דוכיפת 1

דוכיפת 1 הוא לוויין ישראלי מסוג פיקו-לוויין, והוא הלוויין הראשון שנבנה על ידי מעבדת החלל של הרצליה הממוקמת במרכז המדעים הרצליה.

כמו כן, דוכיפת 1 הוא לוויין התלמידים הראשון בישראל והשני בעולם. נכון לינואר 2016, הוא לוויין התלמידים בעל משך החיים הארוך ביותר.

תחנת הקרקע של מעבדת החלל של הרצליה החלה בשנת 2004 בהגיית רעיון הלוויין על ידי הד"ר לאסטרופיזיקה אנה הלר. תכן הלוויין וגיבוש משימת הלוויין התבצעו עד שנת 2011. סיום התכן ובניית הלוויין נעשה בין השנים 2011–2014.

הלוויין נבנה על ידי תלמידי תיכון מכיתות ט' עד י"ב בהרצליה בתמיכתה של סוכנות החלל הישראלית.

ב-19 ביוני 2014 הלוויין שוגר לגובה של כ-600 ק"מ, במסלול לווייני נמוך (LEO), במסלול קוטבי.

באפריל 2017 שוגר הלוויין דוכיפת 2.

דוכיפת 1
ארגון מרכז המדעים הרצליה
מפעיל מרכז המדעים הרצליה
תאריך שיגור 19 ביוני 2014
משגר דנייפר
משימה
לוויין של כדור הארץ
מסלול LEO
אפואפסיד 616 ק"מ
אפואפסיד 596 ק"מ
משך המשימה 1 שנה
מידע טכני
משקל בשיגור 853 גרם
אורך 10 ס"מ
רוחב 10 ס"מ
גובה 10 ס"מ
ערוצי תקשורת UHF, VHF
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 40021

הבנייה

Duchi2-Custom
דוכיפת 1 לאחר השלמתו

הלוויין נבנה בחדר נקי. הוא הורכב על ידי קבוצה של 40 תלמידים אשר התחלפו כל שנה בהנחייתה של ד"ר אנה הלר ובסיוע וליווי צמוד של חובבי רדיו מאגודת חובבי הרדיו בישראל.

במהלך אפיון ובניית הלוויין, עסקו תלמידי המרכז למדעים במגוון נושאים הקשורים ללוויין, הכוללים בין היתר את ניהול אנרגיית הלוויין, תכן תרמי, מסלולי לוויינים, חקר קרינת גלי רדיו של מערכי אנטנות לננו לוויין, תכנון משימת הלוויין באמצעות פרוטוקול התקשורת APRS, בניית תחנת קרקע, וכתיבת תוכנה ומנהלי התקנים.

בניית הלוויין הסתיימה בפברואר 2014. לאחר מכן הוא עבר בדיקות תנאי סביבה בתעשייה האווירית. במאי 2014 נשלח להולנד ושולב למתאם למשגר יחד עם לווייני סטודנטים אחרים מרחבי העולם[1].

מטרות הלוויין

Duchifat 1 crew
תלמידי המרכז

ללוויין מספר מטרות והראשונה שבהן היא שימוש כפלטפורמה חינוכית לתלמידים ויצירת תמריץ ללימודי חלל.

כמו כן ניתן להשתמש בלוויין על מנת להעביר הודעות פשוטות בין בתי ספר בעולם דרך החלל (שימוש בהודעות מושהות היורדות מהלוויין לפי זמן הנקבע מראש).

הלוויין משתמש בתדרי חובבי רדיו ומאפשר לחובבי רדיו ברחבי העולם לתקשר קליטת תדרים מסוג UHF ומסוג VHF.

אך מטרת הלוויין העיקרית היא קליטת אותות מצוקה על ידי שידורי רדיו במיוחד משדרי רדיו קטנים וזולים המשומשים על ידי מטיילים המאפשרים את חילוצם

מבנה הלוויין

הלוויין בנוי בתצורה של קובייה של 10X10X10 ס"מ בתקן קיובסאט ומשקלו כ-860 גרם[2]. למרות גודלו הקטן, הלוויין כולל את תת-המערכות ההכרחיות כמו בלוויין גדול, לרבות מערכת בקרת אנרגיה, מערכת שידור, קליטה ועיבוד מידע ומערכת בקרה תרמית.

שיגור

הלוויין שוגר מאתר השיגורים יאסני ברוסיה, סמוך לגבול עם קזחסטן, על גבי טיל דנייפר, ב-19 ביוני 2014. השיגור נעשה בשימוש מכשירי QuadPack של חברת ISIS ההולנדית ומערכת פריסת רצף iMDC. לאחר השיגור, דוכיפת היה הלוויין הראשון שנקלט מבין הלוויינים המשוגרים והוא נקלט על ידי תחנת הקרקע של מרכז המדעים.

תפקוד

נכון לינואר 2017 מערכות דוכיפת מתפקדות באופן מלא והוא נקלט על ידי חובבי רדיו ברחבי העולם, כמו כן על ידי תחנת הקרקע של מרכז המדעים בהרצליה. באוקטובר 2014 הוא שבר שיא בהיותו לוויין התלמידים שפעל הכי הרבה זמן בחלל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הידען, בניית לוויין התלמידים דוכיפת 1 הסתיימה והוא בדרכו להצטרף ללוויינים אחרים בשיגור* השיגור בתוך חודשיים
  2. ^ ד"ר זהר גורי ואורלי פיישטר, ראש גדול, גיליון עידן הלוויינים הזעירים, דצמבר 2013, עמ' 18 - 19
דוכיפת (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דוכיפת 3

דוכיפת 3 הוא ננו-לוויין, השלישי בסדרת לווייני דוכיפת הישראליים הנוצר במעבדת החלל במרכז המדעים הרצליה כפרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית ועיריית הרצליה.

הוא הלוויין הראשון בפרויקט ישראל 70. הלוויין פותח במעבדת החלל במרכז המדעים בהרצליה. הוא נבנה ותוכנן בשיתוף פעולה מלא בין תלמידי תיכון שער הנגב ותלמידי מרכז המדעים הרצליה, בשיתוף אולפנה עפרה.

לוויין זעיר

לוויין זעיר הוא לוויין מעשה ידי אדם שמשקלו קטן מ-50 קילוגרם. לוויינים זעירים המקוטלגים על פי גודלם. בשל משקלם הנמוך יחסית, נלווים הלוויינים הזעירים למשגר שמיועד ללוויין גדול, הנקרא גם "נוסע ראשי" או "מטען ראשי" והוא הקובע את נתוני השיגור. הלוויינים משוגרים מתוך תיבת אחסון עם קפיץ כך שכאשר המשגר מגיע ליעדו, נשלחת פקודה שפותחת את דלת התיבה, והקפיץ דוחף את הלוויינים החוצה, בזה אחר זה. לוויינים זעירים יכולים להיות משוגרים בנפרד, או כחלק מלהק של לוויינים המתקשרים ביניהם ונשלטים על ידי לוויין ראשי, המכונה "לוויין האם".

לוויינים ישראליים

ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית שנות ה-80, ושיגרה מאז לחלל לוויינים אחדים, לשימושים צבאיים, לשימושים אזרחיים, ולמחקר.

הלוויינים הצבאיים, מסדרת "אופק", שוגרו מבסיס פלמחים בישראל, למעט הלוויין הצבאי טכסאר-פולאריס (המכונה גם אופק 8), ששוגר עבור ישראל מהודו. השיגורים הצבאיים בוצעו באמצעות משגר שביט, שפותח ויוצר בישראל על בסיס תכנון של משגר טילים צבאי ישראלי מדגם יריחו 2. הלוויינים האזרחיים שוגרו מבסיסי שיגור זרים, בהם קוסמודרום בייקונור בקזחסטן ובסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית. לוויין התקשורת "עמוס 6" נועד לשיגור מקייפ קנוורל בפלורידה אך התרסק על כן השיגור בטרם שוגר. לוויינים ישראלים זעירים שוגרו מהודו, רוסיה וארצות הברית.

לוויינים נבנים במדינות רבות, וכמעט כל מדינה בעולם משתמשת בשירותי לוויין, אך רק למדינות מעטות, ובהן ישראל, יש יכולת לשגר בעצמן לוויינים לחלל. יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל ולמסלולים נמוכים בלבד. ההשקעה של ממשלת ישראל בתחום החלל בשנת 2018 הייתה כ-82 מיליון שקלים. מעל 40 חברות בישראל וכ-2000 עובדים מועסקים בתחום החלל כגון פיתוח רכיבים ללוויינים והתעסקות בתחום החלל.[דרוש מקור] אך באפריל 2019 הודיע ראש הממשלה לאחר ניסיון הנחתת גשושית ישראלית על הירח במימון תורמים, כי הוא שוקל לקדם "תוכנית חלל" ישראלית חדשה אשר תתוקצב במימון ממשלתי וציבורי.

קיובסאט

קיובסאט (CUBESAT) הוא שם כללי לפלטפורמה לוויינית זעירה, שפותחה במקור על ידי אוניברסיטת סטנפורד מארצות הברית. התצורה של הלוויין הבסיסי במשפחה זו היא קובייה, בעלת גודל של 10 ס"מ * 10 ס"מ * 10 ס"מ. מזה שנים ניתן להשיג שלד של לוויין, כולל מחשב ותוכנת הפעלה, במחירים נמוכים ובאופן מסחרי.

תיכון הנדסאים הרצליה

בית הספר להנדסאים, בשמו הרשמי תיכון הנדסאים הרצליה ליד אוניברסיטת ת"א, הוא בית ספר תיכון השוכן בהרצליה, סמוך לקניון שבעת הכוכבים.

בבית הספר לומדים תלמידים מכארבעים ערים בישראל. המנהלת הנוכחית של בית הספר היא אורית רוזן.

"תיכון הנדסאים" הוקם בשנת 1962, בעזרת תרומה של בני משפחת מיירהוף מברזיל, בחסות ובסמוך לאוניברסיטת תל אביב. במשך שנים בית הספר להנדסאים הוא בית ספר מוביל בישראל מבחינה מדעית וטכנולוגית שתלמידיו מגיעים להישגים רבים בתחרויות. בית הספר ידוע גם בכך שמספר המתגייסים למסלול העתודה האקדמית שיוצאים ממנו מדי שנה הוא בין הגבוהים בארץ.

במבנה בית הספר הישן התקיימה גם מסגרת של כיתות מקצועיות י"ג וי"ד לתואר הנדסאי, אך זו בוטלה לאחר המעבר להרצליה.

בשנת 2000 הוחלט לסגור את חטיבת הביניים של בית הספר, ובסוף שנת 2004 החליטה האוניברסיטה לסגור את בית הספר, בנימוק שפעילות בית הספר אינה חלק אורגני מפעילות האוניברסיטה וגורמת לה להפסדים רבים.

בתגובה להכרזה זו התלמידים יצאו למאבק נגד סגירת בית הספר. המאבק הסתיים במכירתו של בית הספר לעיריית הרצליה, שהעבירה אותו למתחם בהרצליה בסמוך לתיכון "חדש" ולחטיבת הביניים יד-גיורא. בית הספר עבר לתחומי הרצליה בשנת הלימודים 2007–2008, דבר שעורר התנגדות בקרב חלק ממוסדות החינוך בהרצליה, משום שעיריית הרצליה פעלה להעברת תלמידים בעלי יכולות גבוהות לתיכון זה.

בשנת 2007 הוקמה בתיכון קבוצת הרובוטיקה "General Angles" (מספר 2230) המתחרה בתחרות ה-FRC של ארגון FIRST. כבר בשנת 2009 זכתה הקבוצה במקום הראשון בתחרות הארצית וטסה לייצג את ישראל באליפות העולם בארצות הברית. הקבוצה ממשיכה לפעול בימים אלו ונחשבת לאחת מהקבוצות הוותיקות והמוכרות בישראל. בנוסף, באותה שנה זכתה קבוצת רובוטיקה נוספת - "Spirit #52" בקטגוריית ה-FLL בתחרות הארצית וטסה אף היא לייצג את ישראל באליפות העולם.

בסמוך לבית הספר נבנה מרכז מדעים בעלות של כ-12 מיליון ש"ח, המרכז הוא מרכז המדעים הגדול ביותר בישראל הנמצא בתוך מתחם בית-ספר תיכוני, והוא משמש בעיקר את תיכון הנדסאים, אך גם את חטיבת הביניים יד גיורא ואת תיכון חדש הרצליה.

ביוני 2014 הושלמה במרכז המדעים בנייתו של לוויין הקיובסאט דוכיפת 1 על ידי תלמידי בית הספר, והוא שוגר לחלל.

בשנים 2016-2015 זכתה קבוצת הרובוטיקה של תיכון הנדסאים "Nyan Cats #966" בתחרות הרובוטיקה הארצית של ארגון FIRST וכן טסה לסנט לואיס,ארצות הברית להתמודד על אליפות העולם. בשנת 2016 טסה קבוצת רובוטיקה "Spirit #52" להתמודד בתחרות העולמית בסנט לואיס.

בשנת 2019 הודיעה הנהלת תיכון הנדסאים כי תרחיב את פעילות בית הספר גם ללימודי חטיבה, וכי תפתח בתחילה שכבת לימוד אחת לכיתות ז'.

בתחילת שנת הלימודים תש"ף החלה לפעול בבית הספר שכבת ז' בת 2 כיתות.

ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת עמוס ( 123456E )
לווייני צילום מסחריים ארוסאופטסאט
לוויינים צבאיים אביראופקטכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים ULTRASAT‏* • טאווקס* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2דוכיפת 3SAMSONBGUSAT
חלליות וגשושיות בראשית • ‏MuSAR‏*
יכולות שיגור משגר שביטבסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים D-MARS
ארגונים ישראליים קשורים סוכנות החלל הישראליתמפא"תהתעשייה האווירית לישראלSpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.