דבר העובדים בארץ ישראל

דבר העובדים בארץ ישראל, שנקרא קודם לכן דבר ראשון, הוא אתר חדשות ופובליציסטיקה בבעלות הסתדרות העובדים הכללית החדשה. האתר נקרא על שמו של עיתון ההסתדרות "דבר" אשר נסגר בשנת 1996, ובימיו האחרונים נקרא "דבר ראשון"[1]. השקפות האתר הן סוציאליסטיות וציוניות. האתר החל לפעול ביוני 2016.

ב-8 באפריל 2019, יום לפני הבחירות לכנסת ה-21, נסגר אתר "דבר ראשון" בהוראת יושב ראש ההסתדרות, ארנון בר-דוד[2]. ב-1 במאי 2019, כשלושה שבועות לאחר סגירת האתר, הוא נפתח מחדש, תוך שינוי שמו ל"דבר העובדים בארץ ישראל" והחלפת העורך הראשי.

דבר העובדים בארץ ישראל
דבר העובדים בארץ ישראל
סוג עיתונות מקוונת
סלוגן אתר החדשות החברתי של ישראל
תאריך ההקמה 7 ביוני 2016
בעלות הסתדרות העובדים הכללית החדשה
שירותים עיקריים חדשות, פובליציסטיקה
http://www.davar1.co.il/

דבר ראשון

דבר ראשון
לוגו האתר לפני שינוי השם
דבר העובדים צילום מסך
צילום מסך של "דבר העובדים בארץ ישראל"
גיליון מיוחד של דבר ראשון לועידת המעו"ף ה-17
גיליון מודפס מיוחד של דבר ראשון, לכבוד ועידת הסתדרות המעו"ף ה-17

אתר "דבר ראשון" העיד על עצמו כי ערכיו הם שאיפה לצדק חברתי ולשוויון, ואמונה בציונות ובמדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עם זאת האתר מבקש להביא לידי ביטוי מנעד של השקפות עולם, ולהיות מחויב לכללי האתיקה העיתונאית[3]. בין התחומים שסוקרו באתר: כלכלה, עבודה, רווחה, בריאות, תשתיות, חינוך, ביטחון, נושאים פוליטיים-מדיניים, חדשות חוץ, ספורט ועוד. כמו כן כלל האתר פלטפורמת בלוגים תחת הכותרת "דברים".

האתר ביקר תכופות את תפיסת העולם הנאו-ליברלית, ומעודד מדיניות כלכלית-חברתית של מדינת רווחה. מושם דגש בסיקור באתר על התאגדויות אנושיות בכלל, ועל התאגדויות עובדים בפרט. כאתר בבעלות ארגון עובדים, ביקש האתר להוות חלופה תקשורתית שאינה נשלטת על ידי בעלי הון.

מרבית הכתבים באתר אינם עיתונאים במקצועם, אלא פעילי התנועה החינוכית דרור-ישראל, שעברו הכשרה לשם הכתיבה באתר[4]. מיום הקמתו ועד תחילת שנת 2018 היה יניב כרמל העורך הראשי באתר. החל מ-1 בינואר 2018 נכנס לתפקיד שי ניב[5].

עד כניסתו של ניב לתפקיד נקט האתר בדרך-כלל בקו של תמיכה בלתי-מסויגת בהסתדרות. הוא תמך ביו"ר ההסתדרות המכהן אבי ניסנקורן בהתמודדותו מול שלי יחימוביץ' על תפקיד היו"ר, ב-2017. בתקופתו של ניב הרחיב האתר את תחומי הסיקור שלו והחל לנקוט קו עצמאי יותר. לקראת הבחירות לכנסת ב-2019 עלו בו כתבות ביקורתיות על משה כחלון ועל המהלך להחלפת ניסנקורן, שהצטרף לרשימת כחול לבן לכנסת, ביו"ר הסתדרות המעו"ף ארנון בר-דוד[2]. ניב רמז כי ביקורת זאת הביאה לסגירתו הפתאומית של האתר.

דבר העובדים בארץ ישראל

ב-1 במאי 2019, כשלושה שבועות לאחר סגירת האתר, הוא נפתח מחדש באותו URL, תוך שינוי שמו ל"דבר העובדים בארץ ישראל"[6] והחלפת העורך הראשי. האתר תיאר את השינוי שעבר:

לאחר תהליך בחינה וארגון מחדש שערכה ההסתדרות לאתר החדשות שבבעלותה, הוחלט למקד את האתר בסיקור תוכני הליבה של העבודה המאורגנת והאדם העובד בישראל. "דבר העובדים בארץ ישראל" יביא לקדמת הבמה את זרם חייהם של העובדים והעובדות בישראל ויסקר את פועלם בחיי היום יום ובמקומות העבודה, בארגונם, במאבקיהם ובהישגיהם. האתר גם יתמודד עם המגמות הכלכליות המבקשות להדיר חלקים נרחבים מהחברה הישראלית.[6]

לקריאה נוספת

  • דני ואזנה, מאוגדים - התחדשות העבודה המאורגנת בישראל, הוצאת שחקים 2017. עמ' 422 (שובו של עיתון "דבר" - קולות מן העבר)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאמר מערכת, ‏אל קוראינו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, יוני 2016
  2. ^ 2.0 2.1 נתי טוקר, יום לפני הבחירות: ההסתדרות הורידה מהאוויר את אתר "דבר ראשון", באתר TheMarker‏, 9 באפריל 2019
  3. ^ אודות אתר דבר ראשון
  4. ^ דבר ראשון, באתר "דרור ישראל", 8 ביוני 2016
  5. ^ שי ניב מונה לעורך הראשי של 'דבר ראשון', באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 בינואר 2018
  6. ^ 6.0 6.1 קול לעובדים ולעובדות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 במאי 2019
איל בן ראובן

איל בן ראובן (נולד ב-22 במאי 1954) הוא איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר כנסת בסיעת התנועה וכיושב ראש ועדת האתיקה. אלוף במילואים בצה"ל, שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס, וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות.

אלי אלאלוף

אלי אלאלוף (נולד ב-17 בפברואר 1945 ד' באדר ה'תש"ה), הוא חבר הכנסת לשעבר, שכיהן כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת העשרים מטעם מפלגת כולנו. הוא חתן פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשע"א.

ארגון העבודה הבינלאומי

ארגון העבודה הבינלאומי (International Labour Organization) (ראשי תיבות: ILO) היא סוכנות של האומות המאוחדות המתמקדת בנושאים של יחסי עבודה. מטה הארגון בז'נבה שבשווייץ. הארגון נוסד בשנת 1919, כתוצאה מועידת השלום בפריז ותחילתו כסוכנות של חבר הלאומים. עם הקמת האומות המאוחדות הפך הארגון להיות אחת מסוכנויותיו. חוקת הארגון כוללת את הצהרת פילדלפיה המפרטת את מטרותיו של הארגון. מזכירות הארגון ידועה בשם "משרד העבודה הבינלאומי". בארגון חברות 179 מדינות בעולם, כולל מדינת ישראל.

מטרת הארגון היא לחזק את זכויות העובד, לשפר את תנאי העבודה והמחיה של העובד, להגביר את התעסוקה ולספק מידע והזדמנויות להכשרה מקצועית. תוכניות בסיוע וביוזמת ה-ILO כוללות מידע בענייני בטיחות וגהות בעבודה, תקני עבודה ותוכניות לזכויות אדם.

באופן היסטורי, ה-ILO היה הגוף הקובע תקנים בינלאומיים לתנאי עבודה, פעילות שהיוותה את הבסיס ליסודם של איגודים מקצועיים ופעילויות אחרת במדינות שונות בעולם.

בנאי (מקצוע)

בנאי או פועל בניין הוא פועל המועסק בענף הבנייה. המונח מתייחס לפועלי בניין כלליים, אך גם לעובדים בעלי התמחות מיוחדת, כגון חשמלאים, נגרים ושרברבים.

בתי הדין לעבודה

בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).

דוור

דוור הוא מקצועו של אדם העובד בחלוקת דואר (מכתבים וחבילות) לבתים ולעסקים.

הטלוויזיה החינוכית הישראלית

הטלוויזיה החינוכית הישראלית, המוכרת גם בשם המקוצר "הטלוויזיה החינוכית" ובמותג "חינוכית", הייתה תחנת טלוויזיה ציבורית ובכלל הראשונה שפעלה בישראל החל משנת 1966. במקור נועד הערוץ ללמד ילדים ובני נוער נושאים שונים, אולם שנים לאחר הקמתו, החל הערוץ לשדר גם תכנים להעשרת מבוגרים. התחנה הייתה מזוהה גם בתור ערוץ 23 (על אף שתכניה שודרו בעבר גם בערוץ 2, בערוץ הראשון, בכאן 11 ובערוץ עשר).

מתחם הטלוויזיה החינוכית שוכן ברחוב קלאוזנר 14 ברמת אביב, בצמוד למרכז לטכנולוגיה חינוכית, קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ולאוניברסיטת תל אביב.

בעשור השני של המאה ה-21, הטלוויזיה החינוכית הפיקה מספר רב של תוכניות בשלל נושאים שונים לקבוצות גילאים שונות, שהעיקרית בהן היא ילדים ובני נוער, והם הופצו הן בערוצי הטלוויזיה, באתר האינטרנט של החינוכית ובפלטפורמות אינטרנטיות נוספות.

חוק השידור הציבורי הישראלי קובע כי החינוכית תיסגר כ-15 חודשים לאחר העלייה לשידור של התאגיד, ושידורי הטלוויזיה הסתיימו ב-14 באוגוסט 2018. החוק הורה על הפעלת ערוץ "כאן חינוכית" במסגרת התאגיד כתחליף לשידורי הטח"י, באפיק שהוקצה לה - 23, ותכניו מיועדים לילדים ולנוער. בכך נסתם הגולל על שידורי החינוכית לאחר שהצעת החוק של חבר הכנסת יוסי יונה לביטול סגירת החינוכית נדחתה במליאת הכנסת ללא דיון.

המשחקים הפאראלימפיים

המשחקים הפאראלימפיים (מכונים גם אולימפיאדת הנכים או פאראלימפיאדה, באנגלית: Paralympic Games) הם אירוע רב-ענפי בינלאומי, בו מתחרים ספורטאים בעלי מוגבלויות. המשחקים הפאראלימפיים העיקריים נערכים בקיץ מדי ארבע שנים, כשמשחקי החורף, המצומצמים יחסית, נערכים שנתיים אחרי כל קיץ פאראלימפי, בחורף, בסמוך ואחרי המשחקים האולימפיים, ובחסות הוועד הפאראלימפי הבינלאומי.

השם, "המשחקים הפאראלימפיים", מבוסס על המילה היוונית Paraplegia = שיתוק בחלק התחתון של הגוף; לאחר זמן, ומשהתברר כי לא כל המתחרים הם נפגעי שיתוק, שונה מקור המונח מיוונית, והוא מתבסס כיום על המילה פארא = ליד, ליד המשחקים האולימפיים.

הרפורמה בנמלי הים בישראל

הרפורמה בנמלי ישראל או הרפורמה בנמלים הוא השם שניתן לשינוי מבני כולל בענף הנמלים הימיים בישראל, שהחל בשנת 2003 עם חקיקת חוק הרפורמה בכנסת, ומטרתו הסופית היא הכנסת תחרות בנמלי הים של ישראל (נכון לשנת 2003 - נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת) והפרטתם.

עיקר הרפורמה כולל את פירוק רשות הנמלים למספר גופים - חברת נמלי ישראל שתהיה אחראית על החזקה, ניהול ופיתוח של שטחי הנמלים והשכרתם לחברות ההפעלה; חברות נמל אשדוד, נמל חיפה ונמל אילת, אשר אחראיות על מתן השירות ופיתוח מתקני הנמל (בפרט המנופים וניהול מסופי המטענים); ורשות הספנות והנמלים שתהיה אחראית על אסדרת הענף.

נכון לשנת 2014, כעשור לאחר תחילת מימוש הרפורמה בפועל בשנת 2005, ישנה ביקורת על דרך מימוש הרפורמה ואף נטען על ידי מבקר המדינה כי הרפורמה של שנת 2003 נכשלה.כיום נעשים צעדים נוספים על מנת לקדם תחרות בתחום נמלי הים והיא קידום הקמת נמל המפרץ ונמל הדרום.

יזידים

יזידים (בכורדית-קורמאנג'י: Êzidî; סוראני: ئيزيدي), או "אזידים", על-פי המינוח המודרני הנהוג בפיהם, הם מאמיני דת מזרח תיכונית בעלת שורשים עתיקים. כל בני הדת היזידית הם כורדים ורובם מתגוררים בסביבות מוסול וסינג'אר שבעיראק, אך ישנן גם קבוצות בסוריה, טורקיה, איראן, גאורגיה וארמניה (בה הם מהווים את המיעוט הדתי הגדול ביותר).

מספרם הכולל נאמד בין שמונה מאות אלף למיליון.

מדבור

מדבור הוא תהליך בו אזור יבש יחסית הופך להיות צחיח לחלוטין. בדרך כלל מלווה התהליך בהתייבשות מאגרי מים ובהצטמצמות של מגוון הצומח והחי באזור. באזורי ספר המדבר תהליך זה גורם להתפשטות המדבר. תופעת המדבור מתרחשת בעיקר בשוליהם של מדבריות קיימים.

במקומות שונים בעולם מתרחשים תהליכי מדבור, הן בשל שינויים אקלימיים והן בשל מעשי האדם. השינוי הגדול ביותר מתרחש באזור הסאהל שמדרום לסהרה, שבו תושבי מדינות כמו סנגל ומאלי סובלים מבצורות תכופות יותר ויותר בשל התפשטות המדבר.

ישנן שיטות שונות בהן ניתן לעצור את המדבור או לשחזר את המערכת כמו נטיעות מתאימות של צמחים או תוספת של גרגרי פלסטיק סופחי מים אל הקרקע.

מציל

מציל הוא אדם העובד בחוף הים או בבריכת שחייה ותפקידו פיקוח על הרחצה במקומות אלה, ובפרט הצלת טובע מן המים, והגשת עזרה ראשונה עד להגעת צוות חרום.

בדרך כלל נמצא המציל בעמדת תצפית נוחה בסמוך למים, המאפשרת לו לראות את כל קהל המתרחצים.

נאדיה מוראד

נאדיה מוראד באסי טאהא (בערבית: نادية مراد باسي طه, תעתיק מדויק: נאדיה מראד באסי טה; נולדה ב-1993) היא פעילה יזידית מן הכפר קוצ'ו באזור סינג'אר שבעיראק שנחטפה ושועבדה על ידי ארגון הטרור "המדינה האסלאמית" במהלך כיבוש סינג'אר בחודש אוגוסט 2014. לאחר שלושה חודשים בשבי הצליחה לברוח ומצאה מקלט אצל משפחה סונית בעיר מוסול, שהצליחה, באמצעות מסמכים מזויפים, להבריח אותה אל מחוץ לתחומי הח'ליפות האסלאמית. זוכת פרס נובל לשלום ל-2018.

לאחר שחרורה שהתה מוראד במחנה פליטים בכורדיסטן העיראקית ולאחר מכן שולבה בתוכנית שיקום מיוחדת לנשים יזידיות ששוחררו מן השבי בחסות ממשלת גרמניה ובתחומה. אחרי מספר חודשי שיקום בגרמניה, יצאה מוראד למסע במדינות שונות בעולם שבו ביקשה להשמיע את זעקתן של הנשים היזידיות החטופות ולדרוש מן הקהילה הבינלאומית להתערב להצלתן ולהילחם במשעבדיהן. במסגרת מסע זה נשאה דברים בפני ועדת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה, בפני מליאת מועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק וכן ביקרה בקהיר, שם פגשה את נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי ואת שייח' אל-אזהר ודרשה מהם לפרסם גינוי סוני רשמי למעשי דאעש ולהוביל את העולם הסוני להתנערות מן הארגון הקיצוני. היא ביקרה גם בבגדאד, בכווית, באתונה, באוסלו ובלונדון.

סטיב אדלר

סטפן (סטיב, ובשמו העברי ישראל אהרן) אדלר (Stephen Adler; נולד ב-17 בפברואר 1941, כ' בשבט ה'תש"א), הוא משפטן ומומחה בדיני עבודה. שימש נשיא בית הדין הארצי לעבודה בישראל בשנים 1997–2010, וכיום מגשר בסכסוכי עבודה בגופים גדולים.

עבד אל-חכים חאג' יחיא

עבד אל-חכים חאג' יחיא (בערבית: عبد الحكيم حاج يحيى; נולד ב-16 בפברואר 1965) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי המכהן כחבר הכנסת מטעם רע"ם. בעבר שימש כראש עיריית טייבה.

פרילנסר

פרילנסר (מאנגלית: Freelancer - סוֹפֵר בִּלתִי תָלוּי. עלול להתפרש גם משתתף חופשי) הוא עובד עצמאי הנותן שירותים מקצועיים למשימות מוגדרות מראש.

צ'צ'ניה

רפובליקת צ'צ'ניה (ברוסית: Чеченская Республика, צ'צ'נית: Нохчийн Республика) היא רפובליקה רוסית השוכנת בדרום הפדרציה הרוסית. גובלת במזרח בדאגסטן, בדרום בגאורגיה, במערב באינגושטיה ובצפון במחוז סטוורופול. אוכלוסייתה מונה כ-1.39 מיליון בני אדם ובירתה העיר גרוזני, הנחשבת לאחת הערים המסוכנות בעולם. ההמנון הלאומי של צ'צ'ניה הוא שיר השטלק. הרוב המכריע של תושבי צ'צ'ניה הם מוסלמים.

רפואה פנימית

רפואה פנימית (באנגלית: Internal Medicine) היא ענף ברפואה. הרפואה הפנימית היא אחד ממקצועות הרפואה הוותיקים ביותר ובעיני רבים היא מהווה בסיס לכל המקצועות הרפואיים הקליניים (ליד מיטת החולה) שאינם כירורגיים (לא מצריכים ניתוח).

הרפואה הפנימית עוסקת במניעה, אבחון ובטיפול תרופתי של מחלות מבוגרים שלא דורשת התערבות ניתוחית.

שחר איילון

שחר איילון (נולד בשנת 1955), כיהן כנציב כבאות והצלה, כניצב במשטרת ישראל וכמנכ"ל רכבת ישראל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.