דוד תדהר

דוד תדהר (7 ביוני 189715 בדצמבר 1970) היה קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב. ערך את ה"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו".

דוד תדהר
דוד תדהר
פטירה 15 בדצמבר 1970 (בגיל 73)
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול
פעילות בולטת בלש, חוקר, קצין משטרה ועורך האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

קורות חיים

Tidhar-David
דוד תדהר עם האנציקלופדיה בעריכתו

דוד תדהר נולד בז' בסיוון ה'תרנ"ז בשכונת נווה שלום שביפו לאסתר-רחל לבית נירנברג ולמשה-בצלאל טודרוסוביץ. הוא היה בן יחיד להוריו לאחר שששת ילדיהם הקודמים מתו בעודם קטנים.

תדהר היה ספורטאי מצטיין, ובשנת 1913 החל לשחק כדורגל בקבוצת מכבי תל אביב. בשנת 1916 פרש ממשחק והפך לעסקן ספורט. לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה שירת בגדודים העבריים. והיה חבר בוועד הסיוע לפליטי יפו, שגורשו בידי הטורקים. הוא השתתף בהגנת יפו בימי מאורעות תרפ"א (1921) והצטרף לארגון "ההגנה". בשנת 1921 הצטרף למשטרת המנדט, שירת כקצין משטרה בירושלים והיה למפקד המשטרה בעיר. בסוף 1924 נישא לרבקה לבית קפילוטו, מיהודי חברון. בשנת 1926 פרש מן המשטרה וייסד משרד חקירות פרטי, אותו ניהל במשך עשרות שנים. בשנת 1927 ירד למצרים מחשש שביקורת שהטיח במשטרת המנדט תביא למעצרו, ובמשך מספר שנים חי בקהיר. בשנת 1931 חזר לארץ ישראל ולעיסוקו כראש משרד חקירות פרטי. תקופה מסוימת שימש אורי אבנרי כעוזר במשרדו. באמצע שנות הארבעים הוציא לאור את "ספריית הראשונים", שערך וכתב הסופר יעקב חורגין. הספרייה כללה חוברות ביוגרפיות על ותיקי היישוב. תדהר עסק בעידוד הספורט, בעיקר במסגרת ארגון "מכבי" . כמו כן, הוא ערך את אחד הספרים הראשונים העוסק בתולדות האגודה. היה חבר בלשכת "ברקאי" של ארגון הבונים החופשיים וכתב כמה מהספרים הראשונים בעברית על תולדות הארגון בארץ ישראל. בספטמבר 1970 זכה לפרס השנתי מטעם הוועידה הבין-לאומית השנתית של ארגון הבלשים העולמי עבור פעילותו בתחום הבלשות. נפטר בי"ז בכסלו תשל"א, ונקבר בבית העלמין קריית שאול. הותיר אחריו את רעייתו, רבקה, בן ובת.

בערים ירושלים, תל אביב, ראשון לציון ופתח תקווה נקראו רחובות על שמו. ביקנעם עילית אף קראו בית ספר על שמו: "בית חינוך תדהר".

יצירתו

דוד תדהר כתב ספרים אחדים על רקע קורות חייו וניסיונו המשטרתי, ביניהם "חוטאים וחטאים בארץ ישראל" (1924), "בין הפטיש והסדן" (1931), "במדים ובלא מדים" (1938) ו"בשירות המולדת" (1960). יזם את המפעל הגדול: ה"אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו". אנציקלופדיה זו מכילה 19 כרכים הכוללים כ-6,000 ערכים ביוגרפיים על דמויות חשובות יותר וגם חשובות פחות בתולדות ההתיישבות - ונחשבת כמקור בעל חשיבות היסטורית, ספרותית וביוגרפית רבה, המשמש את המחקר הארצישראלי בתחומים אלה עד היום. את החומר שאב ממקורות מידע רבים, ובעזרת "חבר-עובדים חרוץ ונלבב"[1]. דוד תדהר זכה לפרסום רב ב"ספרית הבלש", 28 חוברות ובהן סיפורים בלשיים דמיוניים שהופיעה ב־1932, להן השאיל את שמו ותמונתו, כגיבור עלילותיהן. "ספריית הבלש" בעריכת שלמה בן-ישראל, נחשבת כחלוצת הספרות הבלשית העברית.

פרסומים

ספרים

  • בין הפטיש והסדן : מגלת היסורים : קובץ מאמרים בענייני ארץ ישראל ממאורעות אב תרפ"ט ועד היום, תל אביב : הוצאת יונה זכאי ששון, תרצ"א. ‬
  • במדים ובלא מדים : 25 שנות עבודה צבורית, 1937-1912, 150 צלומים,‬ תל אביב : הוצאת ידידים, תרצ"ח.
  • בשירות המולדת : 1960-1912 זכרונות, דמויות, תעודות ותמונות, תל אביב : הוצאת ידידים, תשכ"א (1960).
  • חוטאים וחטאים בארץ ישראל : רשימות יומן עם 40 תמונות,‫ ירושלים : דפוס ציון של האחים רוהלד, תרפ"ד, ‬תל אביב: הוצאת מעריב תשל"ט.

ספרים שערך

  • ספר האחים : 60 שנה להווסדה של הלשכה, ‬תל אביב : לשכת הבנאים החפשים "ברקאי", 1966. ‬
  • אלבום המכבי : יפו-תל אביב. תרס"ו-תשט"ז. 1956-1906 / סודר ונערך על ידי יוסף יקותיאלי ודוד תדהר, תל אביב : (דפוס אבוקה), (תשי"ז). ‬
  • אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו : דמויות ותמונות, תל אביב : ספרית ראשונים, 1958.(1947-1971). ‬[ספר + משאב אלקטרוני] דמויות ותמונות, ‬[אשדוד : מכון אוצרות גאוני ספרד, תשנ"ז]. ‬
  • בימים ההם : לפגישת החגיגית של ותיקי יפו-תל אביב במלון "שרתון" בתל אביב ... וזכרונות ותיקיו עד שנת 1914, תל אביב : התאחדות בני היישוב בישראל ולשכת בני ברית יצחק ילין, תשכ"א 1961. ‬
  • נוה-צדק : למלאת 55 שנה לקיומה : כ’ ניסן תרמ"ז - כ’ ניסן תש"ב, [העורך - יעקב חורגין, היוזם והמנהל - דוד תדהר. ‬תל אביב : הוצאת סיפור פשוט - חנות ספרים, [הקד’ תשס"ז]. ‬

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "הקדמה", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 13.
15 בדצמבר

15 בדצמבר הוא היום ה־349 בשנה (350 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 16 ימים.

7 ביוני

7 ביוני הוא היום ה-158 בשנה (159 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 207 ימים.

אהרן אייזנברג

אהרן אליהו אייזנברג (14 בנובמבר 1863, ג' בכסלו תרכ"ד – 23 בספטמבר 1931, י"ב בתשרי תרצ"ב) היה מראשוני "חובבי ציון" ברוסיה, חלוץ, איש העלייה הראשונה, ממקימי המושבה רחובות.

אורי קיסרי

אוּרי קיסרי (19 בינואר 1901 – 10 בינואר 1979) היה עיתונאי ואיש תרבות ישראלי, עורכו הראשון של "העולם הזה".

אלכסנדר שור

ד"ר אלכסנדר שוֹר (Schorr;‏ 4 בפברואר 1881, תרמ"א – 6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא אנציקלופדיה בעריכתו של דוד תדהר המונה 19 כרכים ובהם 6,000 ערכים, המכילים חומר ביוגרפי על אודות אישים יהודים שסייעו בבניית ארץ ישראל למן המחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך. הכרך הראשון פורסם ב-1947 והחומר אליו נאסף מספר שנים קודם לכך. הכרכים יצאו בערך אחד לשנה מאז 1947.

מטרתו של תדהר בכתיבת האנציקלופדיה הייתה איסוף חומר ביוגרפי על חלוצי היישוב ולהספיק לכתוב את החומר בטרם יילכו לעולמם. תדהר שלח אלפי שאלונים לצאצאי האנשים אשר הוגדרו על ידיו "חלוצי הישוב ובוניו" וביקש פרטים עליהם ועל מעשיהם. בנוסף לכך, ליקט פרטים על האישים לפי הכתובות על מצבות בבתי הקברות. תדהר השתמש גם בחומר מחקרי של חוקרים וסופרים אשר סקרו תקופה זו וראיין את "זקני הדור נושאי הזכרונות ועדי ראייה ושמיעה למעשים ולעושים" שהיו עדיין בחיים בעת חיבור ספרו.תדהר לא המתין לסיום איסוף כל החומר לשם כתיבת האנציקלופדיה והפצתה. הייתה לכך גם סיבה כלכלית: לא היה בידו תקציב מספיק להפקת אנציקלופדיה מלאה בבת אחת. לפיכך, כאשר אסף נתונים מספיקים, כתב את הכרך הראשון וקיבל תרומות ממשפחות האישים עליהם כתב עבור הוצאת הכרך. אישים ידועים נכללו באנציקלופדיה על פי החלטתו של תדהר (ואף זכו לכרך של האנציקלופדיה שבו נכללו ללא תשלום), אולם תדהר היה מוכן לכלול באנציקלופדיה אנשי יישוב אחרים תמורת תשלום מינימלי של 5 לא"י (סכום לא גבוה באותה עת), ומי שסירב לשלם מינימום זה לא נכלל באנציקלופדיה. בראשית הכרך הראשון פרסם קול קורא לקוראים בו ביקש כי יכתבו לו אילו ערכים חסרים. כמו כן הפציר בבני משפחה, שלדעתם אחד מבני משפחתם שייך לחלוצי היישוב ובוניו ושמו לא הופיע באנציקלופדיה, כי יפנו אליו וימסרו מידע. לאחר שהפיץ את הכרך הראשון, המשיך באותה שיטה, פנה לאיסוף נתונים נוספים, אסף תרומות והוציא לאור כרכים נוספים, אשר כללו גם עדכון ערכים קיימים. בכל כרך, החל מהכרך השני, יש מבוא המתאר את החידושים מאז הסתיימה כתיבת הכרך הקודם ועד למועד פרסום הכרך החדש.

כתוצאה מכך, האנציקלופדיה אינה מסודרת לפי סדר, לא אלפביתי ולא כרונולוגי. כדי למצוא ערך מסוים באנציקלופדיה יש להיעזר במפתחות, הפזורים בסופי כרכים אחדים, כאשר המפתח המפורט ביותר נמצא בכרך ה-19 והאחרון.

בנוסף למפתוח כרונולוגי ואלפביתי קיים גם מיפתוח לפי קבוצות, למשל: ביל"ויים, בנקאים, בעלי תעשייה, חוקרים ואנשי מדע, מורים ומחנכים, מייסדי מושבות וחקלאים, מייסדי תל אביב, סופרים ועיתונאים, עורכי דין, עסקני היישוב הישן, פקידי הברון, פקידי ממשלה (הכוונה לממשלה העות'מאנית והבריטית בארץ ישראל ומאוחר יותר - ממשלת ישראל), רבנים, רופאים, שופטים, אמנים, אנשי השומר, אנשי ניל"י, ראשי עיריות ומועצות ועוד.

העיתונות הישראלית עשתה בזמנו שימוש נרחב באנציקלופדיה כמקור לביוגרפיות, ובפרט לנקרולוגים (סקירה ביוגרפית עם מותו של אדם) – פעמים רבות תוך ציטוט קטעים שלמים ממנה – וללא מתן קרדיט למקור.

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 1986, ישראל) היה סופר, היסטוריון וביבליוגרף ישראלי.

זאב וילנאי

זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; 1900–1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

זרח ברנט

זֶרַח בַּרְנֶט (ט"ז בניסן ה'תר"ג, 16 באפריל 1843, ציטוביאן, פלך קובנה האימפריה הרוסית – י"ז בתשרי ה'תרצ"ו, 15 באוקטובר 1935, תל אביב) היה עסקן ציוני, מהמתיישבים הראשונים של אם המושבות פתח תקווה ויוזם ומקים שכונת נווה שלום בתל אביב בשנת 1890. בשנת 1884 היה ברנט ציר בוועידת קטוביץ.

טיפוס הבהרות

טיפוס הבהרות הוא שם של קבוצת מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקי רִיקֶצְיָה המועברים לאדם על ידי חרקים וקרציות. תסמינים נפוצים כוללים חום גבוה, כאבי ראש ופריחה המופיעים בדר"כ בין שבוע לשבועיים לאחר החשיפה.

מגפת טיפוס הבהרות נגרמת מזיהום של החיידק rickettsia prowazekii ומועברת מאדם לאדם על ידי כינת הגוף.

המחלה טיפוס מוריני נגרמת מהחיידק rickettsia typhi מועברת מחולדות על ידי עקיצת פרעושים.

קדחת הבהרות או קדחת הכתמים מועברת על ידי נשיכה של קרציות.בישראל נפוצה כיום מחלת קדחת הכתמים הים תיכונית בה חיידק הריקציה מועבר לבני אדם על ידי קרציות מכלבים נגועים. הכלב הוא נשא של החיידק ואינו חולה. המחלה איננה עוברת ישירות מאדם לאדם ומשכה הוא מספר ימים עד שבועיים. אם המחלה לא מטופלת, היא עלולה להיות קטלנית.

יהושע צ'צ'יק

יהושע צַ'צִ'יק (Chachik;‏ 9 באוקטובר 1895 – 23 בינואר 1973) היה מו"ל עברי.

מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט

מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט (באנגלית - Criminal Investigation Department - CID) (ידועה גם בכינוי "הבולשת הבריטית" או "הבולשת" כשמדובר בתקופת המנדט הבריטי) הייתה אגף במשטרת המנדט שבו פעלו שוטרים ובלשים, ברובם בריטים, שעסקו בתפקידי בילוש פלילי מסורתיים, להבדיל מתפקידים אחרים להם יועדה משטרת המנדט, כגון מניעת מהומות ושמירה על הסדר.

נחום טברסקי

נחום טְבֶרְסקי (ט"ו בחשוון תרמ"ה, 3 בנובמבר 1884, סְקְוִוירַה, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – 10 באוקטובר 1953, תל אביב) היה איש העלייה השנייה, עסקן ציוני ומו"ל ישראלי. מראשוני הפועל הצעיר ומייסד ביטאונה, חבר הוועד הלאומי, מנהל הוצאת שטיבל בישראל ובעל הוצאת הספרים 'נ. טברסקי'.

ספרות בלשית

ספרות בלשית היא ענף ספרותי שהתפתח מאמצע המאה ה-19 והגיע לשיא שגשוגו בעשורים הראשונים של המאה העשרים. בענף ספרותי זה מתוארים סיפורי פשעים - בעיקר רצח - בצורת תעלומה, שבלש (בלש משטרה, חוקר פרטי או בלש מטעם עצמו), גיבור הספר, פותר לקראת סיום הספר באמצעות הגיונו החריף ועל פי רמזים ועקבות השזורים לכל אורך הספר. חלק מספרי הבלשים הם סדרתיים ובהם דמות קבועה של בלש הפותר בכל ספר תעלומה אחרת.

הספרות הבלשית צמחה במקביל לאורבניזציה המואצת של החברה האנושית ולעליית תנועת הנאורות, שגרסה כי האדם יכול בכוח שכלו בלבד לפענח את העולם סביבו ולפתור את מצוקותיו.

סוגה ספרותית זו קרובה לספרי ריגול, סיפורי פעולה ובמידת מה לספרות אימה. חלק מספרים אלה הוסרטו כסרטי קולנוע.

בתרבות המערבית ישנם מופעים מוקדמים של סיפורים עם מאפייני בילוש, כגון המחזה "אדיפוס המלך" לסופוקלס, משפט שלמה, סיפור שושנה שבתוספות לספר דניאל, וסיפור שלושת התפוחים במחרוזת אלף לילה ולילה. בניגוד למופעים נדירים אלה במערב, סוגה בלשית עשירה התפתחה בסין, החל מהמאה ה-14.

פרשת הרצח בחולות תל נוף

פרשת הרצח בחולות תל נוף בשנת 1937 לוותה בתאוריית קשר ומשפט סנסציוני שהסעיר את היישוב בארץ ישראל, זכתה לסיקור נרחב בעיתוני ארץ ישראל, ואף להדים בעיתונות העולם. קורבן הרצח היה המהנדס יעקב צוַואנגֶר, ובהריגתו הורשע סוחר הקרקעות ראובן שֶיינצוִיט.

רצח ארלוזורוב

רצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אירע ב-16 ביוני 1933, בחוף תל אביב. הרצח, שנותר בלתי מפוענח, עורר סערה רבה ביישוב העברי והאשמות כבדות כנגד התנועה הרוויזיוניסטית. הפולמוס על זהות הרוצח והשלכותיו המשיך להתנהל ביישוב בתקופת המנדט הבריטי ובמידה מסוימת אף לאחר הקמת מדינת ישראל.

שמואל דיין

שמואל דיין (8 באוגוסט 1891 – 11 באוגוסט 1968) היה מפעילי היישוב, איש ההתיישבות העובדת וחבר הכנסת.

שרה דבורצקי

שרה דְבוֹרֶצְקי (4 באוגוסט 1915 – 12 בדצמבר 1972) הייתה מתרגמת ישראלית, כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מעיריית תל אביב לשנת 1966.

תקוה וינשטוק

תקוה וַינשטוק לוריא (נולדה בכ"ד בכסלו תרפ"ו, 11 בדצמבר 1925) היא עיתונאית ישראלית, לשעבר חברת מערכת "מעריב".

המנדט הבריטי משטרת המנדט
מפקדי המשטרה פרסי בראמליהנרי טיודורארתור סטפן מאברוגורדאטורוי ספייסראלן סונדרסג'ון מורי ריימר-ג'ונסויליאם ניקול גריי MandatePoliceBedge
יחידות צבא
ומשטרה קשורות
המשטרה המעולההז'נדרמריה הבריטיתחיל הספר העבר-ירדנימשטרת היישובים העברייםכלניותמחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדטמשטרת תל אביבהמשטרה הניידתהנוטריםהמשמר הנע
אישים אברהם זלינגרתומאס ג'יימס וילקיןריימונד אוסוואלד קפראטההרברט דאוביגיןרוי פאראןג'פרי מורטוןדאגלס דאףצ'ארלס טגארטפאיז ביי אל-אידריסי‎הנרי טיודורויליאם דוביברנרד פרגוסוןשלמה שיף • דוד תדהר • חביב כנעןגרו גראירחמיאל ירון
אירועים בולטים מאורעות תר"פמאורעות תרפ"אמאורעות תרפ"טמאורעות אוקטובר 1933המרד הערבי הגדולמבצע עוגןסטרומההשבת השחורהאקסודוס (אוניית מעפילים)המצור על גבעת חייםפרשת הרצח בחולות תל נוףרצח ארלוזורוב
מבנים ואתרים מגרש הרוסיםבווינגרדמצודות טגארטגדר הצפון
ראו גם המנדט הבריטימשטרת ישראל • פורטל היישוב

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.