דוד שולמן

דוד שולמן (נולד ב-13 בינואר 1949) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודים הודיים וארמניים שבאוניברסיטה העברית בירושלים, זוכה פרס רוטשילד לשנת 2004, פרס א.מ.ת לשנת 2010 וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזוכה פרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת 2016.

דוד שולמן
David Shulman

ביוגרפיה

David shulman
דוד שולמן

דוד שולמן נולד בווטרלו שבאיווה, שם גדל. ב-1967 סיים לימודיו בבית ספר תיכון בווטרלו ועלה לישראל. גמר את חוק לימודיו לתואר הראשון בהצטיינות בהיסטוריה אסלאמית ובשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. למד לדוקטורט בספרות טמילית בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (SOAS) שבאוניברסיטת לונדון, תחת הנחייתו של חוקר טמיל והמוזיקולוג ג'ון ר. מאר. הלימודים כללו עבודת שדה בטאמיל נאדו בשנים 1976-1975. קיבל את הדוקטורט ב-1976, על עבודה בנושא המיתולוגיה של המקדשים של האל שיווה באזור טאמיל נאדו שבדרום הודו. ב-1976 החל לעבוד כמרצה בחוג ללימודים הודיים ומדע הדתות באוניברסיטה העברית וב-1985 קודם לפרופסור מן המניין. נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ב-1988. שימש כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה ואחר כך כראש המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית. שהה כפרופסור אורח באוניברסיטת ויסקונסין, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ואוניברסיטת פנסילבניה. ב-1987 זכה במלגת מקארתור.

ספרו הראשון היה ספר שירה בשם המקדש והמים שהתפרסם ב-1974 וזכה בפרס ניומן עבור ספר ראשון בשירה. הוא פעיל בארגון הישראלי-פלסטיני תעאיוש וב-2007 יצא לאור ספרו "תקווה מרה: מיומנו של פעיל תעאיוש, 2006-2002".

שולמן נשוי לאיילין לבית לנדמן והוא אב לשלושה.

מחקריו

תיאור מחקריו

שולמן עוסק כפילולוג בשפות, בספרויות ובתרבויות של הודו הדרומית, עם הדגש על ימי הביניים. מחקריו נסובים על תולדות דתות, פואטיקה, היסטוריה, היסטוריוגרפיה ופילולוגיה.

שולמן החל את מחקרו בשפה הטמילית, המשיך לסנסקריט, והחל משנת 1995 עסק במחקר בשפת טלוגו. במאה ה-21 התרכז בספרות הקלאסית בטלוגו ובנושאים הקשורים להיסטוריה והיסטוריוגרפיה בטלוגו. שולמן עורך גם עבודת שדה באנדרה-פרדש בשיתוף פעולה עם פרופסור ולצ'רו נראייאנה מאוניברסיטת ויסקונסין.

ספריו

Tamil Temple Myths: Sacrifice and Divine Marriage in the South Indian Saiva Tradition

ספר זה עובד מתוך עבודת הדוקטורט של שולמן וראה אור בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון בשנת 1980. הספר מקבץ מסורות, הכוללות מסורות בעל פה ומסורות בטקסטים המכונים פוראנות, ומנהגים של מאות מקדשים עתיקים בטאמיל נאדו, ומנסה למצוא תכנים אחידים, נושאים החוזרים על עצמם, ותכונות המיוחדות למסורות הטמיליות הדרום-הודיות. בין השאר נדונות עמדות המסורות השונות בשאלות מאין הגיעו האלים, מה מייחד את ההתגלות שלהם במקום, איך האל התחתן עם האלה, אילו יצורים מיתולוגיים או עתיקים היו שם, מה המערך הפולחני, וכיצד האל גילה את המקדש.

The King and the Clown in South Indian Myth and Poetry

ספרו זה של שולמן יצא לאור ב-1985 בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון. הוא עוסק במלוכה בפרט ובתחום הפוליטי בכלל בדרום הודו של ימי הביניים. הספר מציג טענה שונה מהמקובל במערב על הבניית התחום הפוליטי. כתוצאה מריכוז כוח במרכזים אימפריאליים גדולים. הספר שואל את השאלה מאיפה נובע כוח פוליטי, מהו כוח זה וכיצד הוא מעוצב.

God Inside Out: Siva's Game of Dice

ספר זה כתב שולמן בצוותא עם האנתרופולוג פרופסור דון הנדלמן מהאוניברסיטה העברית והוא ראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד ב-1997. הספר הוא אודות האל שיווה שמבלה את זמנו במשחק בקוביה. שולמן והנדלמן מנסים להבין למה הכוונה שהאל משחק בקוביה עם עצמו ועם העולם. הוא משחק קובייה עם אשתו, החלק הנקבי שלו ומפסיד לה באופן עקבי. החוקרים מתארים תהליך של שינויים פנימיים המתחוללים בקרבו של האל. האל עובר תהליך של החצנה, לקיחת חלקים מתוכו והפיכתם למשהו חיצוני, עם ההחצנה באה אובייקטיפיקציה, כלומר אלוהים נמצא בתהליך מתמשך של המחשת חלקים של עצמו והחצנתם בצורה של אובייקטים וכך נברא העולם. משחק הקוביה הוא תיאור של הבריאה, שהיה פנימי לאל מלכתחילה ונפלט החוצה כחלק מהמשחק. האל משחק בקוביה ומכפיף עצמו לכללי המשחק ככל שחקן אחר. הוא מפסיד לאשתו, אותו חלק אחר שלו, שהוא הפן היצירתי שלו. חלקים שלמים שלו, האטריבוטים שלו, עוברים אליה, מהמרחב הפנים-אלוהי אל החלק של העולם הנברא.

ניתן לתאר את האל כמי שמבקש להשיב לעצמו את החלקים שהתמצקו והתגבשו והפכו להיות חיצוניים לעצמו, הוא מנסה להפוך אותם למשהו נזיל יותר ולהחזירם לעצמו.

Siva in the Forest of Pines. An Essay on Sorcery and Self-Knowledge

זהו ספר המשך לספר God Inside Out, שאף אותו חיבר דוד שולמן עם דון הנדלמן והוא יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד בשנת 2004. זהו מחקר על אחד הסיפורים המרכזיים על האל שיווה. האל נכנס ליער של אורנים וביער הזה נמצאים סגפנים יוגיים שעסוקים בתרגולות ובואו של שיווה מבלבל אותם. הוא מופיע יחד עם האל וישנה, וישנה לובש צורה של אישה מפתה והוא מפתה את הסגפנים היוגיים, בעוד שיווה מפתה את נשותיהם. בגרסאות הדרום הודיות זהו מקור הריקוד, מכיוון שתוך כדי כך האל שיווה מתחיל לרקוד. שולמן והנדלמן ניסו לספק לכך הסבר, זהו המשך של התמטיקה אליה הגיעו לגבי הקוביה, וסיפור העוסק בתודעה כסוג של כישוף. הם סוברים כי האל נכנס ליער הזה מכיוון שהוא מחפש חלקים מעצמו שהוקשחו, מחפש דרך להמיס אותם ולהחזיר אותם לעצמו.

Textures of Time, Writing History in South India

ספר זה כתב שולמן עם ולצ'רו נאראינה ראו ועם סנג'איי סוברהמניאם. זהו ספר על ההיסטוריוגרפיה בדרום הודו מ-1500 עד 1800. המחברים גילו ספרות היסטוריוגרפית ועשירה בטמילית, טלוגו, סנסקריט, במראטי, ובפרסית שנכתבה בדרום הודו. התזה של הספר היא שקיימת ספרות היסטוריוגרפית גדולה ועשירה בדרום הודו, במתכונת קצת אחרת מזו המוכרת לנו במערב. הדעה הרווחת במחקר על הודו היא שהיסטוריה היא סוגה שלא חדרה להודו עד בואם של האנגלים.

האסלאם הטמילי

שולמן חקר את האסלאם הטמילי הדרום-הודי ופרסם מספר מאמרים על הספרות האסלאמית בטמילית. בטמילית ישנה ספרות מוסלמית גדולה וענפה שהתחברה החל מהמאה ה-15 ואילך.

תרגומים

שולמן תרגם ספרות קלאסית בטמילית ובטלוגו. למשל ספר קאנוני מהקורפוס המקודש לאל שיווה בטמילית, הטיוואראם של המשורר סונדרה מוטי ניינאר מהמאה התשיעית שראה אור באנגלית (Songs of the Harsh Devotee: The Tevaram of Cuntaramurttinayanar). תרגם אנתולוגיה של הספרות הקלאסית בטלוגו מתחילתה ועד תחילת המאה העשרים (Classical Telugu Poetry: An Anthology) וכן תרגום של שני רומנים בטלוגו מהמאה ה-16 של מחבר בשם סורנה, וכן מבחר שיריו של אנמיה שהוקדשו לאל במקדש טירופטי, המקדש הפופולרי ביותר בהודו, נמצא בגבול בין טמיל נאדו לאנדרה פרדש (God on the Hill. Telugu Songs by Annamayya). ספרו "פרקים בשירה הודית" שראה אור בעברית (משרד הביטחון –ההוצאה לאור, הוצאת האוניברסיטה המשודרת, תל אביב, 1986) הוא סקירה של הספרות ההודית ובו תרגומים לעברית.

מפעלו העכשווי

כרגע[דרושה הבהרה] כותב שולמן ספר על ההיסטוריה של הדמיון בדרום הודו, עם הדגש על המאות ה-15 וה-16 ושוקד על תרגומם של מספר טקסטים ספרותיים.

פעילות פוליטית וחברתית

בנוסף לפעילותו האקדמית, דוד שולמן הוא פעיל שמאל שנמנה עם מייסדי תנועת "תעאיוש" ובמיוחד הוא פעיל בסיוע לתושבים פלסטינים באזור דרום הר חברון בזריעה ובקציר בשדותיהם. במהלך פעולות אלה הותקף שולמן מספר פעמים בידי מתנחלים[1]. שולמן נוהג לפרסם דיווחים מפורטים על פעילותו בשטחים, וכולל בהם לעיתים קרובות התייחסות לדת ולתרבות של הודו. עם זכייתו בפרס ישראל הודיע שיתרום את כספי הפרס ל"תעאיוש".[2]

ספרים שכתב

  • תקווה מרה: מיומנו של פעיל תעאויש, 2006-2002/ דוד שולמן. תרגום מאנגלית: טל הרן. תל אביב: עם עובד, תשס"ז, 2007
  • Siva in the Forest of pines. An essay on sorcery and self-knowledge/ Don Handelman and David Shulman;. Delhi: Oxford University Press, 2004
  • A lover's guide to warrangal. The kridbhiramamu of Vallabharava. New Delhi: Permanent Black, 2002
  • The wisdom of poets: studies in Tamil, Telgu, and Sanskrit/ David Shulman. New Delhi: New York: Oxford University Press, 2001
  • Textures of time: writing history in Southn India 1600-1800/ Velcheru Narayana Rao, David Shulman, Sanjay Subrahmanyam. Delhi: Permanent Black, 2001
  • סנסקריט: מבוא לשפת האלים/ דוד שולמן ופרייה הרט; איורים: דגנית גרייר. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ח, 1997.
  • God inside out: Siva's Game of Dice/ Don Handelman and David Shulman; photographs by Carmel Berkson. New York: Oxford University Press, 1997
  • The hungry god: Hindu tales of filicide and devotion/ David Shulman. Chicago: University of Chicago Press, 1993
  • Symbols of substance: court and state in Nayaka Period Tamilnadu/ Velcheru Narayana Rao, David Shulman, Sanjay Subrahmanyam. Delhi: Oxford University Press, 1992
  • Songs of the harsh devotee: The tevaram of cuntaramurttinayanar. Philadelphia: University of Pennsylvanya, 1990
  • The king and the clown in South Indian myth poetry/ David Dean Shulman. Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1985
  • Tamil temple myths: sacrifice and divine Marriange in the South Indian Saiva tradition/ David Dean Shulman. Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1980
  • המקדש והחיים (ספר שירה). תל אביב: הוצאת ניומן, 1974.

ספרים שערך ותרגם

  • יריעות, ו, דקדוק האהבה: שירה טמילית עתיקה, תרגם דוד שולמן, ירושלים, הוצאת ארנה הס, 2012.
  • Language, Ritual and Poetics in Ancient India and Iran: Studies in Honor of Shaul Migron/ edited by David Shulman. Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 2010
  • with Velcheru Narayana Rao. God on the Hill. Telugu Songs by Annamayya. New York: Oxford University Press, 2006.
  • The Sound of the kiss, or, The story that must never be told/ Pingali Suranna's Kalapurnodayamu; translated from Telgu by Velcheru Narayana Rao and David Shulman. New Delhi: Oxford University Press, 2003
  • Classical telgu poetry: an anthology/ edited and translated by Velcheru Narayana Rao and David Shulman. New Delhi: Oxford University Press, 2002
  • Self and self-transformation in the history of religious/ edited by David Shulman and Guy G. Stroumsa. Oxford; New York: Oxford University Press, 2002
  • Dream cultures: explorations in the comparative history of dreaming/ edited by David Shulman and Guy G. Stroumsa. New York: Oxford University Press, 1999
  • A Poem at the Right Moment: Remembered Verses from Premodern South India. Berkeley: University of California Press, 1998
  • Untying the knot: on riddles and other enigmatic modes/ edited by Galit-Rokem and Hasan-Rokem and David Shulman. New York: Oxford University Press, 1996
  • Syllables of sky: studies in South Indian civilization in honour of Velcheru Narayana Rao/ edited by David Shulman. Delhi: Oxford University Press, 1995
  • When God is a customer: Telugu courtesan songs/ by Kserayya and others; edited and translated by A.K. Ramanujan, Velcheru Narayana Rao, and David Shulman. Berkeley, California: University of California Press, 1994
  • Gilgul: essays on transformation, revolution, and performance in the history of religious, dedicated to R.J. Zwi Werblowsky/ edited by S. Shaked, D. Shulman, G.G. Stroumsa. Leiden: E.J. Brill, 1987
  • Orthodoxy, heterodoxy, and dissent in India/ edited by S.N. Eisenstadt, Reuven Kahane, and David Shulman. Berlin; New York: Mouton, 1984

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פעילי "תאעיוש", שתיעדו הפרות זכויות של פלסטינים, הותקפו ליד הכפר סוסיא. אחד הוכה בקת של רובה ואחר הותקף בראשו עם מקל
  2. ^ ניר חסוןזוכה פרס ישראל יתרום את כל כספי הפרס לארגון השמאל "תעאיוש", באתר הארץ, 11 במאי 2016
גלית חזן-רוקם

גלית חזן-רוקם (נולדה ב-29 באוגוסט 1945) היא פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית ובתוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

דון הנדלמן

דון הנדלמן (נולד ב-24 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1998.

ה'תשע"ו

ה'תשע"ו (5776) ובקיצור תשע"ו –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-14 בספטמבר 2015, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 2 באוקטובר 2016.המולד של תשרי חל ביום ראשון, 23 שעות ו-135 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג בשז, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים.זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 19 במחזור העיבור ה-305. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 8 במחזור השמש ה-207.שנה זו היא שנת 1,947 לחורבן הבית, ושנת 2,327 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשע"ו 68 שנות עצמאות.

טמילית

טמילית (தமிழ் ‏[t̪ɐmɨɻ]) היא שפה דראווידית המדוברת על ידי הלאום הטמילי.

הטמילים הם עם אסיאתי שמקורו בדרום הודו ובצפון מזרח סרי לנקה. הוא מונה כ-75 מיליון איש, מתוכם למעלה מ-60 מיליון בהודו, 3 מיליון בסרי לנקה, כמיליון במלזיה, ועוד במקומות נוספים. הטמילית היא השפה הרשמית במדינת טאמיל נאדו בהודו, שהיא המדינה היחידה בה מהווים הטמילים רוב. טמילית היא השפה הרשמית, יחד עם שפות נוספות, גם בסרי לנקה ובסינגפור. בדרום הודו מצויה גם ספרות עתיקה הכתובה בשפה הטמילית.

דקדוק השפה הטמילית נקרא טולקאפײאם (Tolkappiyyam), ומקורו במאה הראשונה לספירה.

יש גבול

"יש גבול" היא תנועת שמאל רדיקלי ישראלית בולטת, והוותיקה בתנועות הסרבנות בישראל.

מיה טבת דיין

מיה טבת דיין (נולדה ב-3 באפריל 1975) היא משוררת, סופרת, ומרצה להינדואיזם. בעלת תואר דוקטור בהינדואיזם ושירה סנסקריטית. כלת פרס היצירה ע"ש רוה"מ לוי אשכול לשנת 2018.

סונדארה ראמאסוואמי

סונדארה ראמאסוואמי (בטמילית: சுந்தர ராமசாமி‏; 1931–2006) היה סופר, משורר, מתרגם טמילי ואבי הספרות המודרנית הטמילית. ספרו: סיפורו של עץ התמרהינדי. תורגם לאנגלית, הינדית, מלאיאלאם ולעברית והוא הספר הראשון שתורגם מטמילית לעברית.

סנג'איי סוברהמניאם

סנג'איי סוברהמניאם (באנגלית: Sanjay Subrahmanyam) הוא היסטוריון וכלכלן אמריקאי ממוצא הודי. הוא מופקד הקתדרה על שם נאוין ופראטימה דושי להיסטוריה הודית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אליה הצטרף ב-2004.

סנסקריט

סנסקריט (בסנסקריט: संस्कृतम्; מילולית: [השפה] העשויה היטב או המלוטשת) היא שפה הודו-ארית. זוהי ככל הנראה השפה העתיקה ביותר ממשפחת השפות ההודו-אירופיות. היא אחת מתוך 23 השפות הרשמיות בהודו ושפה רשמית באוטראקהאנד. השפעות השפה ניכרות בכל השפות הצפוניות שהתפתחו ממנה ואף באוצר המילים של השפות ההודיות הדרומיות. הסנסקריט נכתבה בסוגי כתב שונים באזורים שונים של הודו, אך מקובל להדפיס ספרי סנסקריט בכתב הדוונאגרי.

הסנסקריט כמעט ולא שימשה שפת דיבור יום-יומית במהלך ההיסטוריה. היא הייתה שפה של ליטורגיה ושל המזמורים של הוודות, שפת השירה והספרות הקדומה, שפת הדת והפילוסופיה ושפת המדע. מלומדים מחלקים שונים של תת-היבשת ההודית דיברו והתווכחו זה עם זה בסנסקריט, שהייתה השפה המשותפת להם. מבחינה זו הסנסקריט נחשבת למקבילה ההודית ללטינית. החיבורים העתיקים ביותר בסנסקריט הם מהקנון המוקדם של התרבות הוודית - הוודות, והם חוברו בנוסח עתיק של הסנסקריט השונה מן הקלאסי, ויש הקוראים לשפה זו "השפה הוודית". בצורתה הקלאסית השפה התקבעה במאה ה-4 לפני הספירה, אז חיבר המדקדק הגדול פניני מאמר שקיבע את כללי הדקדוק שלה. עם זאת ניתן למצוא גרסאות מקומיות שונות של הסנסקריט והיא השתנתה במהלך הדורות. בנוסף חוברו בה רוב החיבורים האקדמיים בתת-היבשת ההודית וחיבורים טכניים שונים, כגון מדריכים לטיפול בסוסים או מדריכי בישול. עד ימינו שרדו יותר טקסטים בסנסקריט מאשר בלטינית וביוונית גם יחד, מכיוון שחלק ניכר מהם הועבר, בצורה מסורתית, בעל פה.

כיום מאות מיליוני בני אדם משננים מנטרות בסנסקריט מדי יום ורבים לומדים את החיבורים העתיקים הפילוסופיים המדעיים והספרותיים שלה, שרים אותם ומשננים אותם. יש קבוצות בעלות אג'נדה לאומית שמנסות להחיות את שפת הסנסקריט ולהפוך אותה לשפת יומיום מודרנית שמייצגת את הלאום ההינדואי, בדומה למודל העברי של אליעזר בן יהודה.

פרס א.מ.ת

פרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) הוא פרס המוענק בישראל מדי שנה, מאז שנת 2002. הפרס, בסך מיליון דולר אותו חולקים הזוכים, ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, אשר הוקמה לצורך עניין זה על ידי אגודת ידידי ישראל באמריקה הלטינית.

הפרס ניתן בחסותו של ראש ממשלת ישראל בחמישה תחומים: תרבות ואמנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, ומדעי החברה. הפרס מוענק מדי שנה על-פי תחומי משנה המתחלפים במחזוריות מדי שנה.

הקריטריונים לזכייה בפרס מבוססים על הצטיינות והישגים מקצועיים או אקדמיים שיש בהם פריצת דרך בתחום העיסוק של הזוכה וכן תרומה מיוחדת לתרבות ולחברה הישראלית. ההחלטה על הזוכים מתקבלת על ידי ועדה בראשות שופט, הממנה ועדות משנה שמורכבות ממומחים בתחומים הרלוונטיים. את הקרן ייסד הנדבן אלברטו מוסקונה ניסים.

פרס רוטשילד

פרס רוטשילד הוא פרס יוקרתי שמעניקה יד הנדיב מאז שנת 1959 מדי שנתיים.

פרס רוטשילד מחולק בתשע דיסציפלינות: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה. הפרסים מוענקים אחת לשנתיים אך התחומים מחולקים לשתי קבוצות, כך שכל תחום חוזר על עצמו פעם בארבע שנים, עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן.

המועצה המייעצת לפרס מתמנה לתקופה של ארבע שנים ומורכבת מיושב ראש ושמונה חברים. יושבת ראש הפרס היא פרופסור שפי גולדווסר, המכהנת בתפקיד משנת 2015. חברי המועצה הנוספים, נכון לשנת 2017, הם נציגו של הלורד רוטשילד פרופסור מנחם יערי, נציגתו של ראש ממשלת ישראל דוקטור לאה נס, נציג מועצת הנאמנים של מכון ויצמן למדע פרופסור מוטי הייבלום, נציגת נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופסור מרגלית פינקלברג, נציגת שר החינוך פרופסור מרגלית שילה, נציג חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים ברוך מינקה, נציגת הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון פרופסור עדית קידר ונציג חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב פרופסור נגה אלון. היושבי ראש הקודמים היו ד"ר שניאור זלמן אברמוב (1992-1984), והפרופסורים דן פטינקין (1993-1994), מיכאל ברונו (1996-1995), אילן חת (2002-1997), יהודית בירק (2010-2004), ואיתן קולברג (2015-2011).

רשאים להגיש מועמדים לפרס: ראשי האוניברסיטאות בישראל, דיקני הפקולטות של האוניברסיטאות בישראל, ראשי המחלקות והחוגים הרלוונטיים וחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן כל אדם שהוענק לו פרס רוטשילד בעבר, ובלבד שיציע מועמד בתחום שבו הוא קיבל את הפרס. בשנת 2012 עומד גובה הפרס על 50,000 דולר לזוכה.

שולמן

שולמן (גרמנית: Schulmann, אנגלית: Shulman), שם משפחה יהודי-גרמני שפירושו איש בית הכנסת, השם ניתן לרבנים ולראשי בתי הכנסת.

האם התכוונתם ל...

שלוה וייל

שלוה וייל היא חוקרת בכירה במכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמיתת מחקר במחלקה ללימודי מקרא באוניברסיטת דרום אפריקה (UNISA). בשנת 2017 הוזמנה לשמש כפרופ' אורח באוניברסיטת ג'ווהרלל נהרו, ניו-דלהי, הודו. תחומי ההתמחות שלה הם יהדות הודו, יהדות אתיופיה, עשרת השבטים ורצח נשים. כמו כן היא עוסקת גם בחקר שיטות איכותניות, אלימות, מגדר, אתניות, חינוך, דת והגירה.

תעאיוש

תעאיוש (בערבית: تعايش) היא קבוצה יהודית-ערבית, שמטרתה המוצהרת היא לקדם את השותפות בין יהודים לערבים ובין ישראלים לפלסטינים ולחתור לשוויון ולשלום. הארגון פועל למען הפלסטינים וערביי ישראל ומוחה נגד פעולות של ממשלת ישראל על ידי מאבק בכלי של פעולה ישירה לא אלימה. פירוש המילה תעאיוש בשפה הערבית הוא "דו-קיום".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.