דוכס

דוכס הוא תואר אצולה אירופי. בהיררכיה של תוארי האצולה נמצא הדוכס מעל למרקיז ונופל בחשיבותו ממונרך, היסטורית ניתן לשולט בדוכסות.

מקור המילה בלטינית - Dux ("מנהיג"). בתואר נעשה שימוש לראשונה ברפובליקה הרומית כדי להתייחס למפקד צבאי שאינו בעל דרגה רשמית. תואר זה שימש גם לתיאור מפקדים של צבאות זרים. בספר על מלחמת גאליה, יוליוס קיסר השתמש בתואר דוכס רק כאשר התייחס למפקדים קלטים.

בתקופה בה שלט הצבא הרומי על ארץ ישראל, שימש התואר דוכס הן לתיאור פיקוד על כוח צבא והן כדי להתייחס למושל רומי של פרובינקיה. מהרומית הגיע הביטוי גם לעברית וכך נאמר באיכה רבה א, פרק ל"א "שלש שנים ומחצה הקיף אספסיאנוס את ירושלם והיו עמו ארבעה דוכסין, דוכס דערביא, דוכס דאפריקא, דוכוס דאלכסנדריא, דוכוס דפלסטיני".

בימי הביניים נעשה שימוש בתואר "דוכס" בקרב מונרכיות גרמאניות.

הדוכסים היו שליטי הפרובינציות, מעל לרוזני הערים, ולאחר מכן, במונרכיות הפאודליות, הדוכסים היוו את עמיתיו רמי המעלה של המלך. גם במאה ה-19 מדינות גרמניות ואיטלקיות רבות נשלטו על ידי דוכסים או ארכידוכסים, אך כיום הדוכסות היחידה בעולם היא לוקסמבורג, ורק אנרי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג, מחזיק בסמכויות שלטון.

התואר "דוכס" הוא תואר האצולה הרם ביותר בצרפת, באיטליה, בפורטוגל, בספרד ובממלכה המאוחדת. בסמכותו של האפיפיור להעניק תוארי דוכס ודוכסית למשרתי הכס הקדוש, אך פעולה זו אינה שכיחה. כאשר אישה נשואה לדוכס היא נקראת "דוכסית". כאשר תואר הדוכס עובר בירושה בשושלת, נהוג להוסיף מספר לשם הדוכס. לדוגמה, ג'ון ספנסר-צ'רצ'יל, הדוכס האחד-עשר ממרלבורו, שהיה לאדם ה-11 שמחזיק בתואר דוכס מרלבורו.

Polish duke
דיוקן של דוכס פולני מאמצע המאה ה-17
21 ביוני

21 ביוני הוא היום הארוך בשנה. זהו יום נקודת ההיפוך - היממה בעלת שעות האור הרבות ביותר והלילה הקצר ביותר בשנה, בחצי הכדור הצפוני. זהו היום ה-172 בשנה (173 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נותרו עוד 193 ימים.

23 בנובמבר

23 בנובמבר הוא היום ה-327 בשנה, (328 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 38 ימים.

אוגוסט

אוגוסט (מלטינית: Augustus) הוא החודש השמיני בלוח השנה הגרגוריאני.

במקור, חודש אוגוסט נקרא בשם "סקסטיליס" שפירושו 'שישי', כיוון שהחודש הזה היה החודש השישי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו עשרה חודשים בלבד מאחר שהחודשים ינואר ופברואר נוספו מאוחר יותר. שם החודש שהיה "סקסטיליס" שונה על ידי הקיסר אוגוסטוס שבחר לקרוא לחודש זה על שמו, מכיוון שהתרחשו בו אירועים חשובים הקשורים לעלייתו לשלטון, כגון: מינויו לקונסול, כיבוש מצרים, מותה של קלאופטרה וסיום מלחמות האזרחים.

באזור חצי הכדור הצפוני, אוגוסט הוא חודש קיצי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, אוגוסט הוא חודש חורפי.

בחודש אוגוסט יש 31 ימים.

בית בורבון

בית בורבון הוא שמה של שושלת אשר בניה שלטו בארצות רבות באירופה. תחילתה של השושלת מתוארכת לתחילת המאה ה-13 עם התחברותה הראשונה למשפחת המלוכה הצרפתית. עם השנים, הפכה שושלת בורבון לאחת ממשפחות השלטון החזקות ביותר באירופה, כאשר בניה מולכים בצרפת, בספרד, בדרום איטליה, בנווארה (מדינה בצפון ספרד) וכן במספר דוכסויות ברחבי היבשת.

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) היה אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה. בין התפקידים בהם החזיק הבית:

קיסרי גרמניה (למשך מספר מאות עד 1806), בדרך כלל הוכתרו בתור קיסרים רומים קדושים ושליטי אוסטריה (בתור דוכסים 1282–1453, ארכידוכסים 1453-1804)

קיסרי אוסטריה - קיסרי האימפריה ההבסבורגית (1804-1526), קיסרי האימפריה האוסטרית (1867-1804), קיסרי האימפריה האוסטרית ("ציסלייטניה") במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית ובמקביל קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית כולה (1918-1867)

מלכי קרואטיה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי הונגריה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי ספרד (1516-1700)

מלכי פורטוגל (1580-1640)

מלכי בוהמיה (1526-1618, 1621-1867)

הנסיכים הגדולים של טראנסילבניה (1690-1867)בנוסף, הבית החזיק במספר כתרים אחרים לזמן קצר:

מלך אנגליה ואירלנד (1554–1558)

קיסר מקסיקו (1864-1867)

הדוכס הגדול של טוסקנה (1790-1859)

דוכס פארמה (1814-1847)

דוכס מודנה (1814-1859)ועוד תארים רבים נוספים.

בית הנובר

בית הנובר (בגרמנית: Haus Hannover) היא שושלת מלכים ממוצא גרמני שמלכה באנגליה ובבריטניה משנת 1714 ועד 1901. המלך הראשון בשושלת, ג'ורג' הראשון, הומלך לאחר מותה של המלכה אן, כיוון שהיה הפרוטסטנטי הקרוב ביותר אליה מבחינה משפחתית (שניהם היו ניניו של ג'יימס הראשון כך שלמעשה בית הנובר הוא מעין המשך לבית סטיוארט, דרך סופיה מהנובר, נכדתו של ג'יימס הראשון ואמו של ג'ורג' הראשון).

בית יורק

בית יורק (באנגלית: House of York) הוא בית מלוכה אנגלי, אשר שלט באנגליה בין 1461 ל-1485, להוציא תקופה קצרה בין 1470 ל-1471. בית יורק היה מעורב במלחמות השושנים שהתנהלו בינו ובין בית לנקסטר במאה ה-15.

בית יורק נוסד כתוצאה מחתונתם של ריצ'רד, הדוכס מקיימברידג', ואן מורטימר, שניהם צאצאיו של אדוארד השלישי מלך אנגליה. ילדם של הזוג ריצ'רד, דוכס יורק, אשר נולד בשנת 1411, היה בלידתו בעל התביעה הטבעית הטובה ביותר לכתר ממלכת אנגליה. הכתר הוחזק באותו הזמן על ידי המלך הנרי החמישי מבית לנקסטר, וזאת לאחר שאביו הנרי הרביעי הדיח את המלך המכהן, והשתלט בכח על בית המלוכה.

ריצ'רד דוכס יורק התגלה כבעל תכונות של אדמיניסטרטור מוצלח, ומושל כריזמטי ונבון. אל מול אלו עמדו הטירוף וחוסר המעש של המלך המכהן הנרי השישי, אשר במהלך כהונתו הפסידה אנגליה את רוב נחלותיה בצרפת.

על רקע זה נפתחה מלחמה בין תומכי ריצ'רד ובין תומכי המלך המכהן, מלחמה שארכה כעשרים שנה, בסדרה של מאבקים שושלתיים המכונים מלחמות השושנים. סמלם של תומכי ריצ'רד ובית יורק היה השושנה הלבנה, בעוד שסמלו של בית לנקסטר היה השושנה האדומה.

בקרב וייקפילד, בשנת 1460 נהרג ריצ'רד דוכס יורק, והותיר אחריו שלושה מילדיו, על מנת להמשיך את המאבק בבית לנקסטר. בנו הבכור, אדוארד, המשיך בצורה מוצלחת במלחמה, והוכתר כמלך תחת השם אדוארד הרביעי. לאחר מאבקים, שכללו את בגידת אחד הבנים, ג'ורג' דוכס קלרנס, והוצאתו להורג (לדברי ויליאם שייקספיר באמצעות הטבעה בחבית של יין) התבססה מלכות בית יורק בשנת 1471, לאחר מותם של הנרי השישי לבית לנקסטר ויורשו היחיד, הנער אדוארד.

אדוארד הרביעי נישא לאליזבת וודוויל, והיא הולידה לו כשש בנות וכשלושה בנים מתוכם מתו בתם השנייה, מרי, בגיל 15, ובנם ג'ורג' בגיל שנתיים. המפורסמים בילדיהם של אליזבת וודוויל ואדוארד הרביעי הם : בתם הבכורה, אליזבת מיורק, שהייתה אשתו של הנרי השביעי ואימו של הנרי השמיני, ואדוארד החמישי וריצ'רד הדוכס מיורק, שנודעו לימים כנסיכים במצודה שנעלמו ונטען שנרצחו בידי אחיו של אדוארד הרביעי, ריצ'רד השלישי. בשנת 1483 מת אדוארד הרביעי, כנראה מדלקת התוספתן.

אחיו, ריצ'רד, דוכס גלוסטר, ראה במות אדוארד הרביעי הזדמנות לזכות במלוכה. הוא הורה על מעצרם של הבנים הצעירים, שהיו בני 12 ו-9. על מנת לשלול מהם פורמלית את זכותם למלכות, העביר ריצ'רד חוק בפרלמנט שביטל את נישואי הוריהם והכריז על עצמו כמלך ריצ'רד השלישי. כאשר נעלמו השניים, נפל החשד ברצח על ריצ'רד.

בשל השמועות על רצח הילדים הנתעב ומעשים אכזריים אחרים איבד ריצ'רד את תמיכת הציבור. ב(1485) הנרי טיודור, שהיה בעל קרבת דם רחוקה לבית לנקסטר, קרא תיגר על מלכותו של ריצ'רד. בקרב בוסוורת' שנערך ביניהם הובס ריצ'רד ונהרג לאחר שכמה מתומכיו נטשו אותו ביום הקרב. הנרי הוכתר תחת השם הנרי השביעי. לאחר הכתרתו נשא הנרי את אליזבת מיורק, בתו הבכורה של אדוארד הרביעי, כדי לשלב את דמיהם של בית יורק ובית לנקסטר וליצור את בית המלוכה החדש, בית טיודור.

ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת

ג'ורג' החמישי (באנגלית: George V‏; 3 ביוני 1865 - 20 בינואר 1936), הידוע גם בשמו המלא ג'ורג' פרדריק ארנסט אלברט, היה מלך הממלכה המאוחדת והדומיניונים הבריטים, וקיסר הודו, החל מ-6 במאי 1910 ועד מותו ב-1936. ג'ורג' היה המונרך הבריטי הראשון מבית וינדזור, אותו הקים מתוך הענף הבריטי של בית סקסה-קובורג-גותה הגרמני.

ג'ורג' שירת בצי המלכותי החל מגיל 12, אך בעקבות מותו המוקדם של אחיו הבכור, הנסיך אלברט ויקטור, דוכס קלרנס ואייבונדייל, הוא התקדם למקום השני בסדר הירושה לכתר הבריטי אחרי אביו. הוא נישא לארוסתו של אחיו הבכור המנוח, מרי מטק. אף על פי שהרבה לנסוע עם אשתו ברחבי האימפריה הבריטית הוא נטה להישאר בביתו ולטפח את תחביביו השונים.

ג'ורג' הוכתר למלך-קיסר ב-1910 לאחר מות אביו, המלך אדוארד השביעי. הוא היה קיסר הודו היחיד שנכח בדורבר דלהי שלו, בו הופיע לפני נתיניו ההודיים כשעל ראשו הכתר האימפריאלי של הודו, שנוצר לכבוד האירוע. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא ויתר על כל תאריו הגרמניים יחד עם קרובי משפחתו שהיו נתינים בריטיים, ושינה את שמו של בית המלוכה הבריטי לשם אנגלי. בתקופת שלטונו פוצלה המלוכה על ידי הפרלמנט הבריטי, כך שג'ורג' שלט בכל דומיניון כממלכה נפרדת, ובכך נסללה הדרך להתפתחותו של חבר העמים הבריטי. בתקופת שלטונו הוא התמודד עם עליית הסוציאליזם, קומוניזם, פשיזם, רפובליקניזם אירי וממשל הלייבור הראשון.

בעשרים שנותיו האחרונות סבל ג'ורג' מבריאות רעועה. יורשו היה בנו, אדוארד.

ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת

ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת (באנגלית: George III, ג'ורג' ויליאם פרדריק; 4 ביוני 1738 – 29 בינואר 1820) היה מלך בריטניה הגדולה ואירלנד, נסיך בוחר של הנובר בין השנים 1760 – 1820. הוא היה המלך השלישי לבית הנובר, אך שלא כמו שני קודמיו הוא נולד בבריטניה, דיבר אנגלית כשפת אם ומעולם לא ביקר בהנובר.

תקופת מלכותו, שהייתה הארוכה ביותר מכל אלו של המלכים שקדמו לו, הייתה רצופה בעימותים צבאיים שבהם היו ממלכותיו מעורבות, רובם באירופה ואחרים באפריקה, באמריקה ובאסיה. בראשית תקופת מלכותו הביסה בריטניה את צרפת במלחמת שבע השנים ונעשתה לכוח האירופאי הדומיננטי בצפון אמריקה ובהודו. עם זאת רבות ממושבותיו בצפון אמריקה אבדו במלחמת העצמאות של ארצות הברית. מלחמות נוספות נגד צרפת המהפכנית, שהחלו ב-1793 הסתיימו בתבוסתו של נפוליאון בקרב ווטרלו ב-1815.

בשארית חייו סבל ג'ורג' ממחלת נפש חוזרת ונשנית שבסופו של דבר הייתה כרונית. אף על פי שסבורים שהמחלה שממנה סבל הייתה פורפיריה, לא ידוע בוודאות הגורם למחלתו אז והיום. לאחר ההרעה הסופית במצבו ב-1810 שלט בנו הבכור, לימים ג'ורג' הרביעי, כעוצר. לאחר מותו ירש בנו את כסאו.

הניתוח ההיסטורי של דמותו של ג'ורג' זכה לנקודות מבט שונות ומגוונות. הכל בתלות בדעותיהם של הביוגרפים שלו ובמקורות שעמדו לרשותם. עד להערכה מחודשת של דמותו במחצית השנייה של המאה ה-20, הוא נתפס בארצות הברית כרודן ובבריטניה ראו בו כשעיר לעזאזל של כישלון האימפריאליזם.

ג'יימס השני, מלך אנגליה

ג'יימס השני מלך אנגליה או ג'יימס השביעי מלך סקוטלנד (14 באוקטובר 1633 - 16 בספטמבר 1701) היה מלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד מה-6 בפברואר 1685 ועד למהפכה המהוללת ב-1688. ג'יימס היה המלך הקתולי האחרון שמלך באנגליה, סקוטלנד או אירלנד.

דוכסות בורגונדיה

דוכסות בורגונדיה היא דוכסות היסטורית שנוסדה ב-888, כאשר אודו מלך צרפת הסמיך את רישאר רוזן אוטן לאחד את רוזנויות סנס, אוקסר וטרואה תחת שלטונו. רישאר, שהיה אציל פיאודלי בעל אחוזות רבות, זכה בתואר מרקיז, תואר שאחר כך הפך לדוכס. איחודן של רוזנויות אלה נבע מן הצורך לארגן מערכת הגנה מקיפה נגד הנורמנים שתקפו את פריז וחבלי ארץ סמוכים אליה.

ב-1361 מת פיליפ הראשון דה רובר, דוכס בורגונדיה כשהוא בן 15 שנה בלבד כתוצאה מהידבקות במגפה. ב-1363 ז'אן השני, מלך צרפת מסר דוכסות זו לבנו פיליפ שמשל בשם פיליפ השני "האמיץ". באמצעות קשרי נישואין ודיפלומטיה הצליח פיליפ השני להרחיב את גבולותיה של דוכסות בורגונדיה. כאשר מת ב-1404, דוכסות בורגונדיה שלטה ברוזנות אינו (כיום פרובינציה במחוז ולוניה בדרום בלגיה), בפלנדריה, ארטואה (בצפון צרפת) ופראנש-קונטה (במזרח צרפת).

לעמדתה של דוכסות בורגונדיה נודעה חשיבות רבה במלחמת מאה השנים בין צרפת ואנגליה. היריבות בין דוכסי בורגונדיה לבין בית המלוכה הצרפתי איפשרה לאנגליה להשתלט על צרפת. ב-1415 הנרי החמישי מלך אנגליה פלש לצרפת עם צבאו, בעוד שז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה לא השתתף בהגנה על ממלכת צרפת. ב-1430, כוחותיו של פיליפ השלישי, דוכס בורגונדיה תפסו את ז'אן ד'ארק שנמכרה לאנגלים והועלתה על המוקד ב-1431.

כשמת פיליפ השלישי ב-1467, הגיעה בורגונדיה לשיא עוצמתה, כדוכסות שהשתוותה במעמדה לממלכות מערב אירופה. 1477 נהרג בנו, שארל הראשון, דוכס בורגונדיה, בקרב על העיר נאנסי, שהייתה בירת דוכסות לורן. לואי האחד עשר, מלך צרפת השתלט על דוכסות בורגונדיה. מארי מבורגונדיה, בתו של שארל הראשון, נישאה למקסימיליאן הראשון, ארכידוכס אוסטריה, ונחלותיה של בורגונדיה בפלנדריה ובארצות השפלה עברו לידי בית הבסבורג. כך הקיץ הקץ על דוכסות בורגונדיה שהתקיימה 589 שנה.

הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו

הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו (באנגלית: Prince Philip, Duke of Edinburgh; פיליפ מאונטבטן; נולד בשם הנסיך פיליפוס אנדראו של יוון ודנמרק ב-10 ביוני 1921); הוא בעלה של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, ואביו של יורש כס מלכות בריטניה, צ'ארלס, נסיך ויילס.

בנוסף לתפקידיו המלכותיים, הנסיך פיליפ הוא גם פטרונם של ארגונים רבים, האות הבינלאומי לנוער וצעירים, הקרן העולמית לשימור חיות הבר ונשיא אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת אדינבורו. הנסיך מתמסר במיוחד לשימור איכות הסביבה מאז ביקורו באנטארקטיקה לפני למעלה מיובל שנים, בשנת 1956.

הנרי השביעי, מלך אנגליה

הנרי השביעי, מלך אנגליה (באנגלית: Henry VII of England, ‏28 בינואר 1457 – 21 באפריל 1509), מלך אנגליה ואדון אירלנד (החל מה-22 באוגוסט 1485), היה מייסדה של שושלת המלכים לבית טיודור, ונחשב לאחד ממלכיה המוצלחים ביותר של אנגליה.

ויליאם הראשון, מלך אנגליה

ויליאם הראשון, הידוע כויליאם הכובש או ויליאם הממזר (לטינית: Willelmus או Willielmus, אנגלית עתיקה: Willelm, אנגלית מודרנית: William the Conqueror, צרפתית: Guillaume,‏ 1027? – 9 בספטמבר 1087) היה דוכס נורמנדיה משנת 1035 ומלך אנגליה לאחר ניצחונו על הרולד גודווינסון בקרב הייסטינגס ב-1066. ויליאם היה הראשון בשושלת המלכים הנורמנים שמשלה באנגליה עד 1154. תקופת שלטונו הביאה לשינויים עמוקים בתרבות ובחברה האנגלו-סקסית, וסימנה עידן חדש בתולדות הארץ.

ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת

ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת (אלכסנדרינה ויקטוריה, באנגלית: Victoria; ‏ 24 במאי 1819 – 22 בינואר 1901) הייתה מלכת הממלכה המאוחדת מ-20 ביוני 1837 עד מותה. היא מלכה במשך 63 שנים ושבעה חודשים, יותר מכל מלך בריטי לפניה ואחריה עד לכהונתה של אליזבת השנייה. הייתה גם קיסרית הודו הראשונה, החל מ-1 במאי 1876.

תקופת שלטונה נקראת על שמה "התקופה הוויקטוריאנית"; הייתה זו תקופת השיא של המהפכה התעשייתית, שבה חוותה הממלכה המאוחדת התפתחויות רבות בתחומי החברה, הכלכלה והטכנולוגיה. במהלך שלטונה של ויקטוריה גדלה מאוד האימפריה הבריטית, ונחשבה לאימפריה החזקה ביותר בעולם.

ויקטוריה הייתה נכדתו של המלך ג'ורג' השלישי, והייתה ממוצא גרמני. היא הייתה השליטה הבריטית האחרונה לבית הנובר.

יוני

יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני. הוא מקביל לחודש סיוון בלוח השנה עברי, כאשר הוא כולל לעיתים גם חלקים מאייר ותמוז.

חודש זה קרוי בשם "יוני" על שמה של האלה הרומית, יונו, מלכת האלים ואשתו של יופיטר.

בכל שנה, חודש יוני, מתחיל בדיוק באותו היום בשבוע שבו יתחיל חודש פברואר בשנה שאחרי.

באזור חצי הכדור הצפוני, יוני הוא ברובו חודש אביבי ובחלקו קיצי, ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, יוני הוא ברובו חודש סתווי ובחלקו חורפי.

בחודש יוני יש 30 ימים.

מונרך

מונרך הוא ראש המדינה במדינות בעלות משטר מונרכי. מונרך על פי רוב יורש את תפקידו, אך לעיתים נתפס תפקיד זה בהפיכה, וישנם גם מקרים בהם נבחר המונרך. המונרך שולט עד מותו, אלא אם הוא מופל ותפקיד המונרך נלקח ממנו. בדרך כלל שולט המונרך בצורת שלטון יחיד.

כיום ישנן מונרכיות בהן למונרך כוח אבסולוטי (ר' מונרכיה אבסולוטית), אך ישנן גם מונרכיות בהן המונרך מוגבל במערכת חוקים וזו נקראת מונרכיה חוקתית. ישנן גם בעת המודרנית מונרכיות בהן לשליט תפקיד סמלי יותר ופחות קבלת החלטות או שליטה בפועל.

המילה "מונרך" באה מהביטוי היווני "monos archein" שמשמעותו "שליט יחיד" ושהתייחס לשליט אבסולוטי ביוון העתיקה. עם הזמן נוספו מילים כמו אוטוקרט או דיקטטור שגם הן מתארות שליט יחיד, והמילה מונרך כיום מתייחסת לרוב למערכת מסורתית של שלטון מורש.

המילה "מלך", כצורתה העברית הנפוצה של המילה מונרך, מגיעה מן השפה האכדית, שם הוא נקרא malku או־maliku. פירושה המקורי של המילה היא 'יועץ', והיא מופיעה במיתוס הבריאה הבבלי.

רוב המונרכים גדלים בתוך משפחת מלוכה בתוכה הם לומדים על חובותיהם העתידיות ומורישים את כתרם עם מותם לאחד מחברי אותה משפחה, בדרך כלל לבן הבכור. כתוצאה מכך רוב המונרכיות היציבות נשלטות במשך מאות שנים על ידי משפחת מלוכה אחת.

ישנן מעט מדינות בהן נוהגים לבחור את המונרך, כמו מלזיה, הוותיקן או האימפריה הרומית הקדושה בעבר. יש המגדירים גם את המנהיג העליון באיראן כמונרך אבסולוטי נבחר.

על אף שבאירופה של ימי הביניים לא היו נשים שליטות, אין זו תופעה מודרנית, במהלך ההיסטוריה היו מנהיגות רבות ברחבי העולם. בשושלות העתיקות ביותר הידועות לנו, כמו אלו של מצרים העתיקה, ניתן למצוא נשים פרעוניות.

מונרכים נשאו בתארים שונים במקומות ובזמנים שונים. תואר המונרך הנפוץ ביותר כיום הוא התואר מלך, והוא גם התואר ששימש בעברית בתקופת התנ"ך.

נסיך ויילס

נסיך ויילס (באנגלית: Prince of Wales; בוולשית: Tywysog Cymru) הוא תוארו של יורש העצר הבריטי.

התואר ניתן בראשונה בשנת 1301, לאחר כיבוש ויילס בידי האנגלים. על פי המסורת המלך אדוארד הראשון הבטיח לאצילי ויילס כי הנסיך הבא של ויילס יהיה יורש העצר של מלכות אנגליה והוא יהיה "יליד ויילס שאינו מדבר מילה אחת באנגלית" (לפי גרסה אחרת "שלא מדבר אף שפה זרה"). כיוון שאשתו כרעה ללדת הביא אותה בחשאי לטירת קרנארפון (Caernarfon) וכאשר נולד בנו אדוארד (הנודע בשם 'אדוארד קרנפון' ומלך מאוחר יותר כאדוארד השני) הוא הציג אותו בפני האצילים ואמר: "הרי לכם הנסיך שביקשתם".

מאז ובניגוד לתוארי אצולה אחרים, התואר אינו עובר בירושה אוטומטית אלא ניתן ליורש עצר זכר על ידי השליט. נשים אינן יכולות להחזיק בו בזכות עצמן (אלא כבנות הזוג של הנסיך מוויילס). נכון לשנת 2016 הנסיך מוויילס הוא הנסיך צ'ארלס בנה של המלכה אליזבת השנייה והוא הנסיך ה-21 המחזיק בתואר. הנסיך צ'ארלס קיבל את תארו בגיל 10, בשנת 1958. המלכה בחרה להעניק לו את התואר בגיל בו יבין את משמעותו. הנסיך הוכתר בתוארו זה באירוע ממלכתי שנערך בוויילס בהגיעו לגיל 21, בשנת 1969.

בין תאריו הנוספים של נסיך ויילס הנוכחי: דוכס קורנוול, דוכס רותסיי, דוכס צ'סטר. שלט האצולה של הנסיך כולל שלוש נוצות יען וסרט הנושא צמד מילים בגרמנית שפירושן 'אני משרת' (בגרמנית: Ich dien).

לפני הנסיך צ'ארלס, הנסיך אלברט אדוארד, בנה של המלכה ויקטוריה ולימים המלך אדוארד השביעי, החזיק בתואר למשך התקופה הארוכה ביותר, מהיוולדו ב-8 בדצמבר 1841 ועד מות אמו ב-22 בינואר 1901, במשך 59 שנים ו-45 יום. שיא זה נשבר ב 9 בספטמבר 2017, על ידי הנסיך צ'ארלס.

נסיכי ויילס במאה השנים האחרונות:

הנסיך ג'ורג', 1901-1910 (המלך ג'ורג' החמישי, מלך עד 1936)

הנסיך אדוארד, 1910-1936 (המלך אדוארד השמיני, התפטר בדצמבר 1936)

הנסיך צ'ארלס, 1958-כיוםבממלכות אחרות קיימים תארים דומים ליורשי העצר, כגון נסיך אסטוריאס בספרד, ובעבר גם דופן צרפת ועוד.

תוארי אצולה

תוארי אצולה הם סימונם המקובל והרשמי של אצילים, המציין בעיקר את סוג האצולה של בעליהם. תואר האצולה מבחין בין המעמדות החברתיים השלטוניים העליונים השונים, וכולל עדות כללית על סמכויותיו ועושרו של בעל התואר, וכן על הטקסים הראויים לו.

תוארי אצולה עשויים להינתן בירושה, במינוי, ולעיתים נדירות בהכרזה עצמית. לרוב, ככל שמנגנון האצולה מבוסס וותיק יותר, כך ההכרזה העצמית הולכת ונהיית נדירה יותר. כמו כן, ככל שמנגנון האצולה מבוסס יותר, כך הכללים והמשמעויות הנוגעים לתוארי האצולה נוקשים ומוחלטים יותר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.