דבורה דיין

דבורה דיין (לבית זטולובסקי 23 בספטמבר 189028 ביולי 1956) הייתה חלוצה אשת העלייה השנייה, מחברות קיבוץ דגניה א' וממייסדות מושב נהלל, פעילה חברתית סופרת, פובליציסטית, וחברת מערכת כתב העת "דבר הפועלת". אשתו של חבר הכנסת מטעם מפא"י, שמואל דיין, אמו של משה דיין וסבתם של יעל דיין, אסי דיין, עוזי דיין ויהונתן גפן. השחקנית דבורה קידר גילמה את דמותה בדמות סבתא טוניה בהצגה נומה עמק מאת יהונתן גפן בבימוי של אלדד זיו.

Dvora Dayan
דבורה דיין, תר"פ (1920)

ביוגרפיה

ילדותה ולימודיה

דבורה לבית זטולובסקי נולדה ב-23 בספטמבר 1890 בכפר פרוחורובקה (Прохоровка) שבפלך פולטבה, בדרום-מערב רוסיה (אוקראינה). בכפר הייתה משפחתה המשפחה היהודית היחידה. אביה, שעשה חיל בעסקי עצים, היה אדם רחב אופקים, ציוני ושלח ידו בכתיבה בעברית וברוסית. עד גיל שמונה למדה דבורה בביתה עם מורה פרטי, ולאחר מכן למדה בבית הספר הכפרי, בגימנסיה רוסית בעיר קרמנצ'וג ובמחלקה לפדגוגיה באוניברסיטת קייב. קשריה ליהדות היו רופפים, והיא הזדהתה עם העם הרוסי, שפתו וספרותו. במהפכת 1905, בהיותה כבת 15 בלבד, הצטרפה לתנועת שחרור העם, לתנועה הנרודניקית, ופעלה בפרברי מגוריהם של פועלי בתי החרושת.

בתקופת לימודיה באוניברסיטה הצטרפה לסיעת הסטודנטים במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ופעלה מטעמה בקווקז ובקרים. בשנת 1910 השתתפה במסע הלווייתו ההמוני של הסופר האהוד עליה ביותר, לב טולסטוי. השתתפותה במסע הייתה בעבורה ביטוי לאהבתה את הספרות הרוסית ולתחושת ההשתתפות בחיי העם הרוסי, וגם כעבור שנות דור זכרה את תחושתה באותם ימים: "בחיי כל איש יש רגע כזה בו הוא רוצה להגיד לשמש דום. רגע כזה היה אז בחיי" (1935).[1]

בשנת 1911,[דרושה הבהרה] בימי מלחמת הבלקן הראשונה, זנחה את לימודיה באוניברסיטה והתנדבה כאחות בחזית הבולגרית. דווקא שם התעורר בה ספק לגבי השתייכותה לעם הרוסי, ולאחר הפצרות חוזרות ונשנות של הוריה חזרה מסופיה לרוסיה. היא שבה ללימודיה באוניברסיטה ועבדה במשרה חלקית במחלקה הסטטיסטית בשלטון המקומי בקייב (זֶמסטבוֹ ). אולם הספקות המשיכו לקנן בלבה ותחושת הניכור, שחשה בקרב חבריה הרוסים, הלכה והתעצמה והיא תרה אחרי דרך חדשה. ממרחק שנים רבות כתבה על כך: "משגה הוא, משגה נפל בחיי. העם אשר לו אני רוצה לתת את כוחותי, לא עמי הוא ואני נכריה לו. את עמי שלי – לא ידעתי. לא ידעתי את חייו ואת שפתו."[2]

התלבטותה בדבר זהותה הביאה אותה לנטוש את לימודיה לשוב לבית הוריה. התלבטות זו, שנמשכה כשנה ויותר, הסתיימה בהחלטתה הנחושה לעלות לארץ ישראל. משפחתה הציונית קיבלה את החלטתה בהסתייגות רבה; מסע נדודים וקליטה בארץ זרה ושוממה צפנו סכנות רבות, בעיקר לבנות שעלו בגפּן. אך היא הייתה איתנה בהחלטתה.

העלייה לארץ ישראל

בינואר 1913 הפליגה זטולובסקי מאודסה לארץ ישראל. היא הייתה בודדה במסע, שארך שבוע, וכך אף עם רדתה לחוף. בהגיעה לארץ מצאה עצמה האישה הצעירה לבדה, אך לאחר מספר ימים הוליך אותה המקרה לקבוצת דגניה.

אי-ידיעת השפה העברית, המשך הקשר לספרות הרוסית והקושי האישי בעבודת כפיים, כמו גם הספקות ביחס ליכולתה לעבוד – הן מצד חברי קבוצת דגניה והן מצד המנהל מטעם יק"א בחוות סג'רה, שם ביקשה לרכוש הכשרה חקלאית – היקשו על קליטתה בקבוצה. עם זאת, אירוסיה לחלוץ הוותיק שמואל דיין, אותו הכירה בדגניה, הכריעו את הכף, והיא התקבלה לקבוצה.

Dvora and Moshe Dayan
דבורה עם בנה משה דיין בדגניה א', בסביבות 18–1917

בדצמבר 1913 עזב הזוג את הארץ לצורכי מרפא, ושב אליה (למורת רוחם של הוריה) באוגוסט 1914. בספטמבר 1914 נישאו השניים, ובמאי 1915 נולד בנם הבכור, משה, שהיה הילד השני שנולד בדגניה. עם תום מלחמת העולם הראשונה עזבה המשפחה את דגניה, במטרה להקים צורת התיישבות חדשה – מושב. לאחר שנתיים וחצי של נדודים הם היו בין מייסדי מושב העובדים הראשון, נהלל שבעמק יזרעאל.

בתקופת ההמתנה להקמת המושב החל שמואל את פעילותו הציבורית שנמשכה שנים רבות. בתחילה תמכה דיין בפעילותו זו: עם הקמת המושב העמיסה על כתפיה את עול המשק, תוך שהיא נעזרת מפעם לפעם בפועלים שכירים, וזאת, על אף העומס, המחסור ובריאותה המתרופפת. אולם, משנתמשכה בדידותה זו, היא גילתה התמרמרות על שאין היא יכולה לממש את שאיפותיה לפעילות ציבורית ולכתיבה.

בשנת 1922 נולדה בתם אביבה (לימים אמו של יהונתן גפן). את בנה השלישי, זוהר (זוריק), לימים אביו של עוזי דיין, ילדה בשנת 1926 בהיעדרו של שמואל, וחגגה את ברית המילה בלעדיו.

פעילות ציבורית ועיתונאית

לראשונה התפרסמה רשימתה "עלייתי" בקובץ "דברי פועלות" שבעריכת ידידתה רחל כצנלסון. זו הייתה ראשיתה של כתיבה ארוכת שנים, בתחילה ברוסית ומאוחר יותר בעברית. מרבית כתיבתה התפרסמה ב"דבר הפועלת", כתב העת של תנועת הפועלות. היו אלה רשימות קצרות, רובן אינפורמטיביות אך היו בהן גם תיאורים של רחשי לב וביקורות ספרותיות. החל משנת קיומו הראשונה של "דבר הפועלת" עד יום מותה נמנתה עם מערכת העיתון.

דיין הייתה גם חברת מועצת הפועלות, חברת מועצת ההסתדרות ופעלה במפלגה ("הפועל הצעיר" ואחר כך במפא"י) ובקליטת עלייה. אולם פעילותה תמיד הוגבלה בשל הידיעה שאין באפשרותה להיעדר ממושכות מן הבית ומהמשק.

גם הישיבות של מערכת "דבר הפועלת" נערכו רק אחת לחודש ומרבית ההתייעצויות וההחלטות נעשו בהתכתבות. בכל שנות פעילותה היה הבית בנהלל מקום מגוריה הקבוע ועיקר עיסוקיה. תמיד נעה בין מוסר כליות על היעדרות מהעבודה לתסכול ואכזבה על אי מימוש שאיפותיה.

מאז נפילתו של בנה הצעיר, זוריק, במלחמת השחרור, השקיעה עצמה בעבודה למען העלייה החדשה שלאחר הקמת המדינה, בעיקר בהדרכת נשים בנות עדות המזרח במושבים צעירים. דיין נפטרה מסרטן ב־28 ביולי 1956.

רחל כצנלסון-שזר ספדה לה במילים:

כל חוליה בשרשרת של חיי דבורה הקרינה על סביבתה הקרובה והרחוקה, הקרנה של מפעל רב תוכן והשפעה. [...] הרוח המחייה את כל כתביה [ומעשיה] הייתה בעיקר אהבת המולדת. באהבה זו, כבנקודת מוקד נאצלת, התמזג הכל: הבית, הכפר, האמהות, המשק, הדרכת עולים וילדיהם, גורל הבנים במערכות המלחמה וגזרת השכול.

אילן יוחסין

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פינחס דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם דיין
 
 
 
 
 
 
 
אליהו דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי ורחל שוורץ
 
 
דבורה דיין
(פעילה חברתית)
 
שמואל דיין
(ח"כ)
 
בלה (ויונה) הורביץ
 
 
 
 
 
אריה דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עזר ויצמן
(נשיא מדינת ישראל)
 
ראומה שוורץ
(פעילה חברתית)
 
 
 
 
 
 
 
אביבה (וישראל) גפן
 
 
יגאל הורביץ
(שר אוצר)
 
עמוס הדר
(ח"כ)
 
מרדכי דיין
(יו"ר עמית קק"ל)
 
משה דיין
(שגריר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב שריד
(מחנך)
 
 
 
רות שוורץ
(פעילה חברתית)
 
משה דיין
(רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון)
 
 
זוהר דיין
(לוחם הבריגדה)
 
יגאל תלמי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב שיאון
(דובר צה"ל)
 
יעל דיין
(ח"כ)
 
 
אהוד (אודי) דיין
(פסל)
 
 
עוזי דיין
(סגן הרמטכ"ל וח"כ)
 
תמר דיין
 
 
 
אילנה דיין
(עיתונאית)
 
דני דיין
(קונסול ישראל
בניו-יורק)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסי שריד
(ח"כ ושר)
 
 
 
 
 
 
אסי דיין
(במאי, שחקן, וסופר)
 
 
יהונתן גפן
(משורר ועיתונאי)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי שריד
(עו"ד וסופר)
 
רחלי שיאון-שריד
(רופאת ילדים)
 
ליאור דיין
(סופר, עיתונאי)
 
אביב גפן
(מוזיקאי)
 
שירה גפן
(שחקנית וסופרת)
 
אתגר קרת
(סופר, ותסריטאי)
 
 
  • באילן יוחסין זה, מופיעים רק אישים שהתפרסמו בזכות עצמם או חוליה מקשרת בין דורות.

ספריה

  • אֲסַפֵּר, תל אביב: עם עובד ('כתבי תנועת העבודה'), תשי"ב.
  • באושר וביגון; ערוך בידי ברכה חבס, תל אביב: מסדה, תשי"ז. (מהדורה ב: תל אביב: מסדה; ותנועת המושבים, תשי"ח) (זיכרונות, מעזבונה, ממכתביה) (הופיע ב-1959 בפריז בתרגום לצרפתית מאת ארנולד מנדל בשם Une mère en Israël; בתשכ"א בתל אביב ביידיש: "אין גליק און אין טרויער"; וב-1968 בתל אביב בתרגום לאנגלית: Pioneer)

לקריאה נוספת

1946 PASSPORT
דרכונה המנדטורי של דיין

קישורים חיצוניים

מפרי עטה:

הערות שוליים

  1. ^ דבורה דיין, אספר, תל אביב: עם עובד, תשי"ב, עמ' 227.
  2. ^ דיין, אספר (תשי"ב), עמ' 11.
אביב גפן

אביב ברוך גפן (נולד ב-10 במאי 1973) הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, משורר ומפיק מוזיקלי ישראלי. מוביל את הרכב הרוק "אביב גפן והתעויוט" ושותפו של סטיבן וילסון לצמד "בלאקפילד".

גפן ידוע בתור הזמר שסחף את הנוער הישראלי של שנות ה-90, שאותו כינה "ילדי אור הירח". גפן ויצירותיו מראשית דרכו היו מזוהים עם הזרם השמאלי בפוליטיקה הישראלית. שיריו לרוב עוסקים במחאה ונוגעים בסוגיות אוניברסליות כמו אהבה, שלום, מוות, דת, צבא; ומנגד, הוא נוגע גם בנושאים שנויים במחלוקת כמו התאבדות, התנסות בסמים וסרבנות.

אילנה דיין

אילנה דיין-אורבך (נולדה ב-8 במאי 1964) היא עיתונאית, שדרנית, ותחקירנית ישראלית, בעלת תואר דוקטור במשפטים. פעילותה העיתונאית הבולטת היא תוכנית התחקירים "עובדה" בעריכתה, אותה היא מובילה מאז 1993.

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967) הוא סופר, מחזאי, תסריטאי, קומיקסאי ופזמונאי ישראלי. חתן פרס ספיר. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ברכה חבס

ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית. חברת מערכת דבר, ממייסדי עיתון הילדים דבר לילדים, מראשוני הוצאת הספרים עם עובד. מחברת הביוגרפיה הראשונה של דוד בן-גוריון. עיתונאית השטח הראשונה בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.

דב שיאון

דב שיאון (1921 – 22 במרץ 2003) היה תת-אלוף בצה"ל, שימש כדובר צה"ל וראש הוועדה המשותפת לישראל ומצרים לאכיפת הסכם השלום בין המדינות.

דני דיין

דני דיין (נולד ב-29 בנובמבר 1955) הוא קונסול ישראל בניו יורק. היה יושב ראש מועצת יש"ע בשנים 2007–2013.

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט. הבריטים שלטו בארץ ישראל (פלשתינה) בין קיץ 1917 למאי 1948.

"שלטון המנדט" הוא כינוי מקוצר לשלטון הבריטי בארץ ישראל, שפעל מתוקף המנדט שקבלה מחבר הלאומים.

"ממשלת המנדט" היא הממשלה הבריטית שפעלה בארץ תחת המנדט שקיבלה מחבר הלאומים החל ב-1922.

"תקופת המנדט" היא התקופה שמאז כניסת הצבא הבריטי לארץ ישראל בקיץ 1917, ועד לסיומו בחצות הלילה שבין ה-14 וה-15 במאי 1948.

זוהר דיין

זוהר (זוריק) דיין (8 באפריל 1926 - 14 באפריל 1948) היה לוחם הבריגדה היהודית וההגנה שנהרג במהלך הקרב על רמת יוחנן.

יגאל הורביץ

יִגָּאֵל הורביץ (15 באוקטובר 1918 - 10 בינואר 1994), מדינאי, חבר כנסת, שר ואיש עסקים, ממקימי הליכוד.

יעל דיין

יעל דיין (נולדה ב-12 בפברואר 1939) היא סופרת, עיתונאית ופוליטיקאית ישראלית. הייתה חברה ב"שמינייה" של ראשי צעירי מפלגת העבודה וכיהנה כחברת הכנסת מטעם "העבודה", כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ תל אביב-יפו, ובתפקידה האחרון כיושבת ראש המועצה העירונית מטעם סיעת תל אביב אחת שבראשות רון חולדאי.

יעקב שריד

יעקב שריד (שניידר) (י' בטבת תרס"ג, 9 בינואר 1903 – תשל"ז, 16 בדצמבר 1976) היה מחנך ישראלי, מנכ"ל משרד החינוך והתרבות בין השנים 1967–1970.

ליאור דיין

ליאור עמוס דיין (נולד ב-17 במרץ 1983) הוא סופר, עיתונאי, ומנחה טלוויזיה ורדיו ישראלי.

עוזי דיין

עוזי דיין (נולד ב-4 בינואר 1948, כ"ב בטבת ה'תש"ח) הוא פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת העשרים ואחת מטעם מפלגת הליכוד, היה אלוף בצה"ל ושימש כסגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי. לשעבר יו"ר מפעל הפיס.

ראומה ויצמן

ראומה ויצמן (נולדה ב-18 באוגוסט 1925) היא אשת ציבור ישראלית ורעיית נשיא מדינת ישראל השביעי מ-13 במאי 1993 - 13 ביולי 2000.

רות דיין

רות דיין (לבית שוורץ; נולדה ב-6 במרץ 1917) היא פעילה חברתית ישראלית ואשתו הראשונה של משה דיין.

שירה גפן

שירה אביבה גפן (נולדה ב-30 באפריל 1971) היא שחקנית, מחזאית, סופרת ילדים, תסריטאית ובמאית ישראלית.

שמואל דיין

שמואל דיין (8 באוגוסט 1891 – 11 באוגוסט 1968) היה מפעילי היישוב, איש ההתיישבות העובדת וחבר הכנסת.

תחיה ליברזון

תחיה ליברזון (1886 דווינסק, רוסיה – 9 באוקטובר 1974 דגניה א') הייתה מחלוצי העלייה השנייה. ממתיישבי "קבוצת הכיבוש" באום ג'וני וממייסדי נהלל.

תמר דיין

תמר דיין (נולדה ב-28 בדצמבר 1957) היא זואולוגית ישראלית, פרופסור במחלקה לזואולוגיה אוניברסיטת תל אביב, מנהלת מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מנהלת אוספי הטבע של אוניברסיטת תל אביב ופעילת איכות סביבה. מחקריה עוסקים באקולוגיה של חברות, בשמירת טבע, בשינויים במגוון הביולוגי, בארכאוזואולוגיה ובמינים פולשים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.