דבר הפועלת

דְּבַר הפועלת היה ירחון הנשים הראשון בישראל. הירחון נוסד בשנת 1934 על ידי רחל כצנלסון-שזר, אשר שימשה כעורכת הראשית במשך עשרים וחמש שנותיו הראשונות. בתחילה נקרא גם "ירחון האישה בעבודתה ומשפחתה". בשנת 1977 שינה את שמו ל"ירחון נעמת".

לוגו "דבר הפועלת"

רקע

העיתונות בארץ-ישראל המתחדשת ידעה פריחה ושגשוג שהחלו עם סוף מלחמת העולם הראשונה. בעקבות העלייה במספרם של הקוראים העבריים שהגיעו ארצה וסיוע שניתן מן השלטונות הבריטיים, החלה ב-1925 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל לפרסם עיתון בשם "דבר", שהיה ביטאון ההסתדרות ואחד משופריה של מפא"י.

בזרם העיתונות הפוליטית פגשה בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20 מגמה חדשה, שביסודה מאבק לשוויון זכויות הנשים בקרב החברה המתגבשת ביישוב. במרץ 1921 נערכה במושב בלפוריה הוועידה הכללית הראשונה של הפועלות בא"י, בה השתתפו כ-500 פועלות ובראשן עדה מימון, במטרה לגבש דרכי פעולה להשגת שוויון הזדמנויות לנשים, לנוכח האכזבה שנחלו מהאופן בו המהפכה ציונית ראתה נשים. עקב כך דרשו להקים מסגרת עצמאית לפועלות, אשר תפעל במקביל להסתדרות. בסופו של דבר גישה זו לא זכתה לרוב, והוחלט שתנועת הפועלות תהווה מסגרת אוטונומית אשר תפעל בתוך ההסתדרות הכללית. נושאים נוספים שנידונו במסגרת הוועידה: קליטת פועלות בעבודה; הכשרה מקצועית; פיתוח ענפים ייחודיים לפועלות, חינוך וטיפול בילדים ועוד.

התנועה חיפשה לבסס מעמדה והגדרתה כתנועת הפועלות: הוקמו ועידת הפועלות ומועצת הפועלות, אשר פעלו במקביל להסתדרות העובדים הכללית. ייסודו של ביטאון שיהווה במה לפעילות זו היה השלב הבא, וזאת בדומה לביטאונים אחרים, כדוגמת "דבר לילדים".

בשנת 1930, ביוזמתה של כצנלסון-שזר, יצא לאור קובץ ראשון בשם "דבר הפועלת" ובו רשימות של עשרות פועלות שהגיעו לארץ בימי העלייה השנייה והעלייה השלישית שנאספו על ידה. הקובץ יצא עקב פעילותה של כצנלסון-שז"ר לעידוד הביטוי האישי של הפועלות בארץ.

היסטוריה

בשנת 1934 כאשר הועלה הרעיון להוציא ירחון קבוע לנשים, התנגד לכך נציג דבר, משה ביילינסון. אולם לאחר שהרעיון זכה לתמיכת דוד בן-גוריון ודוד רמז, הוא קרם עור וגידים.[1]

בגיליון הראשון כתבה העורכת רחל כצנלסון-שזר:

עתון הפועלות הוא לא רק אמצעי לעורר ולהוסיף בהירות בשאלות חשובות, שאינן באות לידי ביטוי ובירור מספיק בעיתונות תנועתנו הכללית – הוא גם אמצעי נגד האלם של החברה. הסתכלותה של האשה, האינטנסיביות של רגשותיה, הקשי שבחיי העבודה שלה, נפתולי חייה המשפחתיים וההגבה המיוחדת שלה על הופעות חיינו – כל זה מבקש – והלואי וימצא – ניב במלה הכתובה.[2]

בשנים הראשונות, בדומה ל"דבר לילדים", צורף דבר הפועלות כמוסף לעיתון "דבר"[3] לאחר שבע שנים, בתחילת מלחמת העולם השנייה, בגלל מדיניות הקיצוב, נפסק הוצאת הירחון לשלושה חודשים.[4] משנת 1950 הוא יצא באופן עצמאי ולא כנספח לעיתון.[5]

שז"ר ערכה את הירחון במשך שנים רבות. בשנות ה-50 כיהנו לצדה במערכת ליליה בסביץ ורבקה גורפיין. בשנת 1963 עברה שזר להיות יו"ר המערכת, רבקה כצנלסון מונתה לעורכת ושולמית אור הייתה לסגנית העורכת.[6] בשנת 1968 זכו כצנלסון ואור בפרס רבקה אלפר על עבודתן.[7] מתחילת 1971 כיהנה שולמית אור כעורכת העיתון.[8] ביולי 1974 עבר תפקיד העורכת לידי צביה כהן.[9]

בתחילה נקרא העיתון גם 'ירחון האישה בעבודה ובמשפחה'. במהלך השנים היו הצעות שונות לשנות את שם העיתון כדי שיפנה לקהל רחב יותר.[10] בשנת 1976, כשהוחלף שמה של תנועת הפועלות ל"נעמת", הוחלף גם שמו ונקרא "ירחון נעמת".

קהל היעד

נר לרגלינו היתה הסיסמה: לא למען הפועלת, אלא של הפועלת. חברות כתבו על נושאים רבים ושונים, אולם מה שכתבו היה שלהן עצמן. [...] ולא רק הכותבות חשו כך; גם הקוראות חיפשו בעתון זה ביטוי לעצמן.

העיתון נפתח ב"דבר המערכת" לצד תוכן העניינים. בדפים הבאים פורסמו מאמרים נוקבים העוסקים בנושאים הרלוונטיים לאותה עת ולענייני השעה, לצמד כתבות על ארגוני נשים ופועלן של נשים בעולם. בנוסף הופיעו בעיתון גם קטעי שירה וסיפורת. סיסמת העיתון הייתה "לא למען הפועלת, אלא של הפועלת". וכך היווה הירחון מקום לשיח פנימי של הפועלות וציבור הנשים הוותיקות בארץ בכלל, מקום בו חושפות הכותבות לבטים שהתלבטו, ייסורים שעברו ושירים וסיפורים שכתבו באותה תקופה. הכותבות כתבו בכנות ובפשטות ותוכן הגיליון היה מורכב על פי רוב מדבריהן של פועלות מרחבי ארץ ישראל העובדת.

תכנים עיקריים

רוב התכנים בהם עסקה מערכת העיתון הוקדשו לנושא מעמד האישה כאם בישראל, פועלת וכאשת משפחה. בין היתר עסקה במערכת בסוגיית הפער בשכר בין נשים לגברים, מקומה של החבֶרה בקיבוץ, תפקידיה של האם העובדת, וסיקרה בהרחבה את פעילותה של מועצת הפועלות ואת פעילותן של חברות כנסת שהשתייכו לתנועת העבודה. ביטחון התנועה היה במה לפועלות, אם כי לא אחת שימש ביטאון לתנועת הפועלים בכללה. בשנות הופעתו הראשונות גובש אופיו של העיתון, ובאותם ימים לעיתים לא היה ברור, האם זהו דבר הפועלת או: דבר לפועלת.[12] פעם בשנה, בחודש מרץ, הוקדש הגיליון ל"יום הפועלת הבינלאומי", הידוע כיום כיום האישה הבינלאומי. העיתון נתן במה ליצירה של פועלות בין אם סיפורים או שירה. בין היוצרות היו: המשוררת זלדה, רבקה גורפיין, רחל המשוררת (בלובשטיין), מרים ילן-שטקליס ולאה גולדברג. בנוסף, בשנים הראשונות הנציחה מערכת דבר הפועלת את שמותיהן ופועלן של נשים בתנועה, במטרה לבסס את מקומן בחברת הלאום הנבנית בארץ-ישראל.[13]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסיבה לרחל כצנלסון בבית דבר, דבר, 5 במאי 1958.
  2. ^ דבר הפועלת, דבר, 11 במרץ 1934.
  3. ^ דבר הפועלת, דבר, 9 במרץ 1934
    דבר הפועלת 25 באוקטובר 1938
    דבר הפועלת, דבר, 31 במרץ 1940.
  4. ^ דבר הפועלת חודש, דבר, 7 בנובמבר 1940.
  5. ^ "דבר הפועלת" – להפצה כללית, דבר, 20 בפברואר 1950.
  6. ^ שינויים במערכת דבר הפועלת, דבר, 22 בינואר 1963.
  7. ^ עורכות דבר הפועלת קיבלו את פרס רבקה אלפר, דבר, 11 ביולי 1968.
  8. ^ ש. אור עורכת דבר הפועלת, דבר, 20 בדצמבר 1970.
  9. ^ חילופי עורכות בדבר הפועלת, דבר, 3 ביולי 1974.
  10. ^ נילי פרידלנדר, שתי כלות במסיבה משפחתית אחת, מעריב, 15 ביולי 1968; י. בן עטר, אין לשנות את השם דבר הפועלת, דבר, 14 ביולי 1974.
  11. ^ עם פעמי הדור: ילקוט מחצית היובל של דבר-הפועלת (תשכ"ד), עמ' 51.
  12. ^ בת-שבע מרגלית-שטרן, גאולה בכבלים: תנועת הפועלות הארץ-ישראלית 1939-1920, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2006, עמ' 169-168.
  13. ^ שם, עמ' 157.
11 באוגוסט

11 באוגוסט הוא היום ה-223 בשנה (224 בשנה מעוברת) בשבוע ה-33 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 142 ימים.

1975

שנת 1975 היא השנה ה-75 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1975 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1975 בישראל

1975 בישראל (ה'תשל"ה - ה'תשל"ו) הייתה השנה בה חגגה מדינת 27 שנה מיום היווסדה.

1992

שנת 1992 היא השנה ה-92 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1992 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

19 באפריל

19 באפריל הוא היום ה-109 בשנה (110 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 256 ימים.

בבה אידלסון

בֶּבָּה אידלסון (טרכטנברג) (14 באוקטובר 1895, יקטרינוסלאב, רוסיה - 5 בדצמבר 1975, תל אביב) הייתה פעילה ציונית, ממייסדות תנועת הפועלות בארץ ישראל, חברת הכנסת (בכנסת הראשונה עד החמישית) בסיעת מפא"י, סגנית יושב ראש הכנסת. פעילה במועצת הפועלות (לימים: נעמת) מ-1931 עד 1974. פעלה בעיקר למען שוויון זכויות לנשים וקידום מעמדן בחברה.

בתיה לישנסקי

בתיה לישַנְסקי (ח' בתשרי תר"ס, ספטמבר 1899 – ט"ז בניסן תשנ"ב, אפריל 1992) הייתה פסלת ישראלית. יצירותיה הריאליסטיות משקפות בנושאיהן את הנרטיב הציוני. כלת פרס דיזנגוף לפיסול (1944, 1957), יקירת העיר תל אביב (1983) וכלת פרס ישראל לפיסול (1985).

דבורה דיין

דבורה דיין (לבית זטולובסקי 23 בספטמבר 1890 – 28 ביולי 1956) הייתה חלוצה אשת העלייה השנייה, מחברות קיבוץ דגניה א' וממייסדות מושב נהלל, פעילה חברתית סופרת, פובליציסטית, וחברת מערכת כתב העת "דבר הפועלת". אשתו של חבר הכנסת מטעם מפא"י, שמואל דיין, אמו של משה דיין וסבתם של יעל דיין, אסי דיין, עוזי דיין ויהונתן גפן. השחקנית דבורה קידר גילמה את דמותה בדמות סבתא טוניה בהצגה נומה עמק מאת יהונתן גפן בבימוי של אלדד זיו.

דבר

האם התכוונתם ל...

דבר (עיתון)

דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

דבר השבוע

דְּבַר השבוע היה שבועון חדשות מצולם מבית ההוצאה לאור של העיתון "דבר", שיצא לאור באופן סדיר משנת 1946 ועד לשנת 1996.

הוצאת דבר

הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית. ההוצאה נוסדה בחודש יוני שנת 1925 על ידי ברל כצנלסון ומשה ביילינסון במטרה להוציא לאור את העיתון "דבר" וספרי הגות, ומאוחר יותר כתבי עת של "דבר" בהם: "דבר הפועלת", "דבר לילדים", "הגה".

ההוצאה הוציאה ספרי עיון, שירה, לכסיקונים וספרי ילדים. עד ייסוד הוצאת עם עובד ב-1942 הייתה הוצאת דבר ההוצאה הרשמית של פועלי ארץ ישראל ויצאו בה כ-80 כותרים בית הדפוס של ההוצאה היה בית הדפוס של "הפועל הצעיר".

רב-המכר של ההוצאה הוא ספר שירי רחל המשוררת, שיצא בלמעלה משלושים מהדורות. עוד יצאו בהוצאה כתבי נתן אלתרמן, דוד בן-גוריון ואחרים.

ההוצאה סגרה את שעריה בשנות ה-90 של המאה ה-20.

יוכבד בת-רחל

יוכבד בת-רחל (תרשיש) (14 בנובמבר 1901 אוקראינה – 18 באוגוסט 1989 י"ז באב תשמ"ט, עין חרוד). חלוצה, פעילה במוסדות הקיבוץ המאוחד ותנועת אחדות העבודה, מבכירות מועצת הפועלות, פעילה בקופת חולים כללית ובמוסדות עליית הנוער. חברה באספת הנבחרים, בועד הלאומי וצירה בקונגרסים הציוניים. אשת חינוך ופעילה לשוויון נשים בקיבוץ.

ליליה בסביץ

ליליה בסביץ-כהן (1900 אוקראינה – 1990, תל אביב) הייתה ממנהיגות תנועת הפועלות בתקופת היישוב ובימי המדינה, חברת מערכת דבר הפועלת. עסקה רבות בשאלת החינוך המשותף ובקידום מעמד האישה ביישוב העברי, במיוחד בתנועה הקיבוצית ובעולם העבודה.

נעמת

נעמת (ראשי תיבות: "נשים עובדות ומתנדבות"), הוא שמה הנוכחי של מועצת הפועלות, תנועת הנשים שנוסדה מטעם הסתדרות העובדים הכללית. התנועה נוסדה בשנת 1921 והיא תנועת הנשים הגדולה בישראל. בשנת 2008 זכתה התנועה בפרס ישראל בתחום מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

יו"ר נעמת החל ממאי 2019 היא חגית פאר.

עפרה אליגון

עפרה אַליָגוֹן (31 במרץ 1921 – 22 בדצמבר 2012) הייתה סופרת ועיתונאית ישראלית. ערכה את כתב העת "דבר הפועלת", הייתה כתבת בעיתון "דבר" ולאחר מכן כתבת ב"מעריב" במשך 25 שנה (1960–1985).

רבקה כצנלסון

רבקה כצנלסון (1903 – 19 באפריל 1992) הייתה עיתונאית ומבקרת ספרות ואמנות ישראלית, אשת מפא"י, עורכת "דבר הפועלת" בשנים 1962—1970.

רחל כצנלסון-שזר

רחל כצנלסון-שזר (ט"ו בחשוון תרמ"ו, 24 באוקטובר 1885‏, בוברויסק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית – 11 באוגוסט 1975, ד' באלול תשל"ה, ירושלים) הייתה אשת ציבור ישראלית. נמנתה עם מייסדות מועצת הפועלות ופעלה לקידום הנשים בישוב. רעייתו של נשיא מדינת ישראל זלמן שזר.

שושנה פרסיץ

שושנה פֶּרְסִיץ (16 בנובמבר 1893 – 22 במרץ 1969) הייתה חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מראשי הציונים הכלליים והאישה הבכירה במפלגה זו. מזכירת כבוד של האגודה הציונית 'חובבי שפת עבר', חברה במרכז ציוני רוסיה וצירה בקונגרסים הציוניים ה-16 וה-17, חברת מועצת עיריית תל אביב וראש מחלקת החינוך בה. מייסדת הוצאת הספרים העברית "אמנות", שהוציאה לאור ספרים בתרגום לעברית וספרי מקור לבני ובנות הנעורים. כלת פרס ישראל על פועלה בתחום החינוך (תשכ"ח).

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.