דוד שמש

דוד שמש הוא דוד חימום המשתמש באנרגיה סולארית לחימום מים. הדוד נועד לשימוש ביתי, תעשייתי וכן לשימושים נוספים. שיטת חימום זו נפוצה מאוד במשקי בית במדינת ישראל בחודשי הקיץ.

Solar heater dsc00632
דוד שמש

היסטוריה

המתקן הראשון לחימום על ידי השמש היה תנור שמש, שניראה כי שפותח לראשונה על ידי בוטנאי שווייצרי בשם הוראס דה-ססר , בשנת 1777. המתקן הורכב מקופסת עץ שהכילה קולט ומכל שבו ניתן היה לחמם מרק. דוד השמש הנפוץ כיום הוא פיתוח ישראלי של דוקטור צבי תבור, מחלוצי השימוש באנרגיה סולארית בישראל[1].

מבנה

Vacuum tubes solar collector 30-31.7.09 118
דוד שמש עם קולט צינורות ואקום

הדוד מורכב משני חלקים עיקריים - מכל המים, וקולטני השמש.

גוף חימום

גוף חימום חשמלי לדוד עשוי מצינורית שמיוצרת מנחושת או מנירוסטה בקוטר של כ-8 מ"מ. בתוך הצינורית מושחל חוט להט בצורה ספירלית אשר מבודד ממגע בצינורית על ידי אבקה דחוסה. בקצות חוט הלהט מותקנים קצוות מוליכים עם ראשי הברגה שאליהם מחברים את כבלי הזינה המגיעים לדוד. כל דודי השמש בישראל מכילים גוף חימום. כיום, רובם המכריע של גופי החימום הם גופי חימום טבולים, כלומר: באים במגע עם המים. עקב קשיות המים בישראל, נוצרת על גוף החימום שכבת אבנית (כדוגמת גוף החימום בקומקום), אשר גורמת עם הזמן להתנגדות גוברת והולכת של חוט הלהט והוא נשרף (בדומה לחוט להט של נורת ליבון).

מכל המים

המכל הוא בדרך כלל בצורת גליל מוארך העשוי מפלדה עמיד בפני לחץ מים שסביבו גליל פח מגולוון כאשר ביניהם קיים חומר בידוד תרמי מפוליאוריתן מוקצף (בעבר השתמשו לצורך הבידוד בצמר סלעים). חלקו הפנימי של דוד הפלדה מצופה בחומר מבודד שנועד למנוע התפתחות קורוזיה וחלודה. מצויים בשוק מספר ציפויים: ציפוי צבע (פנולי או אפוקסי), ציפוי מלט (פוליטון) וציפוי אמייל[2]. רב דודי השמש בישראל הם בעלי ציפוי מלט שהוא זול יותר מאמייל. על פי התקן הישראלי מותר השימוש בציפוי בטון בעובי של לפחות מילימטר אחד. במדינות אחרות ציפוי בטון אסור לגמרי, מכיוון שהוא סובל מבלייה ועם הזמן מתפתחות קורוזיה וחלודה. אלו עשויות להפריש למים בדוד מתכות כבדות כעופרת, ניקל וקדמיום, ברמות הגבוהות מהתקן המותר ובכך לסכן את בריאות השותים את המים מהדוד[3]. ביוני 2014 המליצה ועדה של מכון התקנים הישראלי לאסור מכירת דודי שמש מבוּטָנים[4], אך המליצה לתת שנה לאיסור על שיווק בדודים אלו, כדי שיצרנים יוכלו להיערך לשנות את קווי הייצור. לעומת זאת משרד הבריאות התנגד לאשר ציפוי מלט מסיבות בריאותיות[5].

בנוסף לדודי פלדה, יש יצרנים המציעים דודי נירוסטה, שאינם סובלים כלל מקורוזיה, אך עלותם גבוהה משמעותית מעלות דודי הפלדה.

הקולטנים

Solar water heater from Mussoorie
דוד שמש עם קולטנים - תיבות מלבניות שבתוכן עובר צינור מים שחור

קולטן שמש הוא תיבה מלבנית, שעשויה רובה ממתכת, פרט לדופן הקדמית העשויה זכוכית או מפלסטיק שקוף. בתוך קולטן השמש עובר צינור מים מפותל הצבוע בצבע שחור. בצמוד מאחורי הצינור המפותל לוח פח צבוע בצבע שחור שתפקידו להעביר (באמצעות הולכת חום) את החום הנוצר מבליעת קרני השמש שאינן נבלעות בדופן הצינור עצמו.

באזורים בעלי קרינה נמוכה ניתן להתקין קולטן עשוי מצינורות זכוכית עם דופן כפולה. בין שתי הדפנות יש ואקום המשמש לבידוד (כדוגמת תרמוס). הדופן הפנימית מצופה בשכבה שחורה הקולטת חום ומעבירה אותו למים הנמצאים בחלק הפנימי של הצינור. הצינורות מחוברים לסעפת המהווה גם דוד. סוג זה של קולט נפוץ בסין.

הקולט מותקן בדרך כלל על גג הבית, או במקום אחר החשוף לשמש. הקולט מותקן בשיפוע, כשהוא פונה דרומה (בחצי הצפוני של כדור הארץ), לשם חשיפה מרבית לקרני השמש.

שימוש מעניין קיים לעיקרון זה, ומומלץ על ידי מדריכי הישרדות[דרוש מקור] כאמצעי ניווט כאשר אדם נמצא במדינה שמצפון לקו המשווה (כישראל) הכיוון ההפוך לפני הקולטנים הוא צפון.(בהנחה שמתקיני הדודים פעלו ביעילות) ולהפך מדרום לקו המשווה.

צנרת מים

תרשים דוד שמש
תרשים דוד שמש

בדוד סטנדרטי קיימת מערכת צינורות הכוללת 4 צינורות, 2 צינורות בהם מועברים מים קרים ו2 צינורות בהם מועברים מים חמים.

צינור מס' 1 [הזנה ראשית] מזין מים קרים ממערכת המים הכללית אל הדוד, כניסתו ממוקמת בתחתית הדוד ושיעור אורכו בתוך הדוד כ10 ס"מ [בפתח הצינור הנמצא בתוך הדוד מותקנת כעין כיפה אשר תפקידה לווסת את לחץ המים ובכך לגרום שזרם המים הנכנס ממערכת המים הכללית לא יתפרץ כלפי מעלה אלא יתפשט לצדדי הדוד, התקנת כיפה זו מוכרחת על מנת להשאיר את כמות המים שבתוך הדוד כשהיא מחולקת לרמות חום שונות דבר הכרחי לתפעול הדוד באופן תקין ולחויות המשתמש, ראה להלן אופן הפעולה שלב ג',]

צינור מס' 2 מזין מים קרים מן הדוד אל תחתית הקולטנים, מיקומו: בתחתית הדוד עד הקצה התחתון במערכת הקולטים,

צינור מס' 3 מספק מים חמים מן הקולטנים אל הדוד, מיקומו: תחילתו בקצה העליון במערכת הקולטנים, ובסופו במרבית הדוודים מתחבר אל צדו החיצוני של הדוד בחלקו העליון, אולם בחלק מן הדוודים חיבורו לדוד כשאר הצינורות בתחתית הדוד ואורכו לכל גובה הדוד. [אספקת המים החמים לראש הדוד מוכרחת לפי צורת ההפעלה של דוד השמש]

צינור מס' 4 [אספקה ראשית] מספק מים חמים מן הדוד אל מערכת המים הביתית, מיקומו: בתחתית הדוד, שיעור אורכו בגוף הדוד עד קצהו העליון. [מיקומו הפנימי של צינור מס' 4 בראש הדוד נועד להבטיח שכמות המים הראשונה שמגיעה מן הקולטים ומזינה את הדוד בקצהו העליון היא אשר תגיע ראשונה אל צרכן המים]

צינור פריקת לחץ: בתחתית הדוד ישנו צינור נוסף שבראשו מותקן שסתום חד כיווני אשר תפקידו לווסת את לחץ החום הפנימי, פריקת לחץ החום הפנימי מוכרחת על מנת למנוע את פיצוץ מיכל הדוד, מערכת זו באה לידי שימוש בעיקר בדוודים אשר מותקנת בהם מערכת גיבוי חשמלית לחימום המים.

אופן הפעולה

שלב א' מילוי המים: מערכת המים בדוד ובקולטנים הנה מערכת סגורה, צינור מס' 1 מזין במים קרים את כל מיכל הדוד ולאחר שהדוד התמלא לחץ המים מצינור ההזנה דוחק את המים לצינור מס' 2 אל מערכת הקולטנים, כעת מערכת הדוד והקולטנים מלאים במים קרים.

שלב ב' חימום המים: חימום המים נעשה על פי חוק טבע הקובע שחום שואף לעלות כלפי מעלה בעוד הקור שואף לרדת כלפי מטה, כאשר המים שבתוך הקולטנים מתחממים באנרגיית השמש ממילא נדחקים הם כלפי מעלה לקצה הקולטן העליון שם ממוקם צינור מס' 3 ונכנסים לתוך הדוד בקצהו העליון כעת לחץ המים הפנימי דוחק את המים הקרים שבתחתית הדוד אל מערכת הקולטנים אשר בתורם הם דוחקים את המים שנמצאים בתוך הקולטנים כלפי מעלה, אופן הנעת המים בצורה הנ"ל ללא שימוש בעזרים שונים נקרא "תנועה תרמוסיפונית" תנועה זו תימשך ללא הפסקה כל עוד המים שבתוך הקולטנים יהיו חמים יותר מן המים שבתוך הדוד.

שלב ג' אספקת המים: כאשר האדם בבית פותח את ברז המים החמים, נכנסים המים אל צינור מס' 4 אשר פתחו ממוקם בתוך הדוד בקצהו העליון וכנגד כמות המים החמים היוצאת נכנסת כמות שווה של מים קרים ממערכת המים הכללית ואז מתחילה שוב התנועה התרמוסיפונית של המים וחוזר חלילה, חוק טבע נוסף הקובע שמים חמים קלים יותר ממים קרים מבטיח שלא יהיה ערבוב בין המים הקרים שבתחתית הדוד אל המים החמים שבראש הדוד, כך שיוצא שבזמן השימוש דוד המים מחולק ל 3 רמות חום: מים חמים מאוד בראש הדוד, מים פושרים באמצעו, ומים קרים בתחתית הדוד.

מערכת זו מבוססת על כך שדוד המים ממוקם מעל מערכת הקולטים ואז המים החמים יעלו במעלה הצינור כלפי מעלה ותיווצר הסירקולציה אולם כשהמכל ממוקם נמוך יותר מן הקולטים, יש ליצור תנועת מים מאולצת באמצעות מנוע חשמלי זעיר. תחלופה מאולצת מצויה בבתים שבהם מסיבות ארכיטקטוניות הדוד ממוקם מתחת לקולטנים או בבניינים שבהם מערכת סולארית משותפת.

במקרים רבים מותקן בתוך המכל גוף חימום חשמלי, המשמש לחימום מים כאשר החימום על ידי קרני השמש אינו מספק. סביב גוף החימום ניתן להתקין "שרוול", שמבודד כמות מים קטנה יחסית משאר נפח הדוד ומאפשר חימום של שכבת הדוד העליונה בלבד. בדרך זו נחסכת אנרגיה וזמן בחימום מיותר של כל נפח הדוד. התקן זה מכונה "מאיץ". בשל העלייה המהירה בטמפרטורה שבשרוול מצטברת כמות רבה יותר של אבנית ביחס לגוף חימום שאין סביבו מאיץ.

מערכת סולרית מאולצת/משותפת

מערכת סולרית משותפת (2)
מערכת סולרית משותפת-תרשים

במקומות בהם מסיבות ארכיטקטוניות ואחרות אין אפשרות להתקין את הדוודים מעל קולטי השמש ישנה אפשרות להפריד בין המערכות, באופן כזה קולטי השמש מחממים מים שעוברים בתוך צינורות אטומים בתוך הדוד ויוצרים מעין גוף חימום. במערכת זו יש הפרדה בין המים שבקולטי השמש (מעגל החימום) למים שבדוד (מעגל הצריכה), תנועת המים מתאפשרת הודות למשאבת סחרור הפועלת ברציפות ומאפשרת את חשיפת המים לקרני השמש.

השימוש באמצעי זה נפוץ בעיקר בבנייני מגורים רבי קומות כאשר הדוודים מוצבים בתוך הדירה ומתחממים על ידי צינורות מים המזרימים מים שהוחמו באמצעות חוות קולטנים משותפת שמותקנת על הגג, מערכת כזו נקראת גם מערכת סולרית משותפת, היתרון בשיטה זו הוא חיסכון בשטח הגג שאינו יכול להכיל את מספר הדוודים הגדול, יתרון נוסף על פני הדוד הרגיל הוא בטמפרטורת מים גבוהה יותר בצנרת הביתית שאינם מאבדים מחומם בעקבות זרימה בצינורות ארוכים מהדוד שבגג עד בית הדייר.

החסרון באמצעי זה הוא בימים בהם הטמפרטורה באוויר נמוכה מסתחררים לדוד מים קרים מאד ומקררים את המים כך שחימום המים באמצעות גוף החימום החשמלי עלול להיות ארוך יותר, ניתן לפתור את הבעיה הזו על ידי כיבוי משאבת הסחרור לכלל הדוודים או על ידי סגירת ברזי הצינורות המובילים את המים לקולטים ובחזרה.

דוד השמש בישראל

Crow Ramat Gan 2015 (1)
דודי שמש על גג בניין ברמת גן

דודי השמש נכנסו לשימוש בישראל באמצע שנות ה-50. בשנת 1955 ייצר מפעל מירומית באשקלון דודי שמש, על פי פיתוח של המהנדס לוי ישר [6][7][8] וחברת אולימפיה מכרה גם היא דודי שמש[9]. כבר בשנת 1957 דיווח עיתון דבר שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל[10]. באותה שנה התאחדו מירומית ואולימפיה[11] ולשוק נכנסו יצרנים נוספים[12][13]. בראשית שנות השישים התבסס מעמדו של דוד השמש כסמל להצלחה כלכלית המתנוסס על גג הבית[14][15]. במחצית הראשונה של שנות ה-60 שילבה מירומית בקולטים שלה את המשטח הסלקטיבי של צבי תבור[16].

הממשלה לא עודדה שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור דודי שמש, כפי שנתנה לבעלי דודי חשמל[17]. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש בטענה שהם מביאים לכיעור הנוף העירוני. החברה פעלה להסיר דודי שמש מדירותיה וספקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל[18].

מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר מהשימוש בדוד חשמל[19].

בעקבות משבר האנרגיה של שנות השבעים נקבעה בחוק בשנת 1976 החובה להתקין דודי שמש לכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד, שבהם שטח הגג אינו מספיק לחימום מים אפקטיבי. חריג ייחודי בתקנה האזרחית היא שכונת הרובע היהודי בירושלים שבה קיימת תקנה נופית האוסרת על הצבת מתקנים על הגגות, ובכללם נאסרת הצבת דודי שמש.

בישראל נעשה באנרגיה סולארית שימוש רב באמצעות דודי השמש לחימום מים. עד לאחרונה נהוג היה לחשוב שיש דודי שמש בכ-95% מבתי האב, ודודי שמש מספקים 4% מצריכת האנרגיה של המדינה. בדיקה חדשה העלתה שהחוק המיושן, והגידול המשמעותי בבניית בניינים גבוהים, הביאו לירידה מהירה במספרם היחסי של דודי השמש. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2012 היו דודי שמש בכ-85% ממשקי הבית ואלו הביאו לחיסכון של כ-8% בצריכת החשמל[20].

מפעלי תעשייה אינם מחויבים על פי החוק בישראל לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט.

בישראל קיימים כעשרה יצרנים מאושרים על ידי מכון התקנים הישראלי של דודי שמש. במגזר הערבי קיים יצרן אחד של דודי שמש.

היתרים

על פי החוק, כל תוספת על הגג חייבת ברישיון, וכך גם דוד השמש, אך לרוב לא בקשו תושבים רישיונות כאלו[21]. באשקלון נדרשו תושבים לבנות מעקה על הגג שיסתיר את הכיעור של דוד השמש[22].

החל משנות התשעים נוהגות הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה לאסור התקנת דודי שמש על גגות רעפים אלא קולטנים בלבד בצמוד לגג המשופע וזאת לשם שמירת חזות העיר. בבתים אלה מותקן הדוד בתוך חלל הגג במקום נמוך יחסית אשר מחייב לעיתים התקנת משאבה לסחרור המים ופוגע במידת מה ביעילות הדוד.

דוד שמש בהלכה

השימוש בדוד שמש בשבת מעורר שאלה הלכתית, מפני שכאשר מוציאים מים מן הדוד נכנסים לדוד במקומם מים קרים, שכעת מתחממים מן השמש או מן המים החמים שנשארו בדוד. נמצא שהאדם גורם לחימום המים בשבת, וחימום נוזלים (לחום ש"היד סולדת בו" ונכווית ממנו. מקובל לאמוד זאת ב-45 מעלות צלזיוס) נחשב כבישול.

הנושא נדון בין פוסקי ההלכה בדור האחרון, יש שנטו להתיר זאת[23]. ברקע הדיון עומדת סוגיה בתלמוד[24] הקובעת שמותר לבשל בשבת ישירות מחום השמש, אך לא בעזרת מתווך שהתחמם על ידי השמש ("תולדות חמה", כגון הטמנת ביצה בחול רותח). הפוסקים המתירים את השימוש בדוד שמש מחשיבים את חימום המים בצינור של הקולט כחימום ישיר מן השמש, למרות התיווך של הצינור, כי אם הצינור יוסתר מן השמש - לא ירתיח את המים. אמנם המים החדשים עשויים להתחמם גם מן המים החמים שנשארו בדוד, והם "תולדות חמה" שהבישול בעזרתם אסור, אבל הדבר אינו הכרחי, מאחר שבדרך כלל יש שכבה של מים פושרים בין המים הקרים למים הרותחים. ומאחר שהאדם הפותח את הברז מעוניין במים שכבר רתחו, ואין לו עניין ברתיחת המים החדשים בשבת עצמה (בשבת אין מתקלחים במים חמים, ובדרך כלל די במים שהתחממו ביום שישי לכל צורכי השבת) - הרי זה דבר שאינו מתכוון. יש שאסרו זאת מחשש שישתמשו בדוד גם בימות החורף, כאשר החימום מבוסס על גוף החימום, ובמקרה זה אין ספק שכניסת המים החדשים ורתיחתם נחשבת כבישול[25]. לעומת זאת, ישנם האוסרים כמו דוד חשמל[26].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעל עברי-דראל, פואד: פרס ישראל ל"אבא" של דודי השמש, ynet, ‏03/09/2008
  2. ^ דודי שמש וחשמל, משב(הקישור אינו פעיל, 24.2.2019)
  3. ^ כולבוטק תוכנית 1: תחקיר המים הרעילים שמגיעים לברז שלכם, באתר נענע10, 23/10/2013
  4. ^ בעקבות תחקיר "כלבוטק": תקן חדש יהפוך את מי השתייה שלנו לראויים, באתר נענע10, 10/06/2014
  5. ^ דוד רפאלי, דודי השמש המסוכנים יימכרו גם שנה לאחר ביטול התקן, באתר כלכליסט, 12 באוגוסט 2014
  6. ^ התחיל שיווק מכשיר לחימום מים בקרני השמש, מעריב, 19 באוגוסט 1953
  7. ^ מפעל ראשון לייצור מכונות מיזוג אויר ומחממי מים, חרות, 7 בפברואר 1955
  8. ^ ניצול קרני השמש, הצופה, 18 במאי 1955
  9. ^ דוד שמש אולימפיה, מעריב, 5 באפריל 1956
  10. ^ בין הסל לערסל, דבר, 19 ביולי 1957
  11. ^ מירומית אולימפיה, דבר, 30 בדצמבר 1959
  12. ^ קרן אור, מעריב, 20 בספטמבר 1957 (מודעה)
  13. ^ אשרום, מעריב, 8 באפריל 1960 (מודעה)
    דודי שמש אידאל, מעריב, 23 ביוני 1960 (מודעה)
  14. ^ אהרן בירן, בדרך אל הביסוס, מעריב, 8 ביוני 1964
  15. ^ עזרא ינוב, מושב ברכיה - עולם בפני עצמו, מעריב, 15 בדצמבר 1963
  16. ^ מרומית אולימפיה דודי שמש, שחור מביא אור, דבר, 26 ביולי 1961 (מודעה)
    המצאה חדשה לקולטי שמש לחימום, חרות, 20 במאי 1964
  17. ^ מדוע אין מתקינים מונה חשמל מיוחד לבעלי דודי שמש לחימום, מעריב, 1 בינואר 1960
  18. ^ מתנגדים להתקנת דודי שמש בדירות שיכון, דבר, 27 במאי 1971
  19. ^ נאוה איזין, מחקר: דוד שמש אינו משתלם יותר מחשמל, דבר, 20 בפברואר 1974
  20. ^ ד"ר יניב רונן, ‏אפשרות התקנת דודי שמש בבניינים שגובהם מעל תשע קומות וצריכת אנרגיה לחימום מים במגזר התעשייתי, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, ע' 2, 29 בנובמבר 2012
  21. ^ עיריית חיפה תפעל נגד מציבי דודי השמש על הגגות, דבר, 21 בדצמבר 1964
  22. ^ התקנת דוד שמש באשקלון, חרות, 16 ביוני 1964
  23. ^ הרב אליעזר ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן יט. הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ד סימן לד. הרב יהושע נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, מהדורה ראשונה, פרק א הלכה כט (לאחר מכן חזר בו מהיתרו).
  24. ^ בבלי שבת, לט, א
  25. ^ שמירת שבת כהלכתה, מהדורה שנייה, פרק א סעיף מה
  26. ^ שבט הלוי חלק א סימן צד. הרב יוסף כ"ץ, דוד שמש בשבת, חרות, 3 במרץ 1965
אור

אוֹר, או אור בתחום הנראה הוא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנראה לעין האדם (380-780 ננומטר). במובן רחב יותר אור הוא קרינה אלקטרומגנטית בטווח שבין התת-אדום לעל-סגול, או כל סוג של קרינה אלקטרומגנטית. התחום בפיזיקה העוסק באור ובתופעות הקשורות נקרא אופטיקה.

המאפיינים העיקריים של אור (ושל כל קרינה אלקטרומגנטית) הם עוצמה, קיטוב ואורך גל או תדירות, הקובעים את הצבע. מהירות האור בריק היא קבועה, וקרובה ל-300 אלף קילומטר בשנייה, ובתווך חומרי המהירות קטנה יותר. האור הוא גל אך באופן קוואנטי האנרגיה שלו מגיעה במנות בדידות, כלומר גלי אור לא מגיעים בכל אנרגיה אלא רק בכפולות של יחידת אנרגיה בסיסית של אור שנקראת פוטון. הפוטון הוא חלקיק ומקיים תכונות דואליות. אור כמו כל גל אלקטרומגנטי, ניתן לביטוי חלקיקי זה, כפוטון, נטול מסת מנוחה ונע בממוצע במסילה גאודזית שהיא הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות במרחב.

קליטת האור על ידי עין היא תנאי הכרחי לראיה, ולכן אנשים משתמשים בתאורה מלאכותית במקומות בהן עוצמת האור אינה מספיקה. לאור קיימים שימושים רבים בתקשורת ובטכנולוגיה, החל בנרות ועד לתאים פוטואלקטריים.

אנרגיה ירוקה

אנרגיה ירוקה הוא כינוי כללי לסוגי אנרגיה אשר אינם מזהמים את הסביבה הטבעית. זאת בניגוד לתהליך הנפוץ ביותר של הפקת אנרגיה - בעזרת דלק מאובנים (כגון פחם, נפט וגז טבעי), אשר גורם לזיהום הסביבה ולפליטת פחמן דו-חמצני אשר תורם להגברת אפקט החממה.

אנרגיה מתחדשת

אנרגיה מתחדשת היא אנרגיה שמקורה בתהליכים טבעיים מתמשכים שאינם מתכלים כתוצאה מרתימת האנרגיה האצורה בהם. מקורות אנרגיה מתחדשים נבדלים ממקורות אנרגיה כגון דלק מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי), ובמידה מסוימת גם אנרגיה גרעינית, שהשימוש בהם כרוך בהקטנה משמעותית של מאגר האנרגיה הזמינה האצורה בהם. מקורות אנרגיה אלה כוללים אנרגיית מים, אנרגיית רוח, אנרגיה הסולארית, הפקת אנרגיה מתהליכים ביולוגים, אנרגיה גאותרמית שמקורה במאגר החום הפנימי של כדור הארץ; ואנרגיית גאות ושפל כתוצאה מכוחות המשיכה של הירח והשמש.

בישראל, משרד התשתיות משקיע מיליוני שקלים בשנה במחקרים על שימושי האנרגיה המתחדשת. במסגרת מחקרים אלו נרשמו לא מעט פריצות דרך ופטנטים. אולם, למרות ההשקעה במחקר, אחוז קטן מצריכת האנרגיה בישראל, מקורו באנרגיה מתחדשת. נכון לראשית שנת 2019, ההספק המותקן של אנרגיות מתחדשות עומד על כ-7% מכלל ההספק המותקן לייצור חשמל במשק.

ב-16 בפברואר 2019, נרשם בישראל שיא של כל הזמנים בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעמד על 1,295 מגה וואט והיווה כ-16.4% מסך ייצור החשמל באותו זמן.

אנרגיה סולארית

אנרגיה סולארית היא אנרגיה, שמקורה בקרינת השמש. זוהי אנרגיה חלופית ומתחדשת. מתקני אנרגיה סולארית ממירים את הקרינה האלקטרומגנטית שמגיעה מהשמש לאנרגיה תרמית או לחשמל. עקב ההספק הגבוה של קרינת השמש על פני כדור הארץ יש לשיטה זו פוטנציאל להפוך למרכיב משמעותי בשוק האנרגיה העולמי.

השימושים של אנרגיה שמקורה בשמש הם מגוונים. ניתן להשתמש באנרגיה זו באופן ישיר למטרות חימום, אידוי וייבוש מזון, כמו למשל בישול בעזרת תנור שמש, בריכות אידוי להפקת מלחים וייבוש כביסה. באופן דומה, דודי שמש משמשים לחימום מים לצריכה ביתית. ריכוז קרינת השמש באמצעות מראות או עדשות מאפשר לעיתים לנצל אותה טוב יותר, במיוחד לצרכים שבהם נדרשת טמפרטורה גבוהה. הגדלת הנצילות מתאפשרת גם באמצעות מתקני עקיבה, שעוקבים אחר תנועת השמש בשמים בשעות היום.

שימוש נרחב של אנרגיית השמש לצרכים תעשייתיים או לצורך יצירת חשמל ייתכן באחת משתי דרכים:

אנרגיה תרמו-סולארית - חימום נוזל לצורך הפעלת מנוע חום שמייצר חשמל או עבודה מכנית.

אנרגיה פוטו-וולטאית (אנרגיה פוטו-חשמלית) - שימוש בתאים פוטו-וולטאיים לצורך המרת אור לאנרגיה חשמלית באופן ישיר.את האנרגיה הסולארית ניתן לנצל ישירות, או לאגור באמצעים פוטוכימיים בחומרים שונים, ולהפיק את האנרגיה מאוחר יותר במידת הצורך. באופן עקיף, אנרגיית השמש אחראית למגוון תהליכים שמביאים ליצירת מקורות אנרגיה שונים שנמצאים כיום בשימוש, כמו אנרגיית רוח, אנרגיה הידרואלקטרית ועוד. באופן דומה, אור השמש אפשר את חייהם של יצורים קדומים, שבמשך הזמן הפכו לנפט. דלק מאובנים זה משמש כיום את האנושות כמקור אנרגיה עיקרי.

בליעה (קרינה אלקטרומגנטית)

בליעה של קרינה אלקטרומגנטית מתרחשת כאשר גל אלקטרומגנטי פוגע בחומר, והאנרגיה שלו נספגת בחומר באופן חלקי או מלא. האנרגיה של הקרינה הנבלעת מומרת לאנרגיה אחרת, בדרך כלל לאנרגיית חום. תכונה זו מהווה את עקרון הפעולה של דוד שמש ותנור מיקרוגל. הבליעה ההדרגתית של קרינה במהלך התפשטות גל בתווך נקראת גם ניחות של הקרינה המועברת. בדרך כלל ספיגת האנרגיה, הבליעה, נעשית על ידי אלקטרונים שבאטומים או במולקולות המרכיבות את החומר.

בליעה היא אחד המנגנונים של מעבר קרינה, שפועלים על אור שפוגע בחומר. מנגנונים אחרים הם העברה (האור הממשיך בכוון ההתקדמות ללא שינוי), החזרה, פיזור והגברה.

דוד (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דוד חימום

דוד חימום (מוכר גם בשמו הלועזי: בּוֹיְלֶר) הוא מכל סגור שבתוכו מחממים מים או נוזל אחר. הנוזל החם או האדים שלו יוצאים מהדוד ומשמשים לתהליכים שונים, או שבאמצעותם מועברת אנרגיית החום מהדוד לצרכנים אחרים.

דוד חשמל

דוד חשמל הוא דוד חימום המשתמש באנרגיה חשמלית לחימום מים. הדוד נועד לשימוש ביתי, תעשייתי וכן לשימושים נוספים. שיטת חימום זו נפוצה מאוד במשקי בית במדינת ישראל בחודשי החורף בהם לא ניתן להשתמש באנרגיה סולארית (דוד שמש) לחימום המים.

בדרך כלל בדוד שמש קיימת גם האפשרות לחמם את המים באמצעות גוף חימום חשמלי.

דויד סולארי

דויד אדוארדו סולארי פוג'ו (בספרדית: David Eduardo Solari Poggio; נולד ב-21 במרץ 1986 בברנקייה שבקולומביה) הוא כדורגלן ארגנטינאי המשחק בעמדת הקשר ההתקפי.

העיר הלבנה

העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות – הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה – ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 של המאה ה-20 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים בלב תל אביב, בין הרחובות אבן גבירול ודרך בגין במזרח, רחובות אלנבי והרכבת בדרום (לאורך שדרות רוטשילד), נחל הירקון בצפון והים במערב. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל אביב הם אתר מורשת עולמית. מהנדס העיר בתקופת הקמתה של "העיר הלבנה" היה יעקב בן-סירה, ויש הרואים בו בעל השפעה חשובה למעבר לסגנון הבינלאומי.

יק"א

יק"א (מאנגלית: J.C.A; ראשי תיבות של Jewish Colonization Association – "החברה היהודית להתיישבות") היא חברה שהוקמה על ידי הברון מוריס הירש בשנת 1891, במטרה לסייע ליישובם של יהודים פליטי האימפריה הרוסית באמריקה ובעיקר בארגנטינה. על מנת להכשיר יהודים להגירה, הקימה יק"א מספר בתי ספר חקלאיים בגליציה וכן מספר רב של לשכות מודיעין. מראשית המאה ה-20 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הייתה הגוף המרכזי בפעילות לגאולת קרקע בארץ ישראל למרות שלא הייתה גוף ציוני.

נכון ל-2014 החברה נקראת J.C.A ראשי תיבות של Jewish Charitable Association, ועיקר מטרותיה לקדם את ההתיישבות בפריפריה הכפרית בגליל, בנגב ובערבה.

יק"א תומכת ומסייעת לקידום החינוך, המדע ובעיקר החקלאות וגם בתחום התיירות. קרן יק"א מקדמת פרויקטים חדשניים פורצי דרך ובעלי פוטנציאל להרחבת התעסוקה וההשפעה על אזורים גדולים.

מאיר בר-אילן

הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 18 באפריל 1949) היה רב, מחבר ועסקן ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית. מייסד עיתון "הצופה", מייסד האנציקלופדיה התלמודית ועורכה הראשון.

מכללת ליפשיץ

מכללת ליפשיץ היא מכללה אקדמית דתית לחינוך. המכללה היא מיסודו של הסמינר הוותיק להכשרת מורים דתיים "בית המדרש למורים מזרחי" שנוסד בשנת ה'תר"פ, 1921 על ידי ר' משה אוסטרובסקי-המאירי אשר איחד בין "ישיבת המשתלמים" בירושלים לבין בית המדרש למורים "נצח ישראל" שבפתח תקווה. המנהל הראשון של בית הספר היה אליעזר מאיר ליפשיץ, ולאחר מותו שונה שמה ל"סמינר למורים על שם הרא"מ ליפשיץ".

בשנה"ל תשנ"ו (1996), המועצה להשכלה גבוהה הכירה במכללה כמוסד אקדמי, הרשאי להעניק תואר בוגר אוניברסיטה במקצועות ההתמחות הייחודיים של המכללה. בשנה זו נפתחה במכללה מסגרת לימודים מיוחדת המשלבת לימודי קודש במתכונת ישיבתית ולימודים אקדמיים לתואר B.Ed ותעודת הוראה.

בשנת 2014 התאחדה המכללה עם מכללת הרצוג.

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת. ההלכה אוסרת בעיקרון על יהודי ליהנות מתוצר של חילול שבת, אולם בתנאים מסוימים ניתן ליהנות מן האיסור באופן מלא או חלקי. כל ההלכות הנוגעות למעשה שבת תקפות גם ביחס למעשה יום טוב, היינו מוצר שנעשה תוך כדי חילול אחד ממועדי ישראל שנאסרה בהם מלאכה.סוגיה זו של מעשה שבת היא בעלת משמעות מעשית ליהודים דתיים במדינת ישראל, עקב העובדה ששירותים בסיסיים המסופקים לאזרחים, כגון חשמל ומים, נעשים לכאורה תוך כדי חילול שבת.

סיגלית לנדאו

סיגלית לנדאו (נולדה ב-1969) היא אמנית פיסול, ווידאו ומיצב ישראלית. יצירותיה, החל משנות ה-90, עוסקות בנרטיבים של החברה הישראלית, תוך שימוש באלגוריות. סגנון הפיסול שלה מאופיין בשימוש בריבוי חומרים ובצורות אקספרסיביות. על עבודתה זכתה לנדאו בשנת 2004 בפרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר.

ערוץ הילדים

ערוץ הילדים (נקרא בעבר "ערוץ 6") הוא ערוץ טלוויזיה ישראלי לילדים ונוער, המשודר בפרטנר TV ובסלקום tv.

הערוץ היה אחד מערוצי הכבלים הראשונים בישראל, יחד עם ערוץ המשפחה, ערוץ הספורט וערוץ הסרטים. עד ספטמבר 1996 הערוץ היה בבעלות חברות הכבלים, וכיום הוא בבעלות "נגה תקשורת" שהיא חלק מקבוצת התקשורת RGE. בשנת 2000, הוא החל את שידוריו גם ב-yes. ב-2016 החל מאבק משפטי בין חברת הלווין לבעלת השליטה בערוץ הילדים (ובערוץ לוגי) - קבוצת RGE, אשר הובילה לסיום שידוריו במסגרתה ב-1 בינואר 2017. לאחר שנה גם חברת HOT הפסיקה את שידורי הערוץ וכך למעשה, הופסקו שידוריו במסגרת הכבלים לאחר 28 שנים. בתחילת יוני 2017 עלה בפרטנר TV ומספטמבר 2017 עלה גם בסלקום tv. החל מ-1 בינואר 2018 הערוץ משודר במסגרתן בלבד.

קולט שמש

קולט שמש הוא חלקו של דוד שמש המשמש להמרת אנרגיית האור לחום, לחימום מים.

קולטי שמש בנויים בדרך כלל בצורת מלבן שמידותיו כ-80 ס"מ על 180 ס"מ וצבעו שחור, כדי להשיג בליעה מרבית של אור השמש. בתוך המלבן נמצא צינור מתכת נחושת או ברזל ארוך ומפותל כך שהוא מכסה את רוב שטחו. המים בצינור מתחממים הן ישירות מאור השמש והן מחום שפולט המשטח השחור שבמגע איתם, ומהאוויר החם הנוגע בצינור. המים החמים עולים מעלה, שם מורכב בדרך כלל הדוד, והם נאגרים בו, והתהליך נמשך במחזור סגור (כל עוד אין שימוש במים החמים) כך שבהדרגה כל המים שבדוד מתחממים.

את הקולטים מציבים כך שיקלטו את כמות האור המרבית. בישראל - פונים דרומה, בזווית של כ-10 מעלות ממשטח אופקי.

שמואל מוהליבר

הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח ; 25 באפריל 1824 - 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.

תרמוסיפון

תרמוסיפון (באנגלית: Thermosiphon; ביוונית עתיקה: θέρμη תרמא, חום; σίφων סיפון, צינור) הוא שמם של אמצעי ותופעה פיזיקלית תרמודינמית של הסעת נוזל והעברת חום ללא משאבה. תופעה דומה בגזים נקראת אפקט ארובה.

תרמוסיפון מסחרר נוזלים במערכות חימום או קירור כגון דוד שמש, משאבת חום, הסקה, צינורות קירור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.