דוד פדהצור

דוד פדהצור (13 בנובמבר 1928 - 26 בדצמבר 2007) היה עיתונאי ופובליציסט, עורך עיתון "למרחב" ומשנה לעורך "דבר". במהלך עבודתו העיתונאית פרסם מאות מאמרים חתומים ומאמרי מערכת בנושאים פוליטיים ומדיניים, חברתיים ותרבותיים – ישראליים ובינלאומיים – "הבוקר", "מעריב", "זמנים", "למרחב", "דבר" ו"דבר ראשון".

דוד פדהצור
דוד פדהצור

קורות חייו

יליד צפת (דור רביעי בארץ), בנם של שושנה ומשה פדהצור (פודהורצר) (ראש העיר היהודי הראשון של צפת).[1] בשנים 1947-1948 היה מפקד אצ"ל בטבריה וצפת והשתתף בפעילויות צבאיות של המחתרת נגד הצבא הבריטי לפני קום המדינה. במלחמת השחרור מילא תפקיד פעיל בהגנה על צפת והגליל העליון ובשחרור הגליל המערבי. בתחילת שנות ה-50 עזב את צפת לטובת לימודי תואר ראשון בפילוסופיה וספרות כללית, באוניברסיטה העברית בירושלים.

את דרכו העתונאית החל ב-1949 בצפת, כסופר אזורי בגליל של העיתונים: "הבוקר", "ג'רוזלם פוסט", ו"מעריב". עם המעבר לירושלים ובמקביל ללימודיו האקדמאיים, החל לעבוד בעיתון "זמנים", תחילה כעורך לילה ואחר כך כעורך פובליציסטי (1953-55). עם המעבר של "זמנים" מירושלים לתל אביב, הצטרף ל"קול ישראל" כעורך חדשות. בשנת 1957 עבר לתל אביב והצטרף לעיתון "למרחב" כעורך לילה ראשי. כעבור שלוש שנים מונה לתפקיד מזכיר המערכת (1960-1965). בשנת 1965, בהיותו בן 37, מונה לעורך הראשי של "למרחב". ב-1971 מוזגו העיתונים "למרחב" ו"דבר" והוא שימש כמשנה לעורך וממונה על החדשות. בנוסף, במשך למעלה מעשור ערך את "משא", המוסף הספרותי של "דבר". בשנותיו האחרונות בעיתון שימש בעיקר כפובליציסט בכיר ב"דבר" וב"דבר ראשון".

פעילות ציבורית-מקצועית

במקביל לעבודתו העיתונאית, עסק בשורה של תפקידים ציבוריים:

  • ממייסדי מועצת העיתונות וחבר הוועד הפועל שלה (1963-92)
  • יו"ר ועדת העורכים של העיתונים היומיים (1967-1971)
  • יו"ר ועדת הצנזורה שליד ועדת העורכים (1966-1973)
  • יו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב (1971-73)
  • יו"ר האיגוד הארצי של העיתונאים
  • חבר הוועדה המייעצת להכנת תוכנית ללימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב (1972)
  • חבר הוועד מטעם שר הפנים לבדיקת פקודת העיתונות (1972-73)
  • חבר ועדת הרמטכ"ל לבדיקת התפקוד של דובר צה"ל במלחמת יום כיפור (1973)

פעילות ציבורית בחו"ל

  • בשנים 1976-1968 יצא מטעם משרד החוץ לשליחות הסברה עיתונאית ב-12 מדינות בדרום מזרח אסיה.
  • משנת 1974 שימש, במשך ארבע שנים, כציר יועץ הממונה על היחסים הבינגושיים בשגרירות ישראל בוושינגטון.
  • במשך שני עשורים (1975-1989) היה מרצה אורח באוניברסיטאות אמריקאיות בנושאים שעסקו במדיניות הבינגושית, במדיניות ישראל ובתחום תקשורת ההמונים. חלק מההרצאות נתנו במסגרת Scholar-In-Residence בניו ג'רזי, פנסילבניה, קנזס, מיסורי וקונטיקט.

הוראה

עם יציאתו לפנסיה נתמנה לראש המגמה לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל (1996-98)ולאחר מכן שימש כמרצה לעיתונות ואתיקה עיתונאית בבית הספר לתקשורת של המסלול האקדמי של המכללה למנהל (1999-2003).

בשנת 2001 חלה ולמרות זאת המשיך ללמד עוד מספר שנים, בצל המחלה והאשפוזים הממושכים.

פרסומיו

ספרים בעריכתו

  • עורך "ישראל כה" - אלבום צילומים ומסות ב-4 שפות (הוצאת "מסדה", 1972)
  • עורך "ישראל-ארץ ועם"-באנגלית ("הוצאת מסדה", 1975).
  • עורך "ישראל-דיוקנה של אומה"- באנגלית (הוצאת "מסדה", 1978).

מאמרים

  • "על משנתו של ג'ון דיואי" ("גיליונות", סיוון תשי"ב, 1952).
  • "משנתו החברתית והמדינית של ברטרנד ראסל" ("גיליונות", תמוז תשי"ב, 1952).
  • "השקפת עולמו של ג'ורג' סנטאיאנה" ("גיליונות", טבת תשי"ג, 1953).
  • "על מאכס נורדאו" ("גיליונות", שבט תשי"ג, 1953).

סימפוזיונים בכתב

  • "רב-שיח על הגבול בין פרסום לפרסומת" ("ספר השנה של העיתונאים", 1963).
  • "שפיטה על ידי העיתונות" ("ספר השנה של העיתונאים", 1964).
  • "עורכי עיתונים בינם לבין עצמם" ("ספר השנה של העיתונאים", 1968).
  • "רב-שיח על עיתונות, רדיו וטלוויזיה" ("ספר השנה של העיתונאים", 1971).
  • "הרמה המקצועית של העיתונות הישראלית" ("ספר השנה של העיתונאים", 1972).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ר' משה פדהצור הובא למנוחות, דבר, 1 באוקטובר 1962; חדשות חיפה והגליל: צפת: ר' משה פדהצור הובא למנוחות, מעריב, טור 3, 2 באוקטובר 1962.
אביגדור לבונטין

אביגדור ויקטור לֶבוֹנטין (Levontin;‏ 17 ביוני 1922 – 5 בינואר 2016) היה משפטן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ודקאן הפקולטה למשפטים בה.

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) להאזנה (מידע • עזרה) ‏(16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה ראש הממשלה

הראשון של מדינת ישראל.

בן-גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא"י.

בתפקידו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם, הכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל.

עם הקמת המדינה, החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות וחתם על הפקודה להקמת צה"ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה להפגיז את האניה אלטלנה ופירק את מטה הפלמ"ח.

הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך עשור ומחצה עד 1963 (מלבד פסק זמן בן שנתיים, בשנים 1953–1955). בזמן כהונתו כראש הממשלה, נחתם הסכם השילומים עם גרמניה, נערך מבצע סיני, הוקם הכור הגרעיני בדימונה ונקלטו מאות-אלפי עולים. לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא"י, הקים ב-1965 את רפ"י. ב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים.

חנה לרנר

חנה לרנר (רובינשטיין) (תרס"ט – ה' בחשוון תשנ"ח, 5 בנובמבר 1997) הייתה ציירת ישראלית.

יגאל הורביץ

יִגָּאֵל הורביץ (15 באוקטובר 1918 - 10 בינואר 1994), מדינאי, חבר כנסת, שר ואיש עסקים, ממקימי הליכוד.

יוסף כלב

יוסף (יוסי) כלב (13 במאי 1925 - 9 בינואר 2015) היה קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה ונמנה עם חלוצי מערך המודיעין הישראלי. בתפקידו האחרון בשירות סדיר שימש כדובר צה"ל התשיעי.

מועצה אזורית הגליל העליון

מועצה אזורית הגליל העליון היא מועצה אזורית במחוז הצפון, הממוקמת בגליל העליון ובעמק החולה, בקצה הצפון מזרחי של מדינת ישראל. בתחומי המועצה 29 קיבוצים. בשטח השיפוט של המועצה ממוקמים בית ספר שדה חרמון וחוות ורד הגליל. 22 מהקיבוצים הם יישובי קו עימות מתוכם 7 יישובי גדר. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 20 ק"מ. במועצה 30 חברי מליאה ובראשם עומד גיורא זלץ, אשר מכהן בתפקיד זה משנת 2012. מועצה אזורית הגליל העליון משתרעת על שטח של כ־300,000 דונם ובגבול שיפוטה מצויות או גובלות 13 רשויות מקומיות.

מועצה אזורית מרום הגליל

מרום הגליל היא מועצה אזורית בגליל.

המועצה האזורית מרום הגליל משתרעת על שטח של כ-200,000 דונם. היא גובלת בצפון בגבול ישראל-לבנון, במערב במועצה אזורית מעלה יוסף, בדרום במועצה אזורית הגליל התחתון ומועצה אזורית משגב, במזרח במועצה אזורית עמק הירדן, מועצה אזורית הגליל העליון ובמועצה אזורית מבואות החרמון. שם המועצה קשור לכך שישובי המועצה נמצאים ברובם בגובה רב, על רכס הרי מירון שבגליל.

המועצה כוללת יישובים יהודיים וכן כפר דרוזי וכפר צ'רקסי.

משה פדהצור

משה פדהצור (פודהורצר; ה' בסיוון תרמ"ט, 4 ביוני 1889 – תשכ"ג, ב' בתשרי תשכ"ג, 30 בספטמבר 1962) היה מראשי היישוב היהודי בצפת, כיהן כראש העיר הראשון של צפת לאחר קום המדינה.

פדהצור

האם התכוונתם ל...

צפת

צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון. צפת שוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל, העיר ממוקמת על פסגות ההרים צפת וכנען וצופה אל ימת הכנרת מדרום מזרח ואל רכס הרי מירון במערב. גובה רוב העיר כ-850–900 מטר, אך היא כוללת גם את שכונת נוף כנרת שגובהה כ-500 מטר. צפת נמנית כאחת מ"ארבע ערי הקודש" שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. באפריל 2018 העיר מנתה 35,330 תושבים.

שפר

שֶׁפֶר הוא מושב בגליל העליון, דרום מערבית לצפת ושייך למועצה אזורית מרום הגליל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.