דגש

דָּגֵשׁ הוא סימן ניקוד בעברית, שנראה כמו נקודה בתוך האות.

אף שתפקידיהם שונים, הדגש זהה בצורתו למפיק ולשורוק. במחשבים, שלושת הסימנים מיוצגים באמצעות אותו תו יוניקוד, HEBREW POINT DAGESH OR MAPIQ (מס' U+05BC).

ניתן לסמן במפורש את חוסר הדגש באמצעות הסימן רפה, שנראה כמו קו מעל האות. הסימן הזה היה בשימוש נרחב בכתבי יד עבריים עתיקים והוא משמש בכתיב תקני של יידיש, אבל בעברית החדשה השימוש בו נדיר.

סוגי הדגש

  • דגש קל, שמורה על שינוי איכותי בהגיית אות. נקרא גם קשיין. הדגש הקל נכתב רק באותיות בג"ד כפ"ת כאשר הן באות בראש מילה או אחרי שווא נח, למשל במילה כַּפְתּוֹר. כיום, אין הבדל איכותי בהגיית צורתן הדגושה והרָפָה של אותיות גד"ת.
  • דגש חזק, שמורה על הגיית האות ככפולה. נקרא גם כפלן ומכפל. הדגש החזק יכול לבוא בכל האותיות למעט האותיות הגרוניות, אהחע"ר (למעט פעמים אחדות במקרא). בעברית החדשה המדוברת הוא משנה רק את הצליל של האותיות בכ"פ, כמו הדגש הקל. דגש חזק יכול להיות תבניתי או משלים:
    • הדגש התבניתי טבוע במשקל או בבניין של המילה. למשל במילה שַׁפַּעַת יש דגש באות פ משום שבמשקל קַטֶּלֶת תמיד חייב להיות דגש באות האמצעית של השורש.
    • הדגש המשלים נובע מהתלכדות עיצורים. למשל, במילה לְהַפִּיל, האות נ מהשורש נ־פ־ל מתלכדת עם האות פ, וכתוצאה מזה יש דגש באות פ.

הקלדה

כך מקלידים את הדגש במערכות הפעלה שונות:

  • Windows 8 וגרסאות חדשות יותר, ומערכות לינוקס (ת"י 1492 2012): צירוף של מקש Alt ימני והאות ד
  • Windows 7 וגרסאות ישנות יותר: בזמן ש־Caps Lock דלוק, לחיצה על Shift-= (סימן שווה)
  • macOS‏: Alt והאות ת
  • אנדרואיד (מקלדת Gboard): הקשה ארוכה על האות ד.
Genius

Genius (לשעבר Rap Genius) הוא מאגר מידע מקוון בתחום המדיה, שהוקם באוקטובר 2009 על ידי מהבוד מוגדם, טום ליהמן ואילן זקורי. האתר מאפשר למשתמשים לספק הסברים ופרשנויות לשירים, לסיפורים, למקורות, לשירה ולמסמכים.

האתר הושק במקור תחת השם Rap Genius, ושם דגש על מוזיקת היפ הופ. האתר התרחב ב-2014 כדי לכסות צורות אחרות של מדיה, כגון מוזיקת פופ, ספרות ורית'ם אנד בלוז. באותה השנה פורסמה גם אפליקציה לאייפון. כדי לשקף את היעדים החדשים האלו, האתר הושק מחדש כ-Genius ביולי 2014. גרסה המותאמת למערכת ההפעלה אנדרואיד פורסמה באוגוסט 2015.

א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי. מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "שור", ככתוב: "שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ" (דברים, ז', י"ג), וצורתה בכתב יד התפתחה מצורת ראש השור. בפי יהודי תימן נקראת האות בשם אַלַף.

א' היא אם קריאה עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעיתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במלים לועזיות, למשל בשם מארי קירי.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, א' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: א', ה', ח', וע'. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור סדקי, סותם, אטום ‏(/ʔ/ ‏:IPA). כעיצור גרוני היא אינה מקבלת דגש חזק, ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהן מופיעה נקודה כעין דגש באות א'. משערים שמדובר במעין מפיק שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו.

בקרב דוברי שפות שבהן לא קיימת הברה מקבילה להברת ח' עברית, מוחלפת לעיתים האות ח' באות א', מסיבה זו מוחלפת לעיתים גם ה' בא'. תופעה זו באה לידי ביטוי בתלמוד הירושלמי שנכתב בארץ ישראל ולשונו הושפעה מלשון יושבי הארץ דוברי היוונית, ולכן שמות כמו רב חנן בר אמי יופיעו בתלמוד הירושלמי בתור רב אנן בר אימי. מסיבה זו השתרש בספרות העברית השם אדריאנוס (ולא הדריאנוס) לקיסר הרומי "Hadrianus".

דגש חזק

דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות בה הוא נמצא.

דגש קל

בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת). סימן הדגש הקל, זהה לסימון של הדגש החזק, וההבחנה בין סוגי הדגשים בעברית המודרנית, שבה לא נהגה הדגש החזק, נעשית בדרך כלל לפי הסביבה הפונולוגית; סימן דגש באותיות בג"ד כפ"ת לאחר עיצור שסוגר הברה (היינו, לאחר שווא נח) הוא דגש קל. כמו כן, סימן דגש באותיות בג"ד כפ"ת, הבאות בראש מילה, הוא דגש קל בעברית המודרנית. הסימן ההפוך לדגש הקל, הוא סימן הרפה שלא נוהג כיום בעברית המודרנית.

המוסד לתוכנה חופשית

המוסד לתוכנה חופשית (אנגלית: Free Software Foundation ובראשי תיבות FSF) הוא מוסד ללא כוונת רווח שייסד ב־1985 ריצ'רד סטולמן כדי לתמוך בתנועת התוכנה החופשית, במיוחד בפרויקט גנו, על ידי שימוש ברישיונות GNU.

מייסודו של המוסד עד לאמצע שנות התשעים שימשו תוצריו מתכנתים לכתיבה של תוכנה חופשית. מאמצע שנות התשעים עד היום ישנם חברות ויחידים רבים שכותבים תוכנה חופשית, כך שמרבית התוצרים של המוסד משמשים לנושאים משפטיים וארגוניים של קהילת התוכנה החופשית.

בפרסומיו המוסד שם דגש על הפן הערכי והחברתי של מושג החופש בתוכנה - מה שחשוב בתוכנה חופשית הוא לא המחיר הנמוך של ההפצה ולא היתרונות ההנדסיים והעסקיים של היכולת לעיין בקוד המקור של תוכנה, אלא החופש המצפוני להשתמש בתוכנה ולהפיץ אותה. בהתאם לזאת, המוסד נאבק לא רק למען תוכנה חופשית אלא גם נגד פטנטים על תוכנה וטכנולוגיות של ניהול זכויות דיגיטלי (המוסד מכנה אותן "ניהול הגבלות דיגיטלי").

זמרה

זִמרה או שירה היא יצירה של צלילים מוזיקליים על פי מקצב נתון, באמצעות הקול האנושי. במהלך זמרה, אוויר יוצא מן הריאות, וגובה הצליל נקבע על ידי שפתות הקול ("מיתרי הקול").

ברוב המקרים, הצלילים המופקים בזמרה מותאמים למילים, אליהן משויכת מנגינה, אך לא בהכרח: ישנם סוגי זמרה, כגון יודל, הכוללים הפקה של צלילים ללא מילים מסודרות. הפקת צלילים מבלי לפתוח את הפה מכונה זמזום. בסוגות זמרה מסוימות יש דגש רב יותר על הטונאליות וההרמוניות (למשל מוזיקה כנסייתית), בעוד בסוגות שמרה אחרות יש דגש חזק הרבה יותר על המקצב (לדוגמה שירי ראפ).

אדם העוסק בזמרה באורח מקצועי נקרא זמר. זמרה מתבצעת לעיתים קרובות בקבוצה, למשל במקהלה, ולעיתים קרובות בליווי כלים מוזיקליים, להקה או אפילו תזמורת שלמה. זמרה ללא ליווי מכונה א-קאפלה. כישורי זמרה נדרשים לעיתים משחקני תיאטרון או קולנוע, כאשר הם משתתפים במחזמר או אופרת רוק.

במוזיקת פאנק (Punk), לרוב אין חשיבות לדיוק וליופי של הקול, הזיוף אינו מהווה בעיה והקובע הוא אופי הביצוע והמסר במילים. באחדים מסגנונות מוזיקת המטאל, מועדפים קולות גרואלינג (מעין שאגות ונהמות) בצלילים נמוכים. בסגנונות אלה, נהוג להשתמש במונח "שירה נקיה" (clean vocals) על מנת לתאר סגנון שירה "רגיל".

זמרשת

זֶמֶרֶשֶׁת הוא אתר אינטרנט של חברה לתועלת הציבור הפועל לשימור הזמר העברי המוקדם – הפזמונים העבריים שלמן ראשית הציונות ועד לקום המדינה. נכון לפברואר 2019 מופיעים באתר מעל 6,350 שירים ויותר מ-11,000 הקלטות, שניתן לקרוא את תמליליהם ולהאזין לביצועיהם – לרוב על ידי מיטב מבצעי ומבצעות התקופה, ולעיתים על ידי ותיקי היישוב כיום או משתתפי אירועי "זמרשת", המתקיימים במקומות שונים בארץ אחת לחודשיים בהובלת הזמרת נגה אשד. לשירים רבים מוצעות מספר הקלטות, שחלקם מועלים לאתר על ידי המשתמשים. במקרים רבים מובא לצד מילות השיר גם מידע על אודות הפזמונאי, המלחין והמבצע.

מייסדי "זמרשת" מגדירים עצמם כ"פרויקט חירום להצלה ולמחשוב של הזמר העברי המוקדם", ומצהירים כי מטרותיהם:

לפעול באופן מידי להצלת כל החומרים שנמצאים בסכנה (תוך שימת דגש על הצלת החומר הפיזי של היצירה);

להקים מאגר מידע שיכלול את מרב הפרטים אודות הזמר העברי המוקדם: שירים (ההקלטות עצמן, תווים, מילים וכו') וביוגרפיות של מלחינים, מחברים ומבצעים בני התקופה;

להנחיל את הזמר העברי המוקדם לכלל הציבור, בדגש על הדורות הצעירים, באמצעות אירועי זמר ובאמצעים נוספים;

מטרת העל: להפיץ את החומרים הללו ולעשותם נגישים לכלל באמצעות האינטרנט.אתר "זמרשת" מתמקד בתקופה שמראשית הציונות ועד הקמת מדינת ישראל, עם "גלישות" לתוך שנות ה-50.

האתר פועל כחוק וברישיון אקו"ם, ועל כן מרבית הביצועים לשירים המובאים בו אינם ניתנים להורדה אלא מוצעים להאזנה חופשית של הציבור בלבד.

אלפי שירים נוספים משנות ה-50 הועלו לרשת בפרויקט אוצר הזמר העברי של קול ישראל.

לאומנות

לאומנות היא לאומיות קיצונית בדרכי מימושה לפיה טובת הלאום קודמת לכל ערך אחר ומצדיקה ומרוממת כל פעולה המקדמת מטרה זו. האידאולוגיה בצורותיה היותר קיצוניות לעיתים גם רואה את הלאום של הדוגל בה כנעלה על לאומם של עמים אחרים ואת צרכיו כחשובים מצרכיהם של עמים אחרים, ולכן מצדיק את ניצולם. לעיתים הרחבה של הגישה מצדיקה לטעמה תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפות התפשטות אימפריאליות.

ההבחנה בין לאומיות ללאומנות אינה פשוטה או מובנת מאליה והיא תלויה בהשקפת עולמו וברקעו של המתבונן. בחלק מן השפות כלל לא מצויה הבחנה מקבילה בין ביטויים אלו.

רעיון הלאומיות קיבל בעולם המודרני דגש אזרחי במדינות כמו צרפת וארצות הברית, ודגש אתני-תרבותי במדינות כמו גרמניה ואיטליה. גם בצורתו האתנית-תרבותית רעיון הלאומיות אינו בהכרח רעיון שוביניסטי ועוין זרים, ודוגמאות מובהקות ניתן למצוא אצל הוגים כמו ג'אמבטיסטה ויקו ויוהאן גוטפריד הרדר שהשרו מרוחם על הרעיון הלאומי מתוך עמדה פלורליסטית. גם אצל הוגה ליברלי כמו ג'ון סטיוארט מיל ישנה תמיכה ברעיון הלאומי (בספרו ממשל של נציגים).

מקובל לכנות לאומיות בשם לאומנות כאשר היא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים, ורואה בעם הספציפי ערך עליון מעל כל ערכים אחרים. הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים גזעניים (כמו בגרמניה הנאצית) בהם הקשר הלאומי נקבע בצורה ביולוגית, וגזעים מסוימים מאובחנים כנחותים מטבעם. היא יכולה לפנות גם לכיוונים פשיסטיים (כמו באיטליה הפאשיסטית) בהם תורת הגזע איננה עיקרית, אך יש בהם הערכת יתר של המדינה מעל ערכי חירות הפרט, קידוש המלחמה והאלימות, ושאיפות התפשטות אימפריאליסטיות. במקרים רבים מעורבת הלאומנות עם השפעות תרבותיות אחרות, כמו הלאומנות הערבית המושפעת מרעיונות של דחיית הציונות והאימפריאליזם המערבי, לאומנות יהודית המשלבת לעיתים קרובות קיצוניות דתית על גבול הפונדמנטליזם ולאומנות בעולם השלישי המשולבת במקרים רבים עם רעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים, אף על פי שבמקורן תפישות אלה מתנגדות ללאומנות ולעיתים אף ללאומיות, ודוגלות בשוויון ערך האדם.

מדעי החברה

מדְעי החברה הם קבוצת מדעים העוסקים בחקר החברה האנושית במגוון של מתודות הנסמכות הן על גישות פוזיטיביות והן על גישות פרשניות. מדְעי החברה צמחו מתוך מדְעי הרוח החל מסוף המאה-התשע עשרה. סוציולוגיה, כלכלה, מדע המדינה ופסיכולוגיה משמשים, מאז, התשתית המחקרית והאינטלקטואלית שעליו נבנה תחום הידע.

בתי ספר ופקולטות מקצועיות כגון בתי הספר למשפטים, בתי הספר לחינוך, בתי הספר למנהל עסקים, לעבודה סוציאלית ולבריאות הציבור עומדים בקשר הדוק עם הדיסציפלינות השונות של מדעי החברה ובמידה רבה מיישמים את הידע ממדעי החברה לתחומיהם.

בתחומי הדעת (דיסציפלינות) העיקריות של מדעי החברה הם:

סוציולוגיה – חקר החברה וההתנהגות החברתית של האדם. ממנה נגזרים תחומי משנה כגון יחסי מגדר, יחסי דתיים-חילוניים.

אנתרופולוגיה – שמה דגש באתנולוגיה ובחקר התרבויות.

גאוגרפיה - תחום בין-תחומי העוסק בהגירה, קיימות, תכנון ערים, אדריכלות, פסיכולוגיה, מדעים קוגניטיביים, דמוגרפיה, כלכלה, ותרבות.

מדע המדינה – מתמקד בחקר הפוליטיקה, השוואת משטרים, מחשבה מדינית, ההתנהגות הפוליטית והמדיניות הציבורית ברמת המדינה וכן ברמה הכלל־עולמית.

יחסים בינלאומיים – ענף המתמקד בהתנהגות הפוליטית, החברתית והכלכלית בזירה הבינלאומית.

מדיניות ציבורית – עוסקת בהבנת הגורמים המעצבים את תהליך המדיניות הציבורית ואת תוצאותיו.

פסיכולוגיה – חקר הנפש וההתנהגות, כפי שאלה נקבעים בזיקה לחברה כולה.

קרימינולוגיה – עוסקת בעניינים ובתרחישים חברתיים הקשורים בפשיעה ובהתנהגות פושעת.

כלכלה – עוסקת ביחסים האנושיים והחברתיים הקשורים בהשגת אמצעים חומריים, והחוקים והיחסים החברתיים הנוגעים לייצורו ולחלוקתו של קניין.

תקשורת – עוסקת בהעברת מידע בין שני משתתפים או יותר.

בלשנות - מחקר השפות והתפתחותן. תחום שנחשב גם כחלק ממדעי הרוח.

דמוגרפיה - תחום מחקר העוסק במחקר ותיעוד של אוכלוסייה אנושית.

לימודים אזוריים - שדה מחקר בין תחומי שמתמקד באזור גאוגרפי, לאומי או תרבותי.

עבודה סוציאלית

ניהול

ניהול הוא תהליך או אוסף הפעולות של הנהגה והובלה של ארגון. בניהול נעשה שימוש במשאבים שונים, ובכלל זה משאבי אנוש, הון, נכסים חומריים ונכסים לא-מוחשיים, לצורך השגת מטרות שונות של הארגון.

ניהול הוא גם תחום אקדמי, אשר נלמד ונחקר באוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. בעבר, היה חלק מהפקולטה למדעי החברה, אך כיום ברוב האוניברסיטאות המובילות העיסוק בו נעשה בפקולטה נפרדת או כחלק מתוכנית נפרדת תחת תוכניות למנהל עסקים ומדיניות ציבורית.

סרט קומדיה

קומדיה היא סוגה קולנועית הכוללת סרטים שמטרתם המרכזית להצחיק ולשעשע את צופיהם. הקומדיה, לצד הדרמה והפעולה, היא מהסוגות המרכזיות בקולנוע, ויש לה נציגות נכבדת כמעט בכל אחת מהסוגות הקולנועיות האחרות. סיפור העלילה בסרטים קומיים פשוט יותר, פעמים רבות, מבסוגות קולנועיות אחרות, ומושם בו דגש פחות על ריאליזם.

ערים תאומות

ערים תאומות היא התקשרות שבמסגרתה ערים ממקומות מרוחקים זה מזה, הן גאוגרפית והן פוליטית, מזווגות זו לזו, תוך מתן דגש על אימוץ קשרים תרבותיים ואנושיים אחרים. ערים תאומות בדרך כלל (אם כי לא תמיד) חולקות מאפיינים דמוגרפיים דומים. לעיתים אפילו אזורים שלמים מחליטים על ברית "תאומות" כמו למשל מחוז האינאן בסין ומחוז ג'ג'ו בקוריאה הדרומית. בפועל, הסכמי ערים תאומות מובילים בדרך כלל לחילופי סטודנטים כמו גם שיתופי פעולה תרבותיים וכלכליים.

פרפרזה

פרפרזה (באנגלית: paraphrase, מקור מיוונית, בלטינית: paraphrasis) הוא ניסוח מחודש של משפט מקורי. התרגום המילולי של המונח ביוונית הוא "דרך ביטוי נוספת" ובעברית בת ימינו "במילים אחרות".

במקור פירוש המושג פרפרזה, הוא כתיבת המשפט במשמעותו המקורית אך בניסוח שונה לצורך פישוט המשפט, עידונו או במקרה שאין גישה למשפט המקורי.

בעגה העברית נוטים להשתמש במושג פרפרזה לגבי משפט הנכתב או נאמר בעל-פה ודומה למשפט או ביטוי מוכרים באמצעות יצירת אסוציאציה לצורך הבהרה או הענקת דגש מיוחד. לעיתים הפרפרזה עושה שימוש בציטוט כמעט מדויק של משפט מקורי תוך הכנסת שינויים מכוונים המדגישים את כוונת הדובר. כמו בדוגמה: "כל העולם מגרש כדורגל, וכל האנשים צופים" בפרפרזה על כתבי שייקספיר. ההבדלים בין המשפט המקורי לבין המשפט החדש יוצרים פעמים רבות אפקט קומי.

צפיפות אוכלוסייה

צפיפות אוכלוסייה או צפיפות אוכלוסין היא מונח בתחום הדמוגרפיה, המציין את יחס האוכלוסייה לשטח עבור מרחב גאוגרפי. היחס נמדד לקילומטר רבוע, או מטר רבוע לתושב.

מונח זה מאפשר לזהות בקלות שטחים לא מיושבים, שטחים כפריים וערים. כמו כן, הוא מסוגל לקבוע את דמות היישוב. לרוב, כאשר צפיפות האוכלוסייה נמוכה (מעט תושבים) ניתן לצפות להתיישבות הנפרסת על פני שטחים גדולים ומקצה מרחב גדול לכל פעילות (מגורים רחבים, שדות חקלאיים וכו'), בעוד שבמקרה של צפיפות אוכלוסין גבוהה (תושבים רבים) ניתן לצפות לניצול מרבי וחסכני של השטח (מבנים רבי קומות, מפעלי תעשייה כמקור הכנסה וכו').

גורמים רבים מושפעים מצפיפות האוכלוסייה:

ההשפעה על הקשרים החברתיים והתודעה האנושית שונים. לרוב במקומות בעלי צפיפות אוכלוסייה גבוהה קיימת נטייה לזרות וניכור סביבתי, וחיבור למנגנונים חברתיים המוניים (מקום עבודה גדול ומורכב, מקומות בילוי המוניים וכו'), בעוד שבמקומות דלילי אוכלוסין קיימים חוגים חברתיים מצומצמים ואינטימיים יותר. כמו כן, אזורים צפופי אוכלוסייה נחשבים ל"מרכזיים" בחברה הכללית, בעוד שדלילי האוכלוסייה נחשבים ל"שוליים".מידת ההפרעה לאקולוגיה הטבעית: באזורים בהם צפיפות אוכלוסייה גבוהה, קיימת הפרעה רבה ביותר ביחס לשטח, שכן הפעילות הכלכלית גדלה. עם זאת, לעיתים קרובות ההפרעה לנפש קטנה יותר שכן השטח מנוצל בצורה חסכנית. לצורך הבהרה, ניתן לקבוע כי אילו צפיפות האוכלוסייה בעולם הייתה קטנה פי 2 בעוד שמספר התושבים לא ישתנה, אזי שטחים לא מיושבים "טבעיים" יהפכו לשטחי מגורים.שיטת התחבורה משתנה, ומתאימה עצמה לצורכי התושבים. לרוב, במקומות מיושבים בצפיפות יושם דגש על רשת תחבורה צפופה (כביש בכל רחוב, רכבות תחתיות וכו') וכלי רכב קלים הנוסעים למרחקים קצרים (אופניים, אוטובוסים עירוניים, אופנועים וכו') בעוד שבמקומות מיושבים בדלילות תהיה נטייה למעט קווי תחבורה ארוכים, בהם כלי רכב מהירים בעלי קיבולת גבוהה (מטוסים, רכבות מהירות וכו').התשתיות באזורים צפופי אוכלוסייה לרוב מבוססות יותר, בשל העלויות הנמוכות. עם זאת, צפיפות אוכלוסין גבוהה מהיכולת הכלכלית של החברה עשויה להביא לקריסת התשתיות מרוב עומס.לארגונים החשובים לכלל האוכלוסייה, כדוגמת מוסדות ממשלתיים, משרדי חברות ארציות, נמלי ים ותעופה, מגרשי ספורט, יש נטייה להימצא במקומות צפופי אוכלוסייה, מטעמי נגישות הקהל וכוח האדם.מצב בו צפיפות האוכלוסין רבה במיוחד, ומביאה לנזקים בלתי נשלטים (פגיעה חמורה באקולוגיה, קריסת התשתית העירונית, צמצום יתר של שטחי חקלאות, מחסור במגורים וכו') מכונה פיצוץ אוכלוסין.

התייחסות לצפיפות האוכלוסייה היא מרכיב מרכזי בתכנון דמוגרפי. ברוב הארצות פיזור האוכלוסייה אינו אחיד, וקיימים שטחים מסוימים בהם צפיפות גבוהה מהרגיל. אזורים אלו מכונים "המרכז". הכוח העיקרי המביא להיווצרותם של המרכזים הוא יעילות כלכלית מסיבות גאוגרפיות או היסטוריות הגורמת לפיתוח ומגורים במרכז שזולים יותר מאזורי הפריפריה. ממשלות רבות רואות יתרון בפיזור מסוים של האוכלוסייה, מטעמים שונים (צמצום פערים חברתיים, הגנה על גבולות, מניעת פיצוץ אוכלוסין וכו').

קונפוציוס

קונפוציוס (גרסה לטינית של שמו הסיני; שם משפחה: קונג 孔, שם פרטי: צ'יו 丘, כינוי: ג'ונג ני 仲尼 (בסינית: 孔夫子; בפין-יין: Kǒng Fūzǐ, קוֹנְג-פוּ דְזְה, 551 לפנה"ס - 479 לפנה"ס), מגדולי הפילוסופים של סין ובעל השפעה מכרעת על תרבותה.קונפוציוס לא השאיר אחריו כתבים, אך תלמידיו הרבים אספו את דבריו לספר שתורגם לעברית בשם "המאמרות", או "האנלקטים". תורתו מדברת על היות האדם מוסרי, ועל תכונותיו של אדם מוסרי. קונפוציוס שם דגש רב על החינוך, והאמין כי המנהגים הם אלו המעצבים את האדם והופכים אותו למוסרי.

רודסטר

רודסטר או ספיידר היא מכונית דו-מושבית פתוחה עם דגש על מראה או אופי ספורטיבי. במקור המונח היה התיאור האמריקאי למכונית ללא הגנה ממזג האוויר, עם השנים הוא התפשט בעולם והתרחב לכל רכב קבריולה דו מושבי. רודסטר הוא גם סגנון של מכוניות מרוץ באליפויות שבארצות הברית, כולל אינדיאנפוליס 500 בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.

רישום

רישום, באמנות, הוא שיטת ציור ובה האמן יוצר תמונה או דימוי על ידי שרטוט שלהם על משטח. מדיית הרישום שונה מן הציור בכך שהוא שם דגש על הקו ועל רישום הנפחיות והצורות בעזרת אור-וצל ולא באמצעות צבע. בכך קרוב הרישום לטכניקות גרפיות כגון הדפס או תחריט.

רפובליקה

רֶפּוּבְּלִיקָה (בלטינית: Res publica, בתרגום מילולי: עניין הציבור) היא שיטת ממשל שבה השלטון (לרבות שלטון פורמלי) אינו עובר בירושה, אלא נקבע על ידי האזרחים לתקופה מסוימת, בדרך כלל באמצעות קיום בחירות. בהתאם להחלטת האקדמיה ללשון העברית קרויה בעברית בשמה הלועזי. אליעזר בן יהודה קרא לה בשם קְהִלִּיָּה (שם הניתן כיום לחברות קטנות יותר).

לפי הגדרה זו, משטרים מונרכיים או דיקטטוריים אינם רפובליקות. גם משטר שבו נבחר "נשיא לכל החיים" אינו נחשב כרפובליקה. מקור המילה בביטוי הלטיני "res publica" שפירושו "עניין הציבור" ומכאן משתמע, כי רפובליקה היא החזקת השלטון על ידי חלק גדול מהציבור. רפובליקה אינה בהכרח גם דמוקרטיה (לדוגמה הרפובליקות האסלאמיות או מרבית מדינות אפריקה), ודמוקרטיה יכולה להתפתח גם במדינה בה שיטת השלטון היא מונרכיה חוקתית כמו הממלכה המאוחדת (בריטניה).

בדרך כלל ברפובליקה נבחר ראש המדינה בידי הציבור והוא מכהן לתקופת זמן קצובה, שלאחריה נערכות בחירות חדשות והוא יכול להיבחר מחדש או לפנות את מקומו לנבחר אחר.

הרפובליקה העתיקה ביותר, שנקראה בשם זה, היא הרפובליקה הרומית ששלטה ברומא העתיקה בין השנים 509 לפנה"ס עד 44 לפנה"ס. במשטר ברומא שלטו שני שליטים (קונסולים) והסנאט הרומי (מלשון "סנקס", שפירושו בלטינית "זקנים"), אשר היווה את הגוף המחוקק, שהעלה הצעות חוק להצבעות דמוקרטיות, בדומה לפרלמנט או לכנסת בימינו.

סן מרינו, אחת המדינות הקטנות ביותר בעולם, רואה בעצמה את הרפובליקה העתיקה בעולם. היא נוסדה כבר בשנת 301, והחוקה שלה - התקפה עד עצם היום הזה - נכתבה ב-1600. המהפכה הצרפתית ידועה בכך שהביאה לתחילת קץ עידן המונרכיות ששלטו באירופה עם הקמת הרפובליקה הצרפתית הראשונה.

תנועת הצופים

הצופים או תנועת הצופים היא תנועה חברתית כלל עולמית. מטרתה היא לפתח אנשים צעירים גופנית ורוחנית כך שהנוער יוכל לקחת מקום מועיל יותר בחברה. מטרה זו מושגת באמצעות חינוך בלתי פורמלי עם דגש על פעילויות מעשיות בחוץ, בטבע. התנועה נוסדה ב-1907 על ידי רוברט באדן פאוול, לוטננט-גנרל במילואים מהצבא הבריטי. הוא היה גם באותה תקופה חבר בכיר ב"בריגדת הבנים" (ארגון נוער נוצרי). כיום כוללת התנועה למעלה מ-42 מיליון חברים ב-217 מדינות וטריטוריות.

במחצית הראשונה של המאה ה-20, התנועה גדלה באופן משמעותי והתרחבה לכל העולם באמצעות ארגון הצופים העולמי, עם דגש על ילדים ובני נוער, כאשר בשנת 1910, הוקם ארגון המדריכות הבנות המיועד לצופות.

התנועה דוגלת בשיטת החינוך הצופית, תוכנית חינוך בלתי פורמלי עם דגש על פעילויות חוץ מעשיות, הכוללות מחנאות, עמלנות, ספורט מים, טיולים, ספורט ועוד. מאפיין בולט נוסף של התנועה הוא התלבושת הצופית, אשר מטרתה היא להסתיר כל הבדל של מעמד חברתי במדינה וליצור שוויון. התלבושת כוללת עניבת צופים ותגים שונים (טלאי זרוע). סמל תנועת הצופים העולמי הוא שילוב של הפלר דה ליס (במקור סמל הצופים הבנים) ועלה התלתן (במקור סמל הצופות).

תנועת נוער

תנועת נוער היא ארגון של בני נוער העוסק בחינוך בלתי פורמלי. בתנועת הנוער שמים דגש על מעורבות בני הנוער בקבלת החלטות התנועה ובכיוונה. פעילות תנועת נוער נעשית לאור ערכים של החינוך הבלתי-פורמלי כגון אוטונומיה, עקרון "נוער מדריך נוער" ותרומה לקהילה.

תנועות נוער הן ארגונים רחבים, השואפים להקיף כמה שיותר את עולם החניכים החברים בהן. תנועות הנוער אף מסוגלות להוות חברות נוער שלמות, הכוללות מערכת עצמאית של תרבות, אידאולוגיה, סמלים, השתייכות פוליטית ועוד. תנועות אלו מהוות מעגל השתייכות משמעותי ביותר עבור הנער, המגבש את זהותו מתוך התנועה. בשל כך נחשבת תנועת הנוער לגורם מרכזי בחינוכם של בני הנוער.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.