דוקטור לפילוסופיה

דוקטור לפילוסופיה (PhD, או DPhil; בלטינית Philosophiae Doctor) הוא התואר האקדמי הגבוה ביותר המוענק על ידי האוניברסיטאות ברוב מדינות העולם. תואר דוקטור לפילוסופיה (PhD) מוענק בתוכניות בכל שטחי הלימוד האקדמי. תואר דוקטור לפילוסופיה הוא לעיתים קרובות אחת מן הדרישות לתעסוקה כמרצה באוניברסיטה, חוקר או מדען בתחומים רבים. אנשים המחזיקים בתואר דוקטור לפילוסופיה יכולים, במקרים רבים, להשתמש בתואר "דוקטור" (לעיתים קרובות נכתב בראשי תיבות "ד"ר"). במדינות שאינן דוברות אנגלית יש והתואר נכתב "Dr. Phil", או כסיומת לשם "PhD".[1]

דרישות אקדמיות למתן תואר הדוקטור משתנות במידה ניכרת בין מדינות ומוסדות שונים ואף בתקופות זמן שונות. במהלך לימודיו לתואר דוקטור לפילוסופיה הסטודנט נקרא תלמיד לדוקטורט. תלמיד אשר סיים את כל דרישות הקורסים לתואר, עמד בבחינות הידע המקצועי ונמצא בתקופת המחקר על עבודת הגמר מכונה לעיתים דוקטורנט או מועמד לתואר דוקטור. קיימים מוסדות המעניקים לתלמיד אשר הגיע לשלב זה תואר "מועמד לפילוסופיה" (C. Phil).

מועמד לתואר דוקטור לפילוסופיה חייב להגיש עבודת גמר, המכונה תזה או דיסרטציה, המכילה מחקר אקדמי מקורי, הראוי באופן עקרוני לפרסום בירחון מקצועי שבו ביקורת עמיתים.[2] במדינות רבות המועמד לתואר דוקטור לפילוסופיה חייב להגן על עבודת הגמר לפני צוות של מומחים שמונו על ידי האוניברסיטה בה הוא לומד. יש אוניברסיטאות המעניקות אף סוגים אחרים של של תואר דוקטור בנוסף לתואר דוקטור לפילוסופיה, דוקטור לאמנות המוזיקה (DMA), דוקטור לחינוך (Ed.D) ועוד. בשנת 2005 קבע איגוד האוניברסיטאות האירופי את עקרונות זלצבורג, עשרת העקרונות הבסיסיים להענקת תואר שלישי, זאת במסגרת תהליך בולוניה להאחדת הסטנדרטים להשכלה גבוהה באירופה.[3] בשנת 2016 נוספו עליהם עקרונות פירנצה, שבעה עקרונות בסיסיים להענקת תואר דוקטור בתחום האמנויות אשר נוסחו על ידי ההתאחדות האירופית של המוסדות לאמנויות ואומצו על ידי  ההתאחדות האירופית של קונסרבטוריונים, האגודה הבינלאומית של בתי ספר לקולנוע וטלוויזיה, האיגוד הבינלאומי של אוניברסיטאות ומכללות לאמנות, עיצוב ומדיה, ועל ידי החברה למחקר אמנותי.[4]

בהקשר של התואר "דוקטור לפילוסופיה" ותארים בעלי שם דומה, המונח "פילוסופיה"  אינו מתייחס לתחום האקדמי של הפילוסופיה, אלא נעשה בו שימוש במובן רחב יותר בהתאם למשמעות היוונית המקורית, דהיינו, "אהבת החוכמה". ברוב מדינות אירופה, כל תחומי הלימוד האקדמי (היסטוריה, פילוסופיה, מדעי החברה, מתמטיקה, פילוסופיה של המדע ומדעי הטבע)[5] להוציא תאולוגיה, משפטים, רפואה (שהם לימודים מקצועיים) היו מכונים באופן מסורתי כלימודי פילוסופיה. בגרמניה ובמדינות נוספות באירופה, הפקולטה לאמנויות היה ידועה כ "הפקולטה לפילוסופיה".

טרמינולוגיה

ראשי התיבות המקובלים לתואר דוקטור לפילוסופיה הם PhD, מן הלטיני Philosophiae Doctor. התואר נהגה כשלוש אותיות נפרדות באלפבית הלטיני P, H, D. התואר DPhil מקורו בשפה האנגלית והוא תואר הניתן במספר קטן של אוניברסיטאות אנגליות, בהן אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת יורק ואוניברסיטת סאסקס.

הערות שוליים

  1. ^ Graduate Courses, University of Oxford
  2. ^ Dinham, S.; Scott, C. (2001). "The Experience of Disseminating the Results of Doctoral Research". Journal of Further and Higher Education 25: 45–55. doi:10.1080/03098770020030498.
  3. ^ Kirsti Koch Christensen (2005). "BOLOGNA SEMINAR: DOCTORAL PROGRAMMES FOR THE EUROPEAN KNOWLEDGE SOCIETY". European Universities Association.
  4. ^ http://www.elia-artschools.org/userfiles/File/customfiles/1-the-florence-principles20161124105336_20161202112511.pdf
  5. ^ Sooyoung Chang, Academic Genealogy of Mathematicians, World Scientific, 2010, p. 183.
7 בדצמבר

7 בדצמבר הוא היום ה-341 בשנה (342 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 24 ימים.

ג'וזואה קרדוצ'י

ג'וֹזוּאֶה אלסנדרו מיכֶּלֶה קרדוצ'י (באיטלקית: Giosuè Alessandro Giuseppe Carducci)‏ (27 ביולי 1835 - 16 בפברואר 1907), משורר איטלקי, דוקטור לפילוסופיה ומרצה לספרות איטלקית באוניברסיטת בולוניה וסנאטור.

קרדוצ'י נולד בוואלדיקסטלו (Valdicastello) שבלוקה. אביו היה רופא, ששימש כמורה הראשון שלו. מגיל צעיר התעניין בספרות הקלאסית ובעיקר בגדולי משוררי איטליה. האזור שלו סופח לטוסקנה בשנת 1847 והוא למד בפירנצה והמשיך ללימודים גבוהים באוניברסיטת פיזה Scuola Normale Superiore, שם גם הוכתר בתואר דוקטור. תקופת מה עסק בהוראה פרטית ובשנת 1861 התמנה למרצה לספרות איטלקית באוניברסיטת בולוניה. הוא שימש בתפקיד הזה למעלה מארבעים שנה. קרדוצ'י היה פטריוט מסור ונאבק בכנסייה ובדת. תחילה היה רפובליקאי ולאחר מכן מלוכני, אך תמיד היה נגד הכיבוש של אוסטריה ולמען עצמאות איטליה. בגיל 55 התמנה לסנאטור.

הוא הקדיש את קובץ השירים הראשון לזכרו של לֵאופארדי. שירתו מהפכנית (הוא מהלל את גיבורי המהפכה הצרפתית), נלהבת ונאבקת בדת ובכנסייה. באודות בארבאריות הוא מביע געגועים ליופי העולם ההלני. שירתו מצטיינת בכוח עז ומשמעת חזקה. שיריו מצטיינים במוזיקה נפלאה. הוא היה גם מבקר חשוב ונואם מחונן שידע לבטא את רעיונותיו בעושר לשוני ובמקוריות. הוא ניחן בשנינות וידע להשתמש בסאטירה. כתב מסות על המשוררים הקלאסיים של איטליה.

בשנת 1906 הוענק לו פרס נובל לספרות "לא רק בגלל ידיעותיו המרובות ועבודותיו בשטח המחקר, אלא בעיקר לאות הוקרה על האנרגיה הפלסטית, עושר הסגנון והכוח הלירי שבהם מצטיינות יצירות המופת שלו בשירה".

נפטר בבולוניה בשנת 1907.

דוקטור

דוקטור (בקיצור, ד"ר), או "תואר שלישי", הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

המילה דוקטור מקורה בשפה הלטינית: בלטינית הקלאסית פירושה היה מורה, ובלטינית של ימי הביניים מלומד ויועץ דתי. המשמעות הנוכחית, של המחזיק בתואר גבוה באוניברסיטה, התקבעה בסוף המאה ה-14 [2].

דוקטור לשם כבוד

דוקטור לשם כבוד (בלטינית: .Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם. התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.

השם העברי לתואר הוא תרגום honoris causa מלטינית.

אישים שזכו לכמה תוארי דוקטור לשם כבוד נושאים בתואר .Dr. h. c. mult.

אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא אירוע הענקת התואר לרמטכ"ל יצחק רבין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. בטקס זה נשא רבין את נאום הר הצופים.

אוניברסיטת בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד גם לארגונים. בארגונים הזוכים: מגן דוד אדום ותנועת הנוער בני עקיבא.

וולטר הוורת'

וולטר נורמן הוורת' (אנגלית: Walter Norman Haworth; ‏19 במרץ 1883 - 19 במרץ 1950) היה כימאי בריטי, הידוע במיוחד בזכות עבודתו פורצת הדרך על חומצה אסקורבית (ויטמין C). הוורת' זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1937 (לצד פאול קארר), "על חקירותיו בתחום הפחמימות וויטמין C".

הוורת' נולד בצ'ורלי שבלנקשייר. הוא החליט ללמוד כימיה באוניברסיטת מנצ'סטר ב-1903 לאחר שעבד זמן מה במפעל הלינולאום של אביו; החלטה זו הייתה בניגוד לרצון הוריו. לאחר קבלת התואר הראשון, המשיך לאוניברסיטת גטינגן, וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה ב-1910; אז שב למנצ'סטר, וקיבל תואר דוקטור למדעים ב-1911.

ב-1912 היה למרצה ביונייטד קולג' באוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד (האוניברסיטה הוותיקה ביותר בסקוטלנד, ואחת מהוותיקות בעולם). בתקופה זו החל להתעניין בכימיה של פחמימות, שנחקרו במוסד על ידי תומאס פורדי (1843-1916) וג'יימס אירוין (1877-1952). הוורת' החל בעבודה על סוכרים פשוטים, וב-1915 גילה שיטה חדשה להכנת מתיל אסטר של סוכר בעזרת מתיל סולפט ובסיס. אז החל לחקור את התכונות המבניות של דו-סוכרים.

בזמן מלחמת העולם הראשונה אירגן הוורת' את מעבדות האוניברסיטה לייצור כימיקלים ותרופות בשירות ממשלת בריטניה. ב-1920 התמנה לפרופסור לכימיה אורגנית באוניברסיטת דורהם. שלוש שנים מאוחר יותר היה לפרופסור לכימיה באוניברסיטת בירמינגהם.

ב-1934, כאשר עבד עם הכימאי הבריטי סר אדמונד הירסט, הצליחו לסנתז ויטמין C, בפעם הראשונה בהיסטוריה.

היטל הוורת', דרך פשוטה לייצוג מבנים כימיים באופן תלת ממדי, קרוי על שמו.

הוורת' קיבל תואר אבירות ב-1948. הוא נפטר ב-19 במרץ 1950, ביום הולדתו ה-67.

חינוך מיני

חינוך מיני הוא תהליך למידה וחינוך בו נלמדים נושאי הרבייה המינית, יחסי המין, מגדר והזהות המינית ונטייה מינית, וכן גם היבטים אחרים הקשורים למיניות ולהתנהגותם המינית של בני האדם כגון מניעת היריון, מחלות מין והימנעות מאונס.

יהודה פרח

ד"ר יהודה פרח (11 בינואר 1924 – 6 בנובמבר 1998) היה דוקטור לפילוסופיה וחבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסות ה-10 וה-12.

ישראל ליפשיץ

הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז. רב בגרמניה ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה. נכדו של הרב ישראל ליפשיץ מסדר הגט מקליווא ואבי משפחת ליפשיץ. כיהן כאב"ד בוורונקי, בדסאו, בחזדייש ובדנציג.

הרב ליפשיץ נפטר בצום גדליה של שנת ה'תרכ"א, במהלך התפילה בבית הכנסת.

מג'ד אל-כרום

מַגְ'ד אלְ-כֻרוּם (בערבית: مَجْد الْكُرُوم, תרגום: תפארת הכרמים) הוא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל. היישוב שוכן בבקעת בית הכרם וממוקם בצדו הצפוני של כביש 85, צפונית-מערבית לכרמיאל ודרומית-מערבית לבענה.

סבוראים

סָבוֹרָאִים (מסבירים) - ובספרות התורנית רבנן סבוראי - הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7). כינוי זה מבוסס על השם "סבורא", שמופיע בתלמוד הירושלמי, מסכת קידושין, שפירושו בעל סברא, מבין דבר.

המקור הקדום ביותר המזכיר את הסבוראים, מגדיר אותם כקבוצה-תקופה ומכנה אותם בשם זה הוא אגרת רב שרירא גאון.

בשונה מקודמיהם, האמוראים, שיצרו את התלמוד, עסקו הסבוראים לא ביצירה חדשה אלא בעיקר בהסברה, הטמעה והשלמה של התלמוד. לסבוראים חלק רב בעריכת התלמוד הבבלי – ליקוט גרסאות והשוואת נוסחאות, ויש מדבריהם שנכנסו לגוף התלמוד. בכך סיימו הסבוראים את תהליך כינוסו ועריכתו של התלמוד. מלבד זאת, לא הותירו הסבוראים אחריהם טקסט כתוב, בשונה מכל שאר תקופות ישראל, לכן הידע עליהם הוא דל ביותר.

עבר הירדן

עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן. מאז הקמתה של ממלכת ירדן בשנת 1946, מרבית שטחו של עבר הירדן נמצא בשליטתה.

עופר כסיף

עופר כסיף (נולד ב-25 בדצמבר 1964) הוא דוקטור לפילוסופיה פוליטית, מרצה ופעיל שמאל רדיקלי, וחבר הכנסת מטעם חד"ש-תע"ל בכנסת העשרים ואחת. הוא חבר הכנסת היהודי היחידי ב"רשימה המשותפת".

עזמי בשארה

עַזְמִי בִשַארָה (בערבית: عزمي بشارة (מידע • עזרה); נולד ב-22 ביולי 1956), לשעבר חבר כנסת ערבי-ישראלי, מייסד מפלגת בל"ד, שנמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול ובסיוע לארגון חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה, ושוהה כיום בקטר. בשארה הוא דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת הומבולדט.

ענת דרייגור

ענת דרייגור (נולדה ב-22 במרץ 1960) היא שחקנית עבר ומאמנת כדורסל ישראלית. נבחרה לשחקנית היובל על ידי איגוד הכדורסל בישראל וזכתה לעיטור על מפעל חיים מטעם ההתאחדות לספורט הוותיקים והוועד האולימפי בישראל. ב־2018 קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד על פעולה לקידום כדורסל הנשים בישראל.

ראמה (יישוב)

ראמה (בערבית: الرامة) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל כ-5 קילומטרים מכרמיאל, בבקעת בית כרם (בקעת שגור) בלב הגליל.

שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954.

רונן שובל

רונן שובל (נולד ב-20 באוגוסט 1980, ח' באלול ה'תש"מ) הוא דוקטור לפילוסופיה פוליטית, פובליציסט, פעיל פוליטי, מייסד תנועת "אם תרצו" ויו"ר המועצה האקדמית למדיניות לאומית לשעבר.

רקונקיסטה

רֶקוֹנְקִיסְטָה (מספרדית: Reconquista, תרגום: כיבוש מחדש) היא כינויו של תהליך הכיבוש-מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים מידי המוסלמים לאורך פרק זמן שארך כ-700 שנים ונמשך מסוף המאה השמינית ועד לסוף המאה החמש-עשרה. נהוג לראות בניצחון הנוצרי בקרב קובאדונגה בשנת 722 את תחילתה של הרקונקיסטה, ובכיבוש ממלכת גרנדה וסילוק המוסלמים מספרד בשנת 1492 את סיומה. קיים ויכוח מחקרי סביב שאלת מהותה של הרקונקיסטה - האם יש לראות בה מלחמת קודש, התפשטות צבאית וטריטוריאלית, או דגם מוקדם של מסעי הצלב.

שלמה בן אלקנה

‬שלמה אריה בן אלקנה (9 בנובמבר 1921 – 11 באוגוסט 1993) היה איש משטרה ישראלי, חוקר תעלומות היסטוריות מתקופת היישוב, מומחה לאיתור נעדרים, יוזם ומקים יחידת אית"ן. בעל תואר דוקטור לפילוסופיה.

תומאס פיין (נאס"א)

תומאס אוטן פיין (באנגלית: ‏Thomas Otten Paine; ‏9 בנובמבר 1921 - 4 במאי 1992) היה מדען אמריקאי והמנהל השלישי של סוכנות החלל הלאומית לאווירונאוטיקה וחלל של ארצות הברית, מ-21 במרץ 1969 עד 15 בספטמבר 1970. עמית מחקר באוניברסיטת סטנפורד, 1947-1949; מעבדות חברת ג'נרל אלקטריק, 1949-1968; מחקרים מתקדמים בסנטה ברברה, קליפורניה, 1963-1968; סגן נשיא, ייצור כוח מפעיל קבוצתי, 1970-1973; נשיא ודירקטור בתאגיד נורת'רופ, לוס אנג'לס, 1976-1982; יו"ר אגודות תומאס פיין, לוס אנג'לס, משנת 1982; יו"ר הוועדה הארצית לחלל, 1984-1986. סמנכ"ל ומנהל המערכת הלאומית לאווירונאוטיקה וחלל, 1968-1970.

בוגר תואר ראשון בהנדסה באוניברסיטת בראון, 1942. תואר שני במדעים במתלורגיה פיסית, אוניברסיטת סטנפורד, 1947. דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת סטנפורד, 1949.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.