דוד סמילנסקי

דוד סמילנסקי (כ"ו בתמוז תרל"ה, יולי 1875, בלוזריה, פלך קייב, האימפריה הרוסית3 בנובמבר 1953, כ"ה בחשוון תשי"ד, תל אביב) היה סופר עברי ופובליציסט, עסקן ציוני, ממייסדי תל אביב, חבר הוועד הראשון של העיר ועובד עיריית תל אביב.

דוד סמילנסקי
Bluma & David Smilanski
דוד סמילנסקי ואשתו הראשונה בלומה
לידה יולי 1875
כ"ו בתמוז תרל"ה
בלוזריה, האימפריה הרוסית
פטירה 3 בנובמבר 1953 (בגיל 78)
תל אביב
עיסוק סופר, פובליציסט, עסקן ציוני
מפלגה מפלגת הירוקים
חבר מועצת עיריית תל אביב

ביוגרפיה

נולד בשנת 1875 בעיירה בלוזריה, הסמוכה לקייב שבאוקראינה (אז באימפריה הרוסית), וגדל בעיר רוטמיסטרובקה. עלה לארץ ישראל לראשונה בשנת 1891 והתמקם ביפו. משם עבר לעבוד ביקב המושבה ראשון לציון, ולאחר מכן עבר עם משפחתו לחדרה והיה בין מייסדי המושבה. מחדרה שב לרוסיה יחד עם אחיינו מאיר-סיקו לאחר שלקה בקדחת צהובה. שימש בפקידות גם בתנועה הציונית, והיה עוזרו של זאב טיומקין, בעת פעילותו בייליזבטגרד.

בשנת 1902 נישא לשרה בלומה, בתו של ניסן בלוצרקובסקי.[1] בני הזוג היו הורים לבן, שמעיה.

בשנת 1906 עלה סמילנסקי לארץ בשנית, הפעם כאיש עסקים. הוא היה שותף בחברת "עתיד" (לימים, "שמן תעשיות"), שלהּ היו מפעלים בחיפה, בלוד וביפו, וכך הצטרף לחמשת המייסדים של שכונת אחוזת בית (יחד עם מאיר דיזנגוף, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), עקיבא אריה ויס ויצחק חיותמן), הראשונה לשכונות תל אביב. בנה את ביתו ברחוב יהודה הלוי 30.

במשך שנים היה מנהל החשבונות של גימנסיה הרצליה. היה מראשוני החברים במועצת העיר תל אביב. בשנת 1920 התמנה למפקח כללי בעיריית תל אביב, ומשנת 1927 עד פרישתו כיהן כמנהל מפעלי המאור והמים של העירייה. סמילנסקי גם שימש החל מיסודו ב-1923 כיושב ראש מועצת האופרה הארצישראלית, וכיהן כנשיא בני ברית וארגון הבונים החופשיים. כן היה חבר מועצת המנהלים של חברת גאולה.

בשנת תרפ"ג נפטרה אשתו בלומה, ובשנת תרפ"ד נישא בשנית, לעסקנית ד"ר מרים קיסילובה-סמילנסקי.[2]

סמילנסקי נפטר בביתו בשנת 1953, בגיל 78. נקבר בבית הקברות טרומפלדור.

סמילנסקי היה אחיו של זאב סמילנסקי ודודו של ס. יזהר. הוא היה אחיינם של משה סמילנסקי ושל מאיר-סיקו סמילנסקי.

יצירתו

ראשית כתיבתו של דוד סמילנסקי הייתה ברוסית, אך כמעט בו בזמן החל גם לכתוב בעברית. הוא פרסם מאמרים רבים בעיתונות הציונית העברית וגם ברוסית. דבריו כונסו עוד בחייו, בשנת 1942, ויצאו בשנית בשנת 1958.

ספריו

  • עם בני דורי: פרקי זכרונות ודמויות אישים,‫ תל אביב: הוצאת ידידים, תש"ב 1942.
  • עם בני ארצי ועירי: פרשות אישים ופרקי זכרונות,‫ תל אביב: הוועד הצבורי להוצאת כתביו של דוד סמילנסקי והוצאת מסדה, תשי"ח. (ההמשך ל"עם בני דורי")
  • עיר נולדת: סיפורן של תל אביב וארץ-ישראל בתקופת העלייה השנייה, על פי מכתביו של דוד סמילנסקי כפי שפורסמו בעתונות ברוסיה; ערך, הוסיף הקדמה וההדיר: יוסף כץ, ייעוץ מדעי: יהושע בן אריה, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"א 1981.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "ניסן בלוצרקובסקי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2591.
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר מרים קיסילובה-סמילנסקי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 624.
1953 בישראל

שנת 1953 הייתה השנה החמישית לעצמאות ישראל. בדצמבר אותה שנה הודיע דוד בן-גוריון, בפעם הראשונה, כי החליט לפרוש מראשות המדינה לשדה בוקר. החליף אותו בראשות ממשלת ישראל ראש הממשלה השני, משה שרת. תחת שרת הוקמה ממשלת ישראל החמישית. למרות פרישתו המוצהרת, המשיך בן-גוריון למשוך בחוטים הפוליטיים, ומשה דיין ושמעון פרס התייעצו בו בנושאים ביטחוניים ויזמו פעולות מאחורי גבו של שרת, אשר התנגד למדיניות פעולות התגמול.

בת שבע יוניס גוטמן

ד"ר בת-שבע יוניס-גוטמן (1 בינואר 1880, רוסיה – 9 ביולי 1947, תל אביב) הייתה רופאת נשים, מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, הרופאה הראשונה בגדרה ובתל אביב. חלוצה בתחום הטיפול ורפואת התינוקות בארץ ישראל. ממייסדי האגודה המדיצינית העברית, לימים ההסתדרות הרפואית בישראל. הקימה את תחנת טיפת חלב הראשונה בתל אביב.

הסתדרות האזרח

הסתדרות האזרח הייתה מפלגה ביישוב היהודי בארץ ישראל בין השנים 1918 עד 1921. המפלגה הייתה ניסיון ליצור התאגדות אזרחים מן המעמד הבינוני, בעלי מקצועות חופשיים, סוחרים, עצמאים ומעסיקים אל מול התארגנות ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, שייצגה את מעמד הפועלים. עקרונותיה היו "יוזמה חופשית, דמוקרטיה ונאמנות לרעיון הלאומי".

את המפלגה ייסדו בתל אביב מאיר דיזנגוף ובצלאל יפה ובבחירות לאספת הנבחרים הראשונה ב-1920 זכתה לייצוג של שלושה צירים. הסתדרות האזרח לא האריכה ימים. חלק מחבריה חברו לברית הציונים הרוויזיוניסטים וחלק למסגרות שונות מהן הוקמה לבסוף מפלגת הציונים הכלליים.

בין חבריה נמנו כמה דמויות מרכזיות ביישוב, בהן: דוד סמילנסקי, ד"ר אברהם אבושדיד, ד"ר יהודה לייב פוחובסקי, יעקב שלוש ודוד ילין.

זאב טיומקין

זאב (ולדימיר) טיומקין (לעיתים טמקין) (1861, יליזבתגרד – 25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית. אחיו של הרופא הציוני-הרוויזיוניסט זינובי יונוביץ' טיומקין ודודו של המלחין דימיטרי טיומקין.

זאב סמילנסקי

זאב סמילנסקי (ז"ס; כ"ו באלול תרל"ג, ספטמבר 1873, סמילה, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – ט"ו בטבת תש"ד, ינואר 1944, רחובות, ארץ ישראל) היה סופר עברי, פובליציסט, מורה, חלוץ, עיתונאי, עורך (מעורכי "הפועל הצעיר"), חקלאי וסטטיסטיקן (מנהל המחלקה לסטטיסטיקה של עיריית תל אביב). מסופרי משפחת סמילנסקי, אביו של הסופר ס. יזהר.

יהודית הררי

יהודית (איזנברג) הררי (4 באוקטובר 1885, ה' בחשון תרמ"ו, פינסק, בלארוס – 7 ביוני 1979, י"ב בסיוון תשל"ט, תל אביב, ישראל) הייתה מחנכת, מורה, גננת וסופרת, ממייסדי תל אביב. ממקימי ארגון חובבי הבמה העברית וחברת מועצת תיאטרון הבימה. זוכת פרס כבוד לחינוך של עיריית תל אביב בשנת 1965, ממייסדי הסתדרות המורים.

מאיר-סיקו סמילנסקי

מאיר-סיקו סמילנסקי (ט' באדר תרל"ו, 5 במרץ 1876, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב (אוקראינה), האימפריה הרוסית – יום הכיפורים תש"י 3 באוקטובר 1949, תל אביב, ישראל) היה סופר עברי ופובליציסט.

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העיר הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד מותו.

מגדל המים ברחוב מזא"ה

מגדל המים ברחוב מזא"ה - הוא מגדל מים שנבנה ברחוב מזא"ה 36 בתל אביב על מנת לשרת את העיר המתרחבת. הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ושופץ בשנת 2013.

מייסדי תל אביב

מייסדי תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.

נקודת תצפית

נקודת תצפית, מצפור או מצפה היא מקום גבוה ממנו ניתן לצפות כדי להשקיף לנוף הנראה מהמקום בו ממוקם המצפה.

נקודת תצפית (ספרות)

נקודת תצפית היא מונח בספרות המציין את עמדת הדובר או הדמויות ביצירה, את הידע שלהם ואת הפרספקטיבה שלהם, והיא שם כולל למערך הנורמות והידע של הדובר או של הדמויות.

את המילה תצפית חידש הבלשן יצחק אפשטיין.

רגישות (תכונה אנושית)

רגישות היא תכונת אופי וחישה אנושית המתארת את עוצמת התגובה הפיזיולוגית והרגשית של האדם בעקבות עוצמות שונות של גירוי פיזי או נפשי עמו הוא בא במגע. עוצמות תגובה שונות אלו נובעות מאופנים שונים של עיבוד מידע חושי באיברי החישה ובמערכת העצבים.

את המילה רגישות חידש הבלשן יצחק אפשטיין.

שלמה פיינגולד

שלמה פיינגולד (1865 - 16 באוגוסט 1935), יזם, מוציא לאור ועיתונאי שפעל בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20. פיינגולד, שנולד כיהודי ואף למד בישיבת וולוז'ין, התקרב לכת "בני ישראל הבריטים" (British Israelites), ובשל כך נודע ברבים כמומר, אף כי ספק אם המיר את דתו. בשל אמונותיו הדתיות, ובשל אורח חייו ומנהגיו יוצאי הדופן, נתקל פיינגולד ביחס שלילי של היהודים בני דורו, ואף הונצח בספרו של ש"י עגנון "תמול שלשום" בכינוי "המשומד". לצד זאת, היה פיינגולד יזם רב תושייה, שהותיר אחריו מבנים יוצאי דופן בירושלים, בתל אביב, בטבריה ובעפולה.

שמעיה סמילן

שמעיה סמילַן (סמילנסקי) (1 במרץ 1919 - 23 ביולי 2013) היה דיפלומט ישראלי, מראשוני משרד החוץ, לשונאי ומתרגם ומזכיר המועצה להשכלה גבוהה. בנו של דוד סמילנסקי ממייסדי "אחוזת בית".

תורשה

תורשה היא העברה של חומר תורשתי שמקודד למידע תורשתי, שיחידותיו קרויות גנים, מהורה לצאצאיו בתהליך הרבייה.

ענף המדע העוסק בתורשה ובהשפעתה על תכונותיהם של יצורים קרוי "גנטיקה".

הגנים קובעים את התכונות המשותפות לכל הפרטים בני אותו מין ואת התכונות הייחודיות לכל פרט ופרט באוכלוסיית המין. כל יצור חי נושא מטען גנטי העובר מדור לדור. למטען הגנטי הטמון בכל יצור יש קשר למבנה גופו, ליכולתו הפיזיולוגית ולהתנהגותו, ואלה קשורים קשר הדוק לנוף שהוא חי בו.

את המילה תורשה (בסמיכות: תּוֹרֶשֶׁת-) חידש הבלשן יצחק אפשטיין.

תצפית

את המילה תצפית חידש הבלשן יצחק אפשטיין.האם התכוונתם ל...

תצפית (מדע)

תצפיות מדעיות הן קבוצה של שיטות מחקר במדעי הטבע, במדעי החברה ובמדעי הרפואה. שיטות מחקר אלה מיוחדות בזה שההשפעה שלהן על המערכת הנחקרת היא קטנה, אם היא קיימת בכלל. זאת בניגוד לניסוי מדעי ולניסוי וטעייה שבהם נעשית התערבות משמעותית ויזומה במערכת הנחקרת.

לניהול תקין של תצפית מדעית יש כללים מוגדרים. כללים אלה שונים בין שיטות תצפית הנהוגות בסוגיות מחקר ותיקות וסוגיות מחקר חדשות ובין שיטות תצפית הנהוגות בתחומי מדע שונים.

תצפיות משמשות להכרות ראשונית עם סוגיה מחקרית, למציאת השערות על אודותיה שאפשר לבדוק במחקרים מעמיקים, כולל בניסיונות מדעיים, לבדיקת תקפות מסקנות ניסויי מעבדה בטבע ולחקירה מעמיקה של תחום שלא בעזרת ניסוי. חסרונן של התצפיות על פני הניסויים המדעיים הוא בחוסר יכולתן לברר קשר סיבה מסובב, למעט מקרים יצאי דופן.

את המילה תצפית חידש הבלשן יצחק אפשטיין.

תצפית (צבא)

תצפית (באנגלית: Look-out, Observation) בהקשר הצבאי היא התבוננות ומעקב בראייה אחר המתרחש במרחב שטח מוגדר לשם איסוף מודיעין חזותי או הכוונת פעולות צבאיות. תצפית יכולה להיעשות בראייה ישירה של אדם, בסיועו של אמצעי אופטי כלשהו; היא יכולה להיעשות גם על ידי פלטפורמה בלתי מאוישת - כלי רכב או כלי טיס - המשמשת כתווך המעביר את המראות שהוא קולט אל תצפיתן אנושי הנמצא באתר מרוחק ממנו. עם הזמן עלתה מאד חשיבותה של התצפית האווירית, הנערכת באמצעות כלי טיס שונים.

את המילה תצפית חידש הבלשן יצחק אפשטיין. ממילה זאת נגזר בצה"ל הפועל התנייני לְתַצְפֵּת.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.