דבר לילדים

דבר לילדים היה שבועון פופולרי לילדים מבית "דבר".

"דבר לילדים" החל להופיע בפברואר 1936.[1] לפני כן הופיע, החל מ-2 באוקטובר 1931, "מוסף לילדים",[2] שצורף לעיתון "דבר" פעם בחודש, בדרך כלל ביום שישי.

עורכו הראשון ומעצב דמותו היה יצחק יציב, שאף פרסם בו מדור שבועי קבוע בשם "במעגל הימים", שהביא לילדים את אירועי השעה בלשון בהירה. יציב ערך את השבועון עד 1947. אחריו ערכו את השבועון ברכה חבס (כממלאת מקום העורך), אהרון זאב (1948), שמשון מלצר (1949–1954), דב נוי (עורך-משנה בשנים 1949–1952), שלמה טנאי (1954–1956), אפרים תלמי (1956–1970) ואוריאל אופק (שכיהן כעורך-משנה מ-1951 וכעורך ראשי בשנים 1970–1973), שסגני העורך בתקופתו היו ארנון מגן ודוד פאיאנס. פאיאנס כיהן כעורכו האחרון של "דבר לילדים" (1973–1985) וסגנו היה המשורר פסח מילין.

המאייר הקבוע של השבועון היה הצייר נחום גוטמן, שאף פרסם בו בהמשכים רבים מסיפוריו בטרם יצאו לאור כספרים, לרבות ספרו הידוע "בארץ לובנגולו מלך זולו".

בשבועון הופיעו סדרות קומיקס מצוירות על ידי הצייר והקריקטוריסט אריה נבון, כדוגמת עלילותיהם של "אוּרי מוּרי" ו"אורי כדורי".

המאיירת הקבועה האחרונה של העיתון הייתה נורית יובל אשר איירה את העיתון משנת 1973 ועד הקמת העיתון "כולנו" בשנת 1985.

ב"דבר לילדים" הוצג הווי חייהם של הילדים באותה התקופה, והופיעו בו מדורים שונים (ייעוץ, טבע, לימודים ועוד). כמו כן, פורסמו בו שירים וסיפורים מפרי עטם של מיטב המשוררים והסופרים הישראלים בזמנו: אליעזר שמאלי, מרים ילן-שטקליס, ימימה טשרנוביץ', לאה גולדברג, אנדה עמיר-פינקרפלד, לוין קיפניס, פניה ברגשטיין, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי ודבורה בן-נר, וכן מפרי עטם של משוררים וסופרים יהודים מהתפוצות בתרגום עברי, כמו שירי ילדים של אידה מזא"ה, שתורגמו עבור השבועון בידי העורכים שמשון מלצר ואוריאל אופק.

בשנת 1947 הכריזה מערכת "דבר לילדים" על שני פרסים לסיפור ילדים- האחד בסך 50 לירות והשני בסך 25 לירות. המערכת קבעה קריטריונים לזכייה. בין השופטים בתחרות היו נחום גוטמן, יעקב פיכמן, יצחק אבנון, ז' אריאל ואהרון זאב[3]

עורך "דבר", ברל כצנלסון, כתב על "דבר לילדים": "לא רבים הם הדואגים לספרות ילדים עברית, והעיתון השבועי הקטן מפרנס את הילד והמשפחה ואת בית הספר לא רק בשעת הופעתו, כי אם גם שנים רבות לאחר כך".[4] ואכן, מערכת השבועון עודדה את קוראיו לשמור את גיליונותיו, ולהביאם בסוף השנה לכריכה, כדי שיישמרו לשנים רבות.

בשנת 1985 התאחד השבועון עם שבועוני הילדים "הארץ שלנו" ו"משמר לילדים" לשבועון בשם "כֻּלָּנוּ", בעריכת דוד פאיאנס.

Internet-news-reader.svg דבר לילדים
שער העיתון "דבר לילדים" מן השבוע שלאחר הכרזת העצמאות, 20 במאי 1948; צייר נחום גוטמן
שער העיתון "דבר לילדים" מן השבוע שלאחר הכרזת העצמאות, 20 במאי 1948; צייר נחום גוטמן
מייסד יצחק יציב
תאריך ייסוד 1931 (כמוסף),
1936 (כעיתון עצמאי)
תאריך סגירה 1985
שפה עברית
מדינה ישראל

לקריאה נוספת

  • נורית גוברין, ""רם יתנופף דגל ישראל": הקמת המדינה ב'דבר לילדים'", קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך ב, תל אביב: גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, עמ' 68–73.
  • יעל דר, קנון בכמה קולות - ספרות הילדים של תנועת הפועלים 1930–1950, יד יצחק בן צבי, 2013.
  • רימה שיכמנטר, חבר מנייר - עיתונות ילדים ישראלית בעשור הראשון למדינה, יד יצחק בן צבי, 2014.
  • מוניקה לביא (עורכת ואוצרת), דבר לילדים: לגדֵל דור חושב, הוצאת מוזיאון נחום גוטמן, 2015

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בשורה לקוראינו הקטנים "דבר לילדים" - מדי שבוע בשבוע, דבר, 19 בפברואר 1936.
  2. ^ הגיליון הראשון של "מוסף לילדים", דבר, 2 באוקטובר 1931.
  3. ^ דייויד סלע, ‏70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 8 בדצמבר 2017.
  4. ^ ב. כצנלסון, הוצאת הספרים של ההסתדרות, דבר, 31 בינואר 1941.
Time Out תל אביב

Time Out תל אביב הוא שבועון לענייני תרבות, בידור ופנאי היוצא לאור בתל אביב, על פי זיכיון מרשת המגזינים "Time Out". העורך הראשי הוא יובל סיגלר והעורך הוא ירון טן-ברינק. השבועון החל לצאת לאור בשנת 2002, והוא מופץ בגוש דן.

השבועון יוצא לאור על ידי חברת "טיים אאוט מגזין (ישראל) בע"מ" שנוסדה על ידי חברת "יובל סיגלר תקשורת בע"מ" שבבעלותו של יובל סיגלר. בשנת 2008 רכשה חברת סטימצקי חלק מהבעלות בחברת "טיים אאוט מגזין (ישראל) בע"מ".העורכת הראשונה של השבועון הייתה רונית הבר. בשנים 2008-2005 החליף אותה אמיר בן-דוד, ובשנת 2008 נכנס לתפקיד איתי ולדמן. בשנת 2014 החליפה אותו סגנית העורך, עדי עוז, אותה החליף אלכס פולונסקי לאחר שמונתה לעורכת המגזין "את" בידי חברת "יובל סיגלר תקשורת בע"מ". את פולונסקי החליפה בינואר 2017 נוף נתנזון.

בשבועון כתבות הסוקרות אירועים בתחומי התרבות, הבידור והפנאי בתל אביב, ביקורת מסעדות, מדורי אופנה, עיצוב, טור אישי שבועי של עוזי וייל, חדשות עירוניות, חדשות אוכל ועוד.

אהרן זאב

אהרן זאב (28 באפריל 1900, כ"ט בניסן תר"ס – 10 באוקטובר 1968, י"ח בתשרי תשכ"ט) היה משורר וסופר עברי, סופר ומשורר ילדים, עורך, מחנך, קצין החינוך הראשי של צה"ל (בדרגת אלוף-משנה) ונשיא הוועד למען החייל. נהג לחתום על יצירותיו בשם "זאב". על שמו נקרא "פרס זאב" לספרות ילדים, מיסודם של משרד החינוך והתרבות ומשפחתו.

אוריאל אופק

אוּריאל אופק (30 ביוני 1926 – 23 בינואר 1987) היה סופר ילדים ונוער עברי פורה, עורך, פזמונאי, משורר, מתרגם, ד"ר וחוקר ספרות ילדים ישראלי. מחבר לקסיקון אופק לספרות ילדים.

איזה תענוג היה להם

איזה תענוג היה להם (באנגלית: The Fun They Had) הוא סיפור מדע בדיוני קצר שנכתב בידי אייזיק אסימוב בשנת 1951. הסיפור תורגם לעברית בשנת 1956 בעיתון "דבר לילדים" תחת השם " כמה טוב היה להם", בשנת 1976 בקובץ גדול ורחב הוא העולם, בשנת 2009 בכתבי אייזק אסימוב חלק ראשון בשם "ההנאה שלהם", ושוב בשנת 2017 במגזין עיניים גיליון 197 תחת השם "הַכֵּיף שֶהָיָה לָהֶם".

הסיפור מכיל מסרים על היתרונות שבחינוך המשותף בבתי ספר, ופורסם במקומות רבים, גם כאלו שאינם קשורים למדע בדיוני. הוא הופיע במקראה הישראלית לבתי ספר יסודיים 'פתחו את השער'.

אפרים תלמי

אפרים (יוסף) תַלמִי (1905 - 7 בנובמבר 1982) היה סופר עברי, משורר ומתרגם, עיתונאי ועורך וסופר לילדים ולנוער ישראלי; אביו של מנחם תלמי.

ברכה חבס

ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית. חברת מערכת דבר, ממייסדי עיתון הילדים דבר לילדים, מראשוני הוצאת הספרים עם עובד. מחברת הביוגרפיה הראשונה של דוד בן-גוריון. עיתונאית השטח הראשונה בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.

בשבע

בשבע הוא שבועון דתי-לאומי המופץ חינם, בעריכת עמנואל שילה, שיוצא לאור החל מ-19 ביולי 2002.

דבר

האם התכוונתם ל...

דבר (עיתון)

דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

דבר השבוע

דְּבַר השבוע היה שבועון חדשות מצולם מבית ההוצאה לאור של העיתון "דבר", שיצא לאור באופן סדיר משנת 1946 ועד לשנת 1996.

דרך בורמה (ישראל)

דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.

דרך בורמה נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.

דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (היום מושב בקוע), שעל כביש מסמיה - לטרון (היום כביש 3) עברה סמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (היו ממוקמים צפונית לקיבוץ הראל). הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב - שער הגיא (היום כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא). שם עלתה לבית מחסיר (היום בית מאיר) ושמורת המסרק. משם המשיכה לסאריס (היום שורש ושואבה) שם התחברה לכביש לירושלים. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" (ראו תמונה) וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.

הוצאת דבר

הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית. ההוצאה נוסדה בחודש יוני שנת 1925 על ידי ברל כצנלסון ומשה ביילינסון במטרה להוציא לאור את העיתון "דבר" וספרי הגות, ומאוחר יותר כתבי עת של "דבר" בהם: "דבר הפועלת", "דבר לילדים", "הגה".

ההוצאה הוציאה ספרי עיון, שירה, לכסיקונים וספרי ילדים. עד ייסוד הוצאת עם עובד ב-1942 הייתה הוצאת דבר ההוצאה הרשמית של פועלי ארץ ישראל ויצאו בה כ-80 כותרים בית הדפוס של ההוצאה היה בית הדפוס של "הפועל הצעיר".

רב-המכר של ההוצאה הוא ספר שירי רחל המשוררת, שיצא בלמעלה משלושים מהדורות. עוד יצאו בהוצאה כתבי נתן אלתרמן, דוד בן-גוריון ואחרים.

ההוצאה סגרה את שעריה בשנות ה-90 של המאה ה-20.

זה היה בחנוכה

זה היה בחנוכה או: נס גדול היה פה היא יצירה ספרותית מאת המשורר נתן אלתרמן שראתה אור במוסף "דבר לילדים" בחנוכה 1933. במקורה, נועדה היצירה להיות מסכת לחג.

יצחק יציב

יצחק יציב (שפיגלמן) (2 במאי 1890 – 26 במאי 1947, ז' בסיוון תש"ז) היה סופר עברי, עורך ועיתונאי. כתב גם ביידיש.

כולנו (שבועון לילדים)

כֻּלָּנוּ היה שבועון לילדים ולנוער שיצא לאור בישראל בין השנים 1985–2000. הגיליון הראשון מה-23 באפריל 1985 היה מיזוג של שבועוני הילדים דבר לילדים, משמר לילדים והארץ שלנו. השבועון חדל לפעול בשנת 2000 בעקבות קשיים כלכליים.

בעיתון הופיעו כתבות בענייני נוער, בידור וחינוך, וכמו כן היו בו מדורים קבועים, בהם:

"בלאגן"

"קול" - מדור מאת אורי גרוס

מדור חינוך מיני מאת ד"ר דפנה שריר

מדור עצות של ארהל'ה

מדור בדיחות ("צחיק צחוק")

"שירת המיכל" - טור מאת מיכל ינאי

קומיקסים שהופיעו במהלך השנים:

"ממולא המעולה" מאת מישל קישקה

"עולמות של קפטן שוורץ" מאת קובי ניב ונעם נדב

"סופר שלומפר" של אורי פינק

הקומיקס "יואכים גרים"

הקומיקס "אורי-און" של מיכאל נצר

"קיקי" - קומיקס מאת תמי ברנשטיין

"שמוליק המפוזר וחזי החייזר" - קומיקס מאת שחר נבות

"שירלי" ואחר כך "שירי" מאת יורם מארק-רייך

"המעצבנים" מאת דורון (דריו) כהןהכתבות בעיתון נעו בין כתבות על סרטים, מוזיקה ובידור לכתבות העוסקות גם בנושאי מדע, היסטוריה ותרבות. למשל בגיליון 618 מ-25 במרץ 1997 הופיעו כתבות על סרטי מלחמת הכוכבים, הכדורגלן אייל ברקוביץ', סיפור אימה מאת איטו אבירם, כתבה של צביה בן-שלום על האבירים בימי הביניים, כתבה של טל ברטוב על שבט המסאים בקניה ומדור חדשות קצר הסוקר את אירועי השבוע. במשך תקופה מסוימת התפרסם בעיתון טור של מיכל ינאי.

בעיתון כתבו גם עיתונאים צעירים (ע"צ), ובהם סיון רהב-מאיר, ליטל שמש, עומר ברק וח״כ סתיו שפיר.

סיפור בהמשכים

סיפור בהמשכים הוא רומן או נובלה, המופיע כסדרה מתמשכת בכתב עת או באתר אינטרנט, כאשר כל פרק מופיע זמן מה לאחר הפרק הקודם. לרוב, לאחר פרסום הסדרה יוצא הסיפור לאור בדפוס כספר בפני עצמו. בדרך כלל נכתב כל הסיפור על ידי סופר יחיד, אולם בסדרות המתפרסמות באינטרנט נוצר ז'אנר שבו קהל הקוראים משתתף בכתיבת הפרקים הבאים של הסיפור. טכניקת הסיפור בהמשכים משמשת גם ככלי חינוכי, בבתי הספר ובגני הילדים, שבהם מוקראים סיפורים מעת לעת, כחלק בלתי נפרד משיעורי העשרה וספרות.

פנאי פלוס

פנאי פלוס הוא שבועון ישראלי, הסוקר את עולם הבידור והטלוויזיה בישראל ובעולם.

שלמה טנאי

שלמה טנאי (קושיצקי) (27 בנובמבר 1919 – 10 בינואר 2000) היה משורר, סופר, מתרגם ועיתונאי עברי.

שמשון מלצר

שמשון מֶלְצֶר (כ"ח בשבט תרס"ט, 19 בפברואר 1909 – 27 באוגוסט 2000, כ"ו באב תש"ס) היה משורר ומתרגם עברי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.