דובר צה"ל

מערך דובר צה"לראשי תיבות: מערך דו"ץ) הוא מערך באגף המבצעים (אמ"ץ) בצה"ל המייצג את הצבא במגעיו עם הציבור ועם התקשורת. בראש המערך עומד קצין בדרגת תת-אלוף (תא"ל) שתוארו "דובר צה"ל". המערך אחראי לפרסום ההודעות הרשמיות של צה"ל, להפעלת פלטפורמות הדיגיטל של צה"ל ולפגישות אנשי הצבא עם אמצעי התקשורת (עיתונות, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט וכדומה). ייעודו של מערך דובר צה"ל הינו העצמת אמון הציבור בצה"ל, חיזוק הלגיטימציה לפעילותו והרתעת האויב באמצעות השפעה על המרחב הציבורי תקשורתי באופן ממלכתי, מבצעי, חדשני ויוזם.

דובר צה"ל כפוף לראש אגף המבצעים והוא חבר פורום מטכ"ל.

דובר צה"ל הנוכחי הוא תת-אלוף הדי זילברמן.

IDFphotographer
צלמת צבאית
דובר צה"ל
תג דובר צהל
תג היחידה
פרטים
מדינה ישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
בסיס האם בית סוקולוב
פיקוד
יחידת אם אגף המבצעים
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים ראו בהמשך

היסטוריה

Dover IDF Old
התג הישן של דובר צה"ל

היחידה החלה כ"יחידת הקשר לעיתונות" שהוקמה על ידי כתריאל כ"ץ, שקודם לכן היה דובר "ההגנה"[1]. יחידת דובר צה"ל הייתה כפופה לראש אגף המודיעין עד אחרי מלחמת יום הכיפורים. בתקופתו של אריה שלו בתפקיד (19631967) שם היחידה שונה למחלקת ביטחון והסברה, ושילב את ענף הקישור לעיתונות עם ענף ביטחון שדה. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוכפפה היחידה ישירות לראש המטה הכללי, העומד בראשה זכה לדרגת תת-אלוף והוא משתתף בישיבות פורום מטכ"ל. מ-1999 הועברה היחידה לכפיפות אגף המבצעים, וראש המערך הוכפף לראש האגף, למעט בנושאים בהם יקבע הרמטכ"ל מראש ובכתב שבהם יהיה כפוף ישירות אליו.

מבנה מערך דובר צה"ל

TzalamimDoz
מש"קיות דוברות של דובר צה"ל, פועלות בשטח

מערך דובר צה"ל מורכב ממספר ענפים ודוברים הפרוסים באגפים, בזרועות ובפיקודים. דובר פיקוד, זרוע או אגף הוא קצין בדרגת רב-סרן או סרן. לדובר צה"ל כפופה סגנית דו"ץ וראש מחלקת מבצעי תקשורת. המבנה הנוכחי התעצב במסגרת תפיסת "שן הארי" (2018) שהעמידה את הרב קהליות והדיגיטל בבסיס העשייה תוך מימוש המשימה הדוברותית.

ענף תקשורת ישראלית

ענף תקשורת ישראלית אמון על הקשר אל מול כלל גופי התקשורת בישראל ופועל בשגרה ובחירום למטרת קידום נושאים מוגדרים בסדר היום הציבורי, בשיח התקשורתי, וכן פועל לחיזוק האמון בצה"ל. חיילי הענף מחולקים למדורים, האחראיים על הקשר אל מול הכתבים בכלי התקשורת השונים:

  • מדור כתבים צבאיים (כ"צים): חיילי המדור עובדים אל מול תא הכתבים הצבאיים בישראל, הכולל 26 כתבים ופרשנים, שצה"ל הוא מרכז העיסוק והסיקור התקשורתי שלהם. בין היתר, מש"קי הדוברות מלווים שיחות רקע רבות, עובדים על כתבות יזומות במגוון נושאים צבאיים ונותנים מענה לכתבים על שאילתות. המדור מאויש בכל עת, ונותן מענה בכל שעה, לרבות במהלך אירועים מבצעיים[2].
  • מדור טלוויזיה והפקות: המדור אמון על הקשר בין צה"ל לבין כלל מערכות הטלוויזיה. העבודה מתחלקת לקשר מול גורמי תוכניות ה-daytime, המהדורות המרכזיות והפקות טלוויזיוניות ארוכות.
  • מדור כתובה וכלכלית: מרכז את עבודת צה"ל מול כלל מערכות העיתונים הישראליים בפריסה ארצית. העבודה מתבצעת אל מול העורכים, רכזי המערכת, הפרשנים וכלל הכתבים: אזוריים, בריאות, כלכלה, תעופה, טכנולוגיה ועוד. המדור מרכז עוד שני תאים נוספים: תא תקשורת כלכלית (עבודה מול הכתבים הכלכליים, מקור ידע בתחום למערך כולו ודברור יחידת היועכ"ל) ותא תקשורת חרדית (אמון על הקשר בין צה"ל לתקשורת החרדית בפלטפורמות השונות)
  • מדור אינטרנט ורדיו: אמון על הקשר בין צה"ל לבין מערכות התקשורת של האינטרנט והרדיו. הוא מאופיין בעבודה מהירה מול כתבים ומטפל בפניות ובשאילתות העולות לאוויר תוך זמן קצר.
  • מדור צבא-חברה: מקיים קשרי הסברה ישירים של צה"ל אל מול גורמים מעצבי דעת קהל בארץ. (הופעה ציבורית של גורמי צבא בכנסים, השתתפות במפגשים עם בכירים בעולם הישראלי ובביקורים של מובילי דעת קהל בצה"ל). המדור מרכז גם עבודה מול כלי התקשורת המקומיים הפונים לקהל יעד באזור גאוגרפי ספציפי, כגון מקומוני רשת ידיעות תקשורת. המדור עובד גם עם תחנות רדיו אזוריות.

לצד ראש הענף פועל מדור ריכוז: מדור המתכלל את העבודה בענף תקשורת ישראלית ואמון על ריכוז יוזמות ופניות והתוויית מדיניות תקשורתית. המדור מורכב ממספר תאים:

- אקטואלי: נותנים מענה תגובתי לשאילתות ולשיחות עם גורמי צבא לבקשת כתבים וגופי תקשורת שונים. בנוסף, אחראיים לניסוח התגובות לדו"חות מבקר המדינה.

- ייזום: אחראיים על אישור ומעקב אחרי ביצוע יוזמות שונות הפצת הודעות דובר צה"ל וניהול תוכניות תקשורתיות

- חמ"ל דיווח: אחראיים על כתיבה והפצה של הודעות מבצעיות

- תכנון: אחראיים על בניית גאנט והסתכלות קדימה על לוח הזמנים התקשורתי והצה"לי

בנוסף למדורים במטה, לענף זה כפופים גם דוברי הפיקודים וכן הדוברים באוגדות ובחטיבות. הדוברות פועלת בשגרה ובחירום למינוף הפעילויות הצבאיות בכלל הגזרות, ושוכנות במפקדות הפיקודים.

כל דובר נדרש להכיר את היחידה שתחתיו באופן המקצועי ביותר, ליזום כתבות על פעילות היחידה ולענות לשאילתות המוגשות בדבר היחידה.

דוברויות הפיקודים המרחביים:

  • דוברות פיקוד הצפון
  • דוברות פיקוד המרכז
  • דוברות פיקוד הדרום
  • דוברות פיקוד העורף

מטה השטח

מטה השטח הוקם בשנת 2018, במסגרת הקמת מערך דובר צה"ל והכפפת הדוברויות למפקד המערך. באגפי המטה ובזרועות של צה"ל פרוסות דוברויות האחראיות לדברר את היחידות השונות, ליזום כתבות ותוצרים דיגיטליים עליהן בכלל הפלטפורמות התקשורתיות בארץ ובעולם. מטה השטח הוא גוף המאגד את כלל דוברויות השטח באגפים ובזרועות.  נציגי דובר צה״ל באגפים ובזרועות אחראים על הקשר בין צה״ל לתקשורת, בכך שהם מדבררים את המפקדים בשטח ומביאים תכנים, סיפורים, ומידע לכלל מדורי מטה דובר צה"ל המעבירים אותם לתקשורת הישראלית, הבינלאומית והערבית.

הדוברויות הקיימות:

  • דוברות אגף התקשוב וההגנה בסב"ר (סייבר)
  • דוברות אגף כוח האדם
  • דוברות אגף המודיעין
  • דוברות אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
  • דוברות זרוע היבשה
  • דוברות זרוע הים
  • דוברות זרוע האוויר והחלל

ענף בין לאומי

ענף בין-לאומי אמון על הקשר עם כלי התקשורת הבין-לאומיים, לרבות פלטפורמות הדיגיטל הבינלאומיות, ומול ארגונים בין-לאומיים ברחבי העולם, ופועל בשגרה ובחירום ליצירת לגיטימציה לפעולות צה"ל. ענף בין-לאומי כולל ארבעה מדורים: מדור אחוד אשר מוביל את המאמץ הדוברותי באזורים שונים בעולם ומחולק על פי תאים (תא צפון אמריקה, תא אנגליה, תא גרמניה, תא צרפת, תא רוסיה ותא אמריקה לטינית ואסיה). מדור דיגיטל בין לאומי מנהל את הרשתות החברתיות של צה"ל במגוון פלטפורמות- פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב ואתר צה"ל, ופועל בהם בשגרה ובחירום. מדור ריכוז תקשורת בינלאומית מתכלל את עבודת הענף ומהווה גורם אשר מאשר ומפקח על כל שמתנהל בענף, ומדור אח"מים, האמון על הדיפלומטיה הציבורית של צה"ל באמצעות מפגשים בין אנשי צבא לגורמים משפיעים מרחבי העולם.

ענף אסטרטגיה ומבצעי תקשורת

ענף אסטרטגיה ומבצעי תקשורת הוא הגורם האחראי על גיבוש האסטרטגיה הדוברותית והמסרים של צה"ל מול התקשורת, בהתבסס על מחקרים הנוגעים למגמות תקשורתיות. הענף מהווה סמכות מקצועית במערך בשישה תחומי ידע שונים - ניטור ומחקר תקשורת ודעת קהל, בניית אסטרטגיה דוברותית לצה"ל, מוכנות לחירום במערך, הכשרת כוח האדם בדובר צה"ל והכשרה תקשורתית בצה"ל כולו.

מדור אמ"ת (אסטרטגיה, מחקר ותכנון): המדור מופקד על גיבוש המדיניות הדוברותית בפעילות המערך, במספר דרכים - ניתוח הזדמנויות ואיומים, גיבוש דרכי פעולה ומסרים למינוף, חידוד סוגיות מינוח, ניתוח וריכוז תמונת מצב תקשורתית, ומתן ייעוץ שוטף לגורמי המערך בטיפול הדוברותי ובמיתוג הגופים השונים.

מדור אג"ם: התאים השונים במדור אמונים על הובלת מבצעי תקשורת במערך בשגרה ובחירום, תוך שילוב תחום התודעה הגלויה והמזוהה, וקידום מוכנות המערך לפי זירות הלחימה ובהתאם למערכות התקשורת.

בית הספר הצבאי לתקשורת: בית הספר אמון על הכשרת כוח אדם ועל פיתוח ידע מקצועי ותורתי במערך. בנוסף, הוא נועד לבסס ולהטמיע עבור כלל מפקדי וחיילי צה"ל את ההכשרה בתחום התקשורת, בממשקי צבא-תקשורת ולהתנהלות בזירה רוויית תקשורת. בבית הספר מתנהלות בין השאר הכשרתם המקצועית של משק"י הדוברות, השלמות הקצונה

תחום ערבית

תחום תקשורת ערבית מוביל את המאמץ הדוברותי מול קהל היעד דובר הערבית, בדגש על העולם הערבי. התחום פועל בשני מאמצים מרכזיים הן מול התקשורת הערבית המסורתית ובכללה ערוצי הלוויין, אתרי החדשות באינטרנט, התקשורת המגזרית בערבית והעיתונים היוצאים לאור בעולם הערבי, והן בעולם הרשתות החברתיות בעולם הערבי.

התחום פועל על מנת להשפיע על סדר היום, להעביר את מסרי צה"ל מול הקהלים השונים ולסייע במאמצים שנועדו להציג את צה"ל ואת מדינת ישראל באור חיובי בעולם הערבי.

התחום מפעיל פלטפורמות ברשתות החברתיות בערבית: פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב וטלגרם, ומוביל קמפיינים ייחודיים וייעודיים מול קהלי היעד השונים.

סגן-אלוף אביחי אדרעי משמש כראש תחום תקשורת ערבית בחטיבת דובר צה"ל. מכונה גם "דובר צה"ל בערבית".

ענף הפקה ומדיה

ענף הפקה ומדיה מרכז את הפעלת כלל המשאבים הוויזואליים של מערך דובר צה"ל - הצילום והתיעוד המבצעי, בנייה והפצת תוצרים חזותיים, קידום הקמפיינים השונים של צה"ל, ניהול אתר צה"ל והרשתות החברתיות, הפקות נרחבות והפעלת החמ"ל הוויזואלי של צה"ל.

  • מדור דיגיטל ישראלי: אחראי על ניהול הרשתות חברתיות ואתר צה"ל באופן שוטף. תפקידם המרכזי של העיתונאים, העורכים, ורכזי הרשתות החברתיות המשרתים במדור, הוא להשפיע על השיח הצבאי באינטרנט וברשתות החברתיות. החיילים במדור מנהלים את עמוד הפייסבוק, הטוויטר, האינסטגרם, היוטיוב והטלגרם של צה"ל, וכן את אתר צה"ל בעברית, אליו עולות כתבות מדי יום על המתרחש בצה"ל.
  • מדור קמפיינים: אחראי על ניהול, הפקה וריכוז כלל הקמפיינים ההסברתיים, השיווקים והפרסומיים של צה"ל. החיילים מובילים מהלכים רחבים בפלטפורמות מגוונות במטרה להעביר את המסר לקהל היעד בצורה יצירתית ואיכותית.
  • מדור תקשורת חזותית: הגורם המוביל בצה"ל בהפקה ועריכת תוצרים חזותיים (גרפיקה, סרטים, סרטונים) המציגים את פעילות הצבא בשגרה ובחירום. תוצרי המדור מופצים לציבור בארץ ובחו"ל באמצעות כלי התקשורת השונים, וכן משמשים את צה"ל באירועים רשמיים, דוגמת טקס החלפת הרמטכ"ל וטקס מצטייני בית הנשיא. במדור פועל החמ"ל הוויזואלי של צה"ל אשר מרכז את כל החומרים הוויזואלים מכלל האמצעים הצה"ליים.
  • פלגת התיעוד והצילום: בפלגה נמצאים כלל המתעדים המבצעיים והצלמים של דובר צה"ל. הפלגה נותנת מענה תקשורתי על ידי צילום תרגילים מבצעיים, מעצרים, חיילים בשטח, פעילות שוטפת, מסעות כומתה ועוד. לוחמי התיעוד המבצעי לוקחים חלק משמעותי בהבאת חומרים ויזואליים מהשטח.

ענף ארגון ומשאבי אנוש

ענף ארגון ומשאבי אנוש (אומ"ן) אמון על מתן מענה לוגיסטי, ארגוני וניהולי לצורך תמיכה וסיוע לפעילות המערך בשגרה ובחירום. הענף בנוי ממדור משאבי האנוש ובו משרדי השלישות והקישור, וממדורי לוגיסטיקה, תקציבים, תקשוב ומשמעת, בו נמצאת רס"ר החטיבה, ומש"קי האבטחה, התורנויות והמשמעת.

הכשרת מקצועות הדוברות

קורס מקצועות הדוברות הוא הקורס המכשיר את כלל החיילים במערך דובר צה"ל. אורכו של הקורס 8 שבועות, והוא מתקיים במחנה גדעונים בפיקוד בית הספר הצבאי לתקשורת.

במסגרת הקורס מוכשרים חניכים אשר ישרתו בכלל התפקידים במערך דובר צה״ל בחלוקה לחמש מגמות שונות- מש״ק דוברות, רכז רשתות חברתיות, עיתונאי צבאי, מתעד מבצעי ותקשורת חזותית- צלם צבאי, עורך, מפיק וגרפיקאי.

ההכשרה כוללת תכנים שונים ביניהם הכרות עם צה״ל, עם עולם הדוברות והתקשורת הישראלית, הערבית והבינלאומית וכן תכנים העוסקים בעבודת מערך דובר צה״ל. מדובר בקורס אינטנסיבי שדורש אחריות אישית, משמעת עצמית ומוטיבציה גבוהה.

במסגרת הקורס עוברים החיילים הרצאות שמועברות על ידי מרצים בכירים מצה"ל ומתחום התקשורת, יוצאים לסיורים מגוונים ועוברים סימולציות המדמות את פעילות מערך דובר צה״ל.

לקורס משובצים חיילים בעלי נתונים גבוהים, שעברו מיונים בהיותם מלש"בים במסגרת אשכול הדוברות. המבחנים בודקים ידע כללי, יכולת ביטוי בכתב ובעל-פה, אינטראקציה קבוצתית והתמודדות במצבי לחץ. שלושת השלבים כוללים מבחני ידע בנושאים כלליים, סימולציות וראיון הנעשה על ידי ועדת קצינים מהמערך.

לפני תחילת הקורס, כלל החיילים עוברים טירונות 02 בסמכות דובר צה"ל המתקיימת במחנה גדעונים תחת פיקוד בית הספר הצבאי לתקשורת.

בסיום הקורס משובצים הבוגרים בענפי המערך השונים ובגופי הדוברות של הזרועות, הפיקודים והאגפים.

מקצועות הדוברות השונים

מש" ק דוברות- תפקיד מש"ק הדוברות כולל עבודה בתחום הדוברות וההסברה של דובר צה"ל בארץ ובעולם ואחריות על מתן מידע אמין ומדויק לציבור. המש"קים מקיימים קשר שוטף עם גורמי התקשורת השונים באינטרנט, ברדיו, בתקשורת הכתובה ועוד. בנוסף, דואגים חלק מהחיילים המשרתים במערך לתיאום ביקורים של משלחות שונות וליווי כתבים בבסיסי הצבא, תוך תדרוך החיילים והמפקדים.

רכז רשתות חברתיות- בתפקיד רכז רשתות חברתיות מתמחים החיילים בהכשרתם כאנשי מדיה ודיגיטל, המכירים לעומק את עולם הרשתות החברתיות ואת הפלטפורמות השונות. רכזי הרשתות מנהלים את הפעילות השוטפת של צה"ל בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם וביוטיוב, מייצרים חומרים בשטח, עורכים ומפיקים את התוכן במו ידיהם. לחיילים נדרש ראש יצירתי ויוזם, יכולת רתימת גורמים בשטח, לצד יכולות ניהול זמן ועבודת צוות.

עיתונאי צבאי- העיתונאי הצבאי מסקר את פעילות צה"ל על יחידותיו, מפקדיו וחייליו לפלטפורמות הרשמיות של צה"ל. במסגרת תפקידו, יוצא העיתונאי לשטח, מסקר אירועים ופעילויות מיוחדות, מצטרף לתרגילים, מקיים ראיונות עם חיילים, קצינים ונגדים בצבא וכותב כתבות באופן שוטף ומקצועי.

מתעד מבצעי- המתעד המבצעי הוא לוחם העובר את הכשרתו הקרבית במערך חי"ר הגבולות, לאחר מכן יעבור המתעד הכשרת תיעוד מבצעי במערך דובר צה״ל. המתעד נדרש לשלב את תחומי הצילום, העריכה והשידור לאחור מפעילויות כוחות צה״ל באוויר, בים וביבשה. במהלך שירותם המתעדים המבצעיים מצטרפים לכוחות צה״ל לאימונים ולפעילויות מבצעיות, ובמצב חירום נכנסים איתם לאזורי הלחימה.

מפיק סרטי וידאו- התפקיד הוא שם כללי למקצועות השונים ביחידות ההסרטה השונות של צה"ל - תסריט, הפקה, צילום סטילס, צילום וידאו ועריכה. יחידות ההסרטה הצבאיות פועלות למען הפקת תשדירים, קליפים, סרטי תדמית וסרטוני הדרכה והסברה. החיילים משרתים במספר תפקידים - מפיק/ה, עורכ/ת, תסריטאי/ת, צלם/ת סטילס או וידאו.

רכז גרפיקה ואפטר- התפקיד הוא שם למקצועות העיצוב הגרפי וה"אפטר אפקטס" ביחידות ההסרטה השונות של צה"ל. יחידות ההסרטה הצבאיות פועלות למען הפקת תשדירים, קליפים, סרטי תדמית וסרטוני הדרכה והסברה. חייל/ת שיעברו את כל שלבי המיון ישובצו כגרפיקאי/ית ואפטריסט/ית.

ביקורת

אמינות והגינות הדיווחים שמספק דובר צה"ל לתקשורת ספגה ביקורת, במיוחד במקרים שבהם פרסם הדובר ידיעות שגויות בזמן שמידע נכון נמסר דווקא על ידי גופים מחוץ לצבא. חלק מהמבקרים מאשימים את דובר צה"ל בשקרים מודעים, אחרים מבקרים פרסום ידיעות מוטעות טרם בדיקה מעמיקה דיה. עם המבקרים נמנים מבקר המדינה[3], עיתון "הארץ"[4] וועד מתיישבי השומרון[5].

ביקורת נוספת המופנית כלפי דובר צה"ל היא היותו צנזור צבאי נוסף על הצנזורה הביטחונית המופעלת במדינת ישראל. תופעה זו מופיעה ביתר שאת בתקופות לחימה ובאה לביטוי בין היתר באמצעות המונופול אותו מחזיק דובר צה"ל על המידע הצבאי, מניעת סיקור חופשי ובניית מערכת של יחסי "קח-תן" בין המערכת הצבאית לכתבים המסקרים אותה[6]. מנגד, במלחמת לבנון השנייה נמתחה ביקורת על כך שהתאפשר סיקור פתוח מדי במסגרתו גופי תקשורת דיווחו על מיקומי נפילות רקטות בישראל (דבר שחזר על עצמו גם במבצע עופרת יצוקה, לפני שמערכת כיפת ברזל הייתה מבצעית), מידע המאפשר לחוליות השיגור לאכן את הפגיעות. כמו כן צולמו שטחי כינוס באופן שמסגיר את מיקומם.[דרוש מקור]

בעקבות סיקור הפשיטה על המרמרה נמתחה ביקורת על העיכוב הרב בהפצת המידע כאשר בעולם כבר הופץ מידע מסולף מטעם גורמים עוינים לישראל.[דרוש מקור]

בינואר 2017 נמתחה ביקורת על אמינות הודעותיו של דובר צה"ל בפרשת אלאור אזריה ופיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב[7].

עמותת בוגרי מערך דובר צה"ל

בשנת 2012 הוקמה עמותת "בוגרי מערך דובר צה"ל" המשמשת כעמותה הרשמית של בוגרי המערך. יושב ראש העמותה, נכון לשנת 2012, הוא סגן דובר צה"ל לשעבר (20072010) אל"ם (מיל') זאב שרוני. מטרות העמותה הן טיפוח וקידום מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות והדיפלומטיה הציבורית הצה"לי באמצעות הנחלת מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות של צה"ל, עזרה בתיעוד היסטוריית מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות של צה"ל וקיום פעילויות ואירועים להנחלת מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות.

לקריאה נוספת

  • מירב הלפרין (עורכת), דובר צה"ל מודיע - ההודעות שליוו את חיינו, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011
  • אבי בניהו, מדוברות לדיפלומטיה צבאית: השינויים באופי שדה הקרב, השינויים בטכנולוגית התקשורת והאתגר לישראל ולצה"ל, המכללה לביטחון לאומי, 2011.
  • אפרים לפיד, "ביטחון המדינה וחופש העיתונות – מתח על פני השטח" בתוך ביטחון ותקשורת, תל- אביב : משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2009, עמ' 15- 27.
  • אפרים לפיד, "דובר צה"ל" בתוך א' רוזן (עורכת) דיבור עם הציבור , תל אביב: פקר - הוצאה לאור, 2000, עמ' 106- 112.
  • אפרים לפיד, "אמינות היא המפתח" בתוך מאת כתבנו הצבאי , משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמ' 31- 32.

Clila Magen and Ephraim Lapid, " Israel's military public diplomacy evolution: Historical and conceptual dimensions", Elsevier Public Relations Review, 29 November 2017.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שרגא הר-גיל, היו"ר החדש, מעריב, 4 בספטמבר 1967
  2. ^ המלצות הועדה לבחינת ממשק העבודה בין דובר צה"ל והכתבים הצבאיים, www.idf.il
  3. ^ מבקר המדינהיחידת דובר צה"ל, דוח שנתי 40 לשנת 1989 ולחשבונות שנת הכספים 1988, עמ' 783 - 791
  4. ^ שרה ליבוביץ-דר, דובר צה"ל? קשה להאמין, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
  5. ^ איציק וולף, המתנחלים: דיווחי דו"צ מוטים לטובת פלשתינים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 1 במאי 2012
  6. ^ טל אלוביץ, דובר או צנזור? בחינת התפקוד של דובר צה"ל במלחמת "לבנון השנייה" ובמבצע "עופרת יצוקה", מערכות 452
  7. ^ קלמן ליבסקינד, ‏אלוף פיקוד הספין: מה קורה כשהמציאות בשטח מתנגשת עם דובר צה"ל, באתר מעריב השבוע, 14 בינואר 2017
אבי בניהו

אָבִי בְּנָיָהוּ (נולד ב-12 באוקטובר 1959) הוא איש תקשורת ישראלי, בעבר דובר צה"ל בדרגת תת-אלוף, מפקד גלי צה"ל, יועץ התקשורת לראש הממשלה ולשר הביטחון, עיתונאי ופרשן.

אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019)

העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה בשנים 2018 עד 2019 הם סדרה של עימותים שהתרחשו בין ישראל לחמאס, הגורם השולט ברצועת עזה. לאורך כל התקופה, כללו האירועים הפגנות המוניות של הפלסטינים בגבול עם ישראל ושיגור בלוני תבערה. בחודשים נובמבר 2018, מרץ 2019 ומאי 2019 פרצו הסלמות שהתבטאו בירי רקטות ופצמ"רים לעבר ישראל, ובתקיפות של חיל האוויר ברחבי רצועת עזה.

להלן פירוט כרונולוגי של חלק מהאירועים בעימותים אלה.

במחנה

במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע. במחנה שימש כעיתון הרשמי של צה"ל ונחשב לשבועון הוותיק בישראל. בדצמבר 2016 נסגרה מערכת העיתון המוכרת, והעיתון החל להיות מופץ לראשונה כירחון דגיטלי תחת מדור "במחנה" בדוברות אכ"א.

ד' בכסלו

ד' בכסלו הוא היום הרביעי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

ה' בכסלו

ה' בכסלו הוא היום החמישי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

המטה הכללי של צה"ל

המטה הכללי של צה"ל (או בקיצור: המטכ"ל) הוא המטה העליון של צה"ל. המטכ"ל מורכב מראשי המטה, מראשי האגפים, ממפקדי הזרועות, ממפקדי הפיקודים ממפקדים ומנהלים בכירים נוספים בעלי תפקידי מפתח בצה"ל ובמשרד הביטחון.

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות היא יחידה טכנולוגית של צה"ל לגילוי ואיתור מנהרות תת-קרקעיות. המעבדה כפופה ארגונית ומקצועית לחטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל) ופועלת בפיקוד הדרום תחת אוגדת עזה בשיתוף חיל ההנדסה הקרבית. המעבדה כוללת מגוון מומחים, מהנדסים וקצינים מתחומים שונים המנתחים מידע מודיעיני וטכנולוגי שנאסף על ידי אגף המודיעין, טכנולוגיות חישה, החיילים בשטח ועבודות הנדסיות יזומות, ובאמצעותו הם מגלים מנהרות, חללים תת-קרקעיים וחפירות. הוקמה ב-2016 ומאז הקמתה איתרה 15 מנהרות אותן השמידו כוחות פיקוד הדרום, חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי.

המשט לעזה (2010)

המשט לעזה היה משט אוניות שיצא מטורקיה במאי 2010 לכיוון רצועת עזה. על פי הצהרת מארגניו ומשתתפיו מטרת המשט הייתה הומניטרית: להעביר ציוד הומניטרי לתושבי הרצועה, חרף הסגר על רצועת עזה, שהוטל לאחר השתלטות ארגון הטרור הפלסטיני חמאס, במהלך העימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה, ולעורר את דעת הקהל העולמית לנושא. לעומת זאת, עמדת ישראל הייתה כי מטרתו האמיתית של המשט היא תמיכה בטרור החמאס באמצעות התגרות שנועדה לקעקע את זכותה של ישראל להילחם בטרור ובדרך זאת לסייע למאבקו, מאחר שהמצב ההומניטרי ברצועת עזה טוב, בין השאר, משום שניתן להעביר סיוע הומניטרי דרך מעברי הגבול היבשתיים עם ישראל ומצרים.

במשט השתתפו 6 אוניות שיצאו מחופי טורקיה ועליהן מאות נוסעים פרו-פלסטיניים, חברי ארגונים אסלאמיים, כגון IHH (שהיה ממארגני המשט), פוליטיקאים ומספר עיתונאים. לדברי דובר צה"ל, השתתפו במשט גם 40 שכירי חרב שהצטרפו למשט במטרה ליצור עימות אלים. ישראל סירבה לאפשר את פריקת האוניות בנמל עזה, ובמקום זאת הציעה למארגני המשט להעביר את הציוד שבאוניות לידי ישראל, וממנה, לאחר בדיקה, לעזה על ידי אנשי האו"ם והצלב האדום. משתתפי המשט סירבו והמשיכו לשוט לכיוון הרצועה.

בעקבות זאת עלו לוחמי שייטת 13 על הספינות, והשתלטו עליהן מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. בחמש מהאוניות ההשתלטות נתקלה בהתנגדות פסיבית והיו בהן מעט נפגעים, אך במהלך ההשתלטות על האונייה הגדולה ביותר, "מאווי מרמרה" (מכונה בקצרה "מרמרה"), התרחש עימות אלים. חלק מהנוסעים תקפו את החיילים באלות, מוטות ברזל, סכינים, ולטענת צה"ל גם רימוני הלם, בקבוקי תבערה, וירי מאקדחים שנחטפו מהחיילים. נוסעים אף חטפו חלק מהחיילים. החיילים פתחו באש לעבר התוקפים, הרגו 9 מנוסעי האונייה ופצעו 20. 10 מחיילי צה"ל נפצעו, בהם שניים שנפצעו קשה. רוב ההרוגים והפצועים זוהו עם ארגון IHH או עם ארגונים אסלאמיים טורקיים.הפעולה תועדה על ידי כלי תקשורת ישראליים וזרים שנכחו על ספינות המשט. למעט מקרים בודדים, כל החומרים שצולמו על ידי הפעילים על הספינות הוחרמו על ידי צה"ל ולא יצאו לציבור. יחידת דובר צה"ל תיעדה אף היא את ההתרחשויות ופרסמה מספר סרטוני וידאו בעיתונות ובאתר יוטיוב.הציוד שהיה על הספינות נפרק מהאוניות בנמל אשדוד, אך כאשר צה"ל החל בהעברתו לרצועה סירב החמאס לקבלו.

בשל הפעולה ותוצאותיה החלה סערה תקשורתית בישראל ובעולם, שהעלתה לדיון את הסגר על עזה ופעולות ישראל. בזירה הדיפלומטית ספגה ישראל גינויים ממדינות רבות וכן במועצת הביטחון של האו"ם, ושגריריה זומנו לשיחות או גורשו. בייחוד הורעו היחסים בין ישראל לטורקיה, שרוב נוסעי המשט היו אזרחיה. בעקבות הסערה הציבורית הוקמו כמה ועדות חקירה ישראליות ובינלאומיות לבדיקת אירועי המשט.

ועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט, שבין חבריה היו שני משקיפים זרים, קבעה שבעת ההשתלטות על "מרמרה" חיילי השייטת פעלו באופן סביר, ישראל פעלה בהתאם לחוק הבינלאומי, פעילי IHH הם שאשמים באלימות הקשה, והטלת הסגר הימי על רצועת עזה נעשתה בהתאם לדין הבינלאומי ולהנחיות אמנת סן רמו הנוגעות להטלת מצור ימי.

בתחילת 2013, בסיועו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, התנצלה ישראל בפני טורקיה במהלך שיחה טלפונית שניהל ראש הממשלה בנימין נתניהו עם עמיתו הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, בה הוא הבהיר שהתוצאות הטרגיות של המשט לא היו מכוונות, הביע בשם ישראל צער על פגיעה ואובדן חיי אדם, והתנצלות על כל טעות שיכלה להוביל לאובדן חיי אדם. ביוני 2016 הכריזו ישראל וטורקיה על הסכם פיוס ביניהן, במסגרתו תשלם ישראל פיצוי של כ-20 מיליון דולר לנוסעי המרמרה.

העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019)

ב־30 במרץ 2018 החלה סדרת הפגנות המוניות ברצועת עזה, ליד הגבול הישראלי. הפגנות ומהומות אלו, הנקראות בפי הפלסטינים "צעדת השיבה הגדולה" (בערבית مسيرة العودة الكبرى) קוראות להתיר לפליטים פלסטינים ולצאצאיהם לשוב לשטח ישראל. ההפגנות נועדו להפגין גם נגד הסגר על רצועת עזה ומעבר שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים. במסגרת ההפגנות מתעמתים פעילים ומחבלים פלסטינים עם כוחות צה"ל בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה. אלפי פלסטינים מתקרבים לגדר, תוך שחלקם מיידים אבנים, ומשליכים בקבוקי תבערה ומטעני חבלה. במקביל מעת לעת נערכים ניסיונות לחבל בגדר ולעבור אותה אל הצד הישראלי וכן ירי נגד כוחות צה"ל ששומרים על הגבול, בחסות האלימות.האירוע הראשון במהלך העימותים היה ב־30 במרץ 2018 (יום האדמה). צה"ל ומשמר הגבול נערכו בכוחות מתוגברים בציר הוברס סביב רצועת עזה ופעלו מול הפרות סדר אלימות וניסיונות לפגוע בהם. האירועים נמשכים מאז, וכוללים גם שיגור עפיפוני תבערה מרצועת עזה לישראל במטרה להצית שטחים ישראליים מעבר לגדר. כתוצאה מכך התרחשו מאות שריפות בעוטף עזה ואלפי דונמים של שדות ועצי חורש נשרפו. בנוסף לירי צלפים לעבר המפגינים הגיב צה"ל בירי טנקים לעבר עמדות חמאס וג'יהאד אסלאמי והפצצות של מטוסים ומסוקים.

בנוסף לעימותים לאורך הגדר ושיגור בלוני תבערה, שהתקיימו לאורך כל התקופה, פרצו מפעם לפעם הסלמות קצרות, שהתבטאו בירי רקטות ופצמ"רים לעבר ישראל, ותקיפות של חיל האוויר ברחבי רצועת עזה.

היקף ההרוגים והפצועים הפלסטינים בהפגנות הוא הגבוה ביותר בסכסוך הישראלי־פלסטיני מאז מבצע צוק איתן. נכון ל־16 בינואר 2019, נהרגו באירועים, על פי הדיווחים מעזה, 187 פלסטינים. מתוך ההרוגים כשליש הם אנשי זרועות צבאיות או מנגנוני ביטחון של ארגוני טרור וחצי בעלי זיקה לארגוני טרור, וכשישית אזרחים חסרי זיקה ארגונית. כמו כן, נפצעו כ־17,000 פלסטינים, רובם משאיפת גז מדמיע ומיעוטם מאש חיה שנורתה על ידי חיילי צה"ל כאשר ניסו לעבור את גדר הגבול. לצה"ל חייל הרוג אחד ועשרה פצועים.

לאורך כל התקופה התקיימו מגעים עקיפים, בתיווכה של מצרים, בין ישראל לחמאס, במטרה להרגעה נקודתית במקרים של ירי רקטות והתקפות חיל האוויר, וכן להגיע להסדרה לטווח ארוך יותר. כמו כן הייתה מעורבת במגעים קטר, שמימנה, באישור ישראל, אספקת דלק לרצועת עזה והעברת כספים למימון פעילות ממשל חמאס.

יהל"ם

יחידת הנדסה למשימות מיוחדות (בראשי תיבות: יהל"ם, נהגה: יהלום) היא יחידת עילית בצה"ל ומשתייכת לחיל ההנדסה הקרבית.

היחידה היא הסמכות ההנדסית הגבוהה ביותר בצה"ל. היחידה מוכשרת גם כיחידת חי״ר מובחרת אף על פי שאינה שייכת לחיל הרגלים.

היחידה פועלת הן בצורה עצמאית והן לצד יחידות מיוחדות אחרות. רוב פעולותיה של היחידה שקטות ומסווגות ובשנים האחרונות גברה בצה"ל ההכרה בחשיבותה וביכולותיה של היחידה, ונפח הפעילות שלה גדל באופן ניכר והפך לאחד מהגדולים בצה"ל. כתוצאה מכך הוחלט על הגדלה משמעותית של היחידה והפיכתה לאגד הנדסי.

תפקידיה של היחידה מגוונים, ומסווגים ברובם, וכוללים ביצוע משימות הנדסה מיוחדות, הריסות מדויקות, פיצוץ מבנים, חבלה בתשתיות האויב, טיפול בחומרי נפץ, הכנת מטענים ופצצות, נטרול מטעני חבלה של האויב, סילוק פצצות, פינוי שדות מוקשים, הנדסה ופריצה בים וביבשה, לוחמת מנהרות, איתור והשמדה של סליקים ומנהרות הברחה וטרור. היחידה מפתחת אמצעים ושיטות בתחום ההנדסה ומכשירה לוחמים ביחידה, בחיל ההנדסה ובצה"ל בתחומים הרלוונטיים.

יואב מרדכי

יואב (פולי) מרדכי (נולד ב-25 במרץ 1964) הוא אלוף במילואים בצה"ל, כיהן כמתאם פעולות הממשלה בשטחים, כראש המנהל האזרחי וכדובר צה"ל.

יחידת ההסרטה של דובר צה"ל

ענף ההפקה והמדיה של דובר צה"ל הוא ענף בחטיבת דובר צה"ל המרכז בתוכו מגוון רחב של אנשי מקצוע (רובם ככולם חיילים בשירות חובה) המתמחים בתחומים שונים; תסריט, הפקה, צילום, עריכה, גרפיקה ואפטר. בסיס היחידה ממוקם בקריה בתל אביב ומפקדים עליה קצינים, חוגרים ואזרחים עובדי צה"ל. בראש היחידה עומדת סא״ל מירב גרנות סטולר.

יעקב אבן (דובר צה"ל)

יעקב אבן (נולד בשנת 1937) היה קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף ששירת כדובר צה"ל.

יצחק גולן (קצין)

יצחק (איצ'ה) גולן (24 באפריל 1932 – 10 במרץ 2008) היה דובר צה"ל בשנים 1977–1979 ולאחר מכן היה מנהל כפר הנוער בן שמן.

מבצע מגן צפוני

מבצע מגן צפוני היה מבצע צבאי-הנדסי של צה"ל בהובלת פיקוד הצפון, חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין לחשיפה ונטרול מנהרות טרור חודרות גדר, שחפר חזבאללה מלבנון לתוך שטח ישראל, בגבול ישראל-לבנון. המבצע נערך בין 4 בדצמבר 2018 (כ"ו בכסלו ה'תשע"ט) ל-13 בינואר 2019, ובמהלכו אותרו שש מנהרות התקפיות שחודרות לשטח ישראל.

ב-13 בינואר 2019 הכריז צה"ל על איתורה של המנהרה הגדולה והמתקדמת ביותר שחפר חזבאללה אל תוך שטח ישראל, על השלמת איתור כלל המנהרות שחפר חזבאללה, ועל סיומו המעשי של מבצע מגן צפוני.

מבצע עמוד ענן

מבצע עמוד ענן היה מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים ב-21 בנובמבר 2012. המבצע החל עם חיסולו בסיכול ממוקד של אחמד ג'עברי, מפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס. במהלך המבצע נערכו אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה כ-1,500 רקטות לעבר יישובי הדרום ולראשונה בוצע ירי גם לעבר ערי המרכז בהן ראשון לציון, תל אביב וירושלים. המבצע הסתיים כעבור שבוע בהכרזה על הפסקת אש. המבצע לא כלל כניסה קרקעית לרצועה והתנהל בעיקרו על ידי חיל האוויר ובאופן מצומצם, חיל הים, חיל התותחנים ויחידות נוספות.

שם המבצע נלקח מעמוד הענן המתואר בספר שמות כעמוד נסי שהנחה את בני ישראל והגן עליהם בצאתם ממצרים.לפי דובר צה"ל, במהלך המבצע פגע צה"ל בלמעלה מ-1,500 מטרות והרג כ-30 פעילי טרור בכירים, ומנגד נורו על ישראל 1,506 רקטות, כאשר 421 מתוכן יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל. במהלך המבצע נהרגו שני חיילים וארבעה אזרחים ישראלים, כתוצאה מפגיעת רקטות. אזרח נוסף שנדרס בעת שרץ למרחב מוגן בקריית מלאכי ונפצע קשה, נפטר מפצעיו כשנה וחצי לאחר המבצע.לפי צה"ל נהרגו ברצועה 177 בני אדם, מהם 120 מחבלים ו-57 אזרחים. על פי מרכז המידע למודיעין ולטרור זוהו 169 הרוגים ברצועה, מתוכם 101 פעילי טרור ו-68 אזרחים בלתי מעורבים. על פי מקורות פלסטינים, נהרגו במבצע 139 פלסטינים, רובם אזרחים, מתוכם 34 ילדים.המבצע הסתיים ללא הכרעה צבאית, אך שני הצדדים היריבים טענו לניצחון. במבחן התוצאה, המבצע הצליח לחזק, לפחות זמנית, את כוח ההרתעה של ישראל מול שלטון החמאס ברצועת עזה. בשנה שלאחר תום המבצע פחת ירי הרקטות מרצועת עזה בלמעלה מ-98%.

מוטי אלמוז

מרדכי (מוטי) אַלמוֹז (נולד ב-1967) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המשמש כראש אכ"א. כיהן כמפקד בכיר בחיל ההנדסה הקרבית, כראש המנהל האזרחי וכדובר צה"ל.

מנהרות לחימה ברצועת עזה

מנהרות הלחימה של רצועת עזה הן מנהרות הנחפרות על ידי ממשל חמאס וארגוני טרור פלסטיני נוספים ברצועת עזה, כחלק מכוונתם לפגוע באזרחי ישראל הגרים בעוטף עזה. מנהרות אלה נחפרות מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, לשם חדירה סמויה מהרצועה לתחומי ישראל. בנוסף נחפרות מנהרות ברחבי רצועת עזה, לשם תנועה סמויה, כמקום מסתור, לצורך חטיפה של ישראלים, וכאמצעי להפתעת חיילי צה"ל במקרה של כניסת צה"ל לרצועת עזה.

חפירתן של מנהרות הלחימה החלה לפני שנים רבות, לצד חפירת מנהרות הברחה ברצועת עזה בעיקר בציר פילדלפי, והתגברה לאחר מימוש תוכנית ההתנתקות. חלק מהן שימשו למטרתן, חלק התגלו טרם הפעלתן, וחלק כנראה לא נחשפו. בנוסף למאמץ מודיעיני לאיתור מנהרות, עושה ישראל מאמץ לפתח טכנולוגיה שתסייע לחשוף מנהרות. מטרה מרכזית של הפעולה הקרקעית במבצע צוק איתן הייתה איתור מנהרות בצד העזתי של הגבול. שיפור טכנולוגי מהותי באיתור מנהרות הביא באפריל 2016 לחשיפת שתי מנהרות ארוכות בגבול רצועת עזה. על הטכנולוגיה המתקדמת שסייעה למצוא את המנהרות הללו הוטל צו איסור פרסום.

פרש (אתר אינטרנט)

פְרֶש (מאנגלית: fresh - "רענן") הוא אתר אינטרנט ישראלי שמארח פורומים במגוון נושאים, וכן בעל מערכת המציגה מבזקי חדשות מאתרי חדשות ישראליים באינטרנט. האתר הושק ב-2001.

שם תקופת כהונה הערות תמונה
משה פרלמן 1948 - 1952 במלחמת העצמאות
Moshe perlman.jpeg
עמינדב פרי 1952 - 1953
נחמן קרני 1953 - 1955 במבצע "סוזאנה"( "העסק הביש")
NachmanKarni
נחמיה ברוש 1955 - 1957 במערכת סיני
Brosch.jpeg
שאול רמתי 1957 - 1959
Shaul Ramati, December 1957 D359-129.jpeg
דב סיני 1959 - 1963
DovSinai
אריה שלו 1963 - 1967 במלחמת ששת הימים
Arie Shalev
רפאל אפרת 1967 - 1969
RAPHAEL EPHRAT
יוסף כלב 1970 - 1972 במלחמת ההתשה
יוסף, כלב
פנחס להב 1972 - 1974 במלחמת יום הכיפורים
Pinchas Lahav
אפרים פורן 1974 - 1975 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
דב שיאון 1975 - 1976
DovSion
יואל בן פורת 1976 - 1977
YoelBPorat1977
יצחק גולן 1977 - 1979 במבצע ליטני
YtschakGolan1978
יעקב אבן 1979 - 1984 במלחמת לבנון הראשונה
AlamYaacovEven 01
אפרים לפיד 1984 - 1989 באינתיפאדה הראשונה
EfraimLapidDots1986
נחמן שי 1989 - 1991 במלחמת המפרץ, כונה "המרגיע הלאומי"
Ci-Club21 (cropped)
אילן טל 1991 - 1994
IlanTal1992
עמוס גלעד 1994 - 1996 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
AmosGilad1995
עודד בן-עמי 1996 - 2000 בנסיגת צה"ל מלבנון
Oded Ben-Ami
רון כתרי 2000 - 2002 באינתיפאדה השנייה
RonKitry2000
רות ירון 2002 - 2005 במלחמת עיראק
RuthYaron2003
מירי רגב 2005 - 2007 בהתנתקות מרצועת עזה ובמלחמת לבנון השנייה
Flickr - Government Press Office (GPO) - PORTRAIT, IDF SPOKESWOMAN BRIG. GENERAL MIRI REGEV
אבי בניהו 2007 - 2011 במבצע עופרת יצוקה
Avi Benayahu1
יואב מרדכי 2011 - 2013 במבצע עמוד ענן, לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי
מוטי אלמוז 2013 - 2017 במבצע צוק איתן, לימים אלוף וראש אגף כוח האדם
IDF spokesman Moti Almoz-01
רונן מנליס 2017 - 2019 במהלך העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019)
וסכסוך ישראל–איראן–חזבאללה בסוריה
Ronen Manelis2018
הדי זילברמן 2019-
HediZilberman2019
דוברי צה"ל תג דובר צהל.svg
משה פרלמןעמינדב פרינחמן קרנינחמיה ברוששאול רמתידב סיניאריה שלורפאל אפרתיוסף כלבפנחס להבאפרים פורןדב שיאוןיואל בן-פורתיצחק גולןיעקב אבןאפרים לפידנחמן שיאילן טלעמוס גלעדעודד בן-עמירון כתרירות ירוןמירי רגבאבי בניהויואב מרדכימוטי אלמוזרונן מנליסהדי זילברמן
זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיות • דובר צה"ל • הרבנות הצבאיתמפקדת העומקהגיס הצפוניהגיס המטכ"לי
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואהחיל הלוגיסטיקהחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל המודיעיןחיל הקשר והתקשובחיל המשטרה הצבאיתחיל משאבי האנושחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי
Folder Hexagonal Icon.svg‏ קטגוריה • P IDF.svg ‏ פורטל צה"ל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.