דוד הלחמי

הרב יעקב דוד הלחמי (וייסברוד) (19126 במרץ 2007) היה רב וסופר, מראשי פועלי אגודת ישראל, ובמשך שנים רבות שימש מזכ"ל התנועה.

ר' יעקב דוד וייסברוד
דוד וייסבורד מתוך תמונת פרידה שצולמה לפני עלייתו לארץ ישראל, 1936

ביוגרפיה

נולד בוורשה לר' שמעלקא ויסבורד, מנאמני ביתם של אדמו"רי אמשינוב. בנעוריו התגורר בעיירה אוטבוצק, שם הכיר מלבד את אדמו"רי בית אמשינוב אדמו"רים נוספים ובהם רבי שאול ידידיה ממודז'יץ.

היה מהתלמידים המקורבים ביותר של הרב מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין, ושימשו בנאמנות. הרב הלחמי היה נוכח בשעת פטירתו של רבו, ודקות ספורות לפני פטירתו, כשדיבורו היה כבד עליו, הוא ביקש פיסת נייר ועט ורשם עליו "רק בשמחה", ומסרו להרב הלחמי. הפתק היה שמור אצלו כל ימי חייו.

בשנת 1936 עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק, שהייתה אז מושבה דתית צעירה. היה מראשוני הכותבים ביומון פא"י שערים. במשך שנים פרסם טור יומי בשם "זכרונות", ובו העלה מזכרונותיו האישיים על עולם התורה והחסידות בפולין שלפני השואה. את מאמריו חתם בשם העט ד. הלחמי, ועם השנים אימץ אותו לשמו הרשמי. היה מראשוני הסופרים החרדים שהעלו על הכתב ביוגרפיות היסטוריות על גדולי ישראל מדורות קודמים.

בשנים הראשונות לאחר קום המדינה שימש כעוזרו של שר הסעד הראשון הרב יצחק מאיר לוין. לאחר מכן היה מראשי פא"י, ובמשך שנים שימש מזכירה הכללי. בתפקידו זה היה המושך בחוטים ליצירת האיחוד הפוליטי בין פא"י לאגודת ישראל כחזית דתית תורתית.

במשך כחמישים שנה כיהן כרבו של בית הכנסת המרכזי של פא"י בבני ברק - "חסדא", שבשל מיקומו המרכזי משמש מקום תפילה לאלפים מתושבי העיר. נודע בשיעוריו, ובמיוחד בשיעורו השבועי בפרקי אבות בשבת, שמשך אליו קהל רב.

נפטר ב-6 במרץ[1] 2007.

בנו מאיר הלחמי התמנה לעורך "שערים" לאחר סגירתו כיומון והפיכתו לשבועון.

מספריו

  • ארזי הלבנון - תולדות חייהם של גדולי התורה והחסידות
  • חכמי ישראל - תולדות חייהם של גדולי ישראל באלף השישי (3 כרכים)
  • הבעל שם טוב ותלמידיו - תולדות חייהם של גדולי החסידות מן הדורות הראשונים - תל אביב, תש"ך (1960)
  • אוהל יוסף - תולדות רבי יוסף קאליש מאמשינוב, וגל-עד לקהילות אמשינוב שנחרבו. בני ברק, תש"מ.
  • ישיבת חכמי לובלין ומחוללה הגאון מהר"ם שפירא זצ"ל - בני ברק תשנ"ה (1995)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר "Billiongraves"
אברהם המלאך

רבי אברהם המלאך (ה'תק"א - י"ב בתשרי ה'תקל"ז; 1741–1776) היה בנו ותלמידו של רבי דב בער ממזריטש המכונה "המגיד ממזריטש". נכדו היה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין אבי שושלת רוז'ין.

אלעזר וייסבלום (ליז'נסק)

רבי אֶלְעָזָר וַיְיסְבְּלוּם מִלִיזֶ'נְסְק (תק"א, וי"א תק"ב - כ"ח בתמוז תקס"ו), בנו הגדול של רבי אלימלך מליז'נסק. היה צדיק חסידי, מדפיס הספר נועם אלימלך.

ברוך ממז'יבוז'

ר' ברוך ממז'יבוז' (תקי"ז, 1757 – י"ח בכסלו תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר בדור השלישי לחסידות. היה האדמו"ר הראשון שהשתית את טענתו לתואר ולבכורה על ייחוסו, ובכך היה חלוץ רעיון השושלתיות בתנועת החסידות.

דוד מסטפין

רבי דוד הלוי מסטפין (ידוע בכינוי המגיד מסטפין - "דער סטעפינער מגיד", נפטר י"א בתשרי תקע"א) היה תלמיד של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש.

הלחמי

הלחמי הוא כינוי הנגזר מיחוסו המקראי של דוד המלך לעיר בית לחם ("בית הלחמי").

האם התכוונתם ל...

זאב מזברז'

רבי בנימין זאב (וולף) מזברז' (-ג' בניסן תקפ"ב) היה אדמו"ר בדורות הראשונים של תנועת החסידות, בנו השלישי של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

חיים חייקל מאמדור

רבי חיים חייקא מאמדור (ר' חייקיל אמדורר, ? - כ"ג באדר תקמ"ז, 1787) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.

חסידות אמשינוב

חסידות אמשינוב היא חצר חסידית, ענף של חסידות וורקא. נוסדה באמשינוב בפולין על ידי רבי יעקב דוד קאליש, בנו של רבי יצחק מוורקא.

יוסף קולון

רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) - ה'ר"ם 1480) רב, פוסק ומחבר. מגדולי הפוסקים ביהדות איטליה במאה ה-15.

יחיאל מאיר מגוסטינין

רבי יחיאל מאיר ליפשיץ (הרי"ם מגוסטינין) (ה'תקע"ו, 1816 - כ"א בשבט ה'תרמ"ח, 1888) שנודע בכינויים 'בעל התהילים' או 'היהודי הטוב מגוסטינין' היה ממנהיגי החסידות בפולין לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מקוצק.

מרדכי מקרמניץ

רבי מרדכי מקרמניץ (תק"ו - י"ג בתמוז תק"פ) היה אדמו"ר בדור הרביעי לחסידות. בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

משה חיים אפרים מסדילקוב

רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב, (ה'תק"ב, 1742 לערך - י"ז באייר ה'תק"ס, 12 במאי 1800), נכדו של הבעל שם טוב (בעש"ט) מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות.

משה לייב מסאסוב

רבי משה יהודה לייב אֶרבליך מסאסוב (תק"ה, 1745 – ד' בשבט תקס"ז, 1807) היה אדמו"ר בדור השלישי והרביעי של תנועת החסידות, רבם של אלפי חסידים. ממפיצי החסידות הבולטים בחבל גליציה. התפרסם בדאגתו לזולת וב"אהבת ישראל" שהייתה בו.

נטע מחלם

רבי נתן נטע מחלם (-א' בשבט תקע"ב, 1812) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.

צבי בן הבעל שם טוב

רבי צבי בן רבי ישראל (תפ"ה בערך — ז' בטבת תק"ם) היה בנו ותלמידו של רבי ישראל בעל שם טוב מייסד תנועת החסידות.

צבי הירש מרימנוב

רבי צבי הירש הכהן מרימנוב (מכונה ר' צבי הירש משרת, תקל"ח - ל' בחשוון תר"ז) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לחסידות, ממלא מקומו של רבי מנחם מנדל מרימנוב.

שלום שכנא מפראהביטש

רבי שלום שכנא מפראהביטש נודע גם בכינויו "רבי שלום הגדול" (ביידיש: דער גרויסער רבי שלום).

(ה'תקכ"ט - י"ג בתשרי ה'תקס"ג ; 1769–1802), אביו של רבי ישראל מרוז'ין.

שמואל מקארוב

רבי שמואל מקארוב (-ט"ו באייר תק"פ, 1820) היה אדמו"ר חסידי בדור הרביעי לחסידות. היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי יעקב יצחק מלובלין.

שערים

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.