דגל איטליה

דגל איטליה (איטלקית: Bandiera d'Italia) לעיתים מכונה גם הטריקולור (il Tricolore) הוא דגלה של הרפובליקה האיטלקית בעיצוב טריקולור המורכב משלושה פסי צבע אנכיים השווים ברוחבם בצבעי ירוק, לבן ואדום. הדגל בצורתו הנוכחית, נמצא בשימוש המדינה האיטלקית מ-19 ביוני 1946 ואושר באופן חוקי ורשמי ב-1 בינואר 1948.

הישות הראשונה אשר עשתה שימוש בצבעי הטריקולור האיטלקי הייתה רפובליקת צ'יספדן בשנת 1797, לאחר חציית צבאו המנצח של נפוליאון את איטליה. הצבא הצרפתי הביא איתו רעיונות והשראה יעקובינים אשר גרמו ליצירת רפובליקות זעירות בהשפעתם, הביאו לקריסת המדינה העתיקה, ולרוב גם הניפו דגלים בעיצוב של שלושה פסים מקבילים בהשראתו של הדגל מהפכני הצרפתי של 1790. בחירת הצבעים הושפעה מצבעי דגל מילאנו האדום-לבן והצבע הירוק אשר שימש את צבעי המשמר האזרחי של מילאנו.

דגל איטליה
Flag of Italy
סוג הדגל דגל לאומי דגל לאומי
יחס אורך/גובה 2:3 (הדגל הצבאי - 1:1)
הונף לראשונה 19 ביוני 1946
קבלת מעמד רשמי 1 בינואר 1948
מוטיבים עיצוביים טריקולור אדום לבן ירוק
גרסאות נוספות
Naval Ensign of Italy
דגל הצי הצבאי דגל הצי הצבאי
State Ensign of Italy
דגל הצי המדיני דגל הצי המדיני
Civil Ensign of Italy
דגל הצי האזרחי דגל הצי האזרחי
גרסאות היסטוריות
דגל ממלכת איטליה 1861 - 1946
Flag of Italy (1861–1946)
דגל היסטורי דגל לאומי דגל לאומי היסטורי
דגל הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית
1943 - 1945
War flag of the Italian Social Republic
דגל היסטורי דגל לאומי דגל לאומי היסטורי

עיצובו של הדגל

דגל איטליה הוא דגל תלת-פסי אנכי בצבעי ירוק, לבן ואדום ביחס רוחב/גובה של 2:3. רוחבם של הפסים זהה, וכל אחד מהם רוחבו 1/3 מרוחב הדגל. בשנת 2003, לאחר 206 שנות הנפה, תוקננו צבעי הדגל האיטלקי על ידי הממשל. תקנון זה לווה בביקורת אודות הגוונים שנבחרו, ביקורת אשר הובילה לשינויים ותקנון מחודש בשנת 2006.

תבנית ירוק לבן אדום
RGB 0-146-70 241-242-241 206-43-55
CMYK 100.0.52.43 0.0.0.5 0.79.73.19
HSV 149-100-057 120-000-095 365-079-081
פנטון 17-6153TC 11-0601TC 18-1662TC
HTML #009246 #F1F2F1 #CE2B37

היסטוריה

הטריקולור האיטלקי הוצג לראשונה ב-7 בינואר 1797 כאשר הוכרז על ידי הקונגרס ה-14 של רפובליקת צ'יספדן. בהצעתו של נציג לוגו ג'וספה קומפנוני נכתב כי "צבעי הדגלים יהיו ירוק, לבן ואדום". בחירת הצבעים הללו מיוחסת לצבעי הדגלים של לגיון לומברדה שם צבעי האדום והלבן הגיעו מדגל מילאנו והירוק מצבע מדי המשמר האזרחי, סכמת צבעים אשר אומצה על ידי הלגיון האיטלקי אשר חייליו הגיעו מאמיליה ומרומנה.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל דגלים וסמלים

קישורים חיצוניים

אדוארדו מנג'רוטי

אדוארדו מנג'רוטי (באיטלקית: Edoardo Mangiarotti; ‏7 באפריל 1919 - 25 במאי 2012) היה סייף איטלקי שהתמחה בדקר וברומח. אלוף אולימפי בעל 13 מדליות, מהן 6 זהב. אלוף עולם בעל 26 מדליות, מהן 13 זהב. הוא מדורג במקום הרביעי מבין כל הספורטאים בכל הזמנים, במספר המדליות האולימפיות שצבר. הוא הסייף שצבר את מספר המדליות הרב ביותר בהיסטוריה, כולל את המשחקים האולימפיים ואת אליפויות העולם (39 מדליות בסך הכל). הוא זכה במדליה בכל התחרויות האולימפיות שבהן השתתף למעט תחרות אחת.

אוגו פריג'ריו

אוגו פריג'ריו (באיטלקית: Ugo Frigerio;‏ 16 בספטמבר 1901 - 7 ביולי 1968) היה אתלט איטלקי. הוא ההלך השני המעוטר ביותר במשחקים האולימפיים, בעל 4 מדליות אולימפיות (אנטוורפן 1920, פריז 1924 ולוס אנג'לס 1932), מהן 3 מדליות זהב, אחרי רוברט קוז'ניובסקי הפולני. מאחר שלא נערכו תחרויות הליכה כלל באמסטרדם 1928 נמנע ממנו לזכות במדליות נוספות.

פריג'ריו זכה לכבוד לשאת פעמיים את הדגל האיטלקי בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים.

אומברטו השני, מלך איטליה

אומברטו השני (באיטלקית: Umberto II;‏ 15 בספטמבר 1904 - 18 במרץ 1983) היה מלכה האחרון של איטליה שהשתייך לבית סבויה. אומברטו נולד לויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה ולאשתו אלנה, נסיכת מונטנגרו. אומברטו השני כיהן כמלך איטליה במשך 33 ימים (9 במאי 1946 - 12 ביוני 1946) ומכונה באיטליה ה"מלך של חודש מאי" (באיטלקית - "Re di Maggio").

בית סבויה

בית סבויה (באיטלקית: Savoia; בצרפתית: Savoie) הוא בית מלוכה חשוב באירופה. בימי הביניים החזיקה משפחת סבויה שטחי אדמה רחבים במערב הרי האלפים ובתחומי שווייץ, איטליה וצרפת של היום. במאה ה-15 קיבל בית סבויה את תואר הדוכסות מהאימפריה הרומית הקדושה. במאה ה-18 השיג בית סבויה גם תארים מלכותיים: תחילה של מלך סיציליה ואחר כך של מלך סרדיניה. במאה ה-19 פעלה המשפחה למען איחוד איטליה ובשנת 1861 נבחר ויטוריו אמנואלה השני מבית סבויה למלך איטליה. מלכות בית סבויה באיטליה נמשכה עד לשנת 1946, שבה נערך משאל עם, בוטלה המלוכה באיטליה והוקמה הרפובליקה האיטלקית. לפי סעיף בחוקה האיטלקית, שבוטל בשנת 2002, נאסרה כניסת הצאצאים הזכרים של בית סבויה לאיטליה.

המעונות המלכותיים של בית סבויה בעיר טורינו ובמחוז פיימונטה נבחרו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

ג'ובנה טריליני

ג'ובנה טריליני (באיטלקית: Giovanna Trillini; נולדה ב-17 במאי 1970) היא סייפת איטלקיה. אלופה אולימפית ברומח, בעלת 8 מדליות מהן 4 מזהב, אחת מהן אישית, מ-5 אולימפיאדות. היא אלופת עולם ברומח, בעלת 19 מדליות מהן 9 זהב ואלופת אירופה בעלת 6 מדליות מהן 2 זהב.

דגל אתיופיה

דגל אתיופיה (באמהרית: የኢትዮጵያ ሰንደቅ ዓላማ) הוא דגלה הלאומי של אתיופיה. הוא אומץ ב-6 בפברואר 1996. הדגל הוא טריקולור בצבעי ירוק (למעלה), צהוב ואדום, ובמרכזו דיסקה כחולה וסמל הכולל פנטגרם. הוא מוצג פעמים רבות ללא הדיסקה הכחולה שהיא סמל אתיופיה, שכן אתיופים רבים אינם מכירים בהם מפני שהם תוספת מאוחרת של ארגון איחדג.

דגל צרפת

דגל צרפת, הנקרא גם דגל הטריקולור (צרפתית: Drapeau tricolore), הוא דגלה הרשמי של צרפת. פירוש השם "טריקולור" הוא "שלושה צבעים", ואכן – בדגל זה שלושה פסים אנכיים בצבעים כחול (בצד התורן), לבן ואדום. תחילה היו שלושת הפסים ברוחב שונה, בנימוק שלוּ היו ברוחב שווה אזי הפס הלבן, שהוא בהיר יותר, היה נראה רחב יותר לעין האנושית. נפוליאון שינה אותם לפסים שווי רוחב, אך הצי הצרפתי ממשיך להשתמש בדגל שבו לפסים רוחב שונה. בעיצוב המקורי היה דווקא הצבע האדום בצד התורן, אך העיצוב שונה כשהדגל אומץ רשמית ב-15 בפברואר 1794, בתקופת הרפובליקה הראשונה.

שלושת צבעי הדגל מתייחסים בהתאמה לשלושת העקרונות של המהפכה הצרפתית. הכחול מתייחס לחירות, הלבן לשוויון, והאדום לאחווה.

הדגל הופיע לראשונה במהלך המהפכה הצרפתית, ואומץ באופן רשמי על ידי האספה הלאומית ב-15 בפברואר 1794, בתקופת הרפובליקה הראשונה. עיצובו מיוחס למרקיז דה לה פאייט – דמות בולטת במהפכה. על פי מיתוס רווח, צירוף זה של שלושת הצבעים – כחול, לבן ואדום – מקורו בשילוב בין צבעי סמלה של פריז (אדום וכחול) לבין צבע המלוכה (לבן). נכונותו של מיתוס זה מוטלת בספק, שכן מאז 1789 לא היו צבעי העיר פריז עוד בשימוש. סברה מקובלת יותר לגבי מקור צבעי דגל צרפת, שמקובלת על רוב ההיסטוריונים ואף הצרפתים שבהם, היא שהמרקיז דה לה פאייט שאל את צבעי דגל צרפת מצבעי מלחמת העצמאות של המושבות האמריקאיות – כחול, אדום ולבן. לה פאייט, שהיה ידיד אישי של ג'ורג' וושינגטון, נטל חלק פעיל באותה מלחמה, שהתחוללה בשנים 1775–1783 והסתיימה רשמית עם בחירתו של וושינגטון לנשיאות ארצות הברית ב-1789 – אותה שנה שבה פרצה המהפכה הצרפתית.

לאחר החזרת שושלת בית בורבון עם תבוסת נפוליאון בשנת 1815 הוחלף הדגל בדגל לבן שעליו הופיע פרח האירוס המלכותי – ה"פלר-דה-ליס", שהיה בשימוש לפני המהפכה. אולם, לאחר מהפכת יולי 1830 ועליית המלך לואי פיליפ, המלך-אזרח, הוחזר דגל הטריקולור להיות הדגל הלאומי, וכך נשאר עד היום.

דגל אקדיה – התיישבות של צרפתים בצפון אמריקה – היה מבוסס אף הוא על דגל צרפת.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוסיפו אנשי "צרפת החופשית", אשר התנגדו לכיבוש הנאצי, את סמל צלב לוריין בצבע אדום ברצועה המרכזית, הלבנה, של הדגל. זאת משום שגורמים כגון צרפת של וישי השתמשו אף הם בדגל, והיה צורך להבדיל בין הגורמים המשתפים פעולה עם הגרמנים ואלו המתנגדים להם. לאחר המלחמה, עם שחרורה של צרפת, לא היה בכך עוד צורך.

הדגל שימש השראה לקשישטוף קישלובסקי ביצירת טרילוגיית הסרטים "שלושת הצבעים".

ולנטינה וצאלי

מריה ולנטינה וצאלי (באיטלקית: Maria Valentina Vezzali; נולדה ב-14 בפברואר 1974) היא סייפת איטלקיה. היא אלופה אולימפית ברומח, בעלת 9 מדליות אולימפיות מהן 6 מזהב. הסייפת היחידה שזכתה שלוש פעמים ברציפות בתחרות האישית (סידני 2000, אתונה 2004 ובייג'נג 2008). היא אלופת העולם ברומח, בעלת 21 מדליות עולמיות, מהן 13 מזהב ואלופת אירופה בעלת 17 מדליות מהן 11 זהב.

נחשבת לאחת הסייפות הגדולות בהיסטוריה.

יום דגל

יום דגל הוא חג לאומי המוקדש לרוב לדגל הלאום של המדינה. פעמים רבות זהו יום אימוצו של הדגל או יום בו קרה מאורע היסטורי לאומי חשוב.

ימי דגל לרוב מעוגנים בחוקי המדינה, אך לעיתים נקבע יום זה בצו של ראש המדינה. לעיתים יום הדגל משולב בחוק הדגל, חוק המופיע בספר החוקים של מדינות רבות, וקובע מתי והיכן יונף הדגל, מתי יונף בחצי התורן וכדומה. במרבית המדינות יום הדגל הוא יום שבתון.

סלט קפרזה

סלט קַפְּרֵזֶה או אינסלטה קפרזה (באיטלקית: Insalata Caprese) הוא סלט איטלקי המורכב מירקות ומגבינה. הסלט נחשב לסלט פשוט יחסית, ומורכב מעגבניות, פרוסות מוצרלה, עלי ריחן, שמן זית ותבלינים. מקורו של הסלט בחבל קמפניה שבדרום איטליה, ופירוש שמו הוא "סלט מקפרי", כלומר מהאי קפרי הסמוך לנאפולי, העיר הגדולה בחבל קמפניה. המרכיבים הם רכיבי המזון המרכיבים גם פיצה מרגריטה שהיא מאכל קמפני ידוע, אולם המרכיבים טריים ואינם מבושלים.

סלט קפרזה אידיאלי מוכן מעגבניות וריחן שגדלו תחת השמש בדרום איטליה, שמן זית כתית מעולה (Extra Virgin) המופק מזיתים שגדלו בחצי האי סורנטו שבחבל קמפניה, וגבינת מוצרלה מחלב באפלו. לעיתים מוסיפים לסלט פרוסות בצל דקות, ומתבלים בפלפל שחור ובמעט מלח.

המנה מייצגת את צבעיו של דגל איטליה - אדום, לבן וירוק.

סמל איטליה

סמל איטליה עוצב על ידי פאולו פּאסְקֶטּו, לאחר שנבחר בתחרות בינואר 1948.

הכוכב הלבן במרכז מייצג את הרפובליקה האיטלקית, וגלגל השיניים מאחוריו מסמל עבודה וקידמה. ענף הזית בצד שמאל מסמל את הרצון לשלום פנימי וחיצוני. ענף עץ האלון בצד ימין מסמל את הכוח והכבוד של בני העם האיטלקי, כמו כן עץ הזית ועץ האלון הם אחדים מהעצים המאפיינים את איטליה. בין הענפים משולב סרט אדום, ועליו הכיתוב באיטלקית "REPVBBLICA ITALIANA" (הרפובליקה האיטלקית).

סרייה א'

סרייה א' (באיטלקית: Serie A) היא ליגת הכדורגל הבכירה של איטליה מאז 1929. הסרייה א' נחשבת לאחת הליגות הטובות ברחבי העולם, וקבוצות רבות ששיחקו בה התמודדו גם בשלבים המתקדמים של ליגת האלופות, ואף זכו בטורניר 12 פעמים. הסרייה א' מדורגת (בסוף עונת 2011) במקום הרביעי בדירוג אופ"א, המתבסס על ביצועי המועדונים האיטלקיים בליגת האלופות ובליגה האירופית, לאחר שבעבר דורגה במשך 13 עונות שונות בראשות הדירוג כליגה הבכירה באירופה.

המבנה הנוכחי של הליגה פעיל מאז עונת 1929/1930, וקודם לכן הייתה האלופה נקבעת באמצעות שלבים אזוריים וארציים. התאחדות הכדורגל האיטלקית מחשיבה במניין האליפויות של הקבוצות השונות גם את התקופה שלפני הקמת הסרייה א'.

בליגה משחקות שלוש קבוצות שנמנו עם מייסדות ארגון ה-G-14, יובנטוס, מילאן ואינטר, והיא הליגה היחידה עם שלוש קבוצות מייסדות בארגון. לסרייה א' יש את מספר הכדורגלנים הגבוה ביותר שזכו בתואר כדור הזהב בעת ששיחקו בה.אליפות הסרייה א' נקראת סקודטו (מגן קטן), מפני שהקבוצה האלופה זוכה בעיטור בעל שלושת צבעי דגל איטליה על התלבושת שלהם בעונה הבאה. הקבוצה המצליחה ביותר היא יובנטוס עם 35 אליפויות, אחריה מילאן ואינטר (18 אליפויות כל אחת). עבור כל עשר אליפויות בהן זכתה קבוצה היא מוסיפה כוכב מעל לסמל שלה.

פדריקה פלגריני

פדריקה פלגריני (באיטלקית: Federica Pellegrini; נולדה ב-5 באוגוסט 1988) היא שחיינית איטלקייה, אלופה אולימפית (בייג'ינג 2008), 4 פעמים אלופת עולם (רומא 2009, שנגחאי 2011, בודפשט 2017 וקוואנגג'ו 2019), בעלת 11 מדליות מהן 6 זהב ושיאנית העולם הנוכחית (2019) במשחה ל-200 מטר חופשי. בעבר החזיקה בשיא העולם במשחה ל-400 מטר חופשי.

פלגריני זכתה להיות אלופה אולימפית ראשונה בשחייה מאיטליה וכן השחיינית הראשונה מאיטליה שקובעת שיא עולם ביותר ממשחה אחד. היא השחיינית הראשונה בהיסטוריה ששחתה מתחת ל-4 דקות במשחה ל-400 מטר חופשי.

פלגריני היא הפרזנטורית של חברת בגדי הים מאיטליה Jaked. בין חליפות התחרות ניתן למצוא קולקציית בגדי ים לאימונים בעיצוב הקעקועים של פלגריני.

פייטרו מניאה

פייטרו פאולו מניאה (באיטלקית: Pietro Paolo Mennea; ‏28 ביוני 1952 - 21 במרץ 2013) היה אתלט איטלקי. אלוף אולימפי, אלוף אירופה ושיאן עולם בריצת 200 מטר במשך 17 שנים, התקופה הארוכה ביותר ששיא עולמי במקצוע זה החזיק מעמד. שיאו העולמי 19.72 שניות מהווה שיא אירופה הנוכחי בריצה זו כבר 32 שנים. אחד האצנים החשובים בעולם, בהיסטוריה של ריצה זו.

כינויו של מניאה היה "החץ של הדרום" (Freccia del Sud).

נוסף לכך, מניאה היה פוליטיקאי ששימש כחבר בפרלמנט האירופי בשנים 2004-1999.

פלמיירס

סוסיאדדה אספורטיבה פלמיירס (בפורטוגזית: Sociedade Esportiva Palmeiras), המוכר כפלמיירס, הוא מועדון ספורט וקבוצת כדורגל מהעיר סאו פאולו שבברזיל. פלמיירס היא הקבוצה הברזילאית שזכתה במספר הרב ביותר של תארים לאומיים: היא זכתה עשר פעמים בליגת העל הברזילאית, שלוש פעמים בגביע הברזילאי ופעם בגביע האלופות הברזילאי. כמו כן, זכתה פלמיירס 22 פעמים באליפות סאו פאולו, הישג שני לזה של קורינתיאנס (26 זכיות) בלבד.

קהל האוהדים של פלמיירס (כ-12 מיליון איש) הוא השלישי בגודלו במדינת סאו פאולו והרביעי בברזיל (אחרי פלמנגו, קורינתיאנס וסאו פאולו).

בשנת 2012 ירדה פלמיירס לסדרה ב' של אליפות ברזיל (ליגה ב') לאחר שהגיעה למקום ה-18 בליגת העל. זו הפעם השנייה שפלמיירס יורדת ליגה - פעם הקודמת הייתה בשנת 2002 (לאחר שנה היא חזרה לליגת העל לאחר שהייתה אלופת ליגה ב' בשנת 2003). גם הפעם, כמו בפעם הקודמת בה ירדה ליגה, חזרה פלמיירס לליגה הראשונה לאחר עונה אחת בלבד בליגה ב', ולאחר שסיימה במקום הראשון בליגה השנייה.

קלאוס דיביאזי

קלאוס דיביאזי (באיטלקית: Klaus Dibiasi, נולד ב-6 באוקטובר 1947) הוא קופץ למים איטלקי בעבר. הוא 3 פעמים ברציפות אלוף אולימפי (מקסיקו סיטי 1968, מינכן 1972 ומונטריאול 1976) ופעמיים ברציפות אלוף עולם (בלגרד 1973 וקאלי 1975) בקפיצה למים מפלטפורמה קשיחה מ-10 מטר.

דיביאזי היה לקופץ המים הראשון והיחידי בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים שזכה ב-3 מדליות זהב ב-3 אולימפיאדות רצופות ובזכייה במדליה אולימפית כלשהי ב-4 אולימפיאדות. הוא מדורג במקום השביעי בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים מבין כלל הספורטאים בצבירת מדליות בתחרות אחת, קפיצה מפלטפורמה קשיחה מ-10 מטר (3 זהב ו-1 כסף).

דיביאזי היה לקופץ המים האיטלקי הראשון והיחידי שזכה במדליית זהב אולימפית. הוא מדורג במקום השמיני מבין כלל הספורטאים האיטלקיים בצבירת מדליות זהב אולימפיות בכלל (ששת הראשונים הם סייפים) ובמקום הראשון ביחד עם הגולש האלפיני אלברטו טומבה מבין כלל הספורטאים האיטלקיים בצבירת מדליות אולימפיות אישיות.

הוא נחשב לאחד מקופצי המים הגדולים בהיסטוריה.

קרוזיירו

מועדון ספורט קרוזיירו (בפורטוגזית: Cruzeiro Esporte Clube) הוא מועדון ספורט וקבוצת כדורגל מהעיר בלו הוריזונטה שבמדינת מינאס ז'ראיס, ברזיל. היא ואתלטיקו מיניירו הן שתי קבוצות הכדורגל הגדולות במינאס ז'ראיס.

שרה סימיוני

שרה סימיוני אזארו (באיטלקית: Sara Simeoni-Azzaro; נולדה ב-19 באפריל 1953) היא אתלטית איטלקיה, אלופה אולימפית (מוסקבה 1980), אלופת אירופה (פראג 1978) ושיאנית עולם בקפיצה לגובה.

דגלי מדינות אירופה
מדינות אוסטריהאוקראינהאזרבייג'ן • איטליה • איסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהארמניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהבריטניהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריהותיקןטורקיהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונקומונטנגרומלטהמקדוניהנורווגיהסלובניהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקוסובוקזחסטןקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ אירופה
שטחים תלויים אבחזיהאג'ריהאולדרניאולנדאיי פארו • גגאוזיה • גיברלטרג'רזיגרנזי • דרום אוסטיה • האי מאןהרםטרנסניסטריהנגורנו קרבאךסרקקטלוניהצפון קפריסין
נוספים דגל אירופה
אירופהאפריקהאסיהאוקיאניהאמריקה הדרומיתאמריקה הצפונית

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.