דורי ספיבק

דורי ספיבק (נולד ב-19 בדצמבר 1968) הוא שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, החל ממרץ 2011.

לפני מינויו לשופט, היה ספיבק סגן מנהלת הקליניקות המשפטיות הפועלות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, יו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל, פעיל במרכז אדוה ופעיל מרכזי בקהילה הגאה.

דורי ספיבק
Dori.s
לידה 19 בדצמבר 1968 (בן 50)
תל אביב
השכלה
השתייכות בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
תפקידים בולטים שופט בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, סגן מנהלת הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב, יו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח
פעילויות נוספות ראש ועדת הלהט"ב, לשכת עורכי הדין

ביוגרפיה

ספיבק הוא יליד פתח תקווה, עורך דין וכלכלן בהכשרתו, בוגר החוג לכלכלה ובוגר בהצטיינות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בעל תואר שני מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, בה קיבל גם מינוי כעמית מחקר בתוכנית לזכויות אדם. עבודת המאסטר שלו עסקה בנושא ייצוג אנשים עם מוגבלות נפשית. בשנת 1996 החל ללמד בקליניקה לזכויות אדם שבפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. במסגרת פעילות הקליניקה ייצג ספיבק באופן שוטף ארגונים ויחידים הנזקקים לסעד משפטי. החל משנת 2000 ועד שנת 2011 שימש גם בתפקיד סגן מנהלת התוכניות הקליניות שבפקולטה, אותן מנהלת פרופ' נטע זיו.

לפני מינויו לשיפוט, היה ספיבק מהבולטים בקהילת זכויות האדם בישראל. בתפקידיו השונים הוביל הליכים משפטיים במגוון נושאים הקשורים לזכויות האדם והאזרח במדינת ישראל, כגון הזכות לבריאות (חיזוק סל התרופות), חובת ייצוג משפטי לחולי נפש בוועדות פסיכיאטריות, זכויות אסירים ועצירים (מיטה לכל אסיר), סלקציה ואפליה בקבלה ליישובים, זכויות עובדים זרים, ועוד.

במשך מספר שנים היה חבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל, וב-2007 נבחר על ידיה לתפקיד יו"ר ההנהלה, תפקיד בו כיהן עד יוני 2010.[1]

לאורך השנים התבלט עו"ד ספיבק בפעילות מיוחדת למען זכויות ההומואים והלסביות (ראו את הערך "מעמד ההומוסקסואלים בישראל"). הוא כיהן כיועץ המשפטי של אגודת הלהט"ב, ולאחר שהקים את הוועדה לזכויות ההומואים והלסביות בלשכת עורכי הדין בישראל, הוא עמד בראשה. ספיבק ניהל תיקים משפטיים רבים ועקרוניים בעניין זכויות הלהט"ב כגון בג"ץ קלפים פתוחים, שביטל את החלטת שר החינוך שלא לשדר תוכנית העוסקת בבני נוער הומואים ולסביות בישראל, ופסק דין חלוצי שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת ב-2004, שקבע שבן זוג בן אותו מין זכאי ככל ידוע בציבור לרשת את דירת בן זוגו זה 40 שנים, אף אם בן הזוג נפטר בלא שהותיר אחריו צוואה.

ביוני 2015 במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב זכה ספיבק להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.[2]

מתגורר בתל אביב. בן זוגו מזה שנים רבות הוא פרופסור ישי בלנק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

מאמרים נבחרים

קישורים חיצוניים

עות אודות פסקי דין

הערות שוליים

  1. ^ מכתבו של יו"ר הנהלת האגודה היוצא, עו"ד דורי ספיבק, לחברי/ות האגודה, אתר האגודה לזכויות האזרח, 13 ביולי 2010
  2. ^ ג'ורג' אבני, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, מאקו גאווה, 7 ביוני 2015
אייל גרוס

אייל גרוס (נולד ב-7 באוגוסט 1965) הוא פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת תל אביב, המשלב מחקר אקדמי ופעילות ציבורית בארגוני זכויות אדם בישראל. משמש גם כפרשן המשפטי של העיתון "הארץ".

בג"ץ קלפים פתוחים

בג"ץ קלפים פתוחים הוא פסק דין שנתן בג"ץ ב-21 בספטמבר 1997, ובו התקבלה עתירתם של אגודת הלהט"ב, ארגון קל"ף (קהילה פמיניסטית גאה) והאגודה לזכויות האזרח בישראל נגד שר החינוך, התרבות והספורט, הטלוויזיה החינוכית הישראלית והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. העותרים ביקשו לבטל את האיסור שהטיל שר החינוך זבולון המר על שידור פרק של התוכנית "קלפים פתוחים" שעסק בנוער להט"ב ובזהות מינית.

בפסק הדין קבע בג"ץ פה אחד שיש להתיר את שידור התוכנית כפי שתוכנן במקור, בערוץ בו תוכנן השידור, ללא התניה של השידור בשינויים וסייגים כפי שדרשו המשיבים.

דן יקיר (משפטן)

דן יקיר (נולד ב-1959) הוא משפטן ישראלי ופעיל לזכויות האדם, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח.

האגודה לזכויות האזרח בישראל

האגודה לזכויות האזרח בישראל היא עמותה שמטרתה הרשומה היא "לפעול למען הגנה על זכויות האדם והאזרח בישראל ובשטחים הנתונים בפועל לשליטתה ובכל מקום שבו הפגיעה בזכויות נעשית על ידי רשויות ישראליות או מטעמן". האגודה נוסדה ב-1972 (ונרשמה כעמותה בשנת 1983) והיא ארגון זכויות האדם הוותיק בישראל.

האגודה היא ארגון זכויות האדם היחיד בישראל העוסק בכל קשת זכויות האדם: הזכות לחיים, זכויות המיעוטים, חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, הזכות לפרטיות, הזכות לחינוך, הזכות לבריאות, חופש ההתאגדות, זכויות האדם בהליך הפלילי, הזכות לדיור ועוד. האגודה חברה בליגה הבינלאומית לזכויות האדם (ILHR) מאז 1979, בפדרציה הבינלאומית של אגודות לזכויות האדם (FIDH) משנת 1981, וברשת הבינלאומית של ארגוני חירויות אזרחיות (INCLO) משנת 2015.

בראש האגודה עומד נשיא האגודה, תפקיד אותו ממלא מאז 2001 הסופר סמי מיכאל. קדמו למיכאל בתפקיד זה פרופ' הנס קלינגהופר, נשיא האגודה הראשון, שהחל לכהן כארבע שנים לאחר היווסדה, ולאחריו שופט בית המשפט העליון בדימוס חיים כהן, נשיא בית המשפט העליון בדימוס שמעון אגרנט ופרופ' רות גביזון.

תקציב העמותה בשנת 2016 היה כ-8.26 מיליון ש"ח.

זכויות להט"ב בישראל

זכויות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) בישראל עברו שינויים מפליגים משלהי המאה ה-20 ויש מגמה של הכרה הולכת וגוברת בזוגות חד-מיניים וזכויותיהם מצד מוסדות המדינה ומערכת המשפט. אף שאלו אינם נהנים משוויון זכויות מלא וקיימים גילויי הומופוביה בישראל ואפליה, נראה כי הפסיקה בישראל אינה חורגת במידה משמעותית מהנורמה המקובלת בעולם המערבי, לעומת ההפליה הקיימת בחקיקה בישראל. נוסף לכך, ישראל חתומה על הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית.

החוק בישראל אינו מכיר בנישואים חד-מיניים או באיחוד אזרחי. על כן, דפוס חייהם של זוגות חד-מיניים מקביל לזה של "ידועים בציבור". בעקבות ההכרה שהעניק החוק הישראלי למוסד ה"ידועים בציבור", זוגות חד-מיניים זכאים לכל הזכויות הפיננסיות המוענקות לזוגות הטרוסקסואליים. החוק בישראל אינו מתיר לזוגות מאותו המין לעבור תהליך של פונדקאות. לעומת זאת פסקי-דין שונים שניתנו במהלך השנים מעידים על הנטייה ההולכת וגוברת של ההכרה שהעניקה מערכת המשפט בישראל לזכויות הזוגות החד-מיניים. פסקי-הדין, שזכו לדיווח תקשורתי נרחב, מכסים מגוון תחומים ולרוב מנוסחים בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בישראל אינם נהנים משוויון זכויות חוקי מלא, והם נאבקים על מקומם בחברה ועל השוואת זכויותיהם האזרחיות, במיוחד בזוגיות ובהורות, לאלה של הטרוסקסואלים. זוגות חד-מיניים בישראל חווים אפליה בתחום הנישואים ובאימוץ ילדים, ונמנעות מהן זכויות שונות המגיעות אך ורק לזוגות שנישאו על פי החוק - המגדיר נישואים כבין גבר לאישה בלבד. המסורתיות המאפיינת חלקים גדולים בחברה הישראלית, והיחס הסטיגמטי גורמים לפרטים ולזוגות חד-מיניים להסתיר את זהותם המינית ואת זוגיותם ואף כופים עליהם לעיתים לנהל חיים כפולים.

חופש הביטוי

חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת. "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" (מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם) עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור. חופש הביטוי נחשב למימוש של חופש הדעה והמצפון, שטעמם ניטל אם נשללת האפשרות לבטא אותם.

חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם הבסיסיות, אך לעיתים הוא מוגבל באמצעות חקיקה. גבולותיו של חופש הביטוי נתונים בוויכוח מתמיד. דוגמה לכך היא הטענה כי חוקים האוסרים ביטויי גזענות או תאוריות היסטוריות כמו הכחשת השואה מגבילים את חופש הביטוי. דיני לשון הרע מגבילים את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, כדי לאפשר לנשוא הפרסום לשמור על שמו הטוב. גם פגיעה בזכות לפרטיות מגבילה את חופש הביטוי בחוק.

ישי בלנק

ישי בלנק (נולד ב- 1969) הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, לשעבר סגן דקאן הפקולטה. מאז שנת 2017 כיושב ראש העמותה למשפט ציבורי בישראל.

ספיבק

ספיבק הוא שם משפחה יהודי מזרח אירופי. המילה מקורה באוקראינית ופירושה הוא זמר. בקרב היהודים מדובר היה לרוב בחזן.

האם התכוונתם ל...

עירא הדר

עירא הדר היא עורכת דין ישראלית ופעילה מרכזית למען זכויות להט"ב בישראל. שותפה במשרד עורכות הדין עירא הדר ומיכל עדן המתמחה בזכויות קהילת הלהט"ב, וכן במעמדן המשפטי של מגוון המשפחות האלטרנטיביות. מזה שנים רבות עו"ד הדר מעניקה שירותים משפטיים לחברי וחברות קהילת הלהט"ב בשלל תחומים, לרבות זוגיות גאה, הורות הומו-לסבית, אימוץ להט"בי, אפוטרופסות, הסדרת מעמדם של בני זוג זרים, זכויות כלכליות בתחום העבודה והפנסיה. במסגרת פעילותה המשפטית, הדר הובילה גם לתקדימים פורצי דרך למען הקהילה הגאה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.