דיינו

דַּיֵּינוּ (או כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת) הוא פיוט עברי המתאר את הסיבות הרבות שבגללן צריך עם ישראל להודות "למקום" (כלומר לאלוהים), ומונה חסדים רבים שנעשו לישראל במהלך יציאת מצרים. נוהגים לשיר אותו בליל הסדר, כחלק מהגדה של פסח.

הפיוט

Printers- Giovanni di Gara, Publisher and proofreader- Israel ben Daniel ha-Zifroni - The Venice Haggadah - Google Art Project
"דיינו", מתוך הגדת ונציה, 1609

הפיוט מורכב מחמש עשרה שורות שכל אחת מתארת נס אחד שנעשה לישראל, והקביעה שיכולנו להסתפק בו, ולא היינו זקוקים לזה שבא אחריו. כל זאת לא כולל את המעלה הראשונה – "אילו הוציאנו ממצרים" – שעפ"י הפיוט בלעדיה אין מקום להודיה. כחצי מהמעלות המוזכרות בפיוט הן ניסים שנעשו לישראל במהלך יציאת מצרים, והשאר מתארות אירועים מיוחדים שנעשו במהלך המסע במדבר והכניסה לארץ ישראל. הפיוט חותם בקביעה שאכן, עלינו להודות לה' על כל אחת ואחת מהמעלות הטובות שעשה לנו.

כוונת המחבר אינה ככל הנראה שאפשר להסתפק בניסים הללו בפועל, אלא שיש צורך להודות באופן נפרד ומלא על כל אחת ואחת מהמעלות. שכן חלק מהשלבים אינם מספיקים לישועה בפני עצמם – לדוגמה, "אילו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה".

נוסח הפיוט

כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ!

אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם[1], דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה ולֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי[2], דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵּינוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵינוּ.

אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵּינוּ.

עַל אַחַת, כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ.

מקור הפיוט

לא ידוע מי חיבר את מילות הפיוט. הפיוט אינו מופיע במשנה, בתוספתא, בתלמודים ובמדרשים, ואף לא בנוסח ההגדה של הרמב"ם. מאידך, הנוסח מופיע בנוסחים קדומים של ההגדה, כגון ההגדה המובאת בסדר רב עמרם גאון, בסידור רב סעדיה גאון, ובספר הכוזרי[3][4]. אחת ההשערות היא שחובר בתגובה למזמורי האִימְפְּרוֹפֶּרִיַה (תוכחה) הנוצריים, דוגמת "אודות הפסחא" של מליטון מסרדיס, בהם מואשמים היהודים שגמלו לאל רעה בצליבת ישו כנגד הטובות שעשה להם ביציאת מצרים[5][6](אם כי ישנם חוקרים הסוברים כי האימפרופריה היא תגובה לפיוט זה, ולא להפך[7]).

הערות שוליים

  1. ^ מבוסס על הפסוק: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה' (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק י"ב)
  2. ^ הציווי על השבת אמנם מופיע גם בעשרת הדיברות שבמתן תורה, אך מוזכר כבר קודם (ספר שמות, פרק ט"ז).
  3. ^ מאמר ג, יא
  4. ^ תוספות מאוחרות, בתוך: י. ל. ברוך (אסף), יום-טוב לוינסקי (השלים וערך), ספר המועדים, כרך ב: פסח, תל אביב: אגודת עונג שבת על ידי דביר, תש"ח, עמ' 129, באתר HebrewBooks.
  5. ^ יוסף תבורי, The JPS Commentary on the Haggadah, Jewish Publication Society, 2008. עמ' 46.
  6. ^ ישראל יובל, הפוסחים על שתי הסעיפים: ההגדה של פסח והפסחא הנוצרית, תרביץ כרך 65 חוברת א (ה'תשנ"ו), עמ' 12-13
  7. ^ דניאל גולדשמידט, הגדה של פסח ותולדותיה, עמ' 50; Eric Werner, Melito of ,Sardes the First Poet of Deicide, HUCA 37 ,(1966) .pp 191-210; S.G ,Hall 'Melito in the Light of the Passover ,Haggada' Journal of Theological ,Studies 22 ,(1971) .pp 29-46 ועוד
אבי טולדנו

אברהם (אבי) טולדנו (נולד ב-4 באפריל 1948) הוא זמר ומלחין ישראלי.

אברהם שטרן (יאיר)

אברהם שטרן ("יאיר") (23 בדצמבר 1907, י"ח בטבת ה'תרס"ח – 12 בפברואר 1942, כ"ה בשבט ה'תש"ב) היה לוחם מחתרת ומשורר יהודי, מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון "לוחמי חרות ישראל" (לח"י). נודע גם בשם "יאיר", שהיה כינויו המחתרתי (על שם אלעזר בן יאיר, ממפקדי המרד הגדול נגד הרומאים ומפקד הקנאים במצדה).

שטרן, פעיל באצ"ל, עמד בשנת 1940 בראש קבוצת פורשים שהסתייגו מהתמתנות גישתו של הארגון בכל הקשור למאבק בשלטון המנדט הבריטי והתפלגו לארגון עצמאי שלימים נקרא לח"י. לכל אורך הדרך נרדפו חברי הארגון, ושטרן בראשם, בידי הבולשת הבריטית, שראתה מטרה עליונה בחיסול פעילותו. המצור הלך והתהדק סביב שטרן, עד שבפברואר 1942 נתפס בידי אנשי הבולשת ונרצח בירייה עם לכידתו.

אינטימיות

אינטימיות (מהמילה הלטינית intimus שפירושה innermost inmost - בעברית: הכי פנימי) היא קרבה רגשית עמוקה בין בני אדם הנוצרת הן על ידי מגע פיזי והן על ידי דיאלוג מילולי. והיא כרוכה באמון ובנכונות לחשוף את עצמי בפני אדם אחר.

רייס ופטריק (Reiss, & Patrick) במאמר היקשרות ואינטימיות, תהליכים משותפים, כותבים שאינטימיות "מבוססת על היכרות מעמיקה המושגת על ידי חשיפה וגילוי עצמי של מחשבות, רגשות, והסיפור האישי. היא סוג מיוחד של קרבה הכוללת גם מעורבות והשפעה הדדית על המחשבות והרגשות וההתנהגות. הרגש הוא מרכיב חיוני באינטימיות, והשותפים מחליפים תפקידים ביניהם באופן דינמי וספונטני והם בעלי יכולת לשים עצמם בנפשו של הזולת".

אסי דיין

אסף (אסי) דיין (23 בנובמבר 1945, י"ח בכסלו תש"ו - 1 במאי 2014, א' באייר תשע"ד) היה במאי קולנוע, תסריטאי, שחקן, סופר, צייר, משורר, פזמונאי, עיתונאי ופובליציסט ישראלי. בנו של השר והרמטכ"ל לשעבר משה דיין.

מאז סוף שנות השישים נחשב דיין לאחד מאנשי הקולנוע הישראלים החשובים ביותר, וכן לאחד מהשחקנים הבולטים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל.

בין הסרטים הבולטים שכתב וביים דיין, נמנים: קומדיות הקאלט "גבעת חלפון אינה עונה" ו"שלאגר" וטרילוגיית המופת המקאברית שלו משנות ה-90 "החיים על פי אגפא", "שמיכה חשמלית ושמה משה" ו"מר באום".

דיין זכה בפרסים רבים על סרטיו ומחזיק בשיא הזכיות בפרס אופיר – שמונה פרסים: 3 לתסריט, 1 לבימוי, 2 לשחקן ראשי, 1 לשחקן משנה ו-1 למפעל חיים. זכה גם בשני פרסי אקדמיה לטלוויזיה על משחק ראשי בדרמת הטלוויזיה "בטיפול".

הגדה של פסח

הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם אגדתא דפסחא בפי יהודי תימן) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, לקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך".

ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח.

נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, פרק עשירי.

קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים.

במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף.ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות.

הגדת ריילנדס

הגדת ריילנדס היא הגדה של פסח מאוירת שנכתבה באמצע המאה ה-14 בקטלוניה שבספרד.

ההגדה נרכשה על ידי אנריקטה ריילנדס בשנת 1901 מרוזן קרופורד. ההגדה נמצאת בספריית ג'ון ריילנדס (קרויה על שם בעלה של אנריקטה ריילנדס) באוניברסיטת מנצ'סטר. אולם ממרץ עד לספטמבר 2012 ההגדה הוצגה במוזיאון המטרופוליטן לאמנות שבניו יורק, בכל חודש ההגדה נפתחה בעמוד שונה ואפשרה למבקרים לעקוב אחר סיפור יציאת מצרים שבהגדה.ב-1988 פורסמה מהדורת פקסימיליה של ההגדה יחד עם הקדמה ותרגום לאנגלית של חלקיה העיקריים. ההגדה מושווית להגדת שאלתיאל המכונה "הגדת האח להגדת ריילנדס", שקרויה בשם זה בשל הדמיון בסגנון ציוריה להגדת ריילנדס. לצד הפיוטים שבהגדה, יש ציורים ומיקרוגרפיה. בהגדה ישנם שלושה עשר עמודים המתארים בעזרת ציורים את סיפור יציאת מצרים מסיפור הסנה הבוער עד לקריעת ים סוף.

הכנענים

"הכנענים" (העברים הצעירים) היא תנועה אידאולוגית-תרבותית, אשר ניסתה למתוח קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה ולהתנתק מהמסורת היהודית-גלותית. התנועה נוסדה בשנת 1939, הגיעה לשיאה בארץ ישראל בשנות הארבעים של המאה ה-20, והשפיעה על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל. השם "כנענים" ניתן לקבוצה, מתוך אירוניה מסוימת, על ידי אברהם שלונסקי, ושמה המקורי היה "הוועד לגיבוש הנוער העברי".

חמי טבריה

חמי טבריה הוא אתר מרחצאות בסמוך לעיר טבריה. ליד טבריה נובעים 17 מעיינות, מהם אחדים גלויים לעין ליד האתר. המים הטרמומינרליים, המכילים מיני מינרלים ומלחים, מגיעים לבריכות, אמבטיות ומקוואות, כשהם בטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס ועוברים קירור לטמפרטורה של 37-38 מעלות. הטבילה במרחצאות מקובלת בין השאר על חולי שגרון, מחלות מערכת העצבים ומחלות עור. בימי החורף והאביב באים מתרחצים רבים למרחצאות.

האתר נמצא בבעלות הקבלן יחזקאל מורד בעל הקומפלקס של "חמי טבריה SPA" הכולל ארבעה מתקנים: הפארק הלאומי חמת טבריה, האתר בו נחנך הספא הראשון בשנת 1929 ובו נמצא חמאם טורקי עתיק, המרכז לטיפולים רפואיים ומתחם הנופש והספא - "מעיינות חמי טבריה" - המנוהל מחודש אפריל 2013 על ידי חברת מעיינות חמשת החושים בע"מ.

מתחם מעיינות חמי טבריה כולל בריכת מים טרמומינרלית מקורה, בריכת מים טרמומינרלית חיצונית, מוקדי ג'קוזי בבריכות הטרמומינרליות, סאונות (יבשה ורטובה) ואגף ספא וטיפולים, יחד עם בריכה חצי אולימפית חיצונית וחדר כושר חדיש.

חנן פורת

הרב חנן פורת (ט"ו בכסלו ה'תש"ד – ו' בתשרי ה'תשע"ב, 12 בדצמבר 1943 – 4 באוקטובר 2011) היה איש חינוך והגות ישראלי וחבר הכנסת, יו"ר האיחוד הלאומי. נמנה עם מחדשי ההתיישבות היהודית בגוש עציון ומקימי גוש אמונים.

יהושע חנקין

יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין (26 בדצמבר 1864 – 11 בנובמבר 1945), גואל אדמות העמק, מאנשי הציונות המעשית, מנהלה של הכשרת היישוב. רכש כ-750,000 דונם של קרקעות בארץ ישראל ובמיוחד בעמק יזרעאל, עבור ההתיישבות היהודית, מתוך כ-2 מיליון דונם קרקע פרטית שהיו בבעלות יהודית ערב מלחמת העצמאות.

חנקין התגלה כבעל כישרון בתחום גאולת הקרקע. הוא התמצא היטב בחוק המקרקעין העות'מאני, שלט בעגה הערבית הארץ ישראלית, הכיר את מנהגי הערבים וקשר קשרים ענפים עם בעלי קרקעות. עזר כנגדו, אשתו, אולגה לבית בלקינד, מיילדת במקצועה, שיילדה בין היתר את נשותיהם של בעלי הקרקעות הערביים.

ישראל באירוויזיון 1989

ישראל באירוויזיון 1989 השתתפה עם השיר דרך המלך בביצוע של גילי וגלית בעיר לוזאן במדינת שווייץ.

להקת פיקוד הצפון

להקת פיקוד הצפון היא להקה צבאית ישראלית שפועלת במסגרת פיקוד הצפון. בשנות השישים והשבעים הייתה הלהקה מהמצליחות שבלהקות הצבאיות, ורבים משיריה היו ללהיטים.

משלי איזופוס

משלי איזופוס הם אוסף של משלים שכתב איזופוס ביוון העתיקה, המשלים ברובם קצרים ובמרכזם בעלי חיים.

ננסי ברנדס

ננסי ברנדס (נולד ב-2 במאי 1946) הוא מנצח, מלחין, מוזיקאי, קומיקאי, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי.

עזריאל דאיינה

רבי עזריאל דאיינה (כנראה לפני ה'ר"ל, 1470 - ה'רצ"ו 1536, אחרי חודש שבט) היה רב מחכמי איטליה בראשית המאה ה-16.

רבי עזריאל בן שלמה דאיינה, עמד בקשר תורני בכתב עם רבים מחכמי איטליה בני דורו. מידידיו היו הפוסק הרב מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פדובה), ופרשן המקרא רבי עובדיה ספורנו.

לדעת שמחה אסף היה רבי עזריאל דאיינה "חשוב מאד בעיני בני דורו שהרבו לפנות אליו בשאלות" ואילו יעקב בוקסנבוים מפקפק במסקנתו זו ולדעתו הצטמצמה השפעתו לקהילה היהודית הצרפתית במונפראטו ובלומברדיה.

חידושיו בהלכה השתמרו, מלבד בספר השו"ת שלו שנדפס בישראל במאה ה-20 מכתבי יד, גם בספרי "עיקרי הד"ט" של רבי דניאל טירני מפירנצה.

פאוור ריינג'רס דינו צ'ארג'

פאוור ריינג'רס דיינו צ'ארג' (אנגלית: Power Rangers Dino Charge) היא סדרת פעולה/הרפתקאות אמריקאית לילדים בזיכיון ה"פאוור ריינג'רס". העלילה מתמקדת בצוות הפאוור ריינג'רס שנלחם בכוחות הרשע המבקשים להשתלט על היקום.

פרק הבכורה של הסדרה עלה לשידור בארצות הברית ב-7 בפברואר 2015 בערוץ ניקלודיאון. הסדרה עלתה לשידור בישראל ב-2016 בערוץ הילדים והחלק השני שנקרא "סופר דינו צ'ארג'" עלה לשידור בזום.

קדם-אירוויזיון

"קדם-האירוויזיון" הייתה תחרות זמר טלוויזיונית שהופקה על ידי הערוץ הראשון של רשות השידור, במטרה לבחור את הנציג הישראלי לתחרות הזמר של האירוויזיון. קיום התחרות החל בשנת 1981, אולם התחרות אינה מתקיימת בקביעות מאז.

במהלך שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 הייתה תחרות קדם-האירוויזיון במה להצגת שירים חדשים ואף הרכבים מוזיקליים חדשים, אשר הפכו פופולריים בעקבות ההשתתפות בתחרות.

יש הטוענים כי בשנות האלפיים, ההתעניינות בתחרות ה"קדם" פחתה עקב מספר גורמים, בהם ירידת קרנן של תחרויות זמר מסוג זה באופן כללי, מיעוט משאבים להפקת התחרות עקב מדיניות התקציב של רשות השידור, וכן ירידה במידת ההתעניינות בתחרות האירוויזיון עצמה.

שלמה דאנה

הרב שלמה דאנה (1850 - 4 ביולי 1913) היה מגדולי רבני תוניסיה; מייסד וראש ישיבת "חברת התלמוד" בתוניס.

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3. השם "תלמוד" מקורו מזמן התנאים ומשמעו: לימוד, עיון ופירוש. התלמוד נכתב בעיקר כפרשנות לדברי התנאים – כותבי המשניות והברייתות. הגות זו התפתחה במקביל בבבל ובארץ ישראל, דבר שהוביל לכתיבתם של שני תלמודים: התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי. התלמוד הבבלי (הידוע גם בשם הארמי: גמרא) נפוץ יותר מהירושלמי, וחכמי ההלכה בדורות שלאחר כתיבת התלמוד קיבלו לרוב את התלמוד הבבלי לפסיקת הלכה למעשה.התלמוד הבבלי, בהשפעת חכמי ישראל שחיו בתקופות שלאחר כתיבתו – הסבוראים, הגאונים, הראשונים והאחרונים – הפך לספר ההלכתי החשוב ביותר יחד עם המשנה, והוא הספר הנלמד ביותר בישיבות ובקרב תלמידי חכמים.

על התלמוד הבבלי חוברו חיבורים רבים, והוא הספר ההלכתי המצוטט ביותר בספרות ההלכה.

חג הפסח
ערב פסח קמחא דפסחאאפיית מצותשבת הגדולהגעלת כליםבדיקת חמץביטול חמץביעור חמץמכירת חמץ Pesahplate
סיפור החג עשר מכות מצריםיציאת מצריםקריעת ים סוףשירת הים
ליל הסדר קערת ליל הסדרחרוסתכרפסמצהמרורארבע כוסותהסבהאפיקומן
הגדה סימני הסדרהא לחמא עניאמה נשתנהארבעה בניםדצ"ך עד"ש באח"בסיפור יציאת מצריםמא כ'ברביד חזקה ובזרוע נטויה
מצוות החג איסור חמץקורבן פסחסיפור יציאת מצריםאכילת מצהאכילת מרורארבע כוסותמנחת העומר
מהלך החג קריאת הללערב פסחליל הסדרחול המועדשביעי של פסחפסח שני
מנהגים תענית בכורותסעודת אסתרסהרנהאמירת שירת היםסעודת משיחמימונה
תפילות ופיוטים תפילת טלוהיא שעמדה • דיינו • אמונים ערכו שבחחסל סידור פסחלשנה הבאה בירושליםובכן ויהי בחצי הלילהובכן ואמרתם זבח פסחאדיר במלוכהאדיר הואאחד מי יודעחד גדיא
חמץ ומצה מצה עשירהמצה שמורהשרויהקטניות בפסחחמץ נוקשהחמץ שעבר עליו הפסח
שונות מסכת פסחיםלא בד"ו פסחמטבח פסח
חגי ישראל ומועדיושלוש רגלים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.