דוד הלוי חמדי

רבי דוד הלוי חמדי היה פרשן מקרא והלכה ומגדולי חכמי תימן במאה החמש עשרה.

תולדות

נולד לישע (גיאת'), בן לשלמה. חי בעיר חמדה שבצפון תימן ומכאן כינויו "אלחמדי". נדד בתימן לרוב, הן כדי ללמוד תורה והן לצורכי פרנסה. הגיע עד העיר עדן שבקצה הדרומי של תימן ומכאן כינויו הנוסף "אלעדני".

חמדי היה מאחרוני האסכולה הקדומה של חכמי תימן, אשר הושפעה מהאסכולה הערבית-יהודית מימי הביניים, ועסקה רבות במדעים ובפילוסופיה בהשפעת ספרות חז"ל והגאונים, ובעיקר רב סעדיה גאון והרמב"ם.[1] הוא חיבר כ-14 חיבורים במקצועות התורה בהם ניכרת בקיאותו הרבה במקרא, במשנה, בתלמוד ובמדרשי חז"ל השונים. מלבד זאת, הייתה לו בקיאות באסטרונומיה ובפילוסופיה ערבית ויהודית.

בקיאות גדולה הייתה לו בכתבי הרמב"ם והוא חיבר שני ספרים מילוניים על פירוש המשניות לרמב"ם ועל משנה תורה לרמב"ם, במילונים אלו הוא ביאר מילים קשות ומושגים שהיו פזורים בשני ספרים אלו של הרמב"ם. בכמה מחיבוריו הסתיר את שמו בכינויים שונים כמו "אלואל בן ורינאן" שבגימטריה במספר קטן עולה שמו דוד בן ישע. רבי דוד חי חיי עוני, והוא הוצרך לנטוש את ביתו ואת שבעת ילדיו ולעבוד כמלמד תינוקות.

חיבוריו

  • אלוג'יז אלמוגני (=הקצר המספיק) - פירוש מדרשי-פילוסופי על התורה הכתוב בערבית יהודית. בראש כל פרשה הוא כתב פתיחה מליצית קצרה הנחרזת עם שם הפרשה. מטרת הספר כלשונו: "להדריך את המתלמדים בדברים קצרים ברורים לא לשם בקשת מוניטין כפי שיודע הבורא יתברך ויתעלה" בסוף חיבורו הוא כותב "ותהי השלמת החיבור ביום ששי ח' בכסלו שנת אמרו לאחיכם עמי ולאחותכם רחמה ליצירה (1487) בעיר חמדה תחרוב, וירושלים תתבנה".
  • שרח - פירוש על משנה תורה להרמב"ם בדרך שאלה ותשובה, כתוב גם הוא בערבית יהודית. מקורותיו הם התלמוד, ספרות הגאונים, חיבורי הרמב"ם, מדרש אלסקילי, רב סעדיה גאון, אבן ג'נאח ושאלות ר' יהושע הנגיד. בדומה לחכמי תימן באותה תקופה, עשירים הם מקורותיו הערביים. מהפילוסופים הוא מזכיר את אפלטון ואבן סינא, מהתוכנים את אבן אפלח, אבו ג'עפר אלשרואני ואת מחבר אלזיג אלפארסי אלמצ'פרי. כמו כן מובאים דברים בשם איש המדעים הפרסי אל-בירוני. שני חיבורים מוזכרים ללא שמות מחבריהם והם "כתאב אלכ'ואץ" (ספר הסגולות) ו"כתאב אלחיואן אלכביר" (ספר החיות הגדול). הוא מזכיר בפירושו את פירושו לתורה "אלוג'יז אלמוגני" וכן את פירושיו לספר המצוות ולהלכות שחיטה לרמב"ם.
  • אלכאפי (המספיק) או אלג'אמע (המאסף) - מילון עברי-ערבי למשנה בפירוש הרמב"ם ולמשנה תורה. את השם אלג'אמע נתן לספר הרב יחיא קאפח. הספר נדפס במהדורת צילום כתב יד על ידי הרב שלום גמליאל בירושלים שנת התשמ"ח. כתב היד עצמו הועתק על ידי הרב שלום קורח.
  • שרח אלקואעד - פירוש לי"ג עיקרים לרמב"ם, כתוב בערבית יהודית. בכתב היחיד של הספר הוא מיוחס לאלואל בן ורינאן.
  • פירוש על הלכות שחיטה לרמב"ם, מכונה בשם "שרח גיאת".
  • פירוש על הלכות קידוש החודש לרמב"ם. התפרסם על ידי יצחק לנגרמן בתוך "המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן" ירושלים התשמ"ז.
  • פירוש לספר המצוות לרמב"ם - ידוע רק בשמו מתוך אזכורו בפירושו "אלוג'יז אלמוגני". חיבור זה יצא לאור בירושלים בשנת התשמ"ט 1989 על ידי מכון מש"ה בשם "תשובות ר' יהושע הנגיד", מסתבר שהמוציא לאור ייחס אותו בטעות לר' יהושע הנגיד צאצא הרמב"ם, וכך שילב אותו בתוך ספר השו"ת של ר' יהושע הנגיד, אך כאמור זהו חיבורו של רבי דוד הלוי חמדי[2]
  • שרח אלפאט' מן אלחבור - פירוש ערבי למילים קשות מ"החיבור" (משנה תורה לרמב"ם).
  • פירוש על אלזיג' אלממתחן אלמט'פרי - הערות לספר בשם זה מאת מוחמד אבן אבי בכר אלפארסי, העוסק בחכמת אסטרונומיה-תכונה.
  • פירוש לספר מעאריג' אלפכר אלוהיג' - על ספר מאת מחבר אלזיג' אלממתחן אלמט'פרי, עוסק באסטרונומיה.
  • פירוש לספר אלחצירה לאלכארקי - גם הוא באסרונומיה.
  • מריבת העגל והזובח - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן זהו חיבורו.
  • משל בעל התרנגול - תוכחה לשוחטים כנ"ל.
  • אלמקאמה אלב כתייה באלרזק ואלנייה - מחברת המזל על הפרנסה ועל הכוונה הטובה. נכתבה בערבית יהודית, מדברת על קשיי הפרנסה של המחבר.
  • י"ט שירים - שירים שניכרת בהם עדיין שירת ספרד. יש מהם גם שירי חול.

כל חיבוריו עדיין לא יצאו לאור, מלבד "אלג'אמע" שעדיין לא תורגם מערבית ופירושו על הלכות קידוש החודש.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ יוסף טובי, "הספרות הרבנית בתימן מן המחצית הראשונה של המאה הי"ח ועד ימינו", פעמים 86/87, חורף-אביב תשס"א, עמ' 51
  2. ^ עיין על כך ב מאמרו של הרב איתמר חיים כהן
אברהם בן שלמה (תימן)

ר' אברהם בן שלמה (סביב המאות ה-14 וה-15, חי ופעל ככל הנראה בתימן), פרשן מקרא ותלמוד. חיבר את אחד הפירושים הארוכים והמקיפים ביותר על הנביאים והכתובים.

אהרן בן יוסי הכהן

הרב אהרן בן יוסי הכהן (או רב אהרן בעל הג"ן) היה פרשן המקרא, שחי בצפון צרפת במאה ה-13. נמנה עם בעלי התוספות והיה תלמידו של רבי שלמה מרדוש. פירש את המקראות על דרך הפשט.

אליעזר מבלגנצי

רבי אליעזר מבלגנצי (גם אליעזר באנגוסי או אליעזר מבוז'נסי) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-12, בן דורו של הרשב"ם (יש סבורים שהיה גם תלמידו).כיום ידוע על פירושיו לספר ישעיהו, לתרי עשר, וליחזקאל (כולל פרק מ'-מ"ג על צורת בית המקדש השלישי).

בעלי אלשרח

"אלשרח" הוא ביאור על כל משנה תורה לרמב"ם.

מעבר לפירוש ההלכה, ביקשו בעלי השרח לתאם את פסיקתו של הרמב"ם עם דברי התלמוד. בביאוריהם שילבו רבות מתורת הגאונים על הש"ס ודנו בדבריהם. למעשה, בביאור השרח מתוודעים לבית מדרש עצמאי שממשיך את מסורת הגאונים. בעלי השרח הם קבוצה של עשרות חכמים מתימן שהמשותף להם הוא נטילת חלק בכתיבת הפירושים, רבים מהפירושים נחשבים כביאורים חדשים לתלמידי חכמים בני דורנו היות שיצירתם הגדולה של בעלי השרח עדיין לא נודעת לרוב מוחלט של לומדי התורה, עקב חסרון בית דפוס בתימן. כתיבת הפירושים נמשכה במשך כמאתיים וחמישים שנה בין המאות ה-13–16. כיום נמצאים בידי יחידים ובספריות שונות בישראל ובעולם עשרות כתבי "אלשרח" המצפים לגואלם.

כמות פירושי אלשרח בהלכות שחיטה וטריפות לרמב"ם הוא גדול ביותר לפי הכרח המציאות בתימן לאכילת בשר שהיה עיקר מאכלם (גם הרמב"ם בעצמו כתב בהקדמתו לפירוש המשנה שמעבר לפירושו למשנה הוא חיבר גם פירוש למסכת חולין "לרוב הצורך אליה" כלשונו).

מבין בעלי השרח המפורסמים:

ר' חנניה בן ישועה

ר' נתנאל בן ישעיה

ר' זכריה הרופא

ר' סעדיה עדני

ר' דוד הלוי חמדי

זכריה הרופא

רבי זכריה בן שלמה הרופא, המכונה בפי בני עדתו בקיצור הרז"ה, ובערבית יחיא אלטביב או אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי, היה מגדולי רבני תימן במחצית הראשונה של המאה ה-15. הוא היה פרשן מקרא והלכה ורופא במקצועו. כמו רבים מחכמי תימן כתב חיבורים הקשורים לכתבי הרמב"ם.

הוא התגורר ביישוב מצנעא בני קיס הנמצא בין שתי הערים הגדולות צנעא הבירה ודמאר. הוא מכונה אלדמארי, ייתכן שהוא או אחד מאבותיו גרו בדמאר ומכאן כינוי זה. באחד מאזכוריו כותב עליו מהרי"ץ בספרו "זבח תודה" על השו"ע בזו הלשון: "מצאתי למהר"ר זכריה הרופא אחד מיוחד מרבני אתרא קדמון בנימוקיו להרמב"ם".

חזקיה בן מנוח

רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד ב-ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים).

נודע על שם ספרו "החזקוני" על חמשה חומשי תורה. החיבור נדפס לראשונה בוונציה בשנת ה'רפ"ד בתוך חמשה חומשי תורה עם רש"י וחזקוני, ולאחר מכן בקרמונה (Cremona) בשנת ה'שי"ט (1559). בהקדמתו הוא מספר ששוטט במדינות רבות כדי למצוא פירושים ישרים לתורה, וחיבורו מלוקט מעשרים חיבורים אחרים, שמהם הוציא את המיטב. מאז והלאה נדפס חיבור זה בהוצאות רבות של חמשה חומשי תורה מקראות גדולות.

את חיבורו קרא בשם "חזקוני" על שמו חזקיה, ועל-פי בקשתו בהקדמה לחיבורו מאת קוראיו שיזכרו אותו ויחזקוהו.

בפירושו נמצאים עקבות של פירושיהם של: רש"י, רשב"ם, רבי יוסף בכור שור, ועוד. אך אינו מזכיר את שמות הספרים מהם ליקט, למעט רש"י. השפעה מרובה יש לחיבורו של רבי יוסף בכור שור על פירושו, כאשר דרך הפרשנות הפרשנית-מציאותית של בכור שור מאפיינת גם את חזקוני, והוא מרבה להביא ממנו פירושים המנסים לחשוף את הגרעין הריאלי שמאחורי הסיפור המקראי, וכך גם קטעי הגות בטעמי המצוות שנראה שמקורם בחיבורו של בכור שור.

החיד"א בספרו "שם הגדולים" הוכיח שחיבור זה קדום הוא, והביא מספר מנחת יהודה כתב יד לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י, שהוא ספר ישן נושן, וכתוב בהקדמתו: "אני יהודה ברבי אליעזר יסדתיו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו'". מנוסח הדברים וכן מכך שבעל חיבור זה מצטט את דברי החזקוני בכבוד רב, הוכיח החיד"א שהחזקוני הוא אחד הראשונים.

יהודה אבן בלעם

הרב יהודה בן שמואל אִבְּן בַּלְעַם (נודע בערבית כאבו זכרייה יחיא או אבן-אלעם; ד'תש"ס 1000 – ד'תתל"א 1070) היה פרשן מקרא רבני מדקדק ואיש הלכה בספרד, מחבר הפיוט בזכרי על משכבי.

נולד בטולדו למשפחה מיוחסת במחצית השנייה של המאה ה-11, ועבר מאוחר יותר לעיר סביליה.

יוסף קמחי

רבי יוסף קמחי, (1105–1170 בערך) היה בלשן ופרשן מקרא יהודי-צרפתי. נולד בספרד המוסלמית, אך נמלט ממנה עם משפחתו בעקבות רדיפות המואחידינים לפרובנס שבדרום צרפת, והתיישב בעיר נרבונה (נרבון).

ר' יוסף קמחי הוא אביהם של ר' משה קמחי ור' דוד קמחי (רד"ק), וכן רבו של ר' מנחם בן שמעון.

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג. ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב) - ד'תתמ"ט, 1089) לוסנה, ספרד — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי. עמד בקשרי ידידות עם רבי שמואל הנגיד ולאחר מכן עם בנו רבי יהוסף. לאחר הרצחו של רבי יהוסף סייע לאלמנתו ובנה רבי עזריה והזמינם ללוסנה. בשנת 1089 יצא לקורדובה על מנת לקבל טיפול רפואי ושם נפטר, מיטתו הועברה לעירו לוסנה ושם נקבר לצד אבותיו.

מנחם בן חלבו

רבי מנחם בר חלבו (סביבות 1070-1080) היה ראשון פרשני המקרא הצרפתיים הידועים לנו. ר' מנחם חי ופעל בצפון צרפת במאה ה-11, ופירש כנראה את כל ספרי המקרא, בנוסף לפירושי פיוטים שחיבר. ייתכן שחיבר גם פירוש יחיד במינו על סדר עולם, שלא הגיע לידינו. את פירושי המקרא שלו קיבץ בספר הקרוי "פתרונים", ועל שמם נקרא בפי חכמי צרפת גם בשם "רבי מנחם קרא". תלמידו המובהק הוא רבי יוסף קרא, תלמידו-חבירו של רש"י.

מנחם בן שמעון

רבי מנחם בן שמעון מפּוֹשְקְיֶרָה (בסביבות 1190, ד'תתק"ן) היה מדקדק ופרשן מקרא שעסק בפרשנות הפשט למקרא במאה ה-12.

מנחם רקנאטי

ר' מנחם בן בנימין רקנאטי (או ריקנאטי; 1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה.

מעט ידוע על חייו. היה מראשוני המקובלים באיטליה. בכתביו ניכרת השפעתם של חסידי אשכנז: רבי יהודה החסיד ורבי אלעזר מגרמייזא וכן של הרמב"ן אותו הרבה לצטט בספריו. בנוסף, הושפע רבות מהרמב"ם ומחכמת הפילוסופיה, שאותה ראה כמשלימה את חכמת הקבלה. ספרו העיקרי בקבלה הוא פירושו על התורה. לחיבורו זה הייתה השפעה על מקובלים בדורות שאחריו, והוא זכה לפירושו של רבי מרדכי יפה ואף תורגם ללטינית (במאה ה15 בידי המומר פלביוס מיתרידטס).

משה הכהן אבן ג'יקטילה

משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקָטילה (או הרמ"ך או משה הנקדן) (1020, קורדובה, ח'ליפות קורדובה – 1080, סרגוסה, טאיפת סרגוסה של שושלת בָּנוּ הוּד), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן המקרא, פייטן, ומדקדק.

משה קמחי

רבי משה קמחי (1127 בקירוב - 1190) היה מדקדק, פרשן מקרא ופייטן במאה ה-12. קמחי היה בנו של רבי יוסף קמחי ואחיו הבכור של רבי דוד קמחי (רד"ק). קמחי נולד בספרד וחי בפרובנס שבדרום-צרפת, אזור שהושפע מהתרבות היהודית-ספרדית. שנת לידתו אינה ידועה בבירור. נודע כי הוא גידל וחינך את אחיו הקטן, דוד קמחי, והשפיע עליו בדרך הפרשנות.

סעדיה עדני

רבי סעדיה בן דוד עדני היה חכם תימני בן המאה ה-15. פרשן מקרא והלכה, ממפרשי משנה תורה לרמב"ם, פילוסוף ורופא.

חיבר כ-25 חיבורים בנושאים רבים. יש הסוברים כי חיבר גם את הפירוש על התורה בשם "מדרש הביאור" לר' סעדיה דמארי. קרוב לוודאי שממנו הגיעו תשובותיו של רבי יהושע הנגיד, מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי יוסף קארו שהזכירם בחיבוריו "כסף משנה" ו"בית יוסף".

עובדיה המון

עובדיה בן זכריה המון היה פרשן המקרא יהודי במאה ה-16. היה בן אחיו ותלמידו של רבי עובדיה מברטנורא פרשן המשנה. חי באיטליה ולאחר מכן עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת בשנת ה'שכ"ו (1566).

חיבורו העיקרי הוא פירוש על מגילות רות ואסתר, שנדפס לראשונה על ידי ר' יחיאל מונטיליץ בוונציה שנת ה'שמ"ה בשיבושים רבים, ופעם נוספת באותה שנה ובאותה עיר על ידי רבי מרדכי בן ברוך מטיבולי, בן משפחתו של רבי עובדיה, בשם "מקרא קודש". ספר נוסף שלו הוא "מדרש רות", על פי הקבלה. ישראל תא שמע טוען בספרו "פרשני המקרא בימי הביניים", שגם הספר "עמר נקא" המיוחס לרבי עובדיה מברטנורא, התחבר לאמיתו של דבר על ידי רבי עובדיה המון, האחיין.

נפטר בשנת ה'שע"ז (1617).

פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (1160–1235), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

תנחום הירושלמי

רבי תנחום בן יוסף הירושלמי הוא פרשן מקרא ומילונאי בן המאה השלש עשרה.

פרשני המקרא בימי הביניים
פרשני המזרח רס"גשמואל בן חפני הכהן גאוןאברהם בן הרמב"םתנחום הירושלמי
פרשנים פילולוגיים ספרדים מנחםדונשחיוג'אבן ג'נאחמשה הכהן אבן ג'יקטילהיהודה אבן בלעם
פרשני ספרד יצחק אבן גיאתראב"ערמב"ןרבנו בחייבעל הטוריםבעל העקידהאברבנאל
פרשני צרפת מנחם בן חלבורש"ייוסף קרארשב"םאהרן בן יוסי הכהןבכור שוראליעזר מבלגנציחזקוני
פרשני פרובנס יוסף קמחימשה קמחירד"קמנחם בן שמעוןיוסף אבן כספירלב"ג
פרשני אשכנז יהודה החסיד
פרשני איטליה הרי"דעובדיה המוןרקנאטיספורנו
פרשני תימן נתנאל בן ישעיהאברהם בן שלמהזכריה הרופאסעדיה עדני • דוד הלוי חמדי
פרשני אלג'יר יהודה אבן קריש

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.