דב ויסגלס

דב (דוּבּי) ויסגלס (נולד ב-4 באוקטובר 1946), הוא עורך דין ישראלי, לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה אריאל שרון.

דב ויסגלס
Dov Weissglass 1965

קורות חיים

ויסגלס גדל והתחנך ברמת גן במשפחה אמידה, והוא בוגר בית הספר התיכון אהל שם בעיר. לאחר שירותו בצה"ל למד משפטים במסלול הערב של שלוחת תל אביב של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיים בשנת 1969.

עם סיום לימודיו עשה ויסגלס את ההתמחות בבית המשפט המחוזי, אצל השופט שלמה אשר. הוא קיבל רישיון עריכת דין בשנת 1971, ובאותה שנה החל לעבוד במשרד עורכי הדין מוריץ את מרגוליס בתל אביב. בשנת 1978 היה לשותף במשרד ובשנת 1984 רכש את המשרד ביחד עם עמיר אלמגור והיה לשותף בכיר במשרד (ומאז נקרא המשרד מוריץ, ויסגלס, אלמגור ושות'). כשותף בכיר, צירף למשרד עורכי דין בעלי ייחוס משפחתי וביניהם רם שמגר (בנו של נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר), דליה רבין-פילוסוף (בתו של ראש הממשלה יצחק רבין), דנה בן יאיר (בתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר) ומיכל ברק (בתו של ראש הממשלה אהוד ברק).

עבודה

במהלך עבודתו ייצג אישי ציבור בתביעות דיבה נגד עיתונים, בין השאר:

בנוסף, הוא ייצג אישי ציבור ובכירים במערכת הביטחונית בעניינים אחרים, כמו:

בנוסף:

  • 1982 - שירות מילואים בלישכת היועץ המשפטי של משרד הביטחון, בו סייע באיסוף חומר החקירה לוועדת כהן.
  • ייצג את המדינה בדרישה להחרמת ביתו של תא"ל (לשעבר, כיום טוראי) רמי דותן, ראש להק ציוד בחיל האוויר.
  • ייצג את איש העסקים הפלסטיני בשאר אל־מסרי בניסיון הכושל להשתלט על אחזקותיה של חברת השקעות הנדל"ן דיגל בינואר 2011, ניסיון שמטרתו העיקרית הייתה להפסיק את בניית השכונה היהודית "נוף ציון" במזרח ירושלים ולייעד את הבנייה במקום לאוכלוסייה פלסטינית.
  • ייצג את קבוצת יפעת ובעליה בדיונים השונים של ועדות הכנסות, ובתביעות משפטיות מצד מוצאי לאור העיתונים המודפסים "גלובס" ו"הארץ".

פעילות ציבורית

  • 1991 – מנהל מורשה של חברת הביטוח "הסנה".
  • 2002 – ויסגלס התמנה למנהל לשכת ראש הממשלה אריאל שרון, וכיהן בתפקיד עד אוגוסט 2004. ויסגלס היה אחד הפעילים המרכזיים בגיבושה ועיצובה של תוכנית ההתנתקות. ויסגלס זכה לביקורת חריפה כאשר בוגי יעלון, הרמטכ"ל שכיהן בעת יוזמת התוכנית, האשים אותו בחריפות בספרו בניהול לא ענייני של ההתנתקות ובאי-עמידה בנורמות ציבוריות תקינות, מכיוון שלא התייעץ ועם הדרג הצבאי על הסיכונים האפשריים הכרוכים ביישומה של התוכנית; ויסגלס הגיב על אישומים אלו בספרו. ויסגלס כשליחו של ראש הממשלה אריאל שרון, אל נשיא ארצות הברית והבית הלבן. הוא המשיך בתפקיד יועץ מיוחד לראש הממשלה אף לאחר אוגוסט 2004, כולל במהלך כהונתו של אהוד אולמרט כממלא-מקום ראש הממשלה, עד לפרישתו הסופית מהתפקיד ב-4 ביוני 2006.
  • 2006 – ב-4 ביוני מונה ויסגלס לתפקיד יו"ר דירקטוריון בזק, ולצורך כך פרש מתפקידו בלשכת ראש הממשלה, אולם פרש מתפקידו לאחר שנה ושלושה חודשים בלבד, כשהוא מקבל את מענק הפרישה הגבוה ביותר שניתן ליו"ר דירקטוריון בזק עד אז מיליון וחצי ש"ח. בתקופתו הסתבך הדירקטוריון עם מנכ"ל החברה הקודם, יעקב גלברד, בפרשת האופציות והבונוסים לבכירי החברה[1].
  • 2009 - מונה ליועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולאחר תקופה קצרה פרש.
  • ב-5 בספטמבר 2019 נבחר ויסגלס ליו״ר הועד המנהל של אוניברסיטת חיפה.

עמדותיו

באוקטובר 2004 צוטט ויסגלס בראיון להארץ כאומר שההתנתקות תשמר בטווח הרחוק את גושי ההתנחלויות ביהודה ושומרון ושרוב גדול של המתנחלים לא ייעקרו ממקומם[2]. אולם, בספטמבר 2009 אמר ויסגלס שלישראל אין ברירה אלא לפנות את כל ההתנחלויות מכיוון שאין מדינה בעולם המכירה בזכותה של ישראל ליהודה ושומרון וכי ללא עזרת העולם ישראל תהיה מדינת עולם שלישי. הוא צוטט כאומר: "לאחר שהחזרנו את רצועת עזה, נחזיר במוקדם או במאוחר את כל השטחים וכל המתנחלים יצאו משם עד האחרון שבהם"[3]. ביוני 2005 כאשר נשאל על הסכנה שלאחר ההתנתקות, שיגור רקטות מעזה על ישראל אמר: "יש לנו בעיה של חפצים מעופפים, אבל במונחי ביטחון זה לא פקטור משמעותי ולא איום לאומי"[4] .

חייו האישיים

ויסגלס נשוי ללואיז ויסגלס ואב לשלוש בנות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רועי גולדברג,הסיבוב של דב וייסגלס בבזק: 5.25 מיליון שקל כולל מענק פרישה של 1.5 מיליון שקל, גלובס, 28/10/2007
  2. ^ ארי שביטבשם מרשו, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2004
  3. ^ עמירם כהן, וייסגלס: ישראל תלויה באירופה ובארה"ב - בלעדיהן נהיה כמו הפלשתינאים המתקיימים מ-200 דולר בחודש, באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2009
  4. ^ אמילי עמרוסי, לחשוב היום קצת אחרת, ישראל היום, 18 יולי 18 2014
אריאל שרון

אריאל (אריק) שרון (26 בפברואר 1928, ה' באדר תרפ"ח – 11 בינואר 2014, י' בשבט תשע"ד) היה ראש הממשלה האחד עשר של מדינת ישראל בשנים 2001–2006, שר בממשלות ישראל, חבר כנסת מטעם סיעת הליכוד, מייסד ויושב ראש מפלגת קדימה. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים היה שרון מפקד חטיבת הצנחנים, מקים יחידה 101 ונודע בפעולות התגמול שעליהן פיקד. שרון ידוע אף כאדם אשר הכריע את הטרור ברצועת עזה בתחילת שנות ה-70 כאלוף פיקוד הדרום. במלחמת יום הכיפורים חצה עם אוגדתו את תעלת סואץ והביא למפנה העיקרי במלחמה.

היה ממייסדי מפלגת הליכוד, שחרתה על דגלה את חזון ארץ ישראל השלמה. במשך שלושים שנות פעילותו הפוליטית בלט בגישתו התקיפה למלחמה בטרור ובתמיכתו במפעל ההתנחלויות, ואף כונה "אבי ההתנחלויות". כשר הביטחון הוביל את צה"ל למלחמת לבנון הראשונה, וכראש ממשלה הוביל במרץ 2002 את ישראל למבצע חומת מגן. בשנת 2003, לאחר שנבחר בשנית לראשות הממשלה, חל מפנה בעמדותיו: הוא הכריז על תוכנית ההתנתקות, ובאוגוסט 2005 פינה את כל ההתנחלויות מרצועת עזה וכן ארבע התנחלויות בצפון השומרון. בנובמבר אותה שנה פרש מהליכוד והקים את מפלגת קדימה.

ב-4 בינואר 2006 לקה באירוע מוחי חמור, שהביא להעברת סמכויותיו כראש הממשלה וכיו"ר מפלגת קדימה לאהוד אולמרט. נפטר ב-11 בינואר 2014, לאחר שמונה שנים שבהן היה שרוי בתרדמת.

אריק שרון ראש ממשלה - מבט אישי (ספר)

אריק שרון ראש ממשלה - מבט אישי הנו ספרו של דב ויסגלס שפורסם בשנת 2012. בספרו מתאר ויסגלס, פרקליטו, מנהל לשכתו ויועצו הקרוב של אריאל שרון, את יחסיו עם ראש הממשלה לשעבר לאורך שנות מפתח בחייו, בהן כיהן כשר בממשלות ישראל וכן בתור ראש הממשלה. ויסגלס מתייחס לאירועי טבח סברה ושתילה וההתנהלות המשפטית במהלך חקירת ועדת כהן, תביעת הדיבה של שרון נגד הטיים, בחירתו לראשות הממשלה ויחסיו הפוליטיים הפנים מדינתיים, יחסי ארצות הברית-ישראל בתקופת נשיאות ג'ורג' בוש, יחסי ישראל-פלסטין ותוכנית ההתנתקות.

במהלך הספר, מציג ויסגלס אירועים מכריעים אשר השפיעו ישירות על קבלת ההחלטות במדינת ישראל בתקופת שלטונו של שרון. ויסגלס מתייחס לאירועים בהם היה נוכח שרון, כמו גם לאירועים אשר הוא עצמו חווה במסגרת תפקידיו השונים. הוא מתאר את אופן קבלת ההחלטות ושיקוליו של שרון בהתרחשויות שעמדו על סדר היום הישראלי. בנוסף, מציג ויסגלס את יחסיו האישיים למול בכירים בממשל האמריקני, בהם קונדוליזה רייס, בכירים בממשל הישראלי, בפוליטיקה ובמערכת הביטחון, ואנשי מפתח בהנהגה הפלסטינית. ויסגלס מספר על חוויות אישיות של שרון משדה הקרב ומהחיים הציבוריים, ועל חוויותיו הפרטיות שלו למול גורמים שונים.

גדר ההפרדה

גדר ההפרדה (גם חומת ההפרדה או גדר הביטחון, לעניין השם ראו בהמשך) היא מחסום הפרדה הנבנֶה על ידי ישראל בעיקר לאורך הקו הירוק מאז 2002, לשם מניעת מעבר בלתי מורשה של פלסטינים מיהודה ושומרון למרכזי אוכלוסייה ישראליים, במטרה למנוע חדירת מחבלים פלסטינים, ובכללם מחבלים מתאבדים.

דליה רבין

דליה רבין (נולדה ב־19 במרץ 1950) היא אישיות ציבורית ישראלית. כיהנה כחברת הכנסת בכנסת ה-15 מטעם מפלגת המרכז ומפלגת העבודה.

יורם ראב"ד

יורם ראב"ד (נולד ב-22 ביוני 1956)

הוא עורך דין ישראלי, העוסק בתחום המסחרי ומומחה במיזוגים ורכישות ועסקאות בינלאומיות. הוא שותף-מנהל בשִׁבֹּלֶת, משרד עורכי הדין הרביעי בגודלו בישראל.

יצחק מוריץ

יצחק מוריץ (באנגלית: Jitzhak Moritz;‏ אוגוסט 1926 - 23 בנובמבר 1988) היה משפטן ובנקאי יהודי-גרמני ישראלי. היה ממקימי בית ההשקעות "מוריץ את טוכלר". מוריץ היה גם ממייסדי משרד עורכי הדין "מוריץ את מרגוליס" (לימים משרד "מוריץ וייסגלס אלמגור ושות'"), שנחשב מאז היווסדו מבין המשרדים המובילים בישראל בתחום המשפט המסחרי.

מרטין שלאף

מרטין (מרדכי) שלאף (בגרמנית: Martin Schlaff; נולד ב-6 באוגוסט 1953 בווינה) הוא יזם, איש עסקים ומיליארדר יהודי אוסטרי. בשנת 2008 נאמד הונו בלמעלה מ-3.15 מיליארד דולר, והוא מבעלי "בנק אוף אוסטריה". הוא מוכר בישראל בעיקר בעקבות קשריו עם מנהיגי המדינה ופרשיות שוחד שנקשרו בשמו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.