דואר אלקטרוני

דואר אלקטרוניראשי תיבות: דוֹאֶ"ל; באנגלית: E-mail או Email; אִימֵיְיל) הוא אמצעי תקשורת אלקטרוני המאפשר העברת מסרים כתובים ממחשב אחד למחשב אחר (או לכמה מחשבים אחרים), דרך שרתים, אם מחשבים אלו מחוברים ברשת.

ניתן לשלוח הודעת דואר אלקטרוני בפורמט טקסט פשוט, בפורמט HTML ועוד וניתן לצרף להודעת דואר אלקטרוני גם קבצים.

ניתן לשלוח הודעת דואר אלקטרוני ליותר מנמען אחד במקביל. בדרך כלל, ההודעה עוברת ברשת דרך מספר שרתים עד לשרת שמאחסן את תיבת הדואר של הנמען, ושם היא מחכה לנמען עד שזה ניגש לתיבת הדואר שלו.

At sign
סימן הכרוכית (שטרודל) המאפיין כתובות דואר אלקטרוני

היסטוריה

כבר בשנות ה-60 היו מערכות שאפשרו למשתמשים שונים במחשב מרכזי אחד (דרך מסופים שונים שלו), לשלוח הודעות זה לזה על ידי כתיבת טקסט ההודעה לקובץ של מקבל ההודעה המיועד לצורך זה, הטכניקה הנפוצה ליישום זה נקראה SNDMSG. עם זאת, דואר אלקטרוני במובנו הנפוץ, של תקשורת בין שני מחשבים או יותר, הגיע רק עשור לאחר מכן (ראו להלן).

מקובל לראות את התחלת ההיסטוריה של הדואר האלקטרוני ב-1971, כאשר ריי טומלינסון (Ray Tomlinson) הרחיב יכולת זו (של התקשרות טקסטואלית ממוחשבת) למספר מחשבים המחוברים ברשת. כדי שהמחשב השולח יוכל לנתב את ההודעה למשתמש הנכון של המחשב הנכון הוא צרף את שם המשתמש ושם המחשב (machine name) בעזרת התו "@" (הקרוי בסלנג "שטרודל", בעברית תקינה "כרוכית" ובאנגלית "At") וכך נולדה כתובת הדואר האלקטרוני.

מאז התפתח הנושא, והרשת גדלה. נקבעו כללים ופרוטוקולים למשלוח דואר אלקטרוני ברחבי רשת האינטרנט (SMTP), לשליפת הודעות (POP3 וIMAP), לצורת ניסוח אחידה של כותרות הודעת הדואר האלקטרוני (RFC 822), ולקידוד קבצים לתוך הודעת דואר אלקטרוני (MIME - Multipurpose Internet Mail Extensions) המאפשר העברת קבצים מצורפים לטקסט של הדואר האלקטרוני, וגם העברת טקסט בשפות שונות (במקור התקנים אפשרו רק שימוש באותיות אנגליות).

How e-mail works
תרשים המציג את רצף האירועים הטיפוסי אשר מתרחש כאשר כותבים/שולחים/מקבלים דואר אלקטרוני

בישראל הופיע הדואר האלקטרוני לראשונה בשנת 1980 כאשר יוסף רגב, בעזרתה של סימה וינדזברג, בנה מערכת דואר אלקטרוני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המערכת שימשה רק את אנשי האוניברסיטה. בשנת 1983 חיברה חברת יבמ את רשת מחב"א, רשת האוניברסיטאות, בקו אל רשת BITNET שפעלה אז בארצות הברית. דבר זה גרם לכך שבכל האוניברסיטאות הוקמו מערכות דואר אלקטרוני וחברי סגל רבים התחברו אליהן.

מבנה ותפקיד כתובת הדואר האלקטרוני

כתובת דואר אלקטרוני היא למעשה הוראה לשרת דואר. כתובת כזאת מורכבת משני חלקים מופרדים בסימן "@": מימין שם מתחם (domain) המשמש אך ורק לזיהוי המחשב (השרת) המטפל בקבלת דואר אלקטרוני עבור כל הכתובות באותו שם מתחם, ומשמאל מחרוזת המשמשת להודיע לאותו שרת מה יעשה כאשר הוא מתבקש לקבל דואר המכותב לאותה כתובת (ה"חלק המקומי" - localpart). בדרך כלל החלק המקומי יתפרש כשם משתמש שיש להעביר את תוכן ההודעה לתיבת הדואר שלו. לעיתים הכתובת המקומית תתפרש אחרת: למשל כהוראה לתייק את ההודעה בתיקיה מסוימת, או למשל כהוראה לשרת לחסום את המחשב שניסה לשלוח את ההודעה לכתובת "אסורה". כמה וכמה כלים להגנה על תיבות דואר אלקטרוני ועל שרתי דואר אלקטרוני מתבססים על שימוש מתוחכם בכתובות הדואר.

עבור רוב משתמשי הדואר האלקטרוני הפרטיים-ביתיים, שם המתחם הוא שם מתחם ששייך לספק השירות שנותן את שירות הדואר, והחלק המקומי הוא כינוי המשתמש הרשום אצל הספק. עבור רוב המשתמשים הארגוניים-עסקיים, שם המתחם הוא שם מתחם הארגוני-עסקי, והחלק המקומי הוא כינויו של אותו משתמש בארגון או עסק (שעשוי להחזיק שרת דואר משלו, או להישען על שרת דואר של ספק האינטרנט תוך רכישת "אירוח" (hosting) של שם המתחם הארגוני-עסקי אצל הספק). הדואר נשלח לשרת של ספק השירות, ועל בסיס המידע (כתובת השולח וכתובת המקבל) השרת מסרב לפעמים לקבל את ההודעה (למשל כי הכתובת אינה מוכרת לו, או מסיבות טכניות כגון תיבת דואר מלאה או המחשב שמנסה לשלוח נמצא ברשימה שחורה) ובדרך כלל מקבל את ההודעה ולפי ה"חלק המקומי" של כתובת הדואר האלקטרוני מנתב אותה הלאה: לתיבת הדואר של הנמען או לכתובת דואר אלקטרוני אחרת שהנמען בקש להפנות אליה את הדואר שלו.

פרוטוקולים

גם אם צורות רבות של העברת טקסט ממחשב למחשב יכולות להיחשב "דואר אלקטרוני", מקובל לקרוא בשם זה רק לאותן הודעות הנכתבות ומועברות בהתאם לכמה תקנים מקובלים (פחות או יותר). התקן המקובל למשלוח דואר אלקטרוני הוא פרוטוקול SMTP (ר"ת של Simple Mail Transfer Protocol). זה הפרוטוקול בו משתמשת תוכנת דואר אלקטרוני להעברת הדואר לשרת שישלח אותו לנמען/נמענים. תקן זה מסוגל להעביר הודעות טקסט אנגלי בלבד, מכל סוג שהוא. אבל הודעות הדואר המועברות כתובות תמיד לפי תקן נוסף (RFC 822 שהוחלף על ידי RFC 2822) המפריד את הודעת הדואר האלקטרוני לשני חלקים: כותרת (header) וגוף (body), כאשר הכותרת חייבת להכתב בצורה המוגדרת במדויק בתקן כדי לאפשר עיבוד של תוכן הכותרת על ידי המחשב המקבל. הכותרת מכילה פרטים כגון שמות וכתובות השולח והמקבל, נושא ההודעה, פרטים על הדרך שעברה ההודעה בין השולח והמקבל, ועוד. כך יכולה תוכנת הדואר האלקטרוני של מקבל ההודעה להפריד פרטים אלה מגוף ההודעה ולהציגם בנפרד. כדי לאפשר העברת הודעות הכתובות באותיות שאינן כלולות באלף בית האנגלי, נוצר תקן MIME, שמאפשר לקודד מידע לתוך הודעת דואר אלקטרוני הכתובה באותיות אנגליות בלבד. שימוש נכון בתקן זה מאפשר משלוח דואר בעברית או ערבית, למשל, וגם מאפשר צרוף קבצים כלשהם להודעת דואר אלקטרוני (attachment, או בעברית: צרופה). המידע מקודד באותיות אנגליות בלבד, יחד עם מידע על אופן הקידוד ומהות המידע המקודד, ותוכנת הדואר האלקטרוני של המקבל משתמשת במידע זה כדי לשחזר את המידע המקודד במחשב הנמען, לקרוא את הטקסט בשפת המקור שבו הוא נכתב, או לשמור את הקבצים במחשב.

כאשר המחשב האישי הפך לנפוץ והגישה ממחשבים אישיים לרשת נעשתה בעיקר באמצעות מודם וקו חיוג, לא התאפשר למחשבים בהם השתמשו חלק ניכר מהאנשים לקבל דואר אלקטרוני ישירות, מאחר שלשם כך על המחשב להיות מחובר כמעט כל הזמן לרשת, ולהמתין לקבלת דואר אלקטרוני. הפתרון היה לשמור את הדואר האלקטרוני עבור המשתמש על שרת - מחשב המחובר באופן קבוע לרשת, ולאפשר למשתמש להתחבר מדי פעם לשרת ולבקש העברת הדואר האלקטרוני למחשבו האישי. לשם כך נוצרו שני תקנים: פרוטוקול POP (ר"ת של Post Office Protocol), שהוא פרוטוקול פשוט המאפשר העתקת הדואר מהשרת ומחיקתו מהשרת (הגרסה הנוכחית היא POP3), ופרוטוקול IMAP (ר"ת של Internet Message Access Protocol), המאפשר סינכרון הדואר האלקטרוני בין השרת והמחשב האישי, כך שבשניהם יהיה עותק של כל הודעה. דרך נוספת המקובלת היום לקריאת דואר אלקטרוני היא דואר מבוסס רשת (WebMail): קריאת הדואר האלקטרוני בדפדפן אינטרנט באמצעות תוכנת דואר אלקטרוני המותקנת על שרת ומשמשת ממשק המציג את הודעות הדואר האלקטרוני בדף אינטרנט בדפדפן, כגון Outlook.com.

דואר זבל

אחת הבעיות בדואר אלקטרוני היא דואר זבל, סוג של פרסום מקוון הגורם לעומס על שרתים ומטריד אנשים רבים. הדואר האלקטרוני מאפשר הפצת הודעות למספר רב של נמענים בחינם, ובשל כך רבים ראו בו פוטנציאל פרסומי. עם הזמן הפרסום דרך הדואר האלקטרוני גבר והחל לגרום לעגמת נפש רבה למשתמשים.

תולעי דואר אלקטרוני (E-Mail Worms) הן סוג של וירוס מחשב המשתמש בתשתית הדואר האלקטרוני להפצה עצמית ולהתרבות. בעקבות תפוצתם הרבה של דואר הזבל והתולעים, פותחו תוכנות שמטרתן לסנן את הדואר לפני שהוא מגיע למשתמש הקצה. יעילותן של התוכנות משתנה בין תוכנה לתוכנה, והן אינן מספקות הגנה מלאה: לעיתים הן מסננות הודעות "כשרות" ולא מסננות כאלו המזיקות.

עם התרחבות התופעה נחקקו חוקים על מנת לצמצמה. בארצות הברית נחקק חוק המנסה לצמצם פגיעות אלה למינימום; בישראל נוצרו כמה פסיקות משפטיות בעניין, והחל מ-27 במאי 2008 נאסר משלוח דואר זבל.[1]

תוכנות ניהול דואר אלקטרוני

ישנן מאות תוכנות דואר אלקטרוני המסוגלות לספק ממשק קריאה, כתיבה, שליחה, קבלה ושמירת ממסרי דואר אלקטרוני. ההבדל בין יעדי התכונות העיקרי הוא מטרת השימוש: השוק הפרטי או השוק העסקי-מסחרי. תוכנות הדואר הנפוצות כיום הן:

  • Microsoft Office Outlook client
  • Microsoft Outlook Express
  • Opera
  • Apple Mail Application
  • Web Client – Gmail.com, Hotmail.com, Yahoo.com
  • Eudora
  • Thunderbird
  • Lotus Notes
  • Postfix

המכנה המשותף בין תוכנות אלה הוא התאימות שלהם לפרוטוקולים (התקנים) שנכתבו להתקשרות דואר אלקטרוני (SMTP, POP3..), היציבות של הקוד בו הן נכתבו ובכך מספקים ממשק אמין לחברות ומשתמשים לעבודה והאמינות שלהם כתוכנה שנכתבה על בסיס קוד יציב (no bugs) ואמין אשר ישמור את דברי הדואר ללא פגם.

השוני והבידול של תוכנות אלה אחת מהשנייה הוא הכלים המוספים, מעבר לתאימות לפרוטוקול, אשר תוכנות אלא מספקות על מנת להרחיב את השימוש בתוכנות אלו. יישומים מוספים אלו יכולים להיות: מאגר מידע אנשי קשר (Contact list), יומן פגישות (Calendar), קריאת News Groups (NNTP), גיבוי ושחזור המידע לקובץ חיצוני (Import & Export), יומן מעקב פעילות (Journal), פתיחת תיקיות פרטיות וציבוריות (Public & Private Folders), חיבור ליישומים אחרים במחשב או באינטרנט כגון מנועי חיפוש ומוצרים צד שלישי.

נמענים

תוכנות למשלוח דואר אלקטרוני מבחינות בין שלושה סוגים של נמענים:

  • נמענים ראשיים: נמענים שהמכתב מיועד לטיפולם.
  • נמענים לידיעה (cc): נמענים שהמכתב מועבר לידיעתם, אך אינו מחייב תגובה שלהם.
  • נמענים סמויים (bcc): נמענים שהמכתב מועבר לידיעתם בצורה סמויה, כלומר מבלי שנמען אחר כלשהו ידע על כך (להבדיל משני סוגי הנמענים הקודמים, שכתובת הדואר האלקטרוני שלהם מוצגת לכל הנמענים של המכתב).

כפתור "השב" שבתוכנת הדואר האלקטרוני ישלח את התשובה רק לשולח המכתב. כפתור "השב לכל" ישלח את התשובה לשולח המכתב, לנמענים הראשיים ולנמענים לידיעה (אך לא לנמענים הסמויים).

סנכרון הדוא"ל עם הטלפון הנייד

כיום, ניתן לסנכרן את הדוא"ל עם טלפון חכם. מדובר בפעולה בה נעשית התאמה בין מספר מקורות שונים, כך שבסיום הפעולה, כל המקורות יהיו זהים. הפעולה מתאפשרת באמצעות ממשק פשוט הקיים ברוב הטלפונים הניידים החכמים.

סנכרון הדוא"ל עם הטלפון הנייד הוא פונקציה המאפשרת חיבור דרך תקשורת הנתונים אל שרת הדואר האלקטרוני (לאחר ההגדרה של חשבון הדואר של המשתמש), וקבלה או שליחה של דואר אלקטרוני באופן מתוזמן או ידני. בחלק מהטלפונים הסלולריים החכמים קיימת תמיכה בצרוף וקבלת קבצים בדואר האלקטרוני. דוא"ל בדחיפה (Push) היא פונקציה מתקדמת יותר, הקיימת בעיקר בניידים חכמים עסקיים. פונקציה זו מאפשרת קבלה של דואר למכשיר בזמן אמת וסנכרונו באופן אוטומטי עם השרת. באופן זה, מגיע הדוא"ל ישירות לטלפון הנייד והמשתמש מקבל התרעה מידית על כל דבר דואר שנכנס לתיבת הדואר האלקטרוני. בטלפונים חכמים בהם אף אחד מהממשקים אינו קיים, ניתן להוריד אפליקציה שתפקידה לסנכרן את הדוא"ל עם הטלפון הנייד. לרוב האתרים בהם קיימת האופציה של דוא"ל ישנה אפליקציה התומכת בקבלת ושליחת הדואר (למשל, אפליקציה לדואר "וואלה!", "ג'ימייל" וכדומה).

ניתן להגדיר מספר סוגי חיבורים למכשיר הנייד בהתאם ליכולותיו ולמערכת ההפעלה שלו. החיבורים הרווחים הם Exchange, POP3 ו-Imap4.

חיבור Exchange ActiveSync: חיבור זה מיועד לסנכרון דואר אלקטרוני, לוח שנה, אנשי קשר ומשימות, וכן להודעות דואר קולי. אם הוגדר חיבור Exchange ActiveSync, הטלפון הנייד יישאר מעודכן מול תיבת הדוא"ל באמצעות תהליך הסנכרון. חיבור מסוג זה מוגדר בעיקר כחיבור ארגוני, והוא רווח בקרב חשבונות דוא"לים של חברות שונות ועובדי החברה. בחיבור זה, רווחת אופציית ה"דואר אלקטרוני בדחיפה" (push).

חיבור POP3 או IMAP4: חיבורי POP3 ו- IMAP4 מתוכננים לשלוח ולקבל הודעות דואר אלקטרוני. אם הוגדר חיבור מסוג זה, הטלפון הנייד ישלח ויקבל הודעות דואר אלקטרוני בתזמון שייבחר על ידי המשתמש.

בנוסף, קיימת אפשרות לשלוח הודעת דואר אלקטרוני ממחשב לטלפון הנייד, בצורת מסרון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://www.smser.co.il/ViewPage.asp?contentkey=2226
ICloud

iCloud (בתעתיק לעברית: אייקלאוד) הוא שירות ענן המסופק על ידי חברת אפל. השירות מאפשר למשתמשים לאחסן נתונים כדוגמת לוחות שנה, תזכורות ועוד, ולהוריד אותם למכשירים שונים מבוססי iOS כגון אייפד, אייפוד ואייפון, ולמחשבים אישיים בעלי מערכות ההפעלה macOS או Windows.‏ iCloud מאחסן את התוכן כך שהוא זמין תמיד לכל המכשירים של המשתמש ללא ביצוע סנכרון. השירות גם מחליף את MobileMe ומשמש כמרכז סנכרון נתונים עבור דואר אלקטרוני, אנשי קשר, פתקים, סימניות וכדומה. ב-iCloud ניתן לגבות מכשירי iOS בענן במקום לגבות אותם ידנית על המחשב באמצעות iTunes.

IPhone OS 2

iPhone OS 2 היא הגרסה הבסיסית השנייה של מערכת ההפעלה הניידת iOS מבית אפל, כאשר היא מהווה את ההמשך לגרסה הקודמת iPhone OS 1. גרסה זו הייתה הראשונה במערכת iOS שכללה את חנות היישומים של אפל - App Store המאפשרת התקנת יישומי צד-שלישי היישר מתוך מכשיר ה-iPhone.‏ iPhone OS 2.2.1 הייתה הגרסה העדכנית האחרונה עבור מערכת iPhone OS 2. ב-17 ביוני 2009, הופצה הגרסה החדשה יותר בשם iPhone OS 3.

iPhone OS 2 הפך לזמין בקרב משתמשי ה-iPhone החל מה-11 ביולי 2008 בעוד שאפל הכריזה על דגם ה-iPhone 3G. מכשירים המופעלים על ידי iPhone OS 1 זכאים לעדכון מערכת ההפעלה המובנית לגרסה זו. התכונה הבולטת ביותר בגרסה השנייה של מערכת ההפעלה הניידת היא חנות ה-App Store, המאפשרת להביא למשתמשי ה-iPhone וה-iPod Touch יישומי צד-שלישי בנוסף ליישומים המובנים ב-iPhone OS. לפני הפרסום הציבורי של iPhone OS 2.0, אפל הכריזה על אירוע מרכזי שבה הודיעה על פתיחת ערכת הפיתוח של מערכת ההפעלה עבור מכשירי iPhone (בשמה המקוצר: "iPhone SDK") למפתחים.

Internet Message Access Protocol

Internet Message Access Protocol (בראשי תיבות: IMAP) הוא פרוטוקול אינטרנט לגישה לדואר אלקטרוני שנמצא על שרת מרוחק ממחשב מקומי.

IMAP הוא אחד משני הפרוטוקולים הנפוצים לקבלת דואר אלקטרוני, ומהווה אלטרנטיבה מתקדמת לפרוטוקול POP3. בעוד פרוטוקול POP3 מאפשר למשתמש לעבוד עם תיבת דואר אחת בלבד, היתרון בפרוטוקול IMAP הוא באפשרות עבודה עם מספר תיבות דואר. בנוסף לכך, IMAP מאפשר עבודה יעילה יותר על ידי קריאת חלקים בודדים מתקן ה-MIME.

חסרונו הבולט של הפרוטוקול הוא הקושי לעבוד איתו, ולכן הרבה מהשרתים והלקוחות מממשים אותו בצורה חלקית. מסיבה זו IMAP לא הפך פופולרי כמו POP3‏.

Msn

msn (או Microsoft Network) הוא פורטל בינלאומי של חברת מיקרוסופט. הפורטל נוסד ב-24 באוגוסט 1995. במקביל להשקת מערכת הפעלה חלונות 95.

msn מוגדר בברירת מחדל כדף הבית בכל דפדפני אינטרנט אקספלורר.

בסוף שנות ה-90, מיקרוסופט השתמשה במותג msn על מנת לקדם מספר רב של שירותי רשת, בפרט שירות דואר אלקטרוני הוטמייל ושירות מסרים מיידיים - מסנג'ר. ב-2005 ביצעה מיקרוסופט ארגון מחדש של שירותי הרשת שלה והחליפה את המותג msn במותג Windows Live. בשנת 2006 נרכשה חברת Teleo של ונדל בראון במטרה להתחרות בskype.

Multipurpose Internet Mail Extensions

Multipurpose Internet Mail Extensions (או בקיצור MIME) הוא תקן להרחבת יכולות העברת המידע באמצעות דואר אלקטרוני. תקן MIME מוסיף לדואר אלקטרוני תמיכה ב:

טקסט שאינו בקידוד ASCII פשוט. כלומר התקן מאפשר שליחת הודעות דואר אלקטרוני שמקודדות בצורות שונות, ובכך מאפשר למשל שליחת הודעות בעברית על ידי קידודן בתקן שתומך באלפבית העברי כמו UTF-8.

צירוף קבצים (Attachments) שאינם טקסטואליים לדואר אלקטרוני. התקן מאפשר צירוף קבצים מסוגים שונים, כמו למשל קובצי תמונה או וידאו.

הודעות שגוף ההודעה מורכב ממספר חלקים שונים. התקן מאפשר לשלוח הודעת דואר אלקטרוני אחת המורכבת ממספר חלקים, כך שלכל חלק ניתן להתאים קידוד משלו.

פתיח (Header) שאינו מקודד ב- ASCII. פתיח הודעת דואר אלקטרוני מכיל מידע כמו כתובת השולח, כתובת המקבל, נושא ההודעה, תאריך, מידע על קבצים מצורפים וכו'. אפשרות זו מאפשרת לשלוח את נושא ההודעה ושמות השולח והמקבל בקידודים שונים.לסוגי התוכן המוגדרים בתקני ה-MIME חשיבות גם מחוץ לדואר האלקטרוני. תקן ה-HTTP, לדוגמה, מעביר הודעות בפורמט MIME, למרות שהודעות אלו לא חייבות להיות הודעות דואר אלקטרוני.

Outlook.com

Outlook.com הוא שירות דואר מבוסס רשת של מיקרוסופט שהחליף את קודמו Hotmail.‏ Outlook.com בנוי בממשק ה-Metro של מיקרוסופט.

Simple Mail Transfer Protocol

Simple Mail Transfer Protocol (בראשי תיבות: SMTP; בתרגום חופשי: פרוטוקול פשוט להעברת דואר) הוא הפרוטוקול הסטנדרטי לשליחת דואר אלקטרוני דרך האינטרנט.

גוגל דסקטופ

גוגל דסקטופ (באנגלית: Google Desktop) הייתה תוכנת חיפוש תוכן בשולחן העבודה שיוצרה על ידי ‪Google‬ עבור מערכות ההפעלה Linux, Mac OS X ו-Windows. התוכנה אפשרה לחפש תוכן מגוון במחשב כגון: כתובות דואר אלקטרוני, קובצי מחשב, תמונות, מוזיקה, וידאו, דפי אינטרנט ווידג'טים, צ'אטים דפי אינטרנט להצגה, וגאדג'טים נוספים של גוגל. בחודש ספטמבר 2011 הודיעה חברת גוגל על הפסקת תמיכה והפעלה של כמה ממוצריה, ובהם גוגל דסקטופ.

דואר זבל אלקטרוני

דואר זבל אלקטרוני, או בקיצור דואר זבל הוא צורה של ספאם. דהיינו, דואר זבל אלקטרוני הוא שיווק או קידום דעות דרך הדואר האלקטרוני באופן המהווה הטרדה.

דואר זבל מטריד את מי שמקבל אותו בשל כמותו הגדולה, תוכנו שאינו מעניין את המקבל או במקרים רבים אף מעליב את המקבל או מציג בפניו חומר שאינו ראוי להצגה בפני הקבוצה אליה משתייך המקבל (למשל פרסומות לזנות המגיעות לקטינים), שימוש בשקרים ובהטעיות אחרות לשם שיווק (כותרת שמאפשרת לחשוב שהמכתב הגיע מהבנק של הנמען והונאה או העוקץ הניגרי). כמות דואר הזבל הרבה מטרידה גם את ספקי האינטרנט בכך שהיא מעמיסה את מחשבי הספק. אנשים רבים אינם מעוניינים בקבלת דואר זבל, ומנסים לסנן את הודעות הזבל באמצעות תוכנות ייעודיות או הפעלת מסננים ("פילטרים") בתוכנת הדואר. לעיתים, תולעי מחשב עושות שימוש בדואר זבל.

הורדה

בתקשורת נתונים, הורדה פירושה קבלת נתונים למערכת מקומית ממערכת מרוחקת. דוגמאות למערכות מרוחקות הן: שרתי ווב, שרתי FTP, שרתי דואר אלקטרוני, ומערכות אחרות דומות. אין לבלבל בין הורדה להתקנה: הורדה מתייחסת לעצם העברת הנתונים ממערכת מסוימת לחברתה, ללא כל התייחסות לפעולה שתתבצע על הקבצים בהמשך.

חדשות (תקשורת)

חדשות הן רכיב ענייני השעה של מערכות התקשורת המופצת והמשודרת: בעיתונות הכתובה, ברדיו, בטלוויזיה ובמרשתת. בעבר חדשות הופצו "מפה לפה" - מפי השמועה, וכיום לעיתים בתפוצה בינאישית, דרך דואר אלקטרוני או פרסום ברשתות חברתיות ובלוגים.

כרוכית

כְּרוּכִית ("@") (בעברית מדוברת: שטרודל; באנגלית: "At" או "At sign") הוא סימן כתב המצויר על ידי כתיבת האות a ומשיכת קצהּ הימני התחתון לעיגול כמעט שלם מסביבו נגד כיוון השעון.

השימוש העיקרי בסימן הכרוכית הוא בכתובות דואר אלקטרוני, שאז תכליתו להפריד בין שם המשתמש ושם השרת שמארח את תיבת הדואר האלקטרוני. לדוגמה: "yourname@server.com" פירושו המשתמש yourname על השרת server.com.

מייל (יישום)

מייל (באנגלית: Mail; בתרגום לעברית: דואר) היא תוכנת דואר אלקטרוני של אפל שכלולה במערכת ההפעלה Mac OS X ובגרסאות ה-iOS השונות. האפליקציה פותחה במקור על ידי חברת NeXT בשם NeXTMail כחלק ממערכת ההפעלה NeXTSTEP שלהם. התוכנה הותאמה לשימוש כיישום הדואר של מערכת ההפעלה Mac OS X בעקבות הרכישה של אפל. הגרסה הנוכחית של דואר תומכת בפרוטוקולים SMTP, POP3 ו-IMAP. כמו כן, היא תומכת גם ביאהו! מייל, MobileMe, Gmail, AOL Mail ו-iOS.‏ iOS כולל גרסה ניידת של Apple Mail עם תמיכת ActiveSync נוסף, אם כי חסרה בו עדיין פונקציה של צירוף קבצים להשבת מיילים. מייל מקבל לעיתים קרובות שבחים על השילוב של פשטות ופונקציונליות.

מיקרוסופט אאוטלוק

Microsoft Outlook היא תוכנת ניהול מידע אישי (Personal Information Manager) מבית מיקרוסופט המשתלבת בחבילת יישומי Microsoft Office.

תוכנה זו (בדומה לתוכנות מקבילות כמו ה-GroupWise) משפרת את יכולתו של המשתמש לנהל את לוח הזמנים והמטלות היומיומיות שלו ואת השימוש שלו בדואר האלקטרוני ה-Outlook משלבת בתוכה כלי דואר אלקטרוני מתקדמים, ובנוסף כלי ניהול כמו רשימת כתובות, יומן חכם, לוח שנה, ניהול משימות ומעקב אחריהן, ופתקים לתזכורת.

ניתן לשלב בה טיפול במספר חשבונות דואר, ולהגדיר במקביל חשבונות דואר רגילים (של ספק שירות) וחשבונות דואר רשת.

Microsoft Outlook Express היא גרסה קלה של Microsoft Outlook, שהייתה בעבר בתוכנות המשרד של Microsoft.

סיסמה (פרסום)

סיסמת פרסום (בלעז סלוגן) היא משפט קצר וקליט שבא להעביר מוטו או מסר שיווקי בצורה שתיזכר היטב אצל הצרכנים. סיסמת הפרסום, בדומה ללוגו, היא מרכיב חשוב במיתוגו של שירות, מוצר או ארגון.

הסיסמה מופיעה באמצעי הפרסומת השונים: תשדיר פרסומת בטלוויזיה או ברדיו, מודעת פרסומת בעיתון, פרסום באתר אינטרנט וכדומה, וכן על אריזות המוצר, על נייר מכתבים של הארגון, במסרי דואר אלקטרוני היוצאים ממנו וכדומה. לעיתים נכתב לסיסמה לחן, והיא הופכת לזמריר.

בעת יצירת סיסמה חדשה יש להביא בחשבון שיקולים שונים לבנייתה הנכונה. קיימים שיקולים מצד המפרסם וקיימים שיקולים מצד הלקוחות.

מסרים אופייניים לסיסמאות:

הדגשת מאפיין חשוב של המותג

"העיתון הנפוץ ביותר במדינה" (מעריב)

"העיתון של המדינה" (ידיעות אחרונות)

"הופך שעה אבודה לשעת עבודה" (פלאפון)העברת מסר שמבדל את המותג ממתחריו

"עיתון אחד טוב מול כל הצהוב" (הארץ)

"איכות זאת לא מילה גסה" (הטלוויזיה החינוכית)

"הכי בבית בעולם" (אל על)תדמית חיובית למוצר, ללא קשר מהותי לתכונותיו

"לאהוב את החיים" (קוקה קולה)

"ככה זה כשאוהבים" (סלקום)ביטוי קצר וקליט, אשר הופך בחלוף הזמן למטבע לשון:

"החום בוטל – שותים קריסטל" (קריסטל)

"מה יהיה? יהיה טוטו!" (המועצה להסדר ההימורים בספורט)

"זה טוב, זה אֹסם" (אסם)

"בטירוף שלך" (פאנטה)טכניקות המופיעות בסיסמאות:

לשון נופל על לשוןמשחק מילים של כפל משמעות

"הציצי בטריומף" (חזיות טריומף)

"אם לא קשה לך - תתקשר" (קליניקה און)

"אתה עושק מורשה?" (האגודה לזכויות האזרח בקמפיין נגד ניצול עובדי קבלן)

"תעסה אותך בריא יותר" (מיטת רפאל)חרוז

"קיווי עסיסי עם ויטמין סי" (מועצת הפירות והירקות)

צילום מסך

צילום מסך או לכידת מסך (מקובל גם הלחם הבסיסים: צילומסך) הוא כינוי לצילום שצילם אדם כדי להעתיק פריטים שמוצגים בצג המחשב, הטלוויזיה, או כל מכשיר פלט חזותי אחר הנמצא בשימוש.

בדרך כלל נעשה שימוש במונח זה לתיאור תמונה דיגיטלית שנוצרה באמצעות מערכת ההפעלה של המכשיר או תוכנה הפועלת במחשב, אבל התיאור מתאים גם לתיאור לכידה שנעשתה באמצעות מצלמה חיצונית, או מכשיר אחר שמיירט את פלט הווידאו של המסך.

צילומי מסך שימושיים לניטור גרפי של מידע שמוצג באופנים שונים על גבי מכשירים שונים; שולח המידע, דואר אלקטרוני לדוגמה, עלול לא להיות מודע לעובדה שהמידע ששלח נקלט בצורה שונה לגמרי מבחינה גרפית במחשבו של הנמען, לעיתים בצורה שמשנה את משמעות הדברים או מציגה אותם באור שונה מזה שאליו התכוון השולח. באמצעות צילום מסך של הודעתו במחשבו של הנמען, יכול השולח לוודא שההודעה התקבלה באופן שמשביע את רצונו.

שימוש שכיח נוסף בצילומי מסך, הוא צילום מצב בעייתי במחשב, כדי להעלות את הצילום לפורומי תמיכה אינטרנטיים ולהסביר את התקלה בקלות.

לעיתים מוסיפים לצילום המסך אמצעים ויזואליים כמו עיגולים וחצים כדי לסמן את הנחוץ על פני המסך. טכניקות אלו משמשות רבות ביצירת מדריכים למשתמש או מדריכים ללומד עבור תוכנות מחשב שונות.

קישור

בגלישה ברשת האינטרנט, קִשּׁוּר (נקרא גם לִינְק, מאנגלית: Link) הוא אמצעי המאפשר לעבור מדף אחד למשנהו. הקישורים פועלים מבלי שיש צורך לדעת היכן בדיוק נמצא היעד הפיסי עצמו, איזה פרוטוקול לבחור, או איזה תוכנית לציין. הקישורים מקשרים את הדף הנוכחי לדפים אחרים, והופכים את השימוש והניווט (או הגלישה) ברשת האינטרנט לקלים ונוחים. בלחיצת עכבר אחת, יכול המשתמש לנוע בין אתרים, לעבור לאתרים מקבלים או לכל מקום אחר ברשת, כאוות נפשו.

היפר-קישור הוא קישור ממסמך היפרטקסט, הפותח דף או קובץ אחר בעקבות לחיצה עליו. היעד הוא לרוב דף HTML אחר ב- World Wide Web, או ברשת ארגונית פנימית אינטראנט, אך הוא יכול להיות גם תמונה, כתובת דואר אלקטרוני או תוכנית. היפר-קישורים עשויים גם להעביר לקבוצות דיון ולאתרי Gopher ,Telnet ו-FTP.

ההיפר-קישור עצמו עשוי להיות בצורת לחצן, תמונה, אובייקט או טקסט צבעוני המסומן בקו תחתון. בעת הצבעה עליו המצביע הופך (כברירת מחדל) לסימון "יד", המציינת כי ניתן ללחוץ על הטקסט או על התמונה.

בעת יצירת היפר-קישור, היעד שלו מקודד כ-(URL (Uniform Resource Locator, כתובת המציינת פרוטוקול (כגון HTTP או FTP) ומיקום של אובייקט, מסמך, דף World Wide Web או יעד אחר באינטרנט או באינטראנט.

כאשר מבקר באתר לוחץ על ההיפר-קישור, היעד מוצג בדפדפן אינטרנט, נפתח או מופעל, בהתאם לסוג היעד. לדוגמה, היפר-קישור לדף מציג את הדף בדפדפן האינטרנט, והיפר-קישור לקובץ AVI פותח את הקובץ בנגן מדיה.

רשימת תפוצה

רשימת תפוצה היא רשימה של נמענים (שמות וכתובות) שמנהל אדם, גוף או הנמענים עצמם, לשם משלוח דואר לנמענים אלו.

רשימות תפוצה נפוצות מאוד באתרי חדשות, כך כול הקוראים מקבלים את המידע באותו רגע.

שרת Exchange

שרת Exchange הוא תוכנת צד שרת לרשת דואר. הטכנולוגיה היא חלק מסדרת מוצרי השרתים של מיקרוסופט ונמצאת בשימוש נרחב אצל ארגונים המשתמשים בתשתיות אחרות של מיקרוסופט. היכולות הבולטות של Exchange הן של תשתית דואר, לוחות שנה, אלפונים ומשימות. כמו כן Exchange תומך בגישה למידע דרך טלפונים סלולריים ורשת האינטרנט וכן מספק תמיכה באחסון מידע.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.