דובאי

דובאיערבית: دبيّ, תעתיק מדויק: דֻבַּיְּ) היא אחת משבע אמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות הערביות במפרץ הפרסי. האמירות נמצאת דרומית מערבית לשארג'ה וצפון מזרחית לאבו דאבי. דובאי היא האמירות השנייה בגודלה באיחוד (4,144 קמ"ר), לאחר אבו דאבי, ויש לה את האוכלוסייה הגדולה ביותר (2.26 מיליון בני אדם, נכון לשנת 2008). בירת האמירות דובאי היא העיר דובאי, העיר המאוכלסת ביותר באיחוד כולו.

דובאי משכה השקעות זרות רבות, בשל הכרזתה כאזור סחר חופשי והיעדר המיסים על הכנסות. מדיניות זו הפכה את דובאי למרכז עסקי ותיירותי בינלאומי חשוב.

אמירות דובאי (אמירות)
إمارة دبيّ
Coat of arms of Dubai
סמל דובאי
Flag of Dubai
דגל דובאי
Dubai night skyline
קו הרקיע של דובאי
מדינה איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות
מושל מוחמד בן ראשד אאל מכתום
בירת האמירות דובאי
שטח 4,144 קמ"ר
גובה 11 מטרים
דת אסלאם (הדת הרשמית באיחוד האמירויות)
אוכלוסייה
 ‑ באמירות 3,192,275 (נכון ל־2018)
 ‑ צפיפות 418 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 25°15′52″N 55°18′42″E / 25.264444444444°N 55.311666666667°E 
אזור זמן UTC +4
אתר רשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

אבו דאבידובאידובאיעג'מאןעג'מאןעג'מאןשארג'השארג'השארג'השארג'הפוג'יירהפוג'יירהפוג'יירהפוג'יירהאום אל-קיויןראס אל-ח'ימהראס אל-ח'ימהראס אל-ח'ימהערב הסעודיתעומאןאיראןקטרעומאןעומאןDubai in United Arab Emirates.svg
UAE-he

מפת איחוד האמירויות הערביות
Palm Island Resort
אחד מאיי התמרים - מיזם הנדסת סביבה שאפתני של דובאי.

היסטוריה

דובאי הוקמה בתחילת המאה ה-18 על ידי שבט בני יאס, שהתיישב לחופי המפרץ. בראשיתה היא הייתה כפר דייגים קטן אשר מקור פרנסתו העיקרי היה דיג ושליית פנינים, אך קרבתו לנתיבי המסחר להודו הפכו אותו למרכז עסקי לסוחרים מהאזור כולו.

בשנת 1930 עדיין התגוררו בדובאי כ-20,000 בני אדם בלבד. גילוי הנפט באזור בשנת 1966 שינה לחלוטין את פניה, גרר זרימה של עובדים זרים, וכן הביא להקמתו של הנמל הגדול בעולם והכרזה על האזור כאזור סחר חופשי. האמירות המודרנית הוקמה בשנת 1971 עם הקמת איחוד האמירויות הערביות.

האזור המשיך לפרוח בשנות ה-90, וההשקעות הרבות שזרמו אליו הביאו עושר רב למדינה ותרמו להפיכתה למרכז פיננסי בינלאומי חשוב, ולפריחה בשוק הנדל"ן המקומי.

פוליטיקה

דובאי חולקת פעילות חוקית, פוליטית, צבאית וכלכלית עם האמירויות האחרות בתוך המסגרת הפדרלית, למרות זאת לכל אמירות יש סמכות שיפוטית על כמה מהפעילויות למשל אכיפת חוק אזרחית. השליט הנוכחי של האמירות הוא האמיר מוחמד בן ראשד אאל מכתום שהחליף את אחיו מכתום בן ראשד אאל מכתום לאחר מותו בינואר 2006. הוא גם ראש הממשלה וסגן הנשיא של האיחוד. כל ראשי הממשלה של האיחוד היו מהמשפחה השלטת של דובאי.

כלכלה

הכנסות מנפט ומגז טבעי תורמים פחות מ-6% מכלכלת דובאי (37 מיליארד דולר). מרבית הכנסות האמירות הן מאזור סחר בשם "ג'בל עלי" ולאחרונה, באופן הולך וגובר, גם מתיירות. נכון לשנת 2007, 800 תושבים מתיישבים בבתים בדובאי כל יום. דובאי משכה תשומת לב בינלאומית בעקבות פרויקטים מרשימים בתחום הנדל"ן ותחרויות הספורט.

בסמוך לדובאי נבנו מספר איים מלאכותיים, אשר באחד מהם נמצא המלון בורג' אל-ערב, שהיה המלון הגבוה בעולם בעת שנחנך. כמו כן נבנה בעיר הבניין הגבוה בעולם, בורג' ח'ליפה. תשומת הלב הגוברת הזאת, במקביל לעליה של דובאי כמרכז עסקי, העלו גם סוגיות של זכויות אדם בנוגע לכח העבודה הזר הגדול.

בנובמבר 2009 הודיעה דובאי כי תבקש להקפיא את חובות חברת האחזקות שלה, דובאי וורלד, המגיעים לסכום של כ-60 מיליארד דולר. ההודעה על משבר החוב והחשש שהוא יוביל למחיקות גדולות של בנקים וגופים נוספים שהשקיעו באמירות, הביאו לירידות בבורסות העולם. בעקבות המשבר הכלכלי בוטלו מספר פרויקטים גדולים כולל מגדל נח'יל, הקמת מגדל פראטוני הוקפאה והושלמה רק בשנת 2019. תוך מספר שנים מצב הכלכלי שוקם ועתה החלו פריחה חדשה תוך קידום פרויקטים גדולים חדשים, למשל בניית מגדל אנטיסר שגובהו יהיה 570 מ' ומגדל דובאי אחד בגובה 711 מ'.

גאוגרפיה

דובאי שוכנת בחצי האי ערב לחופי המפרץ הפרסי. היא אחת משבע האמירויות המרכיבות את הברית האמירויות הערביות וגובלת באמירות אבו דאבי מדרום ושארג'ה ממזרח ומצפון. נמל התעופה של דובאי מהווה צומת דרכים אווירי בין אירופה למזרח הרחוק.

חינוך

מערכת החינוך בדובאי לא שונה מזו של שאר האמירויות. נכון לשנת 2006, יש בדובאי 88 בתי ספר שמנוהלים על ידי משרד החינוך שמשמשים את אזרחי המדינה ואת הערבים הזרים וגם 132 בתי ספר פרטיים. בבתי הספר הציבוריים אמצעי ההוראה הוא ערבית עם הדגשה לאנגלית כשפה שנייה, בעוד שרוב בתי הספר הפרטיים משתמשים באנגלית כשפת ההוראה. רוב בתי הספר הפרטיים משמשים לאחד או יותר מהקהילות הזרות. משרד החינוך של האיחוד הוא האחראי להסמכה של בתי הספר. מועצת החינוך של דובאי הוקמה ביולי 2005 כדי לפתח את סקטור החינוך בדובאי. רשות הידע ופיתוח האדם הוקמה בשנת 2006 כדי לפתח את סקטורי החינוך ומשאבי האנוש בדובאי, כמו כן גם מתן רישיון למוסדות חינוך. ל-10 אחוזים מהאוכלוסייה יש תארים מתקדמים או תארים אוניברסיטאיים. הרבה זרים נוטים לשלוח את ילדיהם חזרה למולדתם או למדינות מערביות בשביל לימודים אוניברסיטאיים. עם זאת, מספר רב של אוניברסיטאות המכוונות לזרים הוקמו בעיר בעשור האחרון.

דמוגרפיה

לפי מפקד אוכלוסין, האוכלוסייה בדובאי מונה כ-2,847,000 נכון לשנת 2017. נכון לשנת 1998, 17% מהאוכלוסייה הם אזרחים של איחוד האמירויות הערביות, והם ערבים ילידי-המקום. בערך 85% מאוכלוסיית הזרים בדובאי (שהם 71% מכלל האוכלוסייה) הם אסיאתים, בעיקר הודים (51%), פקיסטנים (16%), בנגלים (9%), ופיליפינים (3%). בערך 3% מאוכלוסיית דובאי מוגדרים כמערביים. רבע מהאוכלוסייה דיווחה שיש לה שורשים שקשורים לאיראן הקרובה.

למרות העובדה שערבית היא השפה הרשמית של דובאי, פרסית, מלאיאלם, אנגלית, הינדי, אורדו, בנגלית וטגלוג הן שפות נפוצות כמו כן.

דתות

האסלאם היא הדת הרשמית במדינה, כך על פי הסעיף השביעי לחוקה של איחוד האמירויות הערביות. כ-85% מהמוסלמים בה הם בני הזרם הסוני, ו-15% האחרים הם בני הזרם השיעי. הממשלה מסבסדת כ-95% מהמסגדים ומעסיקה את האימאמים שלהם, כש-5% המסגדים הנותרים הם פרטיים לגמרי. כל המסגדים בדובאי מנוהלים על ידי הווקף הכפוף לממשלת דובאי.

בדובאי יש גם בני מיעוטים של דתות אחרות, כשרבים מהם הם העובדים הזרים המתגוררים בה. לקבוצות של לא-מוסלמים יכולים להיות בבעלותם בתי פולחן בהם הם יכולים לנהוג את דתם בחופשיות, על ידי בקשת מענק שטח ורשות לבנות מתחם. קבוצות שאין להן בבעלותם בניינים חייבים להשתמש בבניינים של ארגונים דתיים אחרים או להשתמש בבתים הפרטיים. ללא מוסלמים מותר לפרסם פעילויות של הקבוצה, אבל ניסיון להמיר אנשים מדת אחת לאחרת, או פרסום ספרות דתית אסורים בפירוש, תחת עונש של העמדה לדין, מאסר וגירוש בגלל התנהגות שפוגעת באסלאם.

תרבות

על תנאי המחיה של יותר מ-950,000 עובדים זרים בדובאי, החיים בתנאים שתוארו על ידי ארגון זכויות אדם (Human Rights Watch) כ"פחות מאנושיים", נמתחה ביקורת לעיתים קרובות. דווח בעיתונות שהעובדים ישנים בדרך כלל 8 בכל חדר, ושולחים הביתה חלק מהמשכורת למשפחותיהם, אותם הם לא רואים שנים. עוד דווח שהעיתונות המקומית מביאה סיפורים של עובדי בניין שלא שולמה להם משכורת במשך חודשים. כמו כן, דווח שהעובדים לא רשאים לעבור מקום עבודה ואם הם עוזבים למולדת שלהם רוב הסיכויים שיאבדו את הכסף שהיו חייבים להם. בספטמבר 2005 שר העבודה הורה לחברה לשלם משכורות בתוך 24 שעות מהפגנה של עובדים, ופרסם את שם החברה שפגעה בעובדים. בדצמבר 2005, הקונסוליה ההודית בדובאי מסרה דווח לממשלת הודו המפרט את בעיות העבודה והזכויות של העובדים הזרים ההודים בדובאי. המסמך הדגיש שילום משכורת מאוחר, ביטול שירותים לפני הזמן ומספר שעות עבודה מוגזם כאתגרים עימם יש להודים להתמודד. ב-21 במרץ 2006, עובדי בניין באתר הבורג' דובאי, שכעסו בגלל תזמון האוטובוסים ותנאי העבודה שלהם, השתוללו וגרמו נזק למכוניות, משרדים, מחשבים, וכלי בנייה.

זנות, אף על פי שהיא אסורה לפי חוק, קיימת באופן ניכר באמירות בעיקר משום שהכלכלה מבוססת על תיירות ומסחר. זנות במועדונים מקובלת על ידי השלטונות.

תחבורה

הכביש הראשי המחבר צד אחד של דובאי לשני הוא כביש השייח זאיד. הכביש הוא כביש אגרה, ונעשה בו שימוש בשיטה חדישה המאפשרת זיהוי הנוסע וחיוב חשבונו על ידי טכנולוגיית RFID, בעודו נמצא בתנועה בכביש המהיר. שיטת חיוב זו מסייעת לשמירה על זרימת תנועה חופשית בהיעדר עמדות עצירה לתשלום.

שדה התעופה הבינלאומי של דובאי, משרת את דובאי ואת האמירויות האחרות בארץ. שדה התעופה שימש סך הכל יותר מ-28 מיליון נוסעים ויותר מ-230,000 טיסות בשנת 2006. שדה התעופה מדורג במקום ה-17 מבין שדות התעופה הבינלאומיים מבחינת כמות תנועת המטען.

לדובאי יש מערכת אוטובוסים גדולה שמשמשת ל-69 קווים והסיעה יותר מ-90 מיליון אנשים בשנת 2006. הוכרז ש-620 אוטובוסים חדשים יצטרפו לצי הנוכחי של 170 אוטובוסים דו קומתיים. אף שצורת התחבורה העיקרית היא הרכב הפרטי, בדובאי יש גם מערכת מוניות נרחבת.

פרויקט שהיקפו 3.89 מיליארד דולר להסדרת רכבת עירונית בדובאי נמצא בשלבי בנייה. המערכת החלה להיות פעילה בצורה חלקית בשנת 2009 ופעילה בצורה מלאה בשנת 2012. הפרויקט כולל שני קווים: הקו הירוק מראשידיה עד למרכז העיר דובאי, והקו האדום משדה התעופה עד ג'בל עלי. לקו הירוק והכחול יהיו 70 קילומטר של מסילות ו-43 תחנות, 10 מתוכן מתחת לאדמה. כמו כן, בדובאי קיימת תחבורה מבוססת שיט, למשל הדרך המסורתית להגיע מבור דובאי לדיירה היא דרך סירות קטנות שמעבירות נוסעים מצידיו של האפיק שבדובאי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

2010 בספורט

ערך מורחב – 2010

אבו דאבי

אַבּוּ דַאבִּי (בערבית: أبو ظبي – אבי צבי; תעתיק מדויק: אַבּוּ טַ'בִּי) היא עיר הבירה של איחוד האמירויות הערביות ושל האמירות הגדולה ביותר באיחוד, אמירות אבו דאבי. העיר שוכנת בקצהו של אי במפרץ הפרסי המרוחק כ-250 מטרים מהיבשת. זוהי העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה במדינה, אחרי דובאי, עם כ-1.4 מיליון תושבים (2009), מתוכם מעל 80% עובדים זרים. העיר התפתחה לאחר שבשנת 1958 נמצא במקום נפט.

בעיר נמצא נמל התעופה הבינלאומי אבו דאבי המהווה צומת תעופה חשוב בין אירופה והמזרח הרחוק, כמו גם מלון הפאר ארמון אמיראטס, וכן המסגד היקר בעולם, מסגד שייח' זאיד.

העיר ממוקמת במקום ה-67 ברשימת הערים היקרות בעולם, והשנייה באזור אחרי דובאי.

אבו דאבי (אמירות)

אֵמִירוּת אַבּוּ דַאבִּי (בערבית: إمارة أبو ظبي) היא האמירות הגדולה ביותר מבין שבע האמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות הערביות. היא משתרעת על שטח של 70,500 קמ"ר, המהווה כ-87% משטח האיחוד. היא גובלת בצפון במפרץ הפרסי, בצפון-מזרח באמירויות דובאי ושארג'ה, במזרח בעומאן ובדרום ובמערב בערב הסעודית.

בירתה של האמירות היא העיר אבו דאבי, שהיא גם בירת איחוד האמירויות כולו.

אולימפיאדת השחמט 1986

אולימפיאדת השחמט ה-27 אורגנה על ידי פיד"ה וכללה תחרות פתוחה ומספר אירועים נוספים לקידום השחמט. היא התקיימה בדובאי, שבאיחוד האמירויות הערביות, בין 14 בנובמבר ל-2 בדצמבר 1986.

איחוד האמירויות הערביות

מדינת האמירויות הערביות המאוחדות (בערבית: دولة الإمارات العربية المتحدة‎ דולת אלאִמַארַאת אלעָרַבִּיָּה אלמֻתָּחִדָה) הידועה גם בשם איחוד האמירויות הערביות היא מדינת מדבר מוסלמית עשירה בנפט הנמצאת בדרום-מזרח חצי האי ערב (דרום מערב אסיה). שפתה הרשמית היא הערבית. איחוד האמירויות הערביות היא פדרציה הכוללת שבע אמירויות: אבו דאבי, עג'מאן, דובאי, פוג'יירה, ראס אל-ח'ימה, שארג'ה ואום אל-קיוין.

אליפות דובאי בטניס

אליפות דובאי בטניס (בשמה הרשמי: אליפות בארקליז-דובאי בטניס; בערבית: بطولة دبي للتنس) נערכת מדי שנה בעיר דובאי שבאמירות דובאי בחסותו של שליט האמירות וראש ממשלת איחוד האמירויות הערביות, השייח מוחמד בן ראשיד אל מכתום.

התחרות היא חלק מסבב ה-ATP מאז 1993 ומסבב ה-WTA מאז 2001. הטניסאים רוג'ר פדרר וז'וסטין הנין זכו בו ארבע פעמים כל אחד. בשנת 2009 חולקו פרסים בסך 2,233,000 דולרים בתחרויות הגברים ובסך כ-2 מיליון דולרים בתחרויות הנשים.

בשנת 2009 התעוררה סערה כאשר שלטונות דובאי סירבו להעניק אשרת כניסה לטניסאית הישראלית שחר פאר, בטענה כי נוכח האווירה השוררת באמירות בעקבות הדיווחים הטלוויזיוניים ממבצע עופרת יצוקה, לא יוכלו המארגנים לערוב לביטחונה, וכי קיים חשש כי צופים רבים יחרימו את התחרות. בעקבות החלטה זו נקנסו מארגני הטורניר ב-300 אלף דולרים, כ-44 אלף מהם הועברו לפאר. גורמים פרטיים שונים נקטו אף הם צעדים נגד מארגני התחרות: ה-Wall Street Journal ביטל את החסות שהעניק לתחרות, וערוץ הטניס האמריקני הודיע כי לא יסקר אותה. הטניסאי האמריקני אנדי רודיק, שזכה בטורניר בשנת 2008, הודיע כי לא ישתתף בו בשל מניעת השתתפותה של פאר. בעקבות המחאות התירו שלטונות דובאי את השתתפותו של טניסאי ישראלי אחר, אנדי רם, בטורניר. בשנת 2010 אושרה כניסתה של פאר למדינה, היא השתתפה בטורניר ואף העפילה לשלב חצי הגמר.

אמירטס

אמירטס (באנגלית: Emirates; בערבית: الإمارات – "אלאִמַארַאת") היא חברת התעופה הלאומית של איחוד האמירויות הערביות. בסיסה בנמל התעופה הבינלאומי דובאי שבאיחוד האמירויות הערביות.

אמירטס היא החברה הטובה בעולם לשנת 2016, ובמקום הרביעי לשנים 2017, 2018. היא מציבה סטנדרטים גבוהים של איכות ונחשבת לחברה המציעה לנוסעיה נוחיות ושירות מעולים. מחלקת העסקים והמחלקה הראשונה של החברה נחשבות לאיכותיות במיוחד.

בורג' ח'ליפה

בורג' ח'ליפה (בערבית: برج خليفة – מגדל ח'ליפה, היה ידוע בעבר כבורג' דובאי - برج دبي, או מגדל דובאי) הוא גורד השחקים, הבניין והמבנה הגבוה בעולם, אשר שוכן בעיר דובאי שבאמירות דובאי, איחוד האמירויות הערביות. הבניין מתנשא לגובה של 828 מטרים, והוא המבנה בעל מספר הקומות הגדול ביותר מאז ומעולם, עם 163 קומות. עלות הקמתו מוערכת בכ-1.5 מיליארד דולר.

גביע אסיה בכדורגל 2019

גביע אסיה בכדורגל 2019 היה הטורניר ה-17 של גביע אסיה בכדורגל שהתקיים בין ה-5 בינואר ל-1 בפברואר 2019 וכלל 24 נבחרות. הזמן להגיש הצעות לאירוח הטורניר היה בין 15 בדצמבר 2012 ל-2 בפברואר 2013. המדינות שהציעו לארח את הטורניר הן: בחריין, סין, איראן, כווית, לבנון, מלזיה, מיאנמר, עומאן, ערב הסעודית, תאילנד ואיחוד האמירויות הערביות. ההכרזה על זהות המארחת התקיימה במרץ 2015 ואיחוד האמירויות הערביות נבחרה לארח את המשחקים.

במשחק הגמר ניצחה קטר את יפן בתוצאה 1-3 וזכתה בטורניר לראשונה בתולדותיה.

גראפיטה

אדינאלדו באטיסטה ליבאנו (נולד ב-2 באפריל 1979 בסאו פאולו שבברזיל) הידוע בשם גראפיטה, הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדת החלוץ.

גראפיטה שיחק בקבוצות שונות בברזיל ובקוריאה הדרומית, וכבש 34 שערים עד חתימתו בלה מאן הצרפתית, בה שיחק 51 משחקים בהם כבש 17 שערים.

ב-31 באוגוסט 2007 עבר לוולפסבורג תמורת 8 מיליון אירו. בעונת 2008/2009 הוא זכה בתואר מלך שערי הבונדסליגה עם 28 כיבושים ב-25 הופעות, וביחד עם אדין דז'קו הוביל את קבוצתו לזכייה באליפות. הוא זכה גם בתואר כדורגלן השנה בגרמניה. אחד השערים שהבקיע בליגה הגרמנית היה מועמד לפרס שער השנה של פיפ"א לשנת 2009. בשנת 2011 עבר לקבוצת אל-אהלי מאיחוד האמירויות הערביות, יחד איתה זכה בתארים.

בשנת 2015 הצטרף לאל-סאד הקטרית.

ב-27 באפריל 2005 ערך גראפיטה את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ברזיל, והבקיע שער במשחק הידידות מול נבחרת גואטמלה. גראפיטה אף זומן לסגל נבחרת ברזיל למונדיאל 2010 ושותף במשחק מול נבחרת פורטוגל.

דובאי (עיר)

דובאי (בערבית: دبيّ, תעתיק מדויק: דֻבַּיְּ) היא העיר המאוכלסת ביותר באיחוד האמירויות הערביות וכן הבירה של אמירות דובאי. העיר ששוכנת על חופו הדרום-מזרחי של המפרץ הפרסי היא מרכז כלכלי ותחבורתי בינלאומי וב-2012 הוגדרה כעיר עולם בדרגה אלפא+ על ידי GaWC.

הוגו ויאנה

הוגו מיגל פרירה גומש ויאנה (בפורטוגזית: Hugo Miguel Ferreira Gomes Viana; ‏נולד ב־15 בינואר 1983) הוא כדורגלן עבר פורטוגזי ששיחק בעמדת הקשר. בעברו שיחק ויאנה בנבחרת פורטוגל.

המגדלים הגבוהים בעולם

רשימת גורדי השחקים הגבוהים בעולם. גורדי שחקים בעלי רקע תכלת היו המגדלים הגבוהים בעולם בפרק זמן כלשהו. הרשימה כוללת רק מגדלים שגובהם מכ-300 מטר ומעלה.

יחסי איחוד האמירויות הערביות–ישראל

לאיחוד האמירויות הערביות ולישראל אין יחסים דיפלומטיים רשמיים, אך מתקיימים מגעים דיפלומטיים לא-רשמיים בעיקר בתחומים כלכליים. לפי פרסומים מחוץ לישראל, היחסים בין המדינות כוללים גם קשרים ביטחוניים. בנובמבר 2015 הודיע משרד החוץ הישראלי על פתיחת נציגות ישראלית רשמית ראשונה בעיר אבו דאבי, אם כי ממשלת איחוד האמירויות מצדה הצניעה את המהלך והמעיטה בחשיבותו.

מוסה סואו

מוסה סואו (נולד ב-19 בינואר 1986) הוא כדורגלן סנגלי המשחק בעמדת החלוץ עבור גאזישהיר גזיאנטפ מהליגה הטורקית הראשונה ונבחרת סנגל.

נמל התעופה הבינלאומי דובאי

נמל התעופה הבינלאומי דובאי (בערבית: مطار دبي الدولي באנגלית: Dubai International Airport) הוא נמל התעופה הבינלאומי של דובאי והעמוס ביותר במזרח התיכון, הנמל ממוקם כ-4 ק"מ מזרחית לדובאי.

בשנת 2014 עברו בנמל 70,475,636 נוסעים ו-2,367,574 טון מטען. ב-2014 יצאו מנמל התעופה 8,000 טיסות בשבוע.

נמל התעופה מוזכר כדוגמה לאירוטרופוליס, צורה חדשה (או שלב התפתחות חדש) של יישוב עירוני שנסמך על נמל תעופה גדול כעוגן כלכלי ותעסוקתי מרכזי.

תנועת הנוסעים בנמל גדלה משנה לשנה, במטרה להפוך אותו לנמל התעופה העמוס ביותר בעולם. הנמל הוא העמוס ביותר בעולם מבחינת תנועת נוסעים בינלאומית. בשנת 2014 הוא היה הנמל השישי בעומסו בעולם. במרץ 2015 כבר דורג הנמל במקום השלישי בעולם בעומסו לאחר בייג'ינג ואטלנטה. ובשנת 2016 עברו בו כ-86.3 מיליון איש.בשנת 2017 זכה במקום השלישי בדירוג "שדה התעופה הטוב בעולם".

פאביו קנבארו

פאביו קנבארו (באיטלקית: Fabio Cannavaro; נולד ב-13 בספטמבר 1973) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הבלם, וכיום מאמן קבוצת גואנגג'ואו אברגרנדה הסינית. בעברו שימש כקפטן נבחרת איטליה, עמה זכה במונדיאל 2006, והחזיק בשיא ההופעות בתולדות הנבחרת. קנבארו נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים בעולם וזכה בתוארי כדור הזהב וכדורגלן השנה בעולם בשנת 2006.

קארים אל-אחמדי

קארים אל-אחמדי (בערבית: كريم الأحمدي; נולד ב-27 בינואר 1985) הוא כדורגלן הולנדי-מרוקאי המשחק באל-איתיחאד בעמדת הקשר האחורי.

ריצת מרתון

רִיצַת מָרָתוֹן היא ריצה למרחק של 42.195 קילומטרים. מקור שמה של הריצה הוא באגדה עממית אודות פידיפידס, שליח אתונאי אשר רץ מהעיר מרתון ועד אתונה בשנת 490 לפנה"ס, על מנת להביא את בשורת הניצחון היווני נגד הפולש הפרסי בקרב מרתון, ומת מיד לאחר שמסר את הידיעה. כיום, הוועד האולימפי הבינלאומי מעריך את הדרך הקצרה ביותר משדה הקרב במרתון לאתונה ב-34.5 קילומטרים בלבד. דרך ארוכה יותר בין שתי הערים, שאורכה 40 קילומטרים, נבחרה באולימפיאדת אתונה (1896) בתור מסלולו של המרתון האולימפי הראשון.

בעדות ההיסטורית של הרודוטוס מופיע סיפור שונה, ולפיו פידיפידס נשלח מאתונה לספרטה על מנת להזעיק תגבורת בטרם החל הקרב, אך חזר משם בידיים ריקות. חישוב מרחק הריצה לפי הסיפור של הרודוטוס מראה שפידיפידס עבר כ-450 קילומטרים תוך מספר ימים.

בשנת 1908, מרחק ריצת המרתון נקבע באולימפיאדת לונדון ל-42.195 ק"מ זאת משום שהוחלט שרצי המרתון יתחילו את הריצה בטירת וינדזור על מנת שנכדיה של המלכה אלכסנדרה יוכלו לצפות בפתיחת המירוץ. משום שהיה על הרצים לסיים את המרתון באצטדיון המשחקים, מרחק ריצת המרתון הסתכם ב-42.195 ק"מ, ושימש מאוחר יותר כתקן לריצות המרתון העתידיות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.