דומניטור

דומניטוררומנית: Domnitor), היה תוארו של שליט הנסיכויות הרומניות המאוחדות, שהפכו לרומניה, בין השנים 18591881.

את התואר דומניטור נשאו רק שני שליטים. האחד, אלכסנדרו יואן קוזה, שנבחר בנפרד בנסיכות מולדובה ובנסיכות ולאכיה ובכך נוצרה אוניה פרסונלית שכונתה בשם "הנסיכויות הרומניות המאוחדות" ומאוחר יותר רומניה, והשני, קרול הראשון, מלך רומניה, שנשא בתואר עד להכתרתו כמלך ב-1881.

התואר דומניטור מיוחד לרומניה ונגזר מהמילה הרומנית Domn, שמשמעותה: "אדון". השליטים הקודמים של הנסיכויות הרומניות כונו בתואר וויווד או חוספודר.

Carol Popp de Szathmary - Alexandru Ioan Cuza
אלכסנדרו יואן קוזה, הדומניטור הראשון
אוניה פרסונלית

אוּניה פרסונלית או איחוד פרסונלי היא מערכת יחסים בין שתי ישויות או יותר במשפט הבינלאומי, הנחשבות למדינות שונות וריבוניות, אשר, לפי חוקיהן, אותו האדם עומד בראשן, בעוד גבולותיהן, חוקיהן והאינטרסים שלהן נותרים שונים.

כאשר הקשר בין המדינות חזק יותר ויש להן גם מוסדות משותפים (כגון צבא, פרלמנט או חוקה), נהוג להשתמש במונח "איחוד".

להבדיל מ"אוניה" ו"איחוד", המונח "פדרציה" מתייחס למדינה ריבונית אחת, המורכבת ממספר ישויות מדיניות לא-ריבוניות.

אלכסנדרו יואן קוזה

אלכסנדרו יואן קוזה ( להאזנה (מידע • עזרה); 20 במרץ 1820, ברלאד - 15 במאי 1873, היידלברג) היה פוליטיקאי רומני. השליט המשותף הראשון של הנסיכויות המאוחדות של ולאכיה ומולדובה תחת השם אלכסנדר יואן הראשון בין השנים 1859 עד 1866 והחל מינואר 1862 – דומניטור רומניה. בדומה לרבים מבני האליטה הרומנית באותם הימים היה קוזה בעל שורשים יוונים.

קוזה נבחר להיות השליט הן בנסיכות מולדובה והן בנסיכות ולאכיה, ובכך למעשה התאחדו שני חבלי הארץ תחת אוניה פרסונלית בשם הנסיכויות הרומניות המאוחדות. לקראת סוף תקופת שלטונו ניסה ליזום מספר רפורמות בנושאי קרקעות, אך לא צלח בכך ואולץ למעשה לחתום על כתב הוויתור שלו על כיסאו.

קוזה היה הנסיך האחרון של הנסיכויות ולאכיה ומולדובה. בינואר 1862 שינה את שם הנסיכויות המאוחדות לרומניה וקבע את בוקרשט כבירתו היחידה.

קוזה רצה להעניק זכויות אזרחיות ליהודי ארצו, אבל ההתנגדות החזקה שקמה מחוגים אנטישמיים רחבים, מנעה זאת ממנו. הוא הבטיח ליהודים אמנציפציה הדרגתית ועשה צעדים ראשונים בכיוון זה, אך הדחתו הפסיקה את התהליך.

ארמון פלש

ארמון פלש (ברומנית: Castelul Peleş (מידע • עזרה)), שנמצא בסינאיה, רומניה, שימש למגורי הקיץ של משפחת המלוכה הרומנית ונחשב לאחד הארמונות היפים ביותר ברומניה.

בארבו שטירביי, שליט ולאכיה

בַּארבּוּ דִימִיטְרִיֶה שְׁטִירְבֶּיי (ברומנית: Barbu Dimitrie Ştirbei, שמו בלידה: בארבו דימיטריה בּיבֶּסְקו - Barbu Dimitrie Bibescu, אוגוסט 1799 קראיובה - 12 באפריל 1869 ניס) היה שליט (דוֹמְן Domn) של ואלכיה ("הארץ הרומנית") בין יוני 1849 ל-29 באוקטובר 1853 ובין 5 באוקטובר 1854 ל-25 ביוני 1856

בן למשפחת ביבסקו, צאצא לשושלת ברנקוביאנו, כונה בארבו דימיטריה ביבסקו לפי שמו של דוד של אמו שגידל אותה ואימץ אותו, בארבו ק. שטירביי (1813-1753). בשנים 1817–1821 למד בפריז, ובשובו למולדת היה אחראי על האוצר - ויסטיירניק, בימי השליט אלכסנדרו גיקה ובשנים 1839–1847 כיהן בתפקידים בכירים נוספים בממשל הוולאכי: שר הפנים, שר הדתות, שר המשפטים, וכן כמזכיר הוועדה שערכה את תקנון האורגני. כשליט ואלכיה אחרי אחיו, גאורגה ביבסקו, גילה שטירביי כישורים ניהוליים וזהירות רבה. נאלץ להתמודד עם הכורח שנכפה על ארצו לספק משאבים לצבאות הכיבוש הרוסי והעות'מאני ולהשלים עם הסמכויות הנרחבות של הנציבים הזרים. רק בשנת 1851, אחרי שמדינתו שקעה בחובות כבדים, הצליח להשיג את נסיגת הצבאות הזרים. על ידי קיצוצים בהוצאות ומדיניות חיסכון, הצליח שטירביי להוריד את החובות לשני שלישים. כמו כן מצא זמן ומשאבים כדי לעודד את התחדשותם של המינהל, התרבות והחינוך, הצבא והחקלאות: בנה את התיאטרון הלאומי בבוקרשט, פתח מחדש את בתי הספר שנסגרו בעת מהפכת 1848, שיפר את סעיפי התקנון האורגני בנוגע לאיכרים. בימי שלטונו טופחו הגנים צ'ישמיג'יו וקוטרוצ'ן בבוקרשט.

גריגורה אלכסנדרו גיקה

גריגורה אלכסנדרו גיקה, לפעמים קרוי בהיסטוריוגרפיה הרומנית גריגורה החמישי גיקה (ברומנית: Grigore Alexandru Ghica או Grigore al Cincilea Ghica בצרפתית

Grégoire Aléxandre Ghyka,‏ 27 באוגוסט 1807 או 25 באוגוסט 1804

בוטושאן - 24 באוגוסט 1857 פריז) היה שליט ("דומן" או "דומניטור") נסיכות מולדובה בין השנים 1849–1853 ובין 1854–1856. היה בן למשפחת הבויארים גיקה (גיקאס), שמוצאה בדרום אלבניה, אז באימפריה העות'מאנית. מנהיג בעל השקפות נאורות, ברוח "אביב העמים", שאף ועשה צעדים למודרניזציה של ארצו.

דומינטור

הדומינטור הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) המיוצר על ידי חברת אירונאוטיקס. כלי הטיס מבוסס על דגם של מטוס נוסעים מסוג דיימונד DA42. הדומינטור משמש לצורך פעולות מודיעין, מעקב וסיור.

כלי הטיס ביצע את טיסת הבכורה שלו ביולי 2009. כלי הטיס מסוגל לטוס 28 שעות ברציפות עם מטען של 410 ק"ג, במהירות של 140 קמ"ש ובגובה מרבי של 30,000 רגל.

הנסיכויות הרומניות המאוחדות

הנסיכויות הרומניות המאוחדות הייתה ישות מדינית במחצית השנייה של המאה ה-19 שנוצרה מאוניה פרסונלית של נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה תחת שלטונו של הדומניטור אלכסנדרו יואן קוזה.

ביום 5 בינואר 1859 נבחר אלכסנדרו יואן קוזה להיות שליט נסיכות מולדובה וכעבור 19 ימים, ב-24 בינואר, באותה שנה, בחרו אותו גם תושבי נסיכות ולאכיה להיות שליטם ובכך יצרו ישות מדינית חדשה, הנסיכויות הרומניות המאוחדות או בשם הרשמי "הנסיכויות המאוחדות של ולאכיה ומולדובה". בחירות אלה נועדו לעקוף החלטת המעצמות בעניין הנסיכויות, החלטה שרצתה להעמיד שושלת זרה בראשן. כעבור זמן לא רב התחרטו הרומנים, הדיחו את הדומניטור קוזה ובחרו לעצמם דומניטור חדש ממוצא זר, את מי שעתיד היה להיות קרול הראשון, מלך רומניה. והוא שלט בנסיכויות עד לקבלת עצמאות מהאימפריה העות'מאנית והפיכתן למונרכיה בשם ממלכת רומניה.

קרול הראשון, מלך רומניה

קרול הראשון, מלך רומניה (ברומנית: Carol I, Rege al României, Principe de Hohenzollern-Sigmaringen, בגרמנית: Karl Eitel Friedrich Zephyrinus Ludwig von Hohenzollern-Sigmaringen;‏ 20 באפריל 1839 - 10 באוקטובר 1914) היה קצין גרמני ובנו השני של הנסיך הגרמני קרל אנטון. נבחר בשנת 1866 לתפקיד דומניטור של הנסיכויות הרומניות המאוחדות ובשנת 1881 הוכרז כמלך רומניה. חבר כבוד של האקדמיה הרומנית מ-1867 ונשיא כבוד ופטרון של האקדמיה מ-1879 ועד ל-1914, גנרל-פלדמרשל של צבא האימפריה הרוסית ומפקד הכוחות הרומנים והרוסיים שלחמו ברומניה ובבולגריה נגד צבא האימפריה העות'מאנית במלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877.

שליטי נסיכות מולדובה

שליטי נסיכות מולדובה עד האיחוד עם נסיכות ולאכיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.