דוד רוזנטל

דוד רוזנטל (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

דוד רוזנטל

ביוגרפיה

דוד רוזנטל הוא בנו של חוקר התלמוד פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל. אחיו הוא חוקר התלמוד אברהם רוזנטל.

למד באוניברסיטה העברית בירושלים, והגיש את עבודת הדוקטור שלו – מהדורה ביקורתית למשנה עבודה זרה בצירוף מבוא – בשנת 1980.

כיהן כמרצה בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

תחום עיסוקו הוא חקר התלמוד הבבלי, נוסחו ועריכתו.

ממאמריו

  • "לישנא דכלה", תרביץ נב, ב (תשמ"ג), עמ' 273–308.
  • "לתולדות רב פלטוי גאון ומקומו במסורת ההלכה", שנתון המשפט העברי יא–יב (תשמ"ד–תשמ"ו), עמ' 589–653.
  • "עריכות קדומות המשוקעות בתלמוד הבבלי", מחקרי תלמוד א (תש"ן), עמ' 155–204.
  • "מסורות ארץ-ישראליות ודרכן לבבל", קתדרה 92 (תשנ"ט), עמ' 7–48.
  • "על הקיצור והשלמתו – פרק בעריכת התלמוד הבבלי", מחקרי תלמוד ג, ב (תשס"ה), עמ' 791–863.
  • "על ברכות התפילין בארץ ישראל ובבבל", תרביץ עט, א (תש"ע–תשע"א), עמ' 63–86.

ספריו

  • אוסף הגניזה הקהירית בז'נבה – קטלוג ומחקרים, ירושלים תש"ע (בהשתתפות שולמית אליצור ואחרים).
  • ירושלמי נזיקין – יוצא לאור על פי כתב יד אסקוריאל בצירוף מבוא מאת אליעזר שמשון רוזנטל, קטעים מן הגניזה האיטלקית – מבואות, ירושלים תשס"ח.

ספרים בעריכתו

  • מחקרי תלמוד – קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים, ירושלים תש"ן–תשס"ה (עם יעקב זוסמן).
  • שאול ליברמן, מחקרים בתורת ארץ ישראל, ירושלים תשנ"א.
אברהם דוד רוזנטל

הרב אברהם דוד רוזנטל (ה'תרס"ג, 1903 - כ"א בתמוז ה'תשנ"ט, 5 ביולי 1999) היה פוסק, דיין וראש בית דין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים ורב שכונת שערי חסד.

אל-הורות

אל-הורות (באנגלית: Voluntary childlessness או childfree) היא הבחירה החופשית לא להיות הורים. בשונה מעקרות, הנכפית על האדם, אל-הורות היא בחירה ולא כורח. ההימנעות מהבאת ילדים נחשבת במגוון תרבויות לבחירה נון-קונפורמיסטית, ולעיתים זוכה לגינוי וליחס עוין מהסביבה.

בעבר, האפשרויות המעשיות להימנע מהעמדת צאצאים שלא באמצעות התנזרות היו מוגבלות יחסית. כיום, עם הימצאותם של אמצעי מניעה יעילים, האפשרות שלא להתרבות היא בהישג יד.

אסף צפור

אסף צִפּוֹר (נולד ב-27 בנובמבר 1967) הוא תסריטאי ישראלי.

אשכול נבו

אשכול נבוֹ (נולד ב-28 בפברואר 1971, תשל"א בירושלים) הוא סופר ישראלי.

גניזת קהיר

גניזת קהיר (נקרא בספרות המחקר גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. בין היתר נתגלו עותקים של הכתוב בהמגילות הגנוזות - הספרות הביתוסיית ממערות קומרן. משנתגלו הכתבים ופורסמו, בתחילה בעיקר על ידי שניאור זלמן שכטר ואחר כך על ידי חוקרים נוצרים ויהודים בכל ענפי מדעי היהדות, נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר תולדות הכתב העברי והכנעני הקדומים, לחקר השירה הפיוט והספרות העברית הקדומה, לחקר יהודי מצרים, יהודי אגן הים התיכון, לחקר תולדות התפילה וארון הספרים היהודי. חלק נכבד מכתבי היד הובא לספריית אוניברסיטת קיימברידג', וקטעים אחרים פוזרו ברחבי העולם.

גת שמנים

גת שמנים (ארמית: גת שמנא; יוונית: Γεθσημανή) הוא הגן בו, על פי המסורת הנוצרית והמתואר בברית החדשה, התפלל ישו בלילה שלפני צליבתו את תפילתו האחרונה והתייסר, קודם להסגרתו לידי הרומאים על ידי יהודה איש קריות. הגן נמצא במורדות הר הזיתים בירושלים, ומשקיף על נחל קדרון שלמרגלותיו ועל הר הבית שלמולו. במקורות המקראיים היהודיים מזוהה המקום כעמק יהושפט.

הנס פאלאדה

הנס פאלאדה (בגרמנית: Hans Fallada;‏ 21 ביולי 1893 - 5 בפברואר 1947) הוא שם העט של רודולף וילהלם פרידריך דיצן (Rudolf Wilhelm Friedrich Ditzen), סופר גרמני הידוע בספריו "איש קטן, לאן?" (1932) ו"לבד בברלין" (1947). שם העט "הנס פאלאדה" מורכב משמותיהם של שניים מגיבורי סיפורי האחים גרים.

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד. במשך התקופה שקדמה להמצאת הדפוס, כתיבה ידנית הייתה הטכניקה ליצירת עותקים נוספים של יצירה כתובה לשם הפצתה. אך גם לאחר המצאת הדפוס, המשיכו להיכתב כתבי יד, אף כאלו שהועתקו מספרים מודפסים, בגלל חוסר זמינות הדפוס במקומות נדחים, עלויות גבוהות של ספרים, סיבות דתיות, רדיפות של השלטון וסיבות אחרות.

מגילת הטבח

מגילת הטבח: חומר לדברי ימי הפרעות והטבח ביהודים באוקראינה, ברוסיה הגדולה וברוסיה הלבנה היא סדרת ספרי תיעוד עדויות על הפוגרומים שנערכו ביהודי האימפריה הרוסית – בשטחי אוקראינה, רוסיה ובלארוס – בקץ מלחמת העולם הראשונה ובתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה. הסדרה נערכה על ידי אליעזר דוד רוזנטל, שאסף עדויות ממאות ניצולים, ונגללים בה תיאורי הפרעות בערים גדולות וביישובים קטנים שחלקם חדלו מלהתקיים בין מלחמות העולם.

משנה

הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים. ישנן דעות שונות מתי החל ניסוח המשנה, אך מוסכם כי עריכתה וניסוחה הסופיים נעשו בסוף תקופת התנאים, בתחילת המאה השלישית לספירה, על ידי רבי יהודה הנשיא וחכמי דורו.

מתן חרמוני

מתן חרמוני (נולד ב-25 באוקטובר 1969) הוא סופר וחוקר ספרות ישראלי.

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - מנהיגיו הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

עד נוסח

עד נוסח הוא תעודה שיש בה עדות או ראיה על הנוסח המקורי של יצירה. בדרך כלל נזקקים לעדי נוסח ביצירות עתיקות, שהתגלגלו לימינו בכתבי יד ובהם גרסאות שונות של היצירה, ולכן קיים קושי להגיע לנוסח המקורי. לעיתים לא זכתה היצירה להגיע לימינו, וכל שנותר ממנה הוא ציטוטים ביצירות אחרות. מחקר עדי הנוסח משמש על מנת להפיק מהדורה מדעית של הטקסט.

כאשר מנסים לחקור את הנוסח המקורי של ספר עתיק, שנכתב לפני המצאת הדפוס, יש חשיבות מרובה לכתבי היד הנמצאים לפני החוקרים. בדרך כלל, ככל שכתב יד קדום יותר, הנוסח שנמצא בו אמין יותר. בדרך כלל מעתיקי כתבי היד נטו לשנות ולתקן את הנוסח המקורי לפי כללי הדקדוק שנהגו בזמנם - שיכול היה להיות מאוחר במאות שנים מזמן חיבורו של הספר המקורי. לכן יש עדיפות לכתבי יד שעברו פחות העתקות. במקרים מסוימים גם דפוסים יכולים להיות עדי נוסח, במיוחד מהדורות דפוס ראשון; כך למשל מהדורת מקראות גדולות של התנ"ך שהוציא יעקב בן חיים בן אדוניהו בדפוס דניאל בומברג (ונציה רפ"ד-רפ"ו) היא אחד מעדי הנוסח לנוסח המסורה של המקרא. ביצירות שהתפרסמו אחרי המצאת הדפוס, עולה משקלם של הדפוסים בתוך עדי הנוסח. גם תרגומים לשפות אחרות עשויים לשמש כעדי נוסח.

החוקרים מנסים להבחין בין עדי נוסח שגרסאותיהם טובות ובין עדי נוסח משובשים ומוגהים, ולהסיק מכך על הנוסח המקורי של החיבור.

חשיבות רבה מיוחסת לנוסח המקורי של התנ"ך, והמדע העוסק בכך הוא ביקורת נוסח המקרא, המסתייע בעדי נוסח רבים - פפירוסים, מגילות קלף, קטעי גניזה מקהיר, כתבי יד מימי הביניים ומהדורות דפוס מודרניות.

פיליפ רות

פיליפ מילטון רוֹת (באנגלית: Philip Milton Roth; ‏19 במרץ 1933 - 22 במאי 2018) היה סופר יהודי-אמריקאי. נודע במיוחד בקובץ סיפוריו משנת 1959, "היה שלום, קולומבוס", ברומן הקומי עתיר המיניות שלו "מה מעיק על פורטנוי" (1969), ובטרילוגיה מסוף שנות ה-90, המורכבת מזוכה פרס פוליצר "פסטורלה אמריקנית" משנת 1997, "התחתנתי עם קומוניסט" משנת 1998 ו"הכתם האנושי" משנת 2000. רבים מספריו מציגים דמויות יהודיות המציגות את הגיוון המאפיין את החברה היהודית-אמריקאית. נחשב לאחד מבכירי הסופרים באמריקה.

פלופונסוס

פֶּלוֹפּוֹנסוֹס (ביוונית: Πελοπόννησος, ביוונית מודרנית נהגה פֶּלוֹפּוֹנִִיסוֹס) הוא חצי אי גדול בדרום יוון. פירוש השם ביוונית הוא Pelopos nesos, כלומר "האי של פלופס" (גיבור מן המיתולוגיה היוונית). בהתאם לפירוש מכונה חצי האי לעיתים הפלופונסוס (מיודע - "האי של פלופס").

ב-1893 נפתחה תעלת קורינתוס אשר הפרידה את פלופונסוס באופן מלאכותי מהיבשת, להוציא גשר מעל התעלה. ב-2004 חובר חצי האי לצפון יוון גם על ידי בניית גשר ריו-אנטיריו.

בימי הביניים נקרא פלופונסוס מוראה.

העיר טריפולי היא בירת האזור המנהלי פלופונסוס, ואילו העיר פטרס היא העיר הגדולה בחצי האי פלופונסוס.

מחוז פלופונסוס המשתרע על מרבית שטחו של חצי האי פלופונסוס מהווה אחד ממחוזות יוון, ומכיל חמש יחידות אזוריות:

קורינתיה (או קורינתוס)

לאקוניה

מסניה

ארקאדיה

ארגוליסשתי יחידות אזוריות נוספות, אכאיה ואליס, נמצאים גאוגרפית על פלופונסוס, אך שייכות למחוז מערב יוון מבחינה מנהלתית.

קתדרה (כתב עת)

קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי. כתב העת מוגדר כ"ספינת הדגל" של המכון, שכן הוא משמש כאחת הבמות החשובות למחקר ארץ ישראל בתחום ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי, ובתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והאמנות, מימי המקרא ועד ימינו.

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

שטפן צווייג

שטפן צווייג (בגרמנית: Stefan Zweig;‏ 28 בנובמבר 1881 – 22 בפברואר 1942) היה סופר יהודי-אוסטרי.

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3. השם "תלמוד" מקורו מזמן התנאים ומשמעו: לימוד, עיון ופירוש. התלמוד נכתב בעיקר כפרשנות לדברי התנאים – כותבי המשניות והברייתות. הגות זו התפתחה במקביל בבבל ובארץ ישראל, דבר שהוביל לכתיבתם של שני תלמודים: התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי. התלמוד הבבלי (הידוע גם בשם הארמי: גמרא) נפוץ יותר מהירושלמי, וחכמי ההלכה בדורות שלאחר כתיבת התלמוד קיבלו לרוב את התלמוד הבבלי לפסיקת הלכה למעשה.התלמוד הבבלי, בהשפעת חכמי ישראל שחיו בתקופות שלאחר כתיבתו – הסבוראים, הגאונים, הראשונים והאחרונים – הפך לספר ההלכתי החשוב ביותר יחד עם המשנה, והוא הספר הנלמד ביותר בישיבות ובקרב תלמידי חכמים.

על התלמוד הבבלי חוברו חיבורים רבים, והוא הספר ההלכתי המצוטט ביותר בספרות ההלכה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.