דוד בן חסין

ר' דוד בן אהרון בן חסין (1727 - 30 ביוני 1792) היה מגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו. חלק משיריו דוגמת "אערוך מהלל ניבי", "לדוד שיר ומזמור" ו"אוחיל יום יום אשתאה", התפרסמו הרחק ברחבי קהילות המגרב והמזרח התיכון.

David Ben Hasin book
"תהלה לדוד" אנתולוגיה של שיריו של ר' דוד חסין, כריכת מהדורת קזבלנקה 1931.

קורות חייו

דוד בן חסין נולד במלאח (הרובע היהודי) של מקנס בשנת 1727. קיבל חינוך מסורתי בצלא, ובגיל 10 החל ללמוד בישיבה של ר' מרדכי ברדוגו והיה לתלמיד מצטיין. בגיל 17 חיבר את חיבורו הראשון מגדל לדוד שעוסק בפרשנות המקרא ודן בדרכים הנכונות ללמוד ולשנן את התורה. בגיל 20 נישא לבתו של מורו ר' מרדכי ברדוגו.

ר' דוד חסין היה משורר פורה והותיר אחריו למעלה מ-250 שירים, אשר חלקם הגדול התפרסם 15 שנה לאחר מותו בספר בשם "תהילה לדוד" שיצא לאור באמשטרדם בשנת תקס"ו וזכה מאז לשלוש מהדורות נוספות. כמו תלמידי חכמים רבים אחרים במרוקו ר' דוד חסין עסק לפרנסתו כסופר סת"ם. הוא נהג לנסוע ולבקר את הקהילות היהודיות השונות ברחבי מרוקו, וכך עוד בחייו שיריו התקבלו למסורות הפיוט ברחבי האזור. לעומת שירת ספרד אשר נכתבה בעיקר בלשון המקרא ר' דוד חסין עשה בשירתו שימוש בכל רובדי הלשון העברית ובעיקר לשון המקרא ולשון חז"ל. שירתו הושפעה גם מן הקבלה והדבר ניכר הן מבחינת הנושאים והתכנים, והן מבחינת העיצוב והדימויים.

ר' דוד חסין חי בתקופה רווית סבל עבור היהודים במרוקו. במהלך חייו סבל המלאח של מקנס מפגעי טבע כגון בצורת קשה וממושכת שהקשו על חיי תושביו. בנוסף יושבי המלאח נפגעו מאלימות אנטי-יהודית ומרדיפות שונות. בערוב ימיו של ר' דוד חסין עלה לשלטון מולאי יזיד, שרדף באכזריות את היהודים ברחבי מרוקו. ר' דוד חסין הקדיש שירים לתיאור הרדיפות שחוו יהודי מרוקו, ורבים משיריו הם שירי נחמה המנסים לעודד את רוחן של הקהילות המוכות. נושאי שירתו מתמקדים לפיכך בנושאי הגלות ומצוקותיה והתקווה לגאולה וחידוש העבר של עם ישראל.

שירתו נפוצה מעבר למרוקו וצפון אפריקה והגיעה לקובצי פיוטים במזרח, עד תימן הרחוקה.

לקריאה נוספת

  • ר' דוד חסין, "ספר תהלה לדוד : קובץ שירתו של רבי דוד בן חסין", בעריכת פרופ' אפרים חזן ופרופ' דוד אלבאז, הוצאת אורות יהדות המגרב, 1999.
  • אפרים חזן, "שיריו האישיים של רבי דוד בן אהרן חסין", בתוך: "מחקרים בספרות עם ישראל ותרבות תימן", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1991, עמ' 279-301.
  • אפרים חזן, "הנהגה ומנהיגות בשירתו של ר' דוד חסין", כתב עת "התחדשות ומסורת" (תשס"ה), עמ' 116-124.
  • אפרים חזן, "ארמית ועברית בשירת רבי דוד חסין", כתב עת "ממזרח וממערב" ד (תשמ"ד), עמ' 111-123.
  • אפרים חזן, "שירי הקינה לרדב"א חסין : טיבם וייחודם", כתב עת "מקדם ומים" ד (תשנ"א) 13-23.
  • Tehilla le-David, ed. Ephraim Hazan and André Elbaz (Saint-Denis: Institut européen d’études hébraïques, Université de Paris VIII, 1996).
  • Lysette Hassine-Mamane. Le Piyyut de David Hassine (Paris: Maisonneuve & Larose, 2000).
  • André Eliyahu Elbaz, 'Three unknown "piyyutim" by David Ben Hasin', AJS Review 20,1 (1995) 87-97

קישורים חיצוניים

אסואירה

אסואירה (בערבית: الصويرة תעתיק: א(ל)צוירה, בצרפתית: Essaouira, בברברית: ⵜⴰⵚⵚⵓⵔⵜ תעתיק: תַצּוּרְת) או בשמה הארכאי - מוגדור (בפורטוגזית: Mogador, בברברית: ⵎⵓⴳⴰⴷⵓⵔ), היא עיר נמל במרוקו הממוקמת לחוף האוקיינוס האטלנטי בין קזבלנקה לאגאדיר. העיר שוכנת סביב מפרץ ברוחב של 2.5 ק"מ, שעל פתחו מגונן האי מוגדור. ליבה של העיר במדינה העתיקה השוכנת על חצי אי בפינתו הצפונית של המפרץ, ונמלה של העיר נשלח ממנו אל הים.

בעיר מתגוררים כ-70,000 תושבים, שפרנסתם התבססה בעבר בעיקר על המסחר ועל הדיג לסוגיו, וכן הוקמו בה בתי חרושת למוצרי דגים ולסרדינים משומרים. כיום העיר צוברת תאוצה כיעד תיירותי, והיא פופולרית בקרב העוסקים בגלישת רוח בשל הרוחות הנושבות במקום דרך קבע. פירוש השם "אסויירה" בערבית הוא "המצוירת יפה", או "תמונה" (מהמילה תסוירה), כי בצפיה ממקום גבוה היא נראית כתמונת נוף יפהפייה.(הקישור אינו פעיל, 15 ביולי 2016) בשנת 2001 הוכרזה המדינה בעיר כאתר מורשת עולמית.

אפרים חזן

אפרים חזן (נולד בג'רבה, תוניסיה, בתאריך ו' באלול תש"ג, 6 בספטמבר 1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה ללשון העברית. יושב ראש עמותת אלגריבה לבניית בית הכנסת בשם זה בירושלים.

יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב)

רבי יעקב בירדוגו, (ה'תקמ"ו 1786 - כ"ט אב ה'תר"א - 16 באוגוסט 1841) אב בית הדין במקנס, רב העיר וראש הישיבה. נקרא גם בתואר 'לחכם', מגאוני פוסקי מרוקו, מחבר ספרים.

יקותיאל בירדוגו

רבי יקותיאל בירדוגו (י"ב בשבט ה'תצ"ו, 25 בינואר 1736 - י' בתשרי ה'תקס"ב 17 בספטמבר 1801) היה אב בית דין מקנס, מגאוני פוסקי מרוקו, וראש ישיבת מקנס ומייסדה. כתב חיבור על כל חלקי התורה. משפחת בירדוגו ידועה במרוקו ובייחוד במקנס, כשושלת של רבנים ודיינים פוסקי הלכה, החל מהמאה ה-17, כיהנו בעיר.

מולאי יזיד

מולאי יזיד בן מוחמד (בערבית: يزيد بن محمد 1750-1792) היה שליט מרוקו בין השנים 1790-1792. ידוע בתור מי שאחראי לרדיפות אכזריות של היהודים במרוקו.

מקנס

מֶקְנֶס או מכּנס (בערבית: مكناس, בברברית: ⴰⵎⴽⵏⴰⵙ, בצרפתית: Meknès, בספרדית: Mequinez; העיר נקראת לעיתים בעברית, על פי שמה הערבי, מכּנאס) היא עיר בצפון מרוקו ובירת מחוז מקנס תאפילאלת. העיר שוכנת בגובה של כ-560 מטר מעל פני הים, ובמרחק של כ-120 ק"מ מזרחית מהבירה רבאט. בעיר התגוררו 576,152 איש בשנת 2008 ובאזור האורבאני מתגוררים כ-950,000 איש.

מקנס נוסדה במאה ה-10 ושמה נגזר משמו של שבט "מקנסה" (Meknassa) הברברי שייסד אותה. שמו של השבט נגזר מהמילה הברברית שמשמעותה "לוחם". העיר שימשה בירת מרוקו בימי אסמאעיל מלך מרוקו (המוכר גם בשם "מולאי אסמאעיל"), והיא ידועה בשל רובע המדינה והעיר הקיסרית שלה, וכן בניניה המונומנטאליים. מקנס נחשבת לאחת מארבע "הערים הקיסריות" (Les quatre villes impériales) של מרוקו, ובשנת 1996 היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית.

תהילה לדוד (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.