבה והגזל שונים בפרטי דיניהם, כגון בתשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה שאינם נוהגים בגזל.

איסור הגניבה הוא אחת משבע מצוות בני נח.

גרמא בנזיקין

המושג גרמא בנזיקין במשפט העברי פירושו היזק הנעשה באופן עקיף ולא באופן ישיר, ואשר על כן אין על המזיק חיובי נזקין, ולא ניתן לחייבו בדיני אדם. עדיין, "גרמא בנזקין אסור", ועל כן חל עליו חיוב בדיני שמים לשלם את הנזק, ועד שלא יעשה כן לא יימחל לו העוון.

מאידך, ישנם מקרים שבהם ההלכה מחייבת, אף־על־פי שהנזק נגרם בעקיפין. על מקרים אלו חל דינא דגרמי ודוגמאות להם יובאו להלן.

לדעת הרמב"ן המזיק בגרמי חייב מן התורה, כי הוא כעושה מעשה בידיים, אף שהנזק נעשה בעקיפין. לעומתו רוב הראשונים טוענים כי מן התורה דין גרמי הוא ככל גרמא רגילה, אולם חכמים קנסו את המזיק היזקי גרמי מצויים.

הולדה בעוולה

תובענה בגין הולדה בעוולה היא תובענה של הורים כנגד רופא על שבגלל רשלנות רפואית שלו הם לא הפילו עובר שנולד עם מומים. תובענת ההולדה בעוולה קשורה לעיתים לתביעת היילוד עצמו על חיים בעוולה.

היזק ראייה

היזק ראִייה הוא היזק אשר גורם אדם לחברו על ידי הסתכלות בשטחו הפרטי. לדברי אבן האזל ההיזק הוא בכך שמונע מחברו לעשות בחצר דברים של צנעה משום שירא שמא יסתכל בו. ומניעת ההשתמשות נחשבת להיזק. בהלכה ניתן לדרוש מהמזיק לחדול מהיזק זה.

היזק שאינו ניכר

היזק שאינו ניכר הוא סוגת נזקים בהלכה, בה לא ניכרים סימני ההיזק בגוף החפץ הניזוק, והנזק אינו אלא בפן ההלכתי.

לפי שיטת רש"י היזק שאינו ניכר הוא רק אם הנזק אינו גורם לכל שינוי פיזי בחפץ, לדוגמה אדם שטימא את התרומה של חברו, ובכך מנע מחברו לאכול אותה. מדין התורה לא חלה חובת תשלום עבור נזק מסוג זה בדיני אדם, דהיינו בבית דין, אך על מנת לצאת ידי חובת דיני שמים, על האדם לשלם בעבור הנזק שגרם גם אם מדובר בהיזק שאינו ניכר. בנוגע לחובת תשלום מדרבנן - קיימת מחלוקת אמוראים.

לפי שיטת התוספות במסכת בבא בתרא מחלק בין אדם שגרם לאיסור כלאים בפירות חבירו, שהיזק זה נחשב להיזק ניכר, מכיוון שניתן להבחין בכך שהתבואה מעורבבת עם הגפנים, (למרות שהנזק - איסור הכלאים הוא רוחני), לבין שרץ המונח על טהרות, שמכיוון שלא ידוע אם הוכשר לקבל טומאה על ידי מים שנפלו עליו, לא ניתן לדעת אם הפירות נטמאו.

הפלה בעוולה

הפלה בעוולה היא הפלה מלאכותית שאשה הרה עוברת בעקבות מעשה עוולה רשלני או מכוון של רופא, מוסד רפואי, או כיוצא באלה. המושג נטבע על ידי החוקרים הישראלים רונן פרי ויהודה אדר מאוניברסיטת חיפה במאמר שפורסם בכתב העת למשפט ורפואה של אוניברסיטת ייל בשנת 2005 ונקלט לשיח המקצועי והאקדמי הבינלאומי.

הפלה בעוולה יכולה להיות תוצאה של מידע שגוי לגבי הסיכון לאישה ההרה מהמשך ההריון או לגבי בריאות העובר (למשל במסגרת ייעוץ גנטי, בדיקת מי שפיר או בדיקת אולטרה סאונד להיריון).

נזק

נזק מוגדר בפקודת הנזיקין "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה".

נזק הוא אחד מיסודותיה של העוולה הנזיקית הקלאסית. לפי דיני הנזיקין, אדם שנפגע וסבל נזק (הניזוק), יכול לתבוע את הפרט שגרם את הנזק (המזיק), אולם הפיצוי אינו אוטומטי, והניזוק נדרש תחילה להוכיח שורה של קריטריונים לפני שיזכה בפיצוי.

נזקי בהמה

במשפט העברי, נזקי בהמה הם נזקים הנעשים על ידי בעל חיים שנמצא בבעלות אדם, וגרם נזק לבעלי חיים אחרים בבעלות אחרת, לאנשים או לרכוש. נזקי הבהמה מחולקים לשלושה סוגים עיקריים:

רגל - נזקים שגרם בעל החיים אגב הליכתו הרגילה.

שן - נזקים שגרם בעל חיים אגב אכילתו הרגילה.

קרן - נזקים שגרם בעל החיים באופן לא צפוי ולא שגרתי.נזקי בהמה היו שכיחים בחברה חקלאית־מסורתית, אך אינם שכיחים כמעט בחברה עירונית־מודרנית.

פיצויים

בדיני הנזיקין, פיצויים הם סכום שמוטל על מזיק לשלמו לניזוק, כדי לפצות את הניזוק על הנזק שנגרם לו.

התפיסה העקרונית של הדין היא שפיצויים הם סעד תרופתי. מטרתם היא לפצות אדם על נזק שנגרם לו. בדיני הנזיקין שולטת תפיסה זהה, לפיה על הפיצוי הנפסק להסיר את הנזק שנגרם לניזוק במידת האפשר, באמצעות תשלום כספי. ביסוד הדין שולטת מטרה תרופתית המטפלת באדם כלפיו בוצע מעשה העוולה. באמצעות הפיצויים מנסה הדין להגשים את תכליתו הראשונה במעלה, שהיא השבת הניזוק למקום בו היה אלמלא מעשה הנזיקין.

מול הניזוק ניצב המזיק עליו מושתים הפיצויים בגין העוולה שביצע. הפיצוי מחושב על בסיס הנזק שנגרם על ידי בחינת תוצאת מעשה המזיק. לרוב המוקד הוא בתוצאה עצמה, קרי הנזק שנגרם. משמעות הדבר היא שעל בית המשפט להעריך את שווי הנזק והוא בלבד יקבע את גובה הפיצוי לניזוק כך שזה האחרון יפוצה על עצם קיום הנזק ולא על כך שנגרם לו נזק. ההערכה מתבצעת באמצעות נתונים שמציג הניזוק בבית המשפט במטרה להוכיח את הנזק שנגרם. נתונים אלו, מלבד הוכחת הנזק, אף מכמתים את הנזק ומשקפים עבור בית המשפט מה שוויו. בית המשפט אף מכיר בנזקים שאינם בממון, ברכוש או בגוף ופיתח שיטות להערכתם הכספית. בתכלית דיני הנזיקין עומדת התפיסה שאין אדם חב בפיצויים אלא בגין הנזק שגרם. עקרון זה מקבל ביטוח בהתניית האחריות בנזיקין בקיומם של נזק שהוסב לניזוק ושל קשר סיבתי בין מעשה העוולה לבין אותו הנזק.

פקודת הנזיקין

פקודת הנזיקין היא פקודה (דהיינו חיקוק של המחוקק המנדטורי, אשר נקלט במשפט הישראלי כבעל מעמד שווה לחוקי הכנסת) המסדירה את יסודות דיני הנזיקין בישראל, וקובעת את עוולת הרשלנות ואת עוולת הפרת חובה חקוקה כעוולות מסגרת. הפקודה אף קובעת מספר מסוים של עוולות פרטיקולריות. עוולות נזיקיות נוספות מצויות בחוקים אחרים (כדוגמת חוק איסור לשון הרע).

צד שלישי

צד שלישי הוא גורם המעורב בקשר המתקיים בין שני צדדים. הצד השלישי, או כפי שנהוג לכנותו צד ג' (קרי: צד גימל), אין לו קשר ישיר לצדדים, אך פעולה כלשהי הקשורה בו – משפיעה על הקשר ביניהם.

בדרך כלל נעשה שימוש במונח זה בתחום הכלכלה והמשפט. דוגמאות:

חוזה השכרת דירה כולל התקשרות בין שני צדדים: בעל הדירה המשכיר והדייר השוכר. החוזה ביניהם יכול לכלול סעיף המאפשר לשוכר לתת לצד שלישי (אדם אחר שאיננו צד לחוזה) להשתמש בדירה, או שיכלול סעיף האוסר שימוש כזה.

פוליסת ביטוח היא חוזה בין מבוטח לחברת ביטוח, העוסק בפיצוי למבוטח במקרה של נזק שנגרם לו. ביטוח צד ג' מבטיח פיצוי לאדם שאינו המבוטח (ולכן אינו צד לחוזה הביטוח) על נזק שגרם לו המבוטח.

צרורות

במשפט העברי, צרורות הוא דין בהלכות נזיקין האומר כי למרות שהתורה חייבה לשלם את היזקם של ארבעה אבות נזיקין, כאשר הנזק נגרם באופן עקיף על ידי כוח הבהמה ולא על ידי גוף המזיק, פטרה התורה מלשלם נזק שלם, ועליו לשלם רק חצי מהנזק.

נזק כזה נקרא "צרורות", על שם הדוגמה הבסיסית של היזק מכוח הבהמה אך ללא מגעה- על ידי התזה של צרורות.

שן ורגל

שֵׁן וָרֶגֶל בדיני נזיקין בהלכה, הן זוג אבות נזיקין השייכים לקטגוריות נזקי ממון ונזקי בהמה. נזקי שן ורגל הם נזקים שנעשו על ידי בעל חיים בעודו מתנהל באופן טבעי ושגרתי, כשאב-הטיפוס לנזקים אלו הוא נזק שנעשה על ידי בהמה שנכנסה לשדה חקלאי ופגעה בגידולים בכך שאכלה מהם (שן) או בכך שרמסה עליהם בדרך הליכתה (רגל).

על פי ההלכה, המתבססת על החוק המקראי בפרשת משפטים, חייב בעל הבהמה לשלם פיצויים על הנזק שעשתה בהמתו – אך זאת רק במקרה שהנזק נעשה בשטח פרטי, כגון בשדהו של הניזק. על נזקי שן ורגל שנעשו ברשות הרבים – ההלכה פוטרת מתשלום. זאת לעומת נזקי קרן, שהם נזקים שבעל חיים עשה בהתנהגות בלתי שגרתית – שבהם יש חיוב פיצויים גם אם נעשו ברשות הרבים.

תשלומי בושת

בהלכות מזיק וניזק, תשלומי בושת הם אחד מחמשת התשלומים המוטלים על המזיק לשלם לניזק (נזק וצער, ריפוי, שבת ובושת). התשלומים הם עבור כל בושה שנגרמה בשעת הנזק, בעקבות צפייה של הרואים, או שם רע שיצא בעקבות מעשה הנזק (למשל בעקבות מעשה אונס).

חיוב בושת הוא רק כאשר המזיק הזיק בכוונה.

תשלומי חובל

במשפט העברי תשלומי חובל הם חמישה חיובי תשלומים (המכונים במשנה: חמישה דברים) שההלכה מטילה על אדם החובל בחברו והזיקו בגופו. חמשת התשלומים הם: נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.