דבורה ברלינר

דבורה ברלינר (נולדה ב-15 ביוני 1947) לשעבר נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב. בשנים 2007-2006 כיהנה כשופטת בפועל בבית המשפט העליון לתקופה של תשעה חודשים. באוגוסט 2014 נכלל שמה ברשימת המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון.

דבורה ברלינר
Dvorah Berliner
לידה 15 ביוני 1947 (בת 72)
השכלה אוניברסיטת תל אביב
השתייכות
תפקידים בולטים

ביוגרפיה

ברלינר נולדה בישראל בשנת 1947. בשנת 1965 היא סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר "צייטלין" בתל אביב. עם סיום לימודיה התיכוניים שירתה כמורה ביישובי ספר במסגרת שירות לאומי עד לשנת 1966. בעלת תואר שני מאוניברסיטת תל אביב לימדה שנים באוניברסיטה ובמכללות.

עם סיום שירותה במסגרת השירות הלאומי החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב, אותם סיימה בשנת 1971, והחלה להתמחות בבית משפט השלום בפתח תקווה ובפרקליטות מחוז תל אביב. בשנת 1972 הוסמכה כעורכת-דין והחלה לעבוד בפרקליטות מחוז תל אביב כתובעת. בשנת 1975 הייתה שותפה בצוות התביעה במשפטו של מיכאל צור[1]. בשנת 1978 כיהנה כסגן בכיר לפרקליט מחוז תל אביב[2].

בספטמבר 1984 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב[3], ו-19 שנים לאחר מכן, בספטמבר 2003 מונתה לתפקיד סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.

ביוני 2006 מונתה, יחד עם השופט דוד חשין, לכהן כשופטת בפועל בבית המשפט העליון לתקופה של חצי שנה. בדצמבר 2006 הוארכה הכהונה הזמנית בשלושה חודשים נוספים. ח"כ שאול יהלום, חבר בוועדה לבחירת שופטים, פעל למינויה לכהונת קבע ובתמורה הצטרף לתומכים במינוי השופטת עדנה ארבל לעליון, אולם הסיכומים שהשיג בנושא זה לא החזיקו מעמד כשהתחלפו שרי המשפטים.

בין מאי 2009 למאי 2016 כיהנה כנשיאת בית המשפט המחוזי תל אביב יפו.

בתה, דפנה ברלינר, עובדת במחלקה הפלילית של פרקליטות המדינה. ברלינר מקיימת אורח חיים דתי.

משפטים בהם שפטה

במהלך כהונתה כשופטת הכריעה ברלינר במשפטים מתוקשרים של אישי ציבור וכן במשפטי צווארון לבן. היא דחתה את ערעורו של השר לשעבר סאלח טריף שהורשע במתן שוחד, במרמה ובהפרת אמונים, ובהחלטתה ציינה כי "צר לי כי מי שהיה שר במדינת ישראל, נכשל בביצוע עבירות מכוערות אלה". היא פסקה כי איומים שנשלחו בדואר האלקטרוני לח"כ טומי לפיד אינם מהווים הטרדה לפי חוק הבזק. משפט מתוקשר נוסף בו שפטה הוא המשפט בו דחתה בקשה לחלופת מעצר לטלי פחימה, שהורשעה בין השאר בסיוע לאויב בשעת מלחמה, וקבעה שהיא מהווה "גורם סיכון". ברלינר ישבה בהרכב הערעור של מרגלית הר-שפי וגרסה בדעת מיעוט שיש לזכותה מאי מניעת פשע.

ברלינר ישבה בהרכב שדן בערעור של הפרקליט הצבאי הראשי נגד ההחלטה שלא לשלול את דרגותיו של האלוף במיל' יצחק מרדכי, ולצורך כך קבלה דרגת אלוף זמנית, והייתה לאשה הראשונה בתולדות צה"ל שקבלה דרגת אלוף, למרות שמעולם לא שרתה בצה"ל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צור הודה בכל האשמות, דבר, 11 במאי 1975
  2. ^ אבי בטלהיים, שנתיים וחצי מאסר על שוד מקבץ נדבות, מעריב, 27 באוקטובר 1978
  3. ^ פרקליט מחוז ת"א התלונן במשטרה על ח"כ שליטא, מעריב, 5 באוקטובר 1984
אהוד טננבאום

אהוד טננבאום (נולד ב-29 באוגוסט 1979), שכונה האנלייזר, הוא קראקר ישראלי.

אהרון אנקר

אהרון אנקר (נולד ב-1933 בארצות הברית) הוא פרופסור אמריטוס, ומשפטן המתמחה בדיני עונשין, ראיות ואתיקה והוא פרסם מאמרים וספרים בנושאים אלו. אנקר הוא ממייסדי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, וכחלק מפעילותו בנושא האתיקה משמש אנקר חבר הוועד המנהל של המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית על שם דייוויד וינר.

אורנה ברביבאי

אוֹרנה בַּרְבִּיבַאי (נולדה ב-5 בספטמבר 1962, ו' באלול ה'תשכ"ב) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד בסיעת כחול לבן וקצינה לשעבר בצה"ל. בשרותה בצה"ל כיהנה כראש אגף כוח האדם, בדרגת אלוף, והיא הקצינה הראשונה בתולדות צה"ל שנשאה דרגה זו במינוי קבע.

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה.

בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים, הנבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד פרישתו בגיל 70, אלא אם חדל לכהן קודם לכן. נשיאת בית המשפט העליון כיום היא השופטת אסתר חיות. מספר התיקים בהם דנים שופטי העליון נע בין 9,500 ל-11,500 מדי שנה לערך.משכנו של בית המשפט העליון בירושלים. תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל. בנוסף הוא מוסמך לדון בחלק מהעניינים הפליליים והאזרחיים (בעיקר של אזרחים ישראלים) הקשורים לשטחי יהודה ושומרון שבהחזקתה (במסגרת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים), וכן בפעולות המדינה בשטחים אלה.

חוק יסוד: השפיטה קובע, כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו.

ברלינר

ברלינר (בכתיב לועזי: Berliner) היא מילה בגרמנית שפירושה "שייך לברלין".

האם התכוונתם ל...

דוד חשין

דוד חשין (נולד בשנת 1948) היה נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. כיהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון.

חיים בעוולה

תובענה בגין חיים בעוולה היא תובענה של רשלנות רפואית של אדם שנולד עם מומים מולדים כנגד אלה שאפשרו את צאתו לאוויר העולם עם מומים אלה. התובענה מופנית, למשל, כנגד רופא שבדק ברשלנות את האם ולא איתר מומים אלה.

התובענה של חיים בעוולה מוגשת לרוב בצמוד לתובענה של הולדה בעוולה בה ההורים של היילוד תובעים על הנזקים שנגרמו להם בהולדתו של יילוד בעל מום. עילת התביעה של חיים בעוולה מוכרת בפחות מערכות משפט מאשר עילת ההולדה בעוולה וסכומי הפיצוי הם לרוב גבוהים בהרבה.

מרגלית הר-שפי

מרגלית הר-שפי (נולדה ב-1975) נמנתה עם מכריו של יגאל עמיר, לפני שרצח את יצחק רבין, והורשעה לאחר הרצח באי מניעת פשע, בנימוק שידעה אודות כוונותיו של הרוצח ולא דיווחה עליהן למשטרה. מאסרה קוצר, לאחר שריצתה שני שלישים מגזר הדין, בחנינה מטעם נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם ראשי השב"כ לשעבר כרמי גילון ועמי איילון שאמרו לו שהיא לא ידעה על כוונת הרוצח.

ניבול פה

ניבול פה הוא דיבור בשפה שאינה ראויה, על נושאים שעל פי כללי הנימוס הצִנעה יפה להם, ובפרט איברים מוצנעים שבגוף האדם ומעשים מוצנעים, כגון יחסי מין. שימוש בקללות נחשב אף הוא לניבול פה, אך לעיתים ניבולי פה רבים מסווגים וקרויים בלשון העם כ"קללות". לעיתים ביטויים שנחשבים גסים מקבלים משמעות מטאפורית או אלגורית, ויוצאים מההקשר של ניבול פה.

נשים ראשונות בתפקידים ציבוריים בישראל

בערך זה ניתן פירוט של נשים שהיו הראשונות שמילאו תפקיד מסוים, בתפקידים ציבוריים במדינת ישראל.

ספינה ביפידה

ספינה ביפידה (Spina Bifida; מלטינית: שדרה שסועה) היא פגם המתפתח אצל עוברים בחודש הראשון להיריון, ומתבטא בפתח בחוליה אחת או במספר חוליות בעמוד השדרה, ובלט של עצבי חוט השדרה דרכו.

ספינה ביפידה עלולה לגרום לפגיעה מוטורית מגובה הפגם ומטה, וכן לשיתוק כללי במתן צואה ושתן, בשל פגיעה בעצבים היוצאים מהחוליות. ההשלכה התפקודית תלויה במיקום המום, כאשר מומים "גבוהים" בחוט השדרה יגרמו לפגיעה חמורה יותר בתפקוד מאשר מומים במקום נמוך יחסית. במרבית המקרים ניתן לגלות את הפגם בבדיקות האולטרה סאונד הראשונות, מה שמאפשר לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההיריון.

למום השדרתי מתלווה לעיתים תכופות הידרוצפלוס, והילדים נזקקים להחדרת דלף חדרי-צפקי, כלומר צינור המנקז את הנוזלים העודפים לחלל הצפק.

ידוע כי ספינה ביפידה קשורה למחסור בחומצה פולית (לרבות עקב חוסר MTHFR), או בחוסר ויטמין B12 בגוף האישה ההרה בתחילת ההיריון, ולא ידוע על מרפא כלשהו. על כן מומלץ לכל אישה לצרוך חומצה פולית כתוסף מזון החל משלושה חודשים לפני תחילת ההיריון, ובמהלך ההיריון כולו. במקרים מסוימים ניתן לבצע תיקון כירורגי מיד לאחר הלידה או אף במהלך ההיריון (בעיקר בחודש הרביעי או החמישי), אך תיקון זה אינו מביא להעלמות כל התסמינים.

ילד עם ספינה ביפידה זקוק למעקב רפואי ושיקומי רב תחומי החיוני להתפתחותו ולמניעת סיבוכים משניים. הוא יזדקק להערכה אורתופדית, אורולוגית, נוירוכירורגית והתפתחותית באופן קבוע. ילדי ספינה ביפידה סובלים לעיתים מהפרעות למידה ופיגור וזקוקים להשמה במסגרות חינוך מיוחד.

השופטת דבורה ברלינר כתבה על תינוק שנולד עם מום של ספינה ביפידה שגרר 100% נכות, שהוא כלול באותם מקרים קשים שבהם ניתן לומר כי "נוח לו שלא נברא מאשר שנברא" ועל כן אם הצוות הרפואי היה מתרשל בהפניית ההורים לבדיקות לגילוי המום הוא היה זכאי לפיצוי על הולדה בעוולה.

ענישה גופנית

ענישה גופנית היא סוג של ענישה, הגורם לנענש סבל פיזי, כגון: כאב, התשה, או תחושת אי נוחות. המקרים הקיצוניים של ענישה גופנית הם: עינויים, נזק גופני ואף מוות. ענישה גופנית הייתה נפוצה מאוד בעבר הלא רחוק. בימינו ישנן עדיין מדינות המתירות ענישה גופנית בגין פשעים מסוימים.

צדק חברתי

צדק חברתי הוא מושג המבטא את הרעיון של קיום משותף במסגרת חברתית שמבוססת על עקרונות של צדק ומאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום ראוי, הוגן וצודק.

צייטלין (בית ספר)

בית ספר תיכון עירוני תורני ב'-ג' צייטלין, הקרוי על שם הלל צייטלין, הוא בית ספר ממלכתי דתי על יסודי לבנים ולבנות בתל אביב.

בית הספר מונה קרוב ל-1,000 תלמידים, בכיתות ז' עד י"ב. בית הספר שוכן ברחוב צייטלין במרכז תל אביב ומגיעים אליו תלמידים מתל אביב ומאזור גוש דן. בין מגמות הלימוד בבית הספר נמנות מגמת קולנוע, תקשורת, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מחשבים, ספרות, ומשפטים.

רצח דני כץ

רצח דני כץ הוא פרשת רצח על רקע לאומני של נער ישראלי שנרצח בשנת 1983. פרשת הרצח זכתה להד רב במדינה לא רק בגלל אופיו האכזרי של הרצח, אלא גם בגלל משפטם של חמשת הרוצחים, שטענו כי ההודאות נגבו מהם בצורה לא חוקית, תוך שימוש באמצעי חקירה פסולים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.