דבורייה

דַּבּוּרִיַּהערבית: دبورية) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת בשולי עמק יזרעאל ולמרגלות הר תבור. דבורייה בנויה על צלע הר תבור, בחיבור בינו למישור בקעת כסולות הצמוד אליו. רוב היישוב, שתושביו ערבים-ישראלים, בנוי על שיפועים תלולים יחסית. צורת הבנייה ביישוב היא כפרית מסורתית, והיא מתאפיינת במבנים בעלי קומה אחת עד ארבע קומות.

דבורייה
Daburiyya Mount Tabor 200704
שם בערבית دبورية
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה זוהיר יוספיה
גובה ממוצע[1] ‎163 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 10,402 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 160
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.4% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,868 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 120
תחום שיפוט[2] 5,460 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 186
(למפת עמק בית שאן רגילה)
Emek-beit-shean
 
דבורייה
דבורייה
32°41′29″N 35°22′18″E / 32.691439453672°N 35.3717523670702°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3804
    - דירוג מדד ג'יני 178
פרופיל דבורייה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.dabburiya.net
Daburiyya fron Beit Keshet scenic route (3)
דבוריה כפי שהיא נראית מתצפית הר תבור בדרך נוף יער בית קשת. בחלק התחתון של התמונה נחל דבורה

היסטוריה

היישוב נמצא באזור העיר המקראית דָּבְרַת, הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, התקיימה כיישוב יהודי גם בתקופת בית שני וככל הנראה משמר את שמה. יש המניחים כי מקור השם דבורייה מהמילה הכנענית "דבר" שפירושה מקום לרעיית הצאן, ואכן שם זה מתאים לכפר דבורייה העשיר במקומות מרעה.

במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-200 נפשות, כולם מוסלמים, בבתים רעועים מופרדים בסמטאות צרות ובמערות. במפקד האוכלוסין של שנת 1922 נמנו בכפר 602 נפשות[3]. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 747 נפשות, ב-170 בתים מיושבים, כולם מוסלמים למעט 15 גברים וארבע נשים שככל הנראה התגוררו במנזר על הר תבור שתושביו נמנו עם תושבי דבורייה[4]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל נאמד מספר תושבי הכפר בכ-1290 נפש ושטחו נרשם כ-18,185 דונם, מתוכם 4,241 דונם של אדמה ציבורית ו-571 דונם אדמה בבעלות יהודית[5].

היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1961.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בדבורייה 10,402 תושבים (מקום 160 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לדבורייה דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 66.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,531 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 339-340
  4. ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives קובץ PDF, עמוד 73
  5. ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
  6. ^ פרופיל דבורייה באתר הלמ"ס
Daburiye
דבורייה במבט מהר תבור
בוקעאתא

בוקעאתא (בערבית: بقعاثا, תעתיק מדויק: בקעאת'א) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1982. בוקעאתא הוא אחד מארבעת היישובים הדרוזיים ברמת הגולן שנכבשו מסוריה במלחמת ששת הימים, תושבי הכפר זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק הגולן (1981) אולם רובם אינם מחזיקים בתעודת זהות ישראלית.

גביע המדינה בכדורגל 2018/2019

גביע המדינה בכדורגל לעונת 2018/2019 היא התחרות ה-80 מאז היווסדה וה-66 מאז קום מדינת ישראל. משחקי התחרות החלו ב-1 בספטמבר 2018, ומשחק הגמר נערך ב-15 במאי 2019 באצטדיון סמי עופר והסתיים בניצחון של בני יהודה תל אביב על מכבי נתניה לאחר הארכה בדו-קרב בעיטות הכרעה. זו הזכייה הרביעית של בני יהודה בגביע, והפעם השלישית בה זכתה לאחר בבעיטות הכרעה, כאשר גם בפעמיים הקודמות בהן זכתה בגביע (ב-1981 וב-2017) הוכרע משחק הגמר בפנדלים.

דברת (יישוב מקראי)

במהדורת האנאלים של תגלת-פלאסר השלישי 'דָּבְרַה' היתה עיר שסבלה ממדיניות ההגליות האשוריות דאז.[1]

דָּבְרַת הייתה עיר הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, והתקיימה גם בתקופת בית שני.

תחילה נזכרת העיר בגבול שבין נחלת שבט זבולון ונחלת שבט יששכר, ליד הר תבור: "וְשָׁב מִשָּׂרִיד קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר, וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת וְעָלָה יָפִיעַ".

לאחר מכן, נזכרת כעיר לוויים בנחלת שבט יששכר: "וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת קִשְׁיוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ, אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ".

העיר המשיכה להתקיים כיישוב יהודי גם בתקופת בית שני, ובתקופת המרד הגדול מזכיר אותה יוסף בן מתתיהו (בצורה דבריתא) כעיר שצעיריה שדדו את שיירת המלכה ברניקי.

היישוב המשיך להתקיים גם בתקופת התלמוד, ואוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) זיהה את "דברת" המקראית עם "דבריתא" בת זמנו, וציין כי מדובר בכפר של יהודים.

שם העיר השתמר בשמם של קיבוץ דברת וכפר דבורייה, השוכנים באזור שבו שכנה העיר.

הר דבורה

הר דבורה הוא הר בישראל בגובה של 437 מטרים מעל פני הים, השוכן בהרי נצרת שבגליל התחתון, על גבולו של עמק יזרעאל שמדרום לו. הוא שוכן בין הר כסולות ממערב, הר יונה מצפון והר תבור שנמצא 4.5 ק"מ דרומית-מזרחית לו. על מורדותיו המזרחיים של ההר שוכן הכפר דבורייה, ממערב לו העיר נוף הגליל ובעמק שמצפון לו הכפר עין מאהל. שמו של ההר מנציח את דבורה הנביאה שניצחה בעמק שלמרגלותיו את סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור.

ההר עשוי אבן גיר ודולומיט, ואדמתו היא אדמת טרה רוסה. הוא מיוער בחורש ים תיכוני, במיוחד בעצי אלון. המקום הוכרז כשמורת יער עוד בתקופת המנדט הבריטי ב-1926, וכונה "יער סרטבה". על הפסגה הכשירה קק"ל חניון ובמקום ניצב סלע המנציח את יובל 25 השנים לחתונתה של מלכת אנגליה אליזבט השנייה עם הנסיך פיליפ שנחוג בשנת 1972. מההר תצפית טובה אל עמק יזרעאל ואל הר תבור, ושביל ישראל חולף על פסגתו.

הר תבור

הַר תָּבוֹר הוא פסגה בולטת הממוקמת מדרום לרכס הרי נצרת ומצפון לעמק יזרעאל, והוא אחד ההרים הגבוהים בגליל התחתון. פסגתו נמצאת בגובה 562 מטר מעל פני הים והוא מתנשא לגובה של כ-400 מטרים מעל סביבתו. הפסגה בולטת ונראית גם לצופים בה ממקומות מרוחקים ברחבי הגליל והגולן. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפסגה נראית מעוגלת ומתונה.

להר תבור יש היסטוריה עשירה וחשיבות במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. שמו נזכר במקרא בגבול נחלותיהם של שלושה משבטי ישראל. על הר תבור התכנס צבאו של ברק בן אבינועם למלחמה על סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור. מאוחר יותר, בתקופת בית שני הייתה סביבת הר תבור מוקד לקרבות בין הרומאים ליהודים. אגדת חז"ל הזכירה את התבור בין ההרים שבקשו שעליהם תינתן התורה, אך הר סיני זכה בכך, כי רק בו לא נהגה עבודה זרה ולעתיד לבוא, יצורפו ארבעה הרים ובהם התבור, הר המוריה יועמד על ראשיהם ועליו יבנה בית המקדש השלישי. לפי המסורת הנוצרית, ההר הוא האתר בו ארעה ההשתנות.

על מדרונות ההר שוכנים שלושה יישובים - דבורייה (בתחתית המדרון המערבי), שבלי (בתחתית המדרון המזרחי) ואום אל-גנם (בקצה הדרום מזרחי).

חמד גנאים

חמד גנאים (בערבית: حمد غنايم; תעתיק מדויק: חמד ע'נאים, נולד ב-8 ביולי 1987) הוא כדורגלן ערבי-ישראלי המשחק בעמדת הקשר ההתקפי בקבוצת מ.ס. דבורייה.

מגדל העמק

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת.

מועצה אזורית מטה אשר

מועצה אזורית מטה אשר היא מועצה אזורית במחוז הצפון, נפת עכו, בהרי הגליל המערבי. נקראת על שם שבט אשר שישב באזור בימי קדם.

מועצה אזורית עמק הירדן

מועצה אזורית עמק הירדן היא מועצה אזורית בעמק הירדן. היא הוקמה בשנת 1949, לאחר שגוש היישובים באזור התקיים משנות ה־30, והיוותה דגם למועצות אזוריות שהוקמו לאחריה.

בתחומי המועצה ישנם 22 יישובים, מתוכם 17 קיבוצים, 4 יישובים קהילתיים ומושב אחד. כמו כן נמצאת בתחומה המכללה האקדמית כנרת.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

משהד (מועצה מקומית)

משהד (בערבית: مشهد) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1960.

נפת יזרעאל

נפת יזרעאל (נקראת לעיתים נפת עפולה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם עמק יזרעאל הנמצא בשטחה.

שטח הנפה הוא 1,193 קמ"ר.

נכון לשנת 2015 חיים בנפה כ-490,300 תושבים.

נפת כנרת

נָפַת כִּנֶּרֶת (נקראת לעיתים נפת טבריה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם הכנרת הנמצאת בשטחה.

שטח הנפה הוא 529 קמ"ר. ההתיישבות היהודית על גדות הכנרת החלה בעשור הראשון של המאה ה-20 ובה הוקם הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה.

הנפה מחולקת לשני אזורים טבעיים: אזור כנרת 221 ואזור גליל תחתון מזרחי 222

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

נפת צפת

נפת צפת היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל השכונת בצפון מזרח הגליל ועמק החולה. הנפה קרויה על שם צפת שהיא העיר הגדולה בנפה. עמק החולה יושב על ידי יהודים כבר בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.

שטח הנפה הוא 670 קמ"ר.

הנפה מחולקת לשלושה אזורים טבעיים: עמק החולה 211, גליל עליון מזרחי 212 ואזור חצור 213.

נפת רמת הגולן

נפת רמת הגולן היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה מתפרסת על מרבית חבל רמת הגולן וחופפת לשטח שנכבש במלחמת ששת הימים מידי סוריה והועבר לריבונות ישראלית אחרי חקיקת חוק רמת הגולן ב-1981. היישוב הגדול ביותר בנפת רמת הגולן הוא הכפר הדרוזי מג'דל שמס אשר למרגלות החרמון בצפון הנפה.

שטח הנפה הוא 1,154 קמ"ר.

הנפה מחולקת לארבעה אזורים טבעיים: אזור החרמון, גולן צפוני, גולן תיכון וגולן דרומי.

קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

תחנת הרכבת עפולה

תחנת הרכבת עפולה על-שם רפאל איתן (רפול) היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר עפולה וסביבתה. תחנת עפולה החדשה, שתוכננה על ידי אדריכל אליאסף בר, נבנתה כחלק מהקמת קו הרכבת חיפה - בית שאן. בשונה מיתר התחנות על הקו, התחנה לא נבנתה על התוואי ההיסטורי או בקרבה אליו, והיא ממוקמת במרכז העירוני החדש של האזור הנמצא בשטח פתוח בין עפולה לעפולה עילית בכביש 65 וממזרח לכביש 60.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.8%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.8%
גילאי 5 - 9 9.5%
גילאי 10 - 14 10.3%
גילאי 15 - 19 11.4%
גילאי 20 - 29 16.3%
גילאי 30 - 44 17.0%
גילאי 45 - 59 16.4%
גילאי 60 - 64 3.1%
גילאי 65 ומעלה 6.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
תלמידים 2,470
 –  יסודי 1,193
 –  על-יסודי 1,277
מספר כיתות 90
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.