דו-פסיגיים

צמחים דו־פסיגיים אמיתיים (שם מדעי: Magnoliopsida) הם מחלקה במערכת בעלי הפרחים. מחלקת הדו־פסיגיים היא הגדולה שבתוך בעלי הפרחים; היא מונה פי שלושה מינים מאשר החד־פסיגיים.

כאשר הזרע של צמח דו־פסיגי נובט, הוא מגדל שני פסיגים (עלי עובר ראשוניים) ומכאן נגזר שם המחלקה. השרשון הראשוני שהזרע מצמיח, מתפתח בהמשך לשורש העיקרי של הצמח.

העלים לעיתים קרובות שסועים או מנוצים. עורקי העלים יוצרים בדרך כלל רשת סבוכה עם עורק ראשי אחד או מספר אי זוגי. הפרחים מחומשים לרוב, כלומר כל חלקיהם באים בכפולות של חמש. לעיתים רחוקות יותר ניתן למצוא פרחים מרובעים או משולשים.

צרורות הצינורות המובילים ערוכים בטבעות בתוך הגבעול. כמו כן, ישנו קמביום, שהוא רקמה יוצרת תאים, בין שיפה לעצה. הודות לתכונה זו, גזע של צמח דו־פסיגי מסוגל לגדול לרוחב על ידי הוספת שכבות חדשות של רקמת הובלה, ומכאן נובע ריבוי מיני העצים שבמחלקה.

דו־פסיגיים
Pachira aquatica (1)
Pachira aquatica
מיון מדעי
ממלכה: צומח
תת־ממלכה: צמחי עובר
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו־פסיגיים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Magnoliopsida
Young castor bean plant showing prominent cotyledons
צמח קיקיון צעיר עם שני הפסיגים הבולטים בשונותם מעלי הצמח הבוגר
Punica granatum 004
פירות של רימון מצוי
Lycium chinense(siamak sabet) (2)
Lycium chinense

התפתחות ומיון

דו־פסיגיים היו הצמחים בעלי הפרחים הראשונים שהופיעו על כדור הארץ. מאוחר יותר התפתחה מהם קבוצת החד־פסיגיים. לפיכך, קיימת הפרדה מנקודת מבט פילוגנטית בין הדו־פסיגיים הקדומים, שהם למעשה האבות של כל בעלי הפרחים, לבין הדו־פסיגיים האמיתיים, שהתפתחו מהקדומים במקביל לחד־פסיגיים. מסלול התפתחות זה משתקף בתכונות אחדות ברמת המבנה של הצמחים. כך למשל, הדו־פסיגיים הקדומים דומים לחד־פסיגיים במבנה האבקה שלהם ולעיתים במבנה הגבעול (ראו לדוגמה נופריים), ולעומת זאת יש תכונות שמאפיינות את כל הדו־פסיגיים.

בכלל, המחקרים הגנטיים שבוצעו בעשור האחרון שפכו אור חדש על הבנת היחסים האבולוציוניים בין קבוצות הצמחים השונות. חוקרים אחדים מייחדים את הדו־פסיגיים האמיתיים למחלקה נפרדת בשם Rosopsida על פי הסוג האופייני Rosa (ורד). התכונה האופיינית של קבוצה זאת היא מבנה גרגרי האבקה, שיש בהם שלוש נקבוביות, לעומת נקבובית אחת אצל שאר צמחי הזרע.

מיון

  • קבוצת Magnoliidae
    • סדרה Magnoliales
    • סדרה Laurales
    • סדרה Piperales
    • סדרה Aristolochiales
    • סדרה Illiciales
    • סדרה Nymphaeales
    • סדרה Ranunculales
    • סדרה Papaverales
  • קבוצת Hamamelidae
    • סדרה Trochodendrales
    • סדרה Hamamelidales
    • סדרה Daphniphyllales
    • סדרה Didymelales
    • סדרה Eucommiales
    • סדרה Urticales
    • סדרה Leitneriales
    • סדרה Juglandales
    • סדרה Myricales
    • סדרה בקעצוראים (Saxifragales)
    • סדרה אלונאים (Fagales)
    • סדרה Casuarinales
  • קבוצת Caryophyllidae
  • קבוצת Dilleniidae
    • סדרה Dilleniales
    • סדרה Theales
    • סדרה חלמיתאים (Malvales)
    • סדרה Lecythidales
    • סדרה Nepenthales
    • סדרה Violales
    • סדרה Salicales
    • סדרה Capparales
    • סדרה Batales
    • סדרה אברשאים (Ericales)
    • סדרה Diapensiales
    • סדרה Ebenales
    • סדרה Primulales
  • קבוצת Rosidae
    • סדרה צלפאים (Brassicales)
    • סדרה ורדנאים (Rosales)
    • סדרה קטניתאים (Fabales)
    • סדרה פרוטנאים (Proteales)
    • סדרה Podostemales
    • סדרה Haloragales
    • סדרה הדסאים (Myrtales)
    • סדרה Rhizophorales
    • סדרה Cornales
    • סדרה Rafflesiales
    • סדרה Celastrales
    • סדרה Euphorbiales
    • סדרה Rhamnales

סדרות הדו-פסיגיים הקיימות בישראל

קישורים חיצוניים

אסטראים

אסטראים (שם מדעי: Asterales) היא סדרה של צמחים דו־פסיגיים, המקיפה את משפחת המורכבים והמשפחות הסמוכות.

המינים בסדרה זו נפוצים ברחבי העולם, והיא ומונה בעיקר צורות צמחים עשבוניות, אם כי כוללת גם מספר קטן של מיני עצים.

לאסטראים מספר מאפיינים המייחדים אותם משאר הצמחים, במראהם ובצורתם: האבקנים מסודרים בצפיפות סביב עמוד העלי, ולעיתים מאוחים לצינור סביבו. תכונה זו נקשרת לתופעת ההאבקה המאולצת (plunger pollination), שבה האבקה נדחפת החוצה מתוך צינור האבקנים במנגנון מיוחד. סוג זה של האבקה נפוץ למדי בקרב האסטראים. כמו כן, חומר התשמורת של כל האסטראים הוא אינולין - סוג של פולימר קצר המונה מספר קטן של חד־סוכרים.

הסדרה מונה 11 משפחות, כאשר הגדולה שבהן היא, כאמור, משפחת המורכבים עם כ־25000 מינים, ואחריה משפחת הפעמוניתיים עם כ־2000 מינים. יתר המשפחות מונות ביחד פחות מ־500 מינים. שתי המשפחות הגדולות הן בעלות תפוצה כלל-עולמית עם מרכז הכובד בחצי הכדור הצפוני, ואילו המשפחות הקטנות מוגבלות לרוב לאוסטרליה והאזורים הסמוכים, לעיתים לאמריקה הדרומית.

בישראל מיוצגות משפחות המורכבים והפעמוניתיים הגדולות, עם 300 ו־21 מינים בהתאם.

אפרסק

אפרסק (שם מדעי: Prunus persica) הוא מין של עץ פרי גלעיני ממשפחת הוורדיים, המשתייך לסוג פרוּנוּס (אליו משתייכים בין השאר גם השזיף והמשמש). השם אפרסק מתייחס גם לפרי העץ.

בעלי פרחים

צמחים בעלי פרחים (שם מדעי: Magnoliophyta) או מְכֻסֵּי זֶרַע (Angiospermae) הם המערכה הגדולה ומהחשובות ביותר של הצמחים העילאיים. בעלי הפרחים מתאפיינים באיברי רבייה מיוחדים הנקראים פרחים, והזרעים שלהם סגורים בתוך מעטפת המוכרת בדרך-כלל כפרי, ומכאן נובע הכינוי הנוסף למערכת בעלי הפרחים (מכוסי זרע).

גנציינאים

גנציינאים (שם מדעי: Gentianales) היא סדרה במחלקת דו-פסיגיים. היא כוללת למעלה מ-16,000 מינים שמסווגים ב-1,138 סוגים בחמש משפחות, כש-80% מתוכם במשפחת הפואתיים.

הסדרה יורשת את שמה מהסוג גנציאנה, שנקרא על שמו של מלך אילירי.

נציגים חשובים בסדרה הם קפה, פלומריה, הרדוף הנחלים ווינקה.

גפן היין

גפן היין או בקיצור גפן (שם מדעי: Vitis vinifera) היא מין של צמח מטפס ממשפחת הגפניים. פרי הגפן הוא ענב, המשמש הן כפרי מאכל, כפרי מיובש לצימוקים ולהכנת יין.

גפניים

גַּפְנִיִּים (שם מדעי: Vitaceae) היא משפחה של צמחים דו-פסיגיים קדומים הכוללת 700 מינים המחולקים ל-17 סוגים. זו המשפחה היחידה בסדרת הגפנאים.

המין המוכר ביותר במשפחה זו הוא גפן היין אשר מוציא ענבים מהם מייצרים את היין.

גרנאים

גרנאים (שם מדעי: Geraniales) הם סדרה קטנה של צמחים דו־פסיגיים. המשפחה הגדולה בסדרה היא משפחת הגרניים המונה מעל 800 מינים. בנוסף, כוללת הסדרה עוד שלוש משפחות קטנות, Melianthaceae, Ledocarpaceae, Vivianiaceae שסך מיניהן אינו עולה על 40. על פי המיון המסורתי שייכת לסדרה גם משפחת הזוגניים, אשר אחד מפרטיה, זוגן השיח, נפוץ בישראל. רוב הגרנאים הם עשבוניים, אך ישנם גם שיחים ועצים קטנים.

לגרנאים חשיבות כלכלית מעטה. מינים אחדים בסוג Pelargonium (משפחת הגרניים) משמשים להפקת שמנים לתעשיית הבשמים. למספר מינים, בעיקר בקרב גרניים, חשיבות כצמחי נוי ומרפא.

דו-פסיגיים קדומים

דו־פסיגיים קדומים (שם מדעי: Magnoliopsida) הם קבוצה פרפילטית במערכת בעלי הפרחים הכוללת את המינים הקדומים והפרימיטיביים ביותר. ההבדל העיקרי ביניהם לבין הדו־פסיגיים האמיתיים הוא בצורת האבקה, ובמאפיין זה הם דומים יותר לחד־פסיגיים. המיון המדעי המסורתי לא הבדיל בין הדו־פסיגיים הקדומים לאמיתיים, אך בעשורים האחרונים הראה המחקר הגנטי כי למעשה הדו־פסיגיים הקדומים נמצאים בתחתית העץ האבולוציוני שממנו התפתחו מאוחר יותר גם החד־פסיגיים וגם הדו־פסיגיים האמיתיים.

הדו־פסיגיים הקדומים מיוצגים בישראל בין היתר על ידי נופר צהוב וער אציל.

דלועאים

סדרת הדלועאים (שם מדעי: Cucurbitales) היא סדרה של צמחים דו-פסיגיים, הקרובה לסדרת האלונאים.

הדרים

הדרים (שם מדעי: Citrus) הם סוג עצים ירוקי עד ומניבי פרי ממשפחת הפיגמיים.

הידרנג'אה

הידרנג'אה (שם מדעי: Hydrangea) או הורטנזיה (Hortensia) הוא סוג של צמחים רב-שנתיים, שהפריחה שלהם נראית ככדור בעל פריחה שופעת. צבע הפרח, תלוי בחומציות הקרקע: לבן, כחול, אדום, ורוד וסגול. יופיו של הצמח מתבטא בגודש הפריחה שלו. הוא צמח עמיד וחזק. הצמח פורח מתחילת האביב ועד לסוף הסתיו. הוא גדל בתור אשכול פרחים או בתור תפרחת בקצה הענף. ברוב המינים יש בראש התפרחת שני סוגי פרחים: קטנים פוריים במרכז ופרחים גדולים ומעוקרים מסביב. יש מינים שכל הפרחים פוריים ובאותו הגודל.

חלמיתאים

החלמיתאים (שם מדעי: Malvales) הם סדרה של צמחים דו־פסיגיים, הכוללת לרוב עצים ושיחים. תפוצת רוב המשפחות בסדרה היא כלל־עולמית, באזורים טרופיים וסובטרופיים עם פלישה מוגבלת לאזורים ממוזגים או קרים. דגש תפוצה מעניין קיים באי מדגסקר, שכן שלוש משפחות מתוך הסדרה (Sphaerosepalaceae ,Sarcolaenaceae ו־Diegodendraceae) אנדמיות לאי זה. הסדרה מונה כ-6,000 מינים בתשע משפחות (לפי סיווג מודרני). המשפחה הדומיננטית בסדרה היא משפחת חלמיתיים המורחבת המונה מעל 4,000 מינים, ואחריה באה משפחת המתנניים עם 750 מינים. צמחיית הבר בישראל מסדרת החלמתיאים מונה 56 מינים ב־17 סוגים.

המורפולוגיה של החלמיתאים רבגונית, וישנו מספר מועט של תכונות משותפות. כאן ניתן לציין הופעה תדירה של עלים כפניים או גזורים בצורה מאוצבעת, עלי גביע מאוחים לצורת חרוט, ומבנה ותכולה כימית מיוחדת של הזרעים. כמו כן, ניכרת לעצי הסדרה קליפה הבנויה משכבות רבות של שיפה סיבית רכה, בעלת מבנה אופייני.

שימוש נרחב נעשה בעצה בזכות החוזק והקלילות שלה, ובקליפת העצים, במיוחד בסוגים Ochroma, Edgeworthia, Tilia, דפנית (Daphne) ומתנן (Thymelaea). עץ הקקאו (Theobroma cacao) משמש להכנת שוקולד. זרעי עצים מסוג Cola מתאפיינים בתכולה גבוהה של קפאין, ובעבר שימשו להכנת משקאות קולה למיניהם.

לימון

לימון (שם מדעי: Citrus × limon) הוא מין של עץ מסוג ההדרים, שמגדלים באופן חקלאי בעבור פירותיו הקרויים באותו השם. הלימונים מבויתים בעיקר לשם הפקת מיץ, אך גם החרצנים, הציפה והקליפה משמשים בבישול, באפייה ובשימורים. מיץ הלימון מכיל כחמישה אחוזים חומצה ציטרית, ועל כן טעמו של פרי הלימון חמוץ.

נופר צהוב

הנוּפָר הצהוב (שם מדעי: Nuphar luteum) הוא צמח מים רב-שנתי ממשפחת הנופריים. בארץ ישראל צומח במקווי מים בעמק החולה ובמקורות הירקון. בעבר היה נפוץ באגם החולה, בנחלי מישור החוף, בביצות ובשאר מקווי המים המתוקים. עקב ייבוש הביצות וזיהום מקורות המים אוכלוסיות הנופר נפגעו קשות, נוספה לכך גם פגיעתן של הנוטריות אשר התפשטו בישראל בעשרות השנים האחרונות ומכרסמות את צמחי המים ובכך מסכלות כל ניסיון להשבתו אל בתי הגידול מהם נכחד. המין מוגדר כצמח מוגן.

הנופר גדל לצד הנימפאה הלבנה והנימפאה התכולה. בעל עלים מעוגלים הצפים על המים או מזדקרים מעליהם. כשאר צמחי המים בישראל, הפריחה באביב ובקיץ. בישראל אפשר לראותו בעין תאו ובאתרים נוספים בעמק החולה, בבריכת הנופרים בפארק מקורות הירקון ובגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב.

נופריים

נוּפָריים (שם מדעי: Nymphaeaceae) היא משפחה של צמחים דו־פסיגיים רב־שנתיים הנפוצה באזורים חמים או ממוזגים בכל רחבי העולם. זו משפחה של צמחים הגדלים במקווי מים מתוקים או מעט מלוחים, כאשר שורשיהם חבויים בקרקעית. הפרחים בודדים, לרוב גדולים ויפים. עלי הכותרת מעט קשיחים ומותאמים להאבקה על ידי חיפושיות. העלים בעלי פטוטרת ארוכה ולרוב צפים על־פני המים, אך לעיתים נדירות גם מורמים מעליהם או נמצאים מתחת לפני המים.

הנופריים קרובים במובנים אחדים לחד־פסיגיים. כך, למשל, צרורות הרקמה המובילה (הצינורות) אינם ערוכים בטבעת, אלא פזורים בגבעול, ובתוך הצרורות חסר קמביום. מאפיין זה מעיד על גילה העתיק של המשפחה, ואכן היא בין העתיקות שבמערכת בעלי הפרחים. למעשה, היא שייכת לקבוצת הדו-פסיגיים הקדומים.

בארץ ישראל מיוצגת המשפחה על ידי שלושה מינים: נימפאה לבנה, נימפאה תכולה ונופר צהוב. ייבוש נרחב של הביצות בשנות ה-50 וה-60 צמצם מאוד את בתי הגידול הטבעיים שלהם, וכיום כולם הוכרזו כצמחים מוגנים.

נימפאה כחולה

נימפאה כחולה או נימפאה תכולה (שם מדעי: Nymphaea caerulea) היא צמח-מים רב-שנתי, הגדל במים מתוקים. תפוצתה של הנימפאה היא באזורים הטרופיים של כדור הארץ ויש המזהים אותה עם צמח הנלומבו, שהיה מקודש במצרים העתיקה ומופיע רבות באמנות המצרית הקדומה. גבעוליו מושרשים בקרקעית הבריכה, והצמח בעל פקעת ועלים מעוגלים ודמויי לב אשר צפים על המים.

ער אציל

עָר אציל (שם מדעי: Laurus nobilis) הוא צמח ירוק עד רב שנתי הגדל כעץ או כשיח. מקור השם ער הוא בתלמוד. עליו המיובשים משמשים כתבלין ונקראים עלי דפנה. מקור השם הוא מיוונית. זר עלי דפנה מסמל מן העת העתיקה ועד היום ניצחון ותהילה. משנת 2000 מחולק פרס בינלאומי לספורטאים מצטיינים - Laureus World Sports Awards.

עראים

עראים (שם מדעי: Laurales) היא סדרה של צמחים דו־פסיגיים, השייכת למערכת בעלי הפרחים. סדרה זו קרובה לתחתית העץ האבולוציוני, ונמנית עם הדו־פסיגיים הקדומים יחד עם צמחים כגון מגנוליה, נימפאה ואבוקדו.

העראים מונים כ־85-90 סוגים המרכיבים שבע משפחות. רובם עצים הגדלים באקלים טרופי. הסדרה מיוצגת בארץ על ידי מין יחיד שהוא ער אציל.

שרידים מאובנים ראשונים של העראים שייכים לתחילת הקרטיקון. ייתכן שמוצאה העתיק של הסדרה גרם לכך, שבמהלך התורים איבדו נציגיה את הבסיס המורפולוגי שאיחד אותם מלכתחילה. כיום לא ניתן להצביע על תכונה מורפולוגית משותפת שמאחדת את כל העראים. עובדה זאת הציתה ויכוחים רבים בקרב הבוטנאים אודות תיחום גבולות הסדרה. רק בסוף המאה ה־20 נקבע ההרכב הנוכחי של הסדרה על־סמך בדיקות מולקולריות.

קטניתאים

קטניתאים או קיטניתיים (שם מדעי: Fabales) היא סדרה של צמחים בעלי פרחים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.